אחר כך, בייבי

איך הקפאת ביציות תשפיע על הקריירה שלכן

הקפאת ביציות מאפשרת לנשים להיפרד לשלום מהמסלול המהיר לסוף הקריירה

אמה רוזנבלום, בלומברג ביזנסוויק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה

יש זמן בחייה של כל אישה שאין לה ילדים, בדרך כלל סביב גיל 35, שבו העולם הגדול פתאום מתעניין ברחם שלה. חבריה ומשפחתה שואלים על בריאותו, מדוע אינו בשימוש, והאם יש כוונה להשתמש בו. עבור נשים שרוצות ילדים, הלחץ הזה עלול להיות אכזרי ולא פרודוקטיבי. "מצאתי את עצמי יוצאת לדייטים וחושבת, האם הוא מתאים לנישואים? האם זה האחד? זה היה מתיש", אומרת ד"ר סוזאן להג'וי, מיילדת וגינקולוגית ממנהטן. "כשהייתי בבית ספר לרפואה וכשעשיתי את ההתמחות, כל חברותי ילדו". היא נפרדה מבן זוג באמצע שנות ה־30 שלה והחלה לדאוג שלא יהיה לה ילד משלה. בשנת 2007, בגיל 37, היא שילמה 10,000 דולר לסבב של שימור ביציות, הליך שידוע יותר בשם "הקפאת ביציות". "רק רציתי שהלחץ יירד ממני", אומרת להג'וי. "לגברים אין שעון ביולוגי, הרגשתי כאילו שיפרתי את סיכויי ההצלחה שלי קצת".

להג'וי מתאימה לפרופיל האופייני של נשים שמקפיאות ביציות: הן מצליחות בעבודתן, מרוויחות המון כסף, ופועלות לפי כל העצות של שריל סנדברג. אולם הבעל והתינוק לא מתגשמים, והן יכולות לדקלם את הסטטיסטיקות של דעיכת הפוריות שלהן כמו מופע קסמים מדכא. להג'וי, כיום בת 45, היתה מדוכדכת לראות חברה אחר חברה מתחתנת ויולדת ילדים, בעוד היא תקועה בבית החולים ללא כל סיכויים לרומנטיקה.

"את מרחמת על עצמך. את היוצאת דופן, ואיכשהו הרסת לעצמך את החיים", אומרת שרה אליזבת ריצ'רדס, שהוציאה 50 אלף דולר על כמה סבבי הקפאת ביציות בשנים 2006־2008 וכתבה ספר על החוויה, ששמו Motherhood, Rescheduled: The New Frontier of Egg Freezing and the Women Who Tried It ("אמהות במועד מאוחר יותר: החזית החדשה של הקפאת ביציות והנשים שניסו אותה"). "באמצעות הקפאה, את עושה משהו בעניין. את מתהלכת זקופה יותר; בראש מורם. וזה יכול להשתלם בעבודה ובחיים הרומנטיים".

בריג'יט אדמס, 39, מנהלת שיווק: "לא דחיתי בכוונה הולדת ילדים ולא תכננתי להתגרש. החיים שלי והפוריות שלי ירדו מהמסלול. הקפאת הביציות נתנה לי זמן ואפשרות ללדת ילד בעתיד. זה לא דבר מובטח, אבל זה הימור שאני מוכנה לקחת"צילום: RAMONA ROSALES

ריצ'רדס, כיום 43, יוצאת עם מישהו מבטיח ואומרת שהיא רוצה להפשיר את הביציות שלה בשנה־שנתיים הקרובות. היא כבר עובדת על ספר חדש ומתכננת לסיים אותו לפני שתיכנס להריון. "הקפאת ביציות מעניקה לך מתנה - זמן נוסף להקים משפחה, אבל היא גם נותנת לי עוד שנים להשיג יעדים אחרים, ואני צריכה להחליט מה לעשות איתן".

להג'וי התחתנה זמן קצר לאחר שהקפיאה ביציות (היא סיפרה לבעלה על כך בדייט הראשון שלהם: "הייתי גלויה ואמרתי, 'זו התוכנית שלי'. הוא אמר, "אוקיי!"), וילדה תינוק ראשון באופן טבעי בגיל 39. כמה שנים לאחר מכן, אחרי שניסתה תרופות פוריות לזמן קצר, היא הפשירה שוב ביציות. ההפריה הצליחה, ובנה השני נולד. כיום הוא בן שנתיים. "אם הייתי יולדת בזמן שעשיתי את ההתמחות, לא הייתי יכולה לבלות איתם – עבדתי אז מיליון שעות בשבוע", היא אומרת. "עכשיו אני יכולה להביא את בת החמש שלי כל יום לגן". ב־2013 במחקר של אוניברסיטת ניו יורק שנערך בקרב 183 נשים שהקפיאו ביציות אמרו 19% מהמשתתפות כי היו יולדות קודם אם מקום העבודה שלהן היה מאפשר יותר גמישות.

הכתבה מתפרסמת בגיליון יוני של מגזין TheMarker

למנוי למגזין, חייגו: 5200*

דור הביציות המוקפאות, אותן ילדות מפתח ששוברות תקרות זכוכית, קיבלו מהוריהן את המסר ש"צריך לפתח קריירה, וכל השאר יסתדר מעצמו", אומרת לורן, עורכת דין בת 34 מלוס אנג'לס שהקפיאה את הביציות שלה בינואר, וכמו נשים רבות שהתראיינו לכתבה זו, סירבה לפרסם את שמה המלא במגזין בעל תפוצה רחבה, מחשש שתישאר רווקה לנצח. "אבל עכשיו אני יודעת שזה לא כל כך קל". עבודה קשה ודחיית הולדה מביאים לכך שתמצאי את עצמך בגיל 40 מקשיבה לרופאי פוריות שמוסרים לך בשורות רעות. לפי ניתוח מ־2008 של נתוני הסקר הלאומי לצמיחת משפחה, בין נשים בגיל 40־44 יש מספר שווה של נשים שאין להן ילדים מבחירה ושל נשים שהיו רוצות אבל לא הצליחו להיכנס להריון.

מאז המצאת הגלולה למניעת הריון לא היתה טכנולוגיה רפואית עם כל כך הרבה פוטנציאל לשנות את תכנון המשפחה והקריירה. הגיל הממוצע של נשים שמקפיאות ביציות הוא 37, לעומת 39 לפני שנתיים. ("זאת רמת הייאוש", קוראת לזה בריג'יט אדמס, מנהלת שיווק בחברת תוכנה בלוס אנג'לס שהקפיאה ביציות בגיל 39). רופאי פוריות מדווחים שיותר נשים בתחילת שנות ה־30 לחייהן מגיעות להקפאה. לא רק שנשים צעירות יותר הן בעלות ביציות בריאות יותר, יש להן גם יותר זמן עד שיצטרכו להשתמש בהן.

דמיינו עולם שבו החיים לא מוכתבים על ידי שעון ביולוגי. אם בת 25 מקפיאה ביציות ובגיל 35 עומדת בפני קידום גדול בעבודה, היא יכולה לקבל אותו בלי היסוסים ולא לחשוש כי תחמיץ את האפשרות ללדת. היא יכולה גם לחכות לגבר או לאישה של חלומותיה.

רופאים מקווים שתוך 30 שנים הפרוצדורה תהיה עניין שגרתי, וסבים לעתיד ישלמו עליה כמו שהם עוזרים במקדמה למשכנתה. "אתם מתכוונים לתת לבת שלכם מתנה לסיום הקולג', מה תעדיפו לתת לה – הונדה, או סיכוי לקבל החלטה על מועד הולדת ילד?", שואל ד"ר ג'פרי שר, המנהל הרפואי של מרפאות הפוריות שר, שמנהלות שמונה סניפים בארצות הברית ואת האתר haveababy.com. מכיוון שההקפאה נעשית לפני שמתחילות בעיות בפוריות, "השוק הפוטנציאלי להקפאת ביציות גדול משמעותית מזה של הפריה חוץ גופית", הוא אומר.

אמילי אוהבת לדבר על "ביציות בית ספר למינהל העסקים היוקרתי" שלה. היא בת 35, עובדת בקשרי משקיעים בחברת ביטוח משנה בוול סטריט. 19 אוקציטים שלה (המונח הרפואי לתאי ביצית) צפים בחנקן נוזלי ברפרודקטיב מדיסין אסושיאייטס (RMA) במרכז מנהטן. בקיץ שעבר, ולאחר מכן שוב באוקטובר, הוציאה אמילי, "סכום העולה על מחירה של מכונית אבל נמוך ממחירו של בית" כדי להקפיא את ביציותיה, לאחר שנפרדה מבן זוג ועבדה במשרה מאוד תובענית. "אני רוצה ללדת בסופו של דבר", היא אומרת, "אבל אני נוסעת כל הזמן ודייטינג בניו יורק זה קשה. אני לא רוצה להתחתן רק כדי להיכנס להריון". היא שמעה על הקפאת ביציות מחברה שעשתה את זה, ולאחר שהתייעצה עם רופא ב־RMA, עברה שני מחזורי שאיבה. היא לא סיפרה לאף אחד במשרד מדוע היא מפסידה כמה ימי פגישות. "אני עובדת רק עם גברים, אני לא מתכוונת לומר להם, 'הי, אני צריכה זמן לשימור הפוריות שלי'".

כמו רבות אחרות שהקפיאו ביציות, אמילי השתמשה במילה "העצמה" כדי לתאר את החוויה. היא חושבת שזה יאפשר לה לצאת לדייטים מבלי שתשדר את תחושת הנואשות של מישהי שצריכה ללדת ממש עכשיו. והיא לא מרגישה אשמה בנוגע לעבודה התובענית. "תודה לאל, אני לא חייבת להתמקד בילדים כרגע. אני לא בפאניקה יותר", היא אומרת. אך מוסיפה שאמה עדיין לא מרוצה. "היא אמרה לי, חצי בצחוק, 'אני שמחה שלמדת מינהל עסקים ושאת עובדת 100 שעות בשבוע – ואין לך זמן להיפגש עם אף אחד – כך שאת יכולה להרשות לעצמך לשלם על הקפאת ביציות' – תודה, אמא".

מאז שנות ה־70 גדל ב־150% מספר הנשים שיולדות בין גיל 35 ל־39, לפי דו"ח הסטטיסטיקות החיוניות של המרכז לבקרה ומניעה של מחלות בארצות הברית (ב־2010 לבדה שיעור הלידה הראשונה לנשים בנות 40־44 זינק ב־5%). "מה שלא השתנה הוא הביולוגיה", אומר ד"ר ג'יימי גריפו, מנהל התוכנית במרכז הפוריות של אוניברסיטת ניו יורק, שמציין כי רבות מהאמהות המבוגרות עברו תהליכים יקרים וקשים. מחקר מפברואר של האגודה לטכנולוגיה לסיוע לרבייה גילה כי שניים מכל 100 תינוקות בארצות הברית נולדים כתוצאה מתהליכי פוריות.

הטכנולוגיה של הקפאת ביציות, הליך שדומה להפריה חוץ גופית (IVF), קיימת כבר 30 שנה, "אבל עשינו את זה די גרוע עד לאחרונה", אומר גריפו. התהליך פותח במקור כדרך לשמר את הפריון של חולות סרטן שעברו טיפול כימותרפיה שגרמו לעקרות, והוא די פשוט. תחילה, ממריצים את השחלות של האישה עם תרופות פריון (בדרך כלל במשך תשעה ימים של זריקות שניתנות בבית) כדי להפיק כמה שיותר ביציות. אחר כך הרופאים שואבים את הביציות דרך הנרתיק: הם מכניסים מחט לדופן הנרתיק ואל השחלה ושואבים בעדינות את הביציות. זהו החלק הקל.

בניגוד להפריה חוץ גופית, שבה העוברים הם ביציות שהופרו בזרע, הביציות הן תא אחד גדול שמכיל בעיקר מים. החלק הקשה הוא להקפיא אותן ללא היווצרות של גבישי קרח הרסניים. בשלוש השנים האחרונות עברו מרפאות פוריות משיטה של הקפאה איטית, שבה הביציות מרוקנות בהדרגה ממים, לתהליך יעיל יותר שנקרא ויטריפיקציה, שמשתמש בהקפאת בזק. "זה מהיר פי 20 אלף מהקפאה איטית – וכך לא נוצר שום קרח. זה העלה משמעותית את שיעור ההצלחה", אומר שר. לאחר שנשאבו והוקפאו, הביציות מאוחסנות במכלים מיוחדים של חנקן נוזלי – רוב המרפאות מחזיקות מתקני אחסון משלהן – וכשאישה מחליטה להשתמש בביציות המוקפאות שלה, הן מופשרות, מופרות בזרע, ומועברות חזרה לרחם שלה.

גריפו אומר כי רוב הנשים שמגיעות לדון בהקפאת ביציות שמעו על ההליך מחברות, במיוחד מכאלה שנאבקו בבעיות פוריות הקשורות לגיל. אבל יש עוד גורמים המשפיעים על ההחלטה.

שיעור הילדים שנולדו בארה"ב לאמהות מעל גיל 35

"היתה לי פציינטית שקיבלה הקפאת ביציות בתור מתנת חג מאמא שלה", אומר ד"ר אלן קופרמן, המנהל הרפאי של RMA. "כנראה שלאמא היה אינטרס אישי – היא שמרה על האפשרות שיהיו לה נכדים – אבל אני מעדיף לחשוב על זה כעל מחווה אלטרואיסטית".

סבב הקפאת ביציות עולה בין 7,000 דולר ל־12 אלף דולר, לא כולל תרופות ודמי אחסון, שמחירם 3,000 דולר ו־1,000 דולר לשנה, בהתאמה (המחיר הממוצע של שימוש בבנק הזרע הוא 1,500 דולר). הכל משולם על ידי הפציינטיות – בארצות הברית, אף חברת ביטוח גדולה אינה מכסה את העלות, למרות שכמה תוכניות ביטוח של מקומות עבודה מסבסדות סבב אחד של תרופות פוריות. בהתאם לגילה ובריאותה, אישה זקוקה ל־8־12 ביציות מוקפאות כדי להשיג הריון. עד כה יש רק 2,000 לידות מתועדות כתוצאה מהפרוצדורה, אולם הנתונים ישנים. רופאים מעריכים כי המספר האמיתי קרוב ל־5,000. גריפו אומר כי המרפאה של אוניברסיטת ניו יורק מבצעת בין חמש לעשר החזרות של עוברים מביציות מוקפאות מדי שבוע. "לפני חמש שנים רק 5% מהטיפולים שביצענו היו של הקפאת ביציות, בעיקר לחולות סרטן. ב־2013 הקפאת ביציות היתה כשליש מהעסקים שלנו", הוא אומר.

הזינוק בביקוש קשור לשיפור בטכנולוגיית ההקפאה. עד שהטכנולוגיה השתפרה לא היו נשים רבות שהסכימו לשלם עבור טיפול פולשני שסיכויי ההצלחה שלו קלושים. סיבות נוספות לעלייה בביקוש היו חשיפה תקשורתית מוגברת ופרזנטורית ידועה ומפתיעה. ב־2012, בפרק של סדרת הריאליטי "משפחת קרדשיאן", מתייעצת קים, לאחר הגירושים שלה, עם מומחה פוריות בנוגע להקפאת הביציות שלה. בהמשך הפרק הוצגה הידוענית בת ה־31 כשהיא מעווה את פניה כשאמא שלה, כריס ג'נר, מזריקה לה תרופת פוריות (לקרדשיאן יש עכשיו ילד, נורת, עם שותפה החדש, קניה ווסט. היא לא מגלה אם השתמשה בביצית המוקפאת). באפריל האחרון אישרה השחקנית סופיה ורגרה שהקפיאה את ביציותיה בתקווה להוליד ילד עם ארוסה. "אני בת 40. דברים לא מתרחשים באופן טבעי כל כך בגיל הזה", היא אמרה ב"בוקר טוב אמריקה".

ב־2012 הסירה האגודה האמריקאית לרפואת פריון את תווית ה"ניסיוני" מהפרוצדורה, בהסתמך על מחקרים, שיעורי הצלחה

משופרים ונתונים שהראו שתינוקות שנולדו מביציות מופשרות אינם סובלים מפגמים רבים יותר בהשוואה לכלל התינוקות. ואולם האגודה הזהירה גם מפני טיפוח תקוות אצל נשים לגבי יכולתן להיכנס להריון: "שיווק הטכנולוגיה הזו כדי לדחות הולדת ילדים עלולה להעניק לנשים תקווה כוזבת ולעודד אותן לדחות ילודה. פציינטיות שרוצות להשתמש בטכנולוגיה הזו צריכות לקבל ייעוץ", נאמר בדו"ח של האגודה. ההמלצה הפטרנליסטית בסופו של דבר היא: מוטב להיכנס להריון ממשגל ובגיל המתאים.

סוזאן להג'וי, 45, מיילדת וגינקולוגית: "מצאתי את עצמי בדייטים, חושבת, האם הוא מתאים לנישואים? זה היה מתיש. רציתי להוריד מעצמי את הלחץ. לגברים אין שעון ביולוגי"צילום: NATHAN ELLIS PERKEL

אם הביציות מוקפאות ומופשרות בהצלחה, לאישה יש סיכון של 1 ל־5 ללידה תקינה, בהתבסס על גילה בעת ההקפאה וגורמים אחרים. הסיכויים דומים לאלה של מחזור הפריה חוץ גופית רגילה. רופאים רבים מסרבים להקפיא ביציות של נשים אחרי תחילת שנות ה־40 לחייהן (בגיל 40, רק אחת משמונה ביציות היא תקינה; בגיל 45 רק אחת מ־20), או כשמדובר במישהי שרמות ההורמונים אצלה מעידות שפוריותה דועכת. "במקרה כזה פשוט מקפיאים מצב של אי פוריות", אומר גריפו, שמסביר לכל מקפיאת ביציות פוטנציאלית את ההסתברויות של הכישלון, אך מודה כי "ההכחשה העצמית במצבים כאלה היא חזקה מאוד, והפציינטיות לפעמים שומעות את מה שהן רוצות". ואולם, היתרונות הרגשיים של הקפאה, ותחושת ההעצמה שאמילי וחברותיה חשות, הם אמיתיים.

"היתה לי פציינטית שבגיל 39 הקפיאה שלושה מחזורי ביציות, ובגיל 42 היא הופיעה עם החבר שלה. הפשרנו את הביציות, בדקנו, ולא היה אפילו עובר תקין אחד. התקשרתי אליה ששה חודשים לאחר מכן לבדוק מה שלומה, והיא אמרה, 'כן, אני עצובה, אני מתכננת לנסות להשתמש בתרומת ביציות. אבל אני שמחה שהקפאתי את הביציות שלי. בגיל 39 עשיתי משהו בשביל עצמי, וזה היה שווה את זה".

בחדר ההמתנה במרכז הפוריות באוניברסיטת ניו יורק, מתנגן ברמקול שיר הנושא מסדרת הטלוויזיה "חברים". נשים, שמעטות מהן נראות בהריון, מדפדפות בעלונים שבהם מככבים תינוקות מלאכיים. על הקיר תלויה כרזה לסדנה להפחתת מתח, עם הכיתוב "אפשר להקל על המתח של אי פוריות". גריפו יושב במשרדו, גבר בן 58 שמוקף בתמונות של תינוקות. "אני בעיקר פסיכולוג", הוא מדבר על עבודתו עם נשים שבאות להקפיא ביציות. הוא מחלק אותן לשתי קבוצות. "המתאבלות על מערכות יחסים — שהתגרשו או נפרדו ממישהו, והן מגיעות הנה להתמקד בעתיד. ויש את נשות הקריירה. הן בטח מוציאות 10,000 דולר, הסכום שעולה הקפאה, על טיפוח השיער והציפורניים מדי שנה".

חדר הניתוחים באוניברסיטה והמעבדה מקושרים ונמצאים במרחק הליכה קצרה מחדרו של גריפו. בתוך המעבדה עובדת טכנאית על הפריה חוץ גופית: היא יושבת מול מסך מחשב שמראה גרסה מוגדלת של מה שמתרחש תחת עינית המיקרוסקופ שלה. מחט גדולה מוחדרת באטיות לביצית שזה עתה נשאבה, ונראית כמו מדוזה תמימה. ענן קטן שחור משתחרר — "הזרע", לוחש גריפו בהתרגשות. מחר ידע הצוות אם ההפריה הצליחה. ביציות מוקפאות מאוחסנות במיכלי מתכת גדולים בסוף המעבדה. "יש כאן ביציות מ־2004", אומר גריפו שמספר את סיפור האימה על היום שבו פגעה סופת ההוריקן סנדי באספקת החשמל לבניין, ואיך הועברו מיכלי האחסון במהירות לחדר היחידי שיש בו גיבוי של גנרטור קטן.

פוריות היא תעשייה של 4 מיליארד דולר בשנה בארצות הברית, אך הקפאת ביציות היא רק חלק קטן ממנה. מ־10,000 הדולרים שעולה להקפיא ביציות, רוב הכסף מממן עלויות כוח אדם ומעבדה. "אנחנו בקושי מרוויחים מזה", אומר גריפו, שמוסיף כי בניגוד להפריה חוץ גופית, מחזור הפעילות לא מספיק גדול כדי לייצר רווח של ממש. מכיוון שזה יקר כל כך, נשים צעירות לא עומדות בתור.

שתי חברות, אקסטנד פרטיליטי ופרטיליטי אותוריטי, פועלות להפחית את עלות הפרוצדורה כדי למשוך לקוחות פחות עשירים. ג'ינה ברטסי הקימה את פרטיליטי אותוריטי בניו יורק לאחר שניסתה טיפולי הפריה חוץ גופית. "אין כמעט כיסוי ביטוחי לטיפולי פוריות, וראיתי שיש ריק בשוק לעסק שיפעל בתחום", היא אומרת. החברה, שעובדת עם מרפאות פוריות על חבילות שירות, התרחבה לתחום הקפאת הביציות בפברואר, וקראה לעסק שלה Eggbanxx. החברה תנסה להשיג הנחות מרופאים עבור הפציינטיות שלה. היא גם מציעה מימון. "לרוב בנות ה־30 פלוס, 8,000 דולר הוא סכום גדול", אומרת ברטסי. נשים יכולות לשלם מקדמה של 1,500 דולר לאגבנקס, ואז כ־250 דולר לחודש למשך שנתיים, ולשלם בתשלומים על הביציות שלהן.

אתר אקסטנד פרטיליטי פועל יותר בתור "חותמת כשרות להקפאת ביציות", אומרת המייסדת והמנכ"לית כריסטי ג'ונס. מרפאות פוריות משלמות דמי מנוי ונשים גולשות לאתר החברה כדי לקבל מידע. לפני כשבע שנים, ג'ונס פנתה לכמה חברות גדולות שהעניקו הטבות לעובדות, שכוללות כיסוי הקפאת ביציות. "הן אמרו שהן לא רוצות להישמע מקיאווליסטיות, אבל הן משלמות להקפיא ביציות של נשים כדי שיוכלו לעבוד קשה יותר", היא אומרת.

שרה אליזבת ריצ'רדס, 43, סופרת: "חששתי שעד שאכיר את הבחור המתאים אהיה כבר באמצע שנות ה־40 לחיי, ואז אצטרך את הביציות. הקפאה אפשרה לי ללכת זקופה ובראש מורם. וזה יכול להשתלם בעבודה ובחיים הרומנטיים"צילום: NATHAN ELLIS PERKEL

האם אנחנו מתקרבים לעידן שבו בנות 50 שהגיעו לתפקיד מנכ"ל מחליטות שהן סוף סוף מוכנות להקים משפחה? אולי לא. למרות שגריפו אומר שיש עליייה בפניות מקהל מבוגר יותר, רוב הנשים שהשתמשו בביציות המוקפאות שלהן כדי להיכנס להריון עשו זאת לפני גיל 44, ואלו שמקפיאות כעת לא מתכננות לחכות עד שיגיעו לגיל השגרון.

החזית הבאה בהקפאת ביציות היא גנטית - בדיקת די.אן.איי של כל ביצית יביאו לשמירתן של הביציות התקינות, כך שהסיכוי להצלחה בהריון יגדל. "נשים רבות עוברות את התהליך ולא מצליחות להוליד", אומר שר. "עם בדיקות גנטיות, אפשר להוריד את תקוות השווא ולצמצם את הנזק הרגשי". כמובן, שום דבר טוב לא בא בחינם: הבדיקות עולות עוד 3,000־4,000 דולר. "ושום דבר אינו בטוח ב־100%", אומר גריפו. כשהוא מגלה שאני עוד מעט בת 33 הוא אומר: "אל תחכי הרבה זמן כדי להיכנס להריון. לעולם לא תהיי באמת מוכנה"

תרגום: דפנה מאור

Bloomberg L.P. All Rights Reserved © 2010

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker