100 החברות שכדאי לעבוד בהן

מחפשים יציבות

יותר מהכל העובד הישראלי חיפש השנה קביעות ויציבות במקום העבודה. ואם אפשר שיהיה גם ועד עובדים חזק. כמה דברים מפתיעים שלמדנו מעשר שנים של דירוג החברות שהכי טוב לעבוד בהן

תהילה ינאי
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה

השנה אנחנו מציינים עשור לדירוג החברות שהכי טוב לעבוד בהן. מה ניתן ללמוד מעשר שנות נתונים על הדברים החשובים ביותר לעובד הישראלי? ובכן, התשובה תלויה בשנה שבה נערך הסקר, וגם במצב הכלכלה, במגזר שאליו משתייך העובד ובגילו. ואולם, אפשר גם להכליל ולקבוע כי ישנם חמישה משתנים המוגדרים על ידי העובד הישראלי כ"חשובים לו ביותר" בבחירת מקום עבודה: שכר, יציבות תעסוקתית, יחסי עבודה, תנאים נלווים לשכר וקידום מקצועי.

מאז שהתחלנו בעריכת הדירוג אנחנו רואים שסדר החשיבות של חמשת המרכיבים הללו משתנה מעט משנה לשנה, בקרב מגזרים וקבוצות גיל שונות. במגזר הפיננסים וההיי טק, למשל, ניצבים יחסי העבודה במקום הראשון - אפילו לפני תנאי השכר. יש שיאמרו כי העובדים במגזרים אלו נהנים ממילא מרמות השכר הגבוהות במשק, ולכן עבורם יחסי העבודה הם המשתנה החשוב ביותר כי השכר הוא מובן מאליו. ייתכן.

מבין חמשת המרכיבים שציינו העובדים יש אחד
שבלט השנה במיוחד. אם בשנים קודמות חשבנו שיציבות תעסוקתית חשובה לעובדים בעיקר בעידן של משבר כלכלי, כאשר הם חוששים מאובדן מקום העבודה ומפיטורים, כיום אנו יכולים להגיד בוודאות כי יציבות תעסוקתית חשובה לעובדים באופן גורף ובכל תנאי משק. השאיפה והחיפוש אחר ביטחון תעסוקתי וקביעות בעבודה באים לידי ביטוי גם ברצון הגובר של העובדים להיות מועסקים בחברות המאורגנות בוועדי עובדים. בכ־50% מהחברות המופיעות השנה בדירוג יש ועד עובדים (או שהוא נמצא בתהליכי התארגנות), ובולטות במיוחד ברשימה אותן חברות שוועד העובדים בהן מוגדר כחזק וכמעט כל יכול. יתרה מכך, יותר מ־60% מהחברות שבהן יש ועד מאורגן עלו בדירוג השנה לעומת השנה שעברה, או לפחות שמרו על מקומן בדירוג. עובדה זו בולטת גם לנוכח המקום המכובד בדירוג שתופסות חברות ממשלתיות וגופים המשתייכים למגזר הציבורי, כגון בנק ישראל שעלה בדירוג השנה למקום ה־40, ומשרדי ממשלה, צה"ל ומשטרת ישראל שלראשונה נכנסו לדירוג.

חשיבות הקביעות במקום העבודה מתבטאת כנראה גם בעדנה המחודשת של ההסתדרות וניכרת במסעי הפרסום שאנו עדים להם כמעט מדי יום הקוראים לעובדים 
להתארגן. בשנה החולפת ראינו כמה התארגנויות של ועדים חדשים שלוו בסערות תקשורתיות, חלקן במקומות עבודה שעד לפני כמה שנים נחשבו לנחשקים מאוד.

אנו מעריכים שבשנים הבאות העובדים ימשיכו לחפש את הקביעות בעבודה, בעיקר אם הם בני 45 ומעלה, וזאת לאור מצוקת התעסוקה בגילים אלו. התופעה של מחפשי עבודה בני 45 ומעלה שמתקשים במציאת עבודה מוכרת בישראל וגם במדינות המערב. אנשים מעידים על חיפוש עבודה שנמשך חודשים ואף שנים. לעתים קרובות הם נאלצים להסתפק בעבודות בענפי המסחר והשירותים שאינן מתאימות לכישורים ולניסיון שצברו. לחילופין, במצב של חוסר ברירה הם מקימים עסקים זעירים בתחומי הכשרתם או בתחומים חדשים. לעתים עסקים אלו אינם מספקים את רמות ההכנסה שהאנשים הללו הורגלו אליהן בתקופת שבה הועסקו כשכירים.

בסקר קצר נוסף שקיימנו השנה בקרב מנהלי משאבי אנוש שאלנו "מה יקרה לדעתך למועסקים בני 45 פלוס בחברתכם. האם מספרם יעלה או ירד או ישאר ללא שינוי?". בתשובה, העריכו כ־44% מהמשיבים כי מספר המועסקים בגילים אלו יעלה, ורק כ־30% מהם צפו שהוא ירד. איננו יודעים אם ההערכות אלו נובעות מאסטרטגיה שהוגדרה בחברה, או מכך שמנהלי משאבי אנוש מכירים היטב את השטח. האם שיעור העובדים המבוגרים יגדל כי הם אוחזים בחוזקה בקביעות שהשיגו במקום עבודתם ואינם ממהרים לעזוב, או שמא הגידול הצפוי נובע מהכרה בצורך של החברה לגייס עובדים בגילים אלו? לצערנו, העובדות בשטח מספרות סיפור אחר, המנוגד להערכות שעולות מהתשובות של מנהלי משאבי אנוש.

תהילה ינאי היא מנכ"לית משותפת ב-BdiCofaceצילום: אייל טואג

הסקר שערכנו התבצע בקרב כ־50 מנהלי משאבי אנוש בחברות המובילות במשק וממנו עולה כי שיעור בני 45 פלוס שנקלטו בהן קטן מאוד ביחס לשיעור העובדים החדשים שגויסו. בממוצע, רק כחמישית מהעובדים שנקלטו בשנה האחרונה בחברות אלו היו בני 45 ומעלה, והם נקלטו בעיקר בענפי המסחר, השירותים והבנייה. ממדי התופעה המדאיגה הזאת הולכים וגדלים, ועלינו כחברה לראות בה בעיה דחופה שאם לא נקדים לה תרופה היא תתעצם
ותשפיע על כולנו.

הכתבה מתפרסמת בגיליון מאי של מגזין TheMarker

למנוי למגזין, חייגו: 5200*

.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker