ובמקום הראשון: שוב חברת החשמל - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
100 החברות שהכי כדאי לעבוד בהן

ובמקום הראשון: שוב חברת החשמל

חוסר יעילות? בזבוז? נפוטיזם? התנגדות כוחנית לרפורמה והעדפת האינטרס האישי על הציבורי? העובדים בישראל ישמחו להתעלם מכל אלה, ולהשתייך לקבוצה שבה יחושו מוגנים. הסקר השנתי של מגזין TheMarker וחברת BDI

61תגובות

בשנה החולפת גבהו מאוד הטונים בדיון הציבורי סביב התנהלותם של המונופולים במגזר הציבורי ובמגזר הפרטי, אך מתוצאות סקר מקומות העבודה המועדפים על עובדים בישראל, הנערך בשיתוף חברת המידע העסקי BDI, עולה כי יותר משהעובדים בישראל כועסים על חברת החשמל, נמלי הים והחברות הממשלתיות, הם מעריכים את היחס שלו זוכים העובדים בארגונים אלה. יותר מזה, הם עצמם היו רוצים להשתייך לאותו מועדון מיוחס של עובדים הנהנים מתנאים מופלגים - גם אם זה בא לא פעם על חשבון שאר הציבור. כך, מתבלטים השנה בדירוג הנמלים והממשלה (זוהי הפעם הראשונה שמשרדי ממשלה נכללים בסקר). גם בנק ישראל, צה"ל והמשטרה הם מקומות עבודה נחשקים.

לצפייה בסמארטפונים ובטאבלטים - לחצו כאן

בהרכבה של העשיריה הראשונה בדירוג לא חל שינוי ביחס לשנה שעברה. גם השנה מדורגת במקום הראשון חברת החשמל הממשלתית, שבה השכר החודשי הממוצע הוא 23 אלף שקל, ושבה כמעט כל עובד רביעי (24%) הוא בן משפחה של עובד אחר. בכל השנים שבהן נערך הסקר, נהנתה חברת החשמל מפופולריות בקרב עובדים בישראל, והשנה היא מבצרת את מעמדה בצמרת. לפני שנתיים היא עוד תפסה את המקום השני, בפער קטן מאינטל, ולפני כן ניצבה במקום השלישי, אחרי אינטל ופרטנר (בימים שבהם חברות הסלולר עוד נחשבו למקומות עבודה מבוקשים ביותר). למקום הנמוך ביותר בכל שנות עריכת הסקר הגיעה ב־2009, אז דורגה במקום השישי. כל זאת, נזכיר, למרות שמזה שנים רבות חשמלאי אינו מקצוע מבוקש, וסטודנטים אינם צובאים על פתחי הפקולטות להנדסת חשמל דווקא.

מיקומה של חברת החשמל בדירוג הוא אנומליה: מחד גיסא, מדובר במונופול שסובל כבר שנים מכותרות לא מחמיאות, הפסדי עתק, שחיתות ונפוטיזם; מאידך גיסא, החברה ידועה כמקום עבודה השומר על עובדיו ומיטיב עמם בכל מצב, בעיקר הודות לכוחם הרב של ועדי העובדים אל מול חולשתה הנמשכת של ההנהלה. באווירה של הישרדות ואי ביטחון תעסוקתי, כמו זו השוררת בישראל מאז משבר 2008־2009, קשה לבוא לעובדים בדרישה לחשיבה פחות אישית, וקצת יותר רחבה, שתביא בחשבון את השפעתו המזיקה והמתמשכת של מונופול חברת החשמל על הכלכלה הישראלית בכללותה. עם אידיאולוגיה וחשיבה לטווח ארוך, אומר לעצמו העובד הישראלי, לא הולכים למכולת. עם הטבות ושכר גבוה המגובה בקביעות - דווקא כן.

 

השקט שבלב הסערה: נמל אשדוד

אילן אסייג

במקרה של נמל אשדוד, שקופץ השנה שישה שלבים בדירוג ומתמקם במקום ה־24 ברשימת מקומות העבודה המבוקשים בישראל - הרחק מעל חברות כמו צ'ק פוינט, אסם, חברת כרטיסי האשראי כאל או הבנק הבינלאומי - פועלת אותה דינמיקה שמקבעת את מעמדה של חברת החשמל במקום הראשון ברשימה. שביתות? מלחמת עולם בין הוועד לשר התחבורה, הממונה מתוקף תפקידו על הרפורמה בנמלים? הדיווחים הרבים בעיתונות על הנעשה בנמלים מבליטים בעיקר עובדה אחת בלתי מעורערת: הוועד בנמל אשדוד מצליח לשמור על גובה המשכורות של העובדים ולקלוט עוד ועוד בני משפחה (42%). זה מספיק כדי שעובדים בישראל ירצו להצטרף למקום עבודה כזה. המאבק המלוכלך בין השר ישראל כץ לאלון חסן ("פג תוקף, לא פג תוקף") לא מרגש איש.

נמל חיפה זינק גם הוא לא מעט שלבים. בשנה שעברה הוא דורג במקום ה־80, כמו בזו שלפניה. והשנה הגיע למקום ה־64. נראה כי מעמדם של שני הנמלים דווקא התחזק בעקבות מלחמתם של ועדי העובדים שלהם ברפורמה, או שאולי הסיבה לפופולריות של הנמלים הן הכותרות על הסטייקים המוגשים לעובדים.

 

טובה לעובדים, מבקשת עוד כסף מהמדינה: אינטל

אינטל, שמדורגת שנייה אחרי ארבע שנים בראש הטבלה, היא סיפור שונה לגמרי מחברת החשמל שהדיחה אותה בשנה שעברה מהצמרת. מדובר, ככל הנראה, בבחירה המועדפת על עובדים שמחפשים מקום עבודה פחות שערורייתי, אך עדיין גדול ויציב, שמפגין דאגה לעובדיו.

אינטל מעסיקה בישראל כ־10,000 עובדים, ובזמן המשבר הגדול הודיעה כי לא תפטר עובדים. היא עמדה בהצהרתה, ובשנים שחלפו מאז הוכיחה את עצמה כמקום עבודה יציב ואף הוסיפה לגדול. עובדיה משתכרים היטב, ובנוסף לכך זכאים להטבות שונות, כנהוג בהיי טק. כך למשל, הכריזה אינטל על תוכניות עבודה גמישות המיועדות לעובדות השבות לעבודה לאחר חופשת לידה. אינטל גם מאפשרת לעובדיה לעבוד מהבית בחלק מימי השבוע. מצד שני, היא גורמת להם לדפיקות לב מואצות כאשר היא דורשת מהמדינה מענקים, תוך איום מובלע לעזוב את ישראל. הדעה הרווחת היא שמדובר בטנגו שסופו ידוע מראש: אינטל תדרוש (למשל 700 מיליון שקל, כפי שעשתה בשנה האחרונה), ומשרד הכלכלה ידון בבקשתה בכובד ראש ואז יאשר אותה. הגם שמדובר בסכום עצום, אינטל עומדת מאחורי התחייבויותיה, ועל פי נתוני משרד הכלכלה, מחזירה למדינה הרבה יותר ממה שהיא מקבלת.

אטרקטיבי מבחוץ: בנק לאומי

בנק לאומי שומר על מיקומו במקום השלישי, ועובדה זו מעוררת תמיהה. רווחי הבנק אמנם גדולים מאוד, אך מרבית עובדיו רחוקים מלהיות מרוצים. נהפוך הוא: בשנה האחרונה שוררת בבנק אווירת נכאים בשל תוכנית ההתייעלות שהונהגה בו, שכמו תמיד פוגעת בשכבות החלשות - עובדי דור ב', עובדים זמניים ועובדי הקבלן. עובדי דור א' אכן זוכים למשכורות גבוהות ונציגיהם יושבים בוועד (ולכן, ככל הנראה, שיתוף הפעולה ההדוק בין הוועד להנהלה). באשר לשאר שורות הארגון, הבנק עסוק במה שמכונה בלשון מכובסת "הגמשה", ובמילים פשוטות ניתן לתאר כפגיעה בכל העובדים האחרים. כך למשל, צומצם השנה שוב ושוב מספרם של עובדי תחום המחשוב, וכן מספרם של העובדים הזמניים, שלא פעם מוצאים את עצמם ללא תקן וללא עבודה כעבור ארבע שנים בבנק.

 

 

הכתבה מתפרסמת בגיליון מאי של  מגזין TheMarker

למנוי למגזין, חייגו: 5200*

 

 

 

ירדה מהכותרות וזוכה לאמון: טבע

הכאוס שעבר השנה על טבע לא מבלבל את העובד הישראלי. היא אמנם ירדה מהמקום החמישי לשישי, וממוקמת גם השנה מיד אחרי חברת ההיי טק HP, שירדה גם היא שלב אחד, אבל עדיין זוכה לאמון וממשיכה להיות ספינת הדגל של שוק העבודה הישראלי. זאת למרות הזעזועים בהנהלתה, ששיאם בהחלפתו הברוטלית של המנכ"ל ג'רמי לוין; למרות עתידה המעורפל, ובמיוחד תוך התעלמות מנסיונה הכושל לפטר 800 עובדים באוקטובר האחרון - ניסיון שהחברה נסוגה ממנו אף שמאז היא מפטרת עובדים מתחת לרדאר. למרות כל אלה טבע שומרת על מעמדה בעשירייה הראשונה של מקומות העבודה המבוקשים בישראל.

 

שאל מה המדינה יכולה 
לעשות עבורך: משרדי הממשלה

בנציבות שירות המדינה תשרור בוודאי שביעות רצון רבה מכניסתם של משרדי הממשלה היישר אל המקום ה־30 בדירוג 100 מקומות העבודה המבוקשים בישראל. לראשונה מאז התחלנו בפרסום הסקר, כללנו בו גם את גופי הממשל. על הפופולריות של העבודה במשרדי הממשלה מלמד נתון נוסף: ב־2012 עמד מספר המועמדים לתפקידים במגזר הציבורי על כ־40 אלף; כעבור שנה בלבד הוכפל מספרם.

בנציבות יסבירו בוודאי שלקפיצה אחראית המערכת המקוונת החדשה להגשת מועמדות, שהושקה באוגוסט האחרון והפכה את התהליך למעט יותר ידידותי מבעבר, אך אין ספק שגם מצב המשק אחראי למגמה חדשה זו. כשם שעובדים מעדיפים לעבוד בחברות החזקות במגזר הפרטי (בנקים, חברות היי טק גדולות), כך נחשבים כיום גם משרדי הממשלה למקומות עבודה יציבים. גם אם המשכורות אינן גבוהות כמו בשוק הפרטי, הרי שהסיכון הקטן יחסית לפיטורים מפצה על כך, וכעבור שנתיים, אם לא תתרחש קטסטרופה, ממתינה לכל עובד הקביעות המיוחלת. זוהי בוודאי אטרקציה עבור עובדים שכבר ראו או אפילו חשו על בשרם כיצד השוק הפרטי מתנכל לעתים לעובדים, ובעיקר לבני ה־40 ומעלה.

הפופולריות של שירות המדינה מתבטאת גם במיקומו הגבוה של בנק ישראל, שבשנתו השנייה בלבד בטבלה עלה בעשרה שלבים והגיע אל המקום ה־40. גם צה"ל, גוף מושמץ בעיתונות הכלכלית בשל הסדרי הפנסיה התקציבית המפליגים הנהוגים בו, נכנס השנה לדירוג היישר אל המקום ה־60. משטרת ישראל, שמעולם לא דורגה בין 100 מקומות העבודה המועדפים, מגיעה השנה אל המקום ה־86. אפילו רשות שדות התעופה, שהידרדרה אשתקד אל מחוץ ל־100 החברות המדורגות, שבה השנה אל הטבלה, ותופסת את המקום ה־98.

 

גדול זה יציב ויציב זה טוב (גם אם לא בדיוק): גוגל ואמדוקס

משרדי גוגל ישראל
מוטי מילרוד

לפני חמש שנים דורגה גוגל במקום ה־49 ברשימת מקומות העבודה המבוקשים בישראל, והשנה היא כבר תופסת את המקום הרביעי בטבלה. גוגל התקדמה בדירוג בצעדים גדולים חרף העובדה שענקית החיפוש מחזיקה בישראל מרכז פיתוח קטן יחסית. במובן מסוים, זהו סימפטום לכך שהעובדים בישראל מעריכים את היציבות ותחושת הביטחון שמעניקה העבודה בתאגיד בינלאומי גדול, במיוחד בתחום ההיי טק - גם אם היציבות הזו מעט מדומה, שכן חברות כאלה עלולות גם לצאת מישראל באופן פתאומי. אותו הסבר נכון גם למקרה של הענקית המקומית, אמדוקס, שב־2009 פיטרה בבת אחת 500 עובדים בישראל, ובעקבות זאת הידרדרה אל המקום ה־34 ברשימת החברות שהכי כדאי לעבוד בהן. שנתיים לאחר מכן כבר טיפסה אמדוקס בחזרה אל המקום ה־17, בשנתיים האחרונות היא תופסת את המקום התשיעי והשנה עשתה עוד צעד אחד קדימה. יציבות וחוזק מרשימות את העובד הישראלי והוא מוכן לשכוח ולסלוח במהירות מפתיעה. כמו במגרשי הכדורגל, שם חיים משבת לשבת, גם העובדים רואים לנגד עיניהם רק את הטווח הקצר מאוד.

 

קשה, אבל לא כמו אצל המתחרים: פרטנר

רק לפני שנים מעטות נחשבו חברות 
הסלולר הגדולות למקומות עבודה נחשקים במיוחד. כך למשל פרטנר, מפעילת רשת אורנג' בישראל, דורגה בחמש השנים האחרונות במקומות השני והרביעי, ורק ב־2012 ירדה למקום ה־11 ומשם הידרדרה למקום ה־23. השנה היא מתקנת במעט את מעמדה למקום ה־22. מצבה טוב בהרבה מזה של שתי מתחרותיה הגדולות: סלקום, שגם היא היתה במשך שנים בעשירייה הראשונה, ירדה השנה שלושה שלבים, אל המקום ה־32; פלאפון משתרכת הרחק מאחור, ומידרדרת ב־12 שלבים יחסית לשנה שעברה.

מיקומה של פלאפון מפתיע נוכח המאבק הקולני שהתחולל בה בעת הקמתו של ועד העובדים. המאבק הסתיים בחתימת הסכם עבודה שבמסגרתו הוקצו כמיליון שקל עבור רווחה - סכום חסר תקדים בעולם הסלולר. עם זאת, ועד פלאפון עלה לא פעם באחרונה לכותרות בהקשרים שליליים, כשהתברר שמשכורותיהם של העומדים בראשו זינקו אל מעבר ל־30 אלף שקל, שדו"חותיו אינם שקופים, ושהוא עוסק בעיקר בפוליטיקה, ומשכנע את עובדי החברה להתפקד לליכוד כדי להשפיע על בחירת שר התקשורת הבא. גם בפרטנר ובסלקום מתקיימים צעדים להקמת ועדי עובדים, אלא שהתהליכים המתרחשים בחברות אלה כמעט לא זוכים להד תקשורתי.

 

בדרך למטה: 
HOT ו–yes

שתי החברות שעוסקות בתחום חיוני בחיי הישראלי, שידורי טלוויזיה, מאבדות בשנים האחרונות את מעמדן כמקומות עבודה מבוקשים. השנה צנחה yes בעשרה שלבים אל המקום ה־74 הלא מחמיא, לאחר שלפני חמש שנים בלבד דורגה במקום ה־29. מצבה של HOT רע עוד יותר, והיא ניצבת במקום ה־78 - ירידה של שבעה שלבים יחסית לשנה שעברה. ב־2009 דורגה HOT מעל מתחרתה, במקום ה־26, אך צניחתה אינה מפתיעה נוכח היחס כלפי עובדיה בשנים האחרונות, שבירתם של ניסיונות ההתאגדות והעברתם של הטכנאים שלה לעבודה באמצעות קבלן - כל זאת תוך גריפת דיווידנדים לכיסם של הבעלים. yes דווקא לא סיפקה כותרות מרעישות, ועושה רושם שהיא חברה יציבה וסולידית, אך גם היא לא נחשבת כיום למקום שכיף לעבוד בו.

 

כבר לא מה שבטוח: חברות הביטוח

עופר וקנין

שתי חברות ביטוח ישיר פועלות כיום בשוק, ולדידם של הלקוחות בשוק הביטוח ההבדלים בין שתיהן מזעריים. לעומת זאת, בתפיסתם של העובדים קיים הבדל של שמיים וארץ בין ביטוח ישיר לבין AIG. ביטוח ישיר, שמעניקה למנכ"ל שלה, רביב צולר, שכר שעלותו השנתית כ־12 מיליון שקל, שומרת על מקומה בדירוג (16) שאליו העפילה בזריזות בשנה שעברה, לאחר שבשנת 2009 דורגה במקום ה־61. מתחרתה הישירה, AIG, אינה כה מוערכת כמקום עבודה, ועולה השנה רק שלב אחד, אל המקום ה־82. בין שני הקצוות ממוקמות חברות הביטוח המסורתיות, שרובן ככולן נסוגות בדירוג: הפניקס (41, ירידה של שלושה שלבים); הראל ביטוח (50, ירידה של שישה שלבים), מגדל (53, ירידה של שני שלבים) וכלל ביטוח (59, ירידה של שבעה שלבים).

מנורה, שסוגרת את רשימת חברות הביטוח במקום ה־87, היא היחידה מביניהן שעולה בשני שלבים לעומת השנה הקודמת. כל החברות האלה תפסו פעם מקומות גבוהים הרבה יותר, ונראה כי ציבור העובדים הישראלי מאבד את אמונו בהן.

הכניסה המפתיעה (1): 
לראשונה, חברת ניקיון

אל המקום ה־92 בדירוג הגיעה חברה מסוג שלא ראינו בעבר בין מקומות העבודה הפופולריים בישראל: ISS, חברה בינלאומית שמספקת שירותי נקיון ושמירה, או במילים אחרות: חברת קבלן. יותר משנוכחותה בדירוג מלמדת על איכויותיה כמקום עבודה, היא משמשת תמרור אזהרה לחברות המדורגות מתחתיה, בהן קונדואיט (94), קוולקום (95), וגם רשת המזון שופרסל, שבסופה של הידרדרות מתמשכת הגיעה השנה אל המקום ה־93. לשם השוואה, בטבלה של 2009 תפסה שופרסל את המקום ה־40. כיום, אפילו חברה קבלנית לשירותי ניקיון היא מקום עבודה מעט יותר נחשק ממנה.

 

הכניסה המפתיעה (2): 
איביי

Bloomberg

חברת המסחר המקוון איביי, שמאז כניסתה לפעילות בישראל חלפה מתחת לרדאר של העובדים המקומיים ולא דורגה בין 100 מקומות העבודה המבוקשים, נכנסת השנה לראשונה לדירוג ומעפילה בזריזות אל המקום ה־33. ייתכן שאחראית לכך העלייה החדה שחלה בשימוש במסחר מקוון, והישראלים הרבים שגילו את איביי כמקור לקריירה שנייה (ולעתים ראשונה), במכירת מוצרים שונים. לחברה שלוש פעילויות לא מאוד גדולות בישראל: מרכז פיתוח ומכירות בנתניה המעסיק כ־250 עובדים; מרכז פייפאל בתל אביב שעוסק במניעת הונאות בעיקר, ומעסיק כ־100 עובדים נוספים; וכן מרכז חדשנות הממוקם בשדרות רוטשילד בתל אביב, ומעסיק כמה עשרות עובדים נוספים.

 

חמש מתוך תשע: 
הנסיגה במעמדן של 
חברות ההיי טק

תשע חברות עזבו השנה את הטבלה, וביניהן לא פחות מחמש חברות היי טק. מוטורולה, למשל, תפסה בשנה שעברה את המקום ה־33, ונעלמה לחלוטין מהטבלה השנה. גם חברות ההיי טק מיקרון (דירוג בשנה שעברה: 57) ברודקום (60) ו־ECI (63) עזבו את הטבלה, אם כי במקרים שלהן אין זו הפתעה. כל החברות הללו זכו באחרונה לכותרות כלכליות לא מחמיאות. שתי חברות היי טק נוספות שעזבו הן סימנס תוכנה (81) וטקסס אינסטרומנטס (85). חיזוק מסוים להייטק ניתן לראות עם כניסת פיליפס היישר אל המקום ה־56. חברות נוספות שעזבו הן שיכון ובינוי (70), קבוצת נגב (78) ואפריקה ישראל (94). 

 

talihs@themarker.com



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#