מגלשות של זהב: גן הילדים שיגרום לכם לרצות לחזור לגיל 4 - קריירה - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
מוסף חג

מגלשות של זהב: גן הילדים שיגרום לכם לרצות לחזור לגיל 4

בהשקעה של 22 מיליון שקל הוקם בכפר שמריהו הגן הכי יקר בישראל ■ ריהוט בהזמנה אישית, פינות משחק מעוצבות ומרכז טיפולי אינטגרטיבי - כך נראה חוק חינוך חינם באחד מהיישובים העשירים בישראל

130תגובות

השמש יוקדת על רחבת הכניסה של מתחם הגנים הנוצץ בכפר שמריהו. לדרור אלוני, ראש המועצה האזורית, זה לא מפריע בכלל. הוא כבר עמוק בתוך ההסברים הנלהבים על החזון שגרם לו להקים את הגן היקר בישראל – 22 מיליון שקל עלות הקמתו – שבו כל ידית, ברז וכיסא עוצבו ותוכננו מתוך מחשבה קפדנית, והמחיר בהתאם.

אלוני שופך עלינו נתונים, מספרים ושמות. הוא לא צריך דפים ולא נראה שהוא התכונן במיוחד לפגישה עם צמד העיתונאים, הוא פשוט שולט היטב בכל הפרטים ברמת דיוק מרשימה. אנחנו מנסים להקשיב לו בכל תשומת הלב האפשרית, אבל השמש הישראלית לא ממש מסייעת לנו. "אולי נעבור רגע לצל, או ניכנס פנימה?" אנחנו מציעים בנימוס. אלוני פורץ בצחוק מתגלגל. "השמש מפריעה לכם? מה רע בקצת שמש? שמש זה טוב".

אייל טואג

אלוני באמת לא נראה מפונק, ובטח לא דבר פעוט כמו שמש מסנוורת ירתיע אותו. הוא גבר גבוה ומרשים, וגם בלי לעיין בקורות חייו ברור שיש לו עבר צבאי קרבי עשיר – צורת ההליכה, ההתבטאות ולעתים גם המחשבה, מבהירות את זה. ואכן, אלוני השתחרר מהצבא לאחר שירות של 23 שנים בחיל הים בדרגת אלוף משנה.

עשו לייק וקבלו את מיטב כתבות TheMarker ישירות לפייסבוק

וזה אולי רק אחד הפרדוקסים של אלוני – כי בתור איש עשייה לא מפונק, הוא הגה, תיכנן, יזם והקים כמעט לבדו את מבנה החינוך המפואר, הנוצץ, המושקע, וככל הנראה המפנק ביותר שנראה בישראל, וכל זאת במערכת של החינוך הציבורי. חלק מתקציב הגן, 2.1 מיליון שקל, בכלל ממומן על ידי משרד החינוך כחלק מיישום המלצות ועדת טרכטנברג לחינוך חינם מגיל 3. הציניקנים יאמרו שלא בטוח שמנואל טרכטנברג, שהוועדה בראשותו שאפה לחולל שינוי חברתי־כלכלי, התכוון לסייע במימון גנים סופר איכותיים לילדי העשירון העליון.

מדובר בקומפלקס של שישה גנים רחבי ידיים, מאווררים ומוארים באור טבעי נעים, הכוללים פינות משחק מעוצבות עשויות עץ מייפל בהיר - שגם הטובות שבמשחקיות בתשלום אינן מציעות. הגנים, המיועדים לילדים בגילי 3–6, עוצבו ברוח שבעת המינים - כל גן הוא מין אחר. הריהוט כולו - מידיות האחרונות ועד כיסאות הישיבה, הכורסאות, פינות המשחק והשולחנות - עוצבו על ידי המעצבת שרית שני חי בהזמנה אישית. גם החללים המשותפים עוצרי נשימה: מבואה ענקית מוארת בה פזורים צעצועי עץ גדולים שרק מזמינים את הילדים לבוא לטפס אליהם, ואולם התכנסות עגול ויפה שמשמש את הגנים בחגים.

אלוני יודע לספר מה הרציונל החינוכי שעמד מאחורי כל רהיט ("הכיורים נמוכים כי הילדים שותפים בהכנת ארוחות הבוקר וכך הם לומדים על תזונה בריאה"), וברור כי היה מעורב בכל פרט. אך לא רק הוא. "תהליך העיצוב כלל חשיבה משותפת של אנשי חינוך, גננות, מהנדסים ומעצבת", מספר אלוני, "אמרתי לכל בעלי המקצוע – תחלמו הכי בגדול שיש, אני אעצור אתכם רק אם לא אוכל לעמוד בזה תקציבית.

אי אפשר שלא להתפעל עמוקות מהמתחם החינוכי של אלוני. כך נראה גן ילדים בחלומות הכי ורודים שיש. לא רק האסתטיקה, גם התוכן וההתכווננות לילדים. הבעיה היא שאלה חלומות שרק מעטים יכולים להגשים. וכשמדובר במערכת חינוך ציבורית - הפער דוקר את העין עוד יותר.

אייל טואג

"אסתטיקה היא דבר שבעיני הוא חשוב מאוד בחינוך", אומר אלוני. "הייתי בסיור בפינלנד שהשפיע עלי מאוד, וגם שם האסתטיקה מאוד דומיננטית. מי אמר שגן ילדים צריך להיות קופסא מרובעת עם כיסאות לא נוחים וקשים מעץ, שילד לא יכול לשבת עליהם?"

זה באמת דומה לבתי הספר הסקנדינוויים. אבל במציאות הישראלית זה נראה מאוד ראוותני.

עשו לייק וקבלו את מיטב כתבות TheMarker ישירות לפייסבוק

"למי שבא מבחוץ זה ראוותנות - למי שבא מבפנים זה בית. הילדים מאושרים, הסייעות מאושרות. מה התפקיד שלנו, מה הייעוד שלנו, אם לא לגרום אושר? זה ערך בעיני".

ההשקעה הגבוהה בגן, שרק 2.1 מיליון שקל ממנה מומנו על ידי משרד החינוך (700 אלף שקל לגן לפי התקן של המשרד) – מעידה על שיטת העבודה של אלוני, שבה קודם חולמים ורק אחר כך משלמים.

איך מימנת את הפרויקט הזה?

"מעבר למה שנתן משרד החינוך ול-650 אלף שקל שנתן משרד התחבורה לפיתוח הכבישים שמסביב למתחם, הכל הגיע מתקציב המועצה המקומית. בין היתר, מכרנו שתי חלקות שיועדו במקור לבניית גן הילדים אבל היו קטנות מדי. בנינו שישה גנים מתוך מחשבה שהיישוב יתרחב, אבל עד שזה יקרה שלושה גנים מושכרים לבית ספר פרטי לילדי דיפלומטים, וזה עוזר במימון הפרויקט".

"הילדים שלנו
 לא גדלים בבועה"

אלוני, 61, הוא בנה הבכור של כלת פרס ישראל שולמית אלוני, שהלכה לעולמה השנה, ומי שהיתה לא רק שרה וחברת כנסת בולטת אלא גם פעילה חלוצה בתחום זכויות האדם בישראל. בין היתר שימשה אלוני שרת חינוך בממשלת ישראל ה-25.

באופן לא מפתיע, שניים מבניה, נמרוד ודרור, עוסקים בחינוך, אם כי כל אחד מהם בקצה אחר של המערכת: נמרוד הוא פרופסור לפילוסופיה של החינוך וראש המכון לחינוך מתקדם במכללת סמינר הקיבוצים, בעוד דרור מונה קצת אחרי שחרורו מצה"ל למנהל גימנסיה הרצליה, ומאוחר יותר היה ממקימי בית הספר הפרטי חברותא שעלות שכר הלימוד בו היתה כ-35 אלף שקל בשנה. חברותא נסגר בשנה שעברה בתום מאבק ארוך עם משרד החינוך.

אייל טואג

מאז 2005 משמש דרור אלוני ראש המועצה המקומית כפר שמריהו - בלי שנאלץ להתמודד בבחירות למועצה מאז נבחר לתפקיד לראשונה, מאחר שאיש לא רץ מולו. החינוך עדיין עומד בראש מעייניו.

עשו לייק וקבלו את מיטב כתבות TheMarker ישירות לפייסבוק

הקמת את בית הספר הפרטי חברותא, ועכשיו את הגן הזה. אתה אדם שמאמין בחינוך לעשירים?

"לא. אבל אני מאמין גדול בחינוך איכותי - וחינוך עולה כסף. חברותא והגן הזה נולדו מאותו מקום של חשיבה על איכות, חופש פעולה ויצירתיות. כשיש מועצה איכותית שמתנהלת כהלכה ולא מבזבזת כסף על כיכרות – אפשר להשקיע יותר בחינוך. לא בניתי כיכרות ולא מרכז רפואי. ריכזתי מאמץ בחינוך, כי אני מאמין שבגיל הרך יש השפעה משמעותית מאוד על התפתחות הילד. דווקא כביטחוניסט אני טוען שחינוך הוא אבן יסוד של ביטחון לאומי בכל מדינה. קל וחומר במדינת ישראל, שהיא מורכבת ושיש בה שונות רבה".

יו"ר הוועדה לטיפול בעוני, אלי אלאלוף, אומר שהוא לא מבין למה קיבלתם 2.1 מיליון שקל מהמדינה אם בניתם גן בסכום גבוה פי 11.

"הוא שרלטן. למה שילד בכפר שמריהו לא יקבל את המינימום שכל ילד אחר מקבל. תושבי כפר שמריהו משלמים מסים כמו כל אחד במדינה ואפילו יותר. לקחתי מהמדינה את המינימום שבמינימום וכל התוספות מומנו על חשבון משלמי המסים בכפר שמריהו. בגלל שמקומות אחרים לא יכולים, אז אני צריך להכניס את הילדים שלי לרגרסיה?

"אני מסכים שצריך סטנדרט אחיד. חייבים לקבוע סל יסוד אחיד שיקבע סטנדרט מחייב של המדינה כלפי הילדים שגדלים ומתחנכים כאן. למשל, אם גן ילדים כיום מתוקצב ב-700 אלף ועירייה צריכה להוסיף עוד מיליון כדי להשלים את הבנייה של - אז היא לא תבנה את הגן. אבל אם גן יתוקצב במיליון וחצי אז גם ברשויות פחות עשירות אפשר יהיה לבנות גן נורמלי".

אבל בינתיים מה שיצרת כאן בכפר שמריהו רק מקטב את החברה הישראלית.

"אני לא מקטב. לפי החזון שלי, מפה ייצאו המנהיגים הבאים של ישראל. ממש ככה אני רואה את זה".

אייל טואג

אתה חושב שמי שגדל עם כפית זהב בפה יוכל להבין את המצוקות של האנשים שאותם הוא צריך להנהיג?

"אני מוחה על זה. הילדים פה מחונכים מגיל אפס לקבל את האחר ולהבין את המצוקות שלו. אין במועצה שלי אף תלמיד שיוצא ממערכת החינוך בגלל שהוא לא מתאים. בכלל, זאת מועצה עם אזרחות טובה. אנשים משלמים מסים ושיעור ההתנדבות גבוה מאוד. אני למשל מתנדב בחברא קדישא ומלווה כל מי שמובא למנוחות. גם משק המים מנוהל בהתנדבות. הילדים שלנו לא גדלים בבועה!"

זה תורם מאוד לקהילה של כפר שמריהו, אבל איך זה תורם לחברה הישראלית?

"אני טוען שאני מושך את החברה כלפי מעלה. אני יוצר סטנדרטים שצריך לשאוף אליהם - והם בעלי השגה. מבחינתי, זה מודל שכל ראש רשות אמור לשאוף אליו ושמשרד החינוך צריך ללמוד ממנו".

גדלת בבית שבו השליחות הציבורית היתה חלק מהחיים. למה אתה לא לוקח את האנרגיות שלך ואת היכולות שלך למועצות מקומיות שזקוקות לך יותר. כמו שעשה עמרם מצנע למשל?

"כי פה נולדתי ופה אני גר. מעבר לכך, שום שר פנים לא פנה אלי מעולם בבקשה כזאת. אם יפנה, יכול להיות שאסכים. אגב, אחרי שסיירתי בפינלנד וסיירתי בארץ, וראיתי איך נראית מערכת החינוך פה ושם, הקמתי לפני שנתיים את הוועדה לאפיון סביבות למידה במרכז השלטון המקומי, בשיתוף משרד החינוך ומומחים ממכון מופת וממט"ח. גיבשנו דו"ח שיוצג בשבועות הקרובים לשר החינוך. משרד האוצר לא רצה לשתף אתנו פעולה. אני יכול להניח שהוא לא רצה להיכנס למחויבות, אבל אני מקווה שהוא יתייחס לדו"ח הזה ברצינות - אחרת לרשויות המבוססות ולעשירים תהיה תשתית, ולרשויות המוחלשות לא תהיה תשתית, ובמגזרים הערבי והחרדי ימשיכו להקים גנים בתוך דירות מגורים".

ההמלצות שלכם מכוונות לגנים דומים לאלה שהקמת?

"לא, זה לא ריאלי. אי אפשר להרוס עכשיו את כל מה שקיים ולבנות מחדש, אבל כן אפשר לומר שמכאן והלאה עושים את הדברים אחרת. הרי כל הזמן בונים כאן בתי ספר וגנים חדשים, וכולם מאותו שטאנץ - שלא מתאים לצרכים המשתנים של המאה ה-21".

כשמתבוננים במערכת החינוך הישראלית אי אפשר שלא להסכים עם אלוני בעניין זה: תנאי הלימוד בגנים ובבתי הספר בישראל נקבעים כיום רק על פי פרמטרים כלכליים, הכיתות קטנות והם מהצפופים בעולם המערבי ואף מבחלק מהמדינות המתפתחות.

אייל טואג

"חינוך איכותי
 עולה כסף"

אם לא די בתקציב העצום ובעיצוב המפואר, הרי שהגן העירוני בכפר שמריהו מתהדר גם בשירותים חינוכיים שאפילו הישראלים העשירים ביותר אינם יכולים לקבל, אם אינם תושבי כפר שמריהו. אחד השירותים שמציע הגן לתושבי המועצה הוא מסגרת הוליסטית לטיפול בכל בעיותיהם של הילדים. הילד סובל מהפרעת קשב, עיכוב התפתחותי או קשיים שפתיים? בניגוד לערים אחרות, כאן התושבים לא נדרשים לכתת רגליים לקופת החולים, להמתין בתור לאבחון, ולשכנע שהילד זקוק לסיוע – הם מקבלים מענה לצורכיהם בתוך מערכת החינוך.

בתוך האשכול הוקם מרכז העצמה, הכולל שירותים פסיכולוגיים חינוכיים, שירותי רווחה כלליים, ומרכז טיפולי לילדים בעלי ליקויים וקשיים. כל הטיפול בילדים נעשה כחלק מתוכנית הלימודים ובמהלך יום הלימודים, בחדרים ייעודיים, מעוצבים ונעימים, ובמחיר מסובסד - הלוא זהו גן עירוני, והעלויות נופלות על כתפי המועצה המקומית. "האידיאולוגיה שלנו היא של שילוב ילדים. אנחנו לא מוציאים ילדים לחינוך מיוחד", מסביר אלוני. "זו מערכת משלבת שלא מוציאה ילדים עם שיתוק מוחין או עם תסמונת דאון למסגרות אלטרנטיביות".

זה נפלא, אבל בשביל זה צריך הרבה כסף.

"נכון, חינוך איכותי עולה כסף".

מעבר להשקעה הראשונית בבניית הגנים, אלוני משקיע כסף גם בתחזוקה השוטפת של הגן ומעסיק על חשבונו סייעת שנייה בגני הילדים. במרבית הגנים ברחבי הארץ יש גננת אחת, שהיא עובדת של משרד החינוך, ולצדה סייעת שמקבלת שכר מהרשות המקומית בסבסוד משרד החינוך. רשויות בודדות שיכולות להרשות לעצמן, בהן כפר שמריהו, מעסיקות סייעת נוספת על חשבון הרשות.

ואולם, זה לא הדבר היחיד שתלמידי הגן בכפר שמריהו מקבלים: בין השאר דואג אלוני לכך שמורים מקצועיים מבית הספר היסודי יגיעו לגנים כדי ללמד את הילדים אמנות ומוסיקה ותכני העשרה נוספים. "ככה אני גם יוצר רצף חינוכי, ולילדים קל יותר להשתלב בבית הספר בהמשך", הוא מסביר. אגב, גם תלמידי בית הספר מקבלים הרבה מעבר למה שמערכת החינוך הישראלית מספקת לתלמידיה, למשל שיעורי שחייה וטניס.

אייל טואג

מדוע הוספתם עוד סייעת לגנים?

"הילדים לא יכולים להסתפק בסייעת אחת. אם הגננת עסוקה בטיפול בילד אחד והסייעת בדיוק שוטפת כלים או מחליפה חיתול, אז צריך שיהיה עוד מישהו שיטפל בילדים. התקן של משרד החינוך נובע לדעתי ממגבלה כספית, ולא משיקולים פדגוגיים. אנחנו מסתכלים על טובת הילד. אם אפשר לקדם את הילד ולעזור לו - אז אנחנו נעשה את זה".

אגב, הסייעות בגן הן מהיישוב?

"לא, רובן מהרצליה לדעתי".

וכמה הן מרוויחות?

"לא הרבה, בערך 6,000 שקל בחודש. אגב, השכר הממוצע של עובדי המועצה המקומית כפר שמריהו, ואני כלול בתוכם, הוא הנמוך ביותר מבין כל המועצות המקומיות (אלוני משתכר כ-23 אלף שקל נטו לחודש, ל.ד). אני נוסע במכונית הפרטית שלי, ולא ברכב של הרשות, אין לי הוצאות אשל ולא בתי מלון".

אתה לא חושב שהעבודה בכפר שמריהו קצת צורמת לסייעות? סביר להניח שהילדים שלהן הולכים לגנים הרבה פחות מושקעים ממה שיש כאן.

"אני ממש לא חושב כך. הסייעות היו שותפות לתכנון מההתחלה, ויש להן גאוות יחידה אדירה. זה לא רק המבנה, זה גם התוכן. אני נותן לאנשי החינוך כאן המון חופש פעולה - גם לגננות, למורים ולמנהלת בית הספר יש מקום ליוזמה. הם יוצאים לחיק הטבע, הם יצירתיים. מגיעים לכאן הרבה אנשים, ראשי ערים ואנשי חינוך, כדי ללמוד ולהתרשם ממה שבנינו כאן - והתגובות מדהימות".

אצלנו אישית זה מעורר בעיקר קנאה ועצב על הפערים שנפערים כאן.

"הכל לגיטימי. גם לקנאה יש מקום בחיים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם