בטון אקולוגי ומשחקי וידיאו לריפוי: עשר סטארטאפיסטיות מבטיחות - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
רעבות לאקזיט

בטון אקולוגי ומשחקי וידיאו לריפוי: עשר סטארטאפיסטיות מבטיחות

עולם ההיי-טק מתנהל כמעט ללא נוכחותן של משקיעות, מפתחות ומנהלות ■ אבל היכן שיש שממה - יש גם חלוצות ■ הנה עשרה סטארט אפים מבטיחים שהן מובילות ■ עד לאקזיט - או עד לסטארט אפ הבא

12תגובות

בחודש שעבר הצטרפה עדי סופר־תאני למועדון המצומצם והיוקרתי של נשים שמכהנות כמנהלות בחברות טכנולוגיה בישראל. פייסבוק הודיעה כי סופר־תאני תהיה מנכ"לית פייסבוק ישראל, ותקים לראשונה פעילות שיווק ומכירות של החברה בישראל, לאחר שנים של שמועות בנושא. 

אייל טואג

סופר־תאני מילאה תפקידים בכירים בחברות אינטרנט כמו 888, ניהלה את בית הספר לשפות וול סטריט, ישבה בדירקטוריון של חברת האינטרנט הישראלית פריון, וביצעה השקעות בסטארט אפים מקומיים. ובכל זאת, התגובות למינוי שלה, בטוקבקים וגם בכותרות, לא התייחסו כמעט לכישוריה ולניסיונה, אלא בעיקר להופעתה החיצונית המצודדת ולתרומתה לכך שהיא נבחרה לתפקיד. האם גבר שהיה ממונה לתפקיד הנחשק היה זוכה לכזו קבלת פנים?

גם ב־2014, נשים הן מחזה נדיר מדי בהיי טק הישראלי. את הנשים שמנהלות חברות גדולות, או ממלאות בהן תפקידים בכירים, ניתן לספור על פחות מעשר אצבעות. הבולטות שבהן: ריקי אביב מ־HP, יעל וילה מ־RSA, ארנה ברי מ־EMC ומיכל בלומנשטיק־ברוורמן, שעזבה את RSA, וכיום מנהלת בתחום הסייבר במיקרוסופט. עוד דוגמאות הן מנכ"לית אינטל, מקסין פסברג, ומנכ"לית SAP ישראל, סתוית נבון. בכנסים מקצועיים של ענף הטכנולוגיה, נשים הן מיעוט בתוך ההגמוניה הגברית. גם קרנות ההון סיכון - שמזרימות כסף לתעשייה - נשלטות כמעט לחלוטין על ידי גברים.

נשים הן עדיין מיעוט בתחומי הפיתוח וההנדסה - שהם חוד החנית של חברות ההיי טק ומרכזי הפיתוח. עם זאת, בעולם כבר יש סימנים מעודדים לתחילתו של שינוי. כך למשל, בתקופה שבין ינואר לספטמבר 2013 נוספו לתעשיית הטכנולוגיה האמריקאית 39 אלף משרות - ו־60% מהן אוישו על ידי נשים, לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של ארצות הברית. זוהי הפעם הראשונה זה עשור שמספר הגברים נמוך מזה של הנשים שמצאו עבודה בתעשיית הטכנולוגיה בארצות הברית, לפי ניתוח שערכה חברת Dice.

קריירה בתחום הטכנולוגיה יכולה להיות מקפצה שתבטיח לנשים שיבחרו בה רווחה ועצמאות כלכלית. יתרה מכך, לעומת מקצועות רבים אחרים, בתעשיית ההיי טק אין פערי שכר מובהקים בין מהנדסים ומהנדסות בראשית דרכם המקצועית. מחקר של האיגוד האמריקאי של נשות האוניברסיטה בדק את שכרם של 15 אלף בוגרי ובוגרות אוניברסיטאות שנה לאחר סיום לימודיהם. ממצאי המחקר פורסמו לקראת יום האישה האחרון, ומלמדים כי במקצועות בתחומי הטכנולוגיה והמדעים, הבריאות, החינוך ומדעי הרוח, לא היו פערי שכר. פערים אלה כנראה מעמיקים בהמשך הקריירה ובדרגים הגבוהים, או כשנשים נדרשות לשלם מחיר על כך שהן מעוניינות להיות מעורבות בגידול ילדיהן ולא לעבוד שעות בלתי מוגבלות.

הכתבה מתפרסמת בגיליון נשים ועסקים השנתי של  מגזין TheMarker

למנוי למגזין, חייגו: 5200*

 

אולי השינוי יצמח דווקא מלמטה, מהסטארט אפים הצעירים שקמים ובראשם יזמות מבריקות. היזמות נדרשות להוכיח את עצמן ואת יכולותיהן בעולם הנשלט על ידי משקיעים, שותפים ולקוחות שכולם גברים. 

בעמק הסיליקון, משקיעים טוענים כי נשים יזמות כבר אינן מראה חריג בנוף. בישראל, המצב שונה. בראש הסטארט אפים הבשלים והבוגרים שהגיעו באחרונה להכנסות משמעותיות, לאקזיטים או להנפקות, לא עמדו נשים. אבל בדור הבא של יזמות הטכנולוגיה הישראלית ניתן להבחין בניצנים של שינוי.

באקסלרטורים - תוכניות ההאצה לסטארט אפים, שהוקמו בשלוש השנים האחרונות - עובדים צוותים קטנים ונמרצים על פיתוח הווייז הבא. בראש כמה מהצוותים עומדות יזמות מוכשרות, בהן כאלה שנחשפות כאן לראשונה. עם התוכניות האלה נמנים האקסלרטור של מיקרוסופט, EISP — תוכנית של בוגרי יחידת המודיעין 8200, והג'נקשן של קרן ג'נסיס. האקסלרטורים יכולים לקחת על עצמם תפקיד חברתי ולהפוך לסוללי הדרך, שמקדמים נשים יזמות ומייצרים מאסה של חברות שבראשן עומדות נשים.

אל הזירה הצעירה מצטרפות גם נציגות מתוכנית קמפוס תל אביב לאמהות שהקימה חברת גוגל בהובלת ארגון יזמיות. בתוכנית השתתפו נשים בחופשת לידה, שקיבלו ליווי והדרכה לקראת הקמת סטארט אפ טכנולוגי. גוגל, שמקדמת תוכניות לעידוד יזמות בקרב נשים ברחבי העולם, הקימה באחרונה גם פורום של מפתחות ומתכנתות. אירוע ההשקה של הקבוצה, ביום האשה האחרון, היה חגיגה נדירה של יזמות נשית וטכנולוגיה, שחיברה בין נשים ממגוון תחומים ועיסוקים, שהתייעצו וניסו להבין איך קופצים למים העמוקים.

בדור היזמות 2014 המוצג כאן תוכלו למצוא יזמות שלא נופלות לסטריאוטיפ של היזם הישראלי הקלאסי - כלומר, בחור צעיר, בן 20 וקצת, שהשתחרר מאחת היחידות הטכנולוגיות בצה"ל, או שהשלים, במקרה הטוב, תואר ראשון במדעי המחשב. אתם מוזמנים לפגוש נשים מרשימות שמתקרבות לשנות ה־40 לחייהן, ובנוסף לסטארט אפ מגדלות גם ילדים. אצל כמה מהן הסטארט אפ הוא קריירה שנייה, לאחר שרשמו הישגים בתחומים אחרים. הידע הרב שהן מביאות עמן איפשר ליזמות להקים חברות בתחומים מרתקים, לא שגרתיים ומשני חיים. 

עולמות הביומד ומדעי החיים ממשיכים להיות חממה לנשים יזמות בשיעור גבוה משמעותית בהשוואה לחברות בתחומי הטכנולוגיה הקלאסיים (כמו תקשורת, שבבים, אחסון ואבטחת מידע). ואולם עדיין, חלק גדול מהסטארט אפים שמובילות נשים הם בתחומים "רכים" יחסית - כלומר, חברות שהטכנולוגיה שהן משתמשות בה אינה עמוקה, או שממוקדות בתחומי עניין שנתפשים כנשיים: אופנה, קוסמטיקה ויופי. האם נשים פונות לתחומים אלה כי יש בהם צרכים בלתי פתורים שהן מכירות מקרוב, או שאלה אזורי נוחות נשיים, שבהם הן לא מאיימות או מתחרות ביזמים גברים?

הפריצה האמיתית תתרחש כשנשים ימלאו תפקידי מפתח בחברות שנחשפות בתקשורת וזוכות לתהילה - חברות שהופכות להצלחה פנומנלית, נמכרות במיליארד דולר ומונפקות בנאסד"ק. בינתיים, נקווה שנשים יישפטו על פי יכולתן וכישוריהן למלא תפקידים בהיי טק הישראלי. צעירות שיבחרו ללמוד תחומים מדעיים ולהשתלב בתעשייה, ויזמות אמיצות שיקימו סטארט אפים יאיצו את התהליך, ואולי אפילו יצליחו לגבש מודלים מאוזנים יותר שמשלבים טוב יותר בין עבודה לבית.

מהפכת היופי החברתית

כמו נשים רבות בכל העולם נהגה תמר יניב לקנות מוצרי קוסמטיקה, רק כדי להגיע הביתה ולגלות שהם לא מתאימים לה ולהשליך אותם לפח. "הייתי צרכנית כבדה של המוצרים האלה", היא מספרת, "עד שהבנתי שיש פה חור בשוק הקוסמטיקה, שמגלגל 60 מיליארד דולר בשנה רק בארצות הברית, ושלנשים עדיין אין כלים למצוא את המוצר המתאים להן". הבעיה הזאת הולידה את Preen.me, ששנתיים לאחר הקמתה היא פלטפורמת היופי החברתית המובילה בעולם.

הכלי החשוב ביותר של  Preen.me הוא חוכמת ההמונים: זו בעצם רשת חברתית שמאפשרת לנשים לקבל המלצות אישיות בהתאם לפרופיל שלהן, שכולל משתנים כמו גיל, סוג עור ואזור מגורים. נשים מכל העולם יכולות למצוא באתר לוק מומלץ עם מוצרים בתחומי האיפור, הציפורניים והשיער, לצד טיפים ועצות מנשים כמוהן. רבות מהן חברות גם בקבוצת הפייסבוק של Preen.me, שמונה כבר 1.8 מיליון משתמשים.

אייל טואג

החברה, שמרכזה בישראל, מעסיקה 20 עובדים, ויש לה שלוחות בפיליפינים ובארצות הברית, שם נמצא עיקר השוק שלה. "בעבר שיטת השיווק היתה שחברות סיפרו לצרכנים כמה המוצרים טובים. כיום אנחנו מביאים את המוצרים לאנשים בעלי השפעה, כמו למשל מאפרות, והן מראות לצרכנים כיצד להשתמש בהם נכון. מחקרים מראים שזה הדבר האפקטיבי ביותר שמניע אנשים לקנות, ולכך אנחנו מוסיפים את ה־P2P — הקשר בין המשתמשים".

יניב (42), נשואה ואם לתינוק, הגיעה למיזם עם ניסיון רב בתחום האינטרנט, לאחר שעבדה בתפקידים בכירים בחברות ההימורים המקוונות פוקר סטארס ו־Bwin. לדבריה, אין הבדל גדול בין התפקיד הנוכחי שלה לאלה שמילאה בעולם ההימורים: "אינטרנט זה אינטרנט, זה אותו בית. פשוט החלטתי בשלב מסוים לעשות משהו בתחום התוכן, שכיף לי לעשות באופן אישי".

בכל הנוגע למשקיעים, שרובם המכריע גברים, יש בכל זאת הבדל. "תחום הטיפוח לא נגיש להם כל כך — וזה מכשול לא קטן", היא מודה. "אותי אף אחד לא שואל אף פעם מה עשיתי בצבא, אף ששירתתי ביחידת 8200". למרות זאת, Preen.me הצליחה להתגבר על המכשול ולגייס עד היום 1.7 מיליון דולר ממשקיעים כמו ג'נסיס פרטנרס, אורן זאב ואף קרן הורייזונס של המיליארדר ההונג־קונגי לי קאשינג. בסופו של דבר, "צריך לדבר פחות על התוכן ויותר על גודל השוק", אומרת יניב, שמודה כי המכשול הזה מקשה על יזמות רבות לגייס כספים. "שיעור קטן מאוד מהגיוסים מקרנות נעשים על ידי נשים, ואני רואה הרבה סטארט אפים בתחום שלנו שמתקשים". 

משאירה חותם בכל מקום

במארס השנה צוינו 25 שנים להולדתו של האינטרנט. לאורך השנים עברו עליו תהפוכות רבות, פלטפורמות וחברות קמו ונפלו, אבל שירות הדואר האלקטרוני כמעט שלא השתנה. אורלי יצחקי וחבריה הבינו את הפוטנציאל הגלום "בשטח הנדל"ן הזה, שנמצא בתחתית העמוד", כפי שהיא אומרת, ופיתחו את WiseStamp — שירות שמאפשר למשתמשים להפוך את המיילים שלהם לכלי לביטוי ולקידום - באמצעות החתימה האישית שבתחתית המסך.

ל־WiseStamp, שהחלה כתוסף אך עוברת בימים אלה שינוי עם מעבר לפלטפורמת ווב, יש שיתופי פעולה עם הרבה חברות וארגונים, מארגוני צדקה כמו WWF (הקרן העולמית לשימור חיות הבר) ועד לאתרים כמו Etsy, זירת מסחר המאפשרת למעצבים להציג ולמכור עבודות יד. יצחקי (33) לא חלמה כילדה להיות מתכנתת או יזמת אינטרנט. "התחלתי מעולם אחר - למדתי קולנוע ופילוסופיה, וכדי לממן את הלימודים עשיתי קורס תכנות והתחלתי להקים אתרים", היא מספרת. "הקמתי חברה שהחזיקה כמה אתרים, אבל לא היה לי איך לקדם את עצמי, אז הייתי צריכה ללמוד קידום אתרים, ומשם התגלגלתי לעבוד בעולם השיווק". 

אייל טואג

אז פגשה יצחקי את צביקה אבנרי, לימים המייסד המשותף וסמנכ"ל השיווק של WiseStamp, וביחד הקימו חברה לקידום אתרים בשם TAGADAM. "יום אחד קיבלנו מייל, שהיתה בו חתימה יפה מאוד. שנינו שמנו לב אליה ורצינו לעשות משהו דומה לעצמנו, אבל זה היה מסובך מדי", מספרת יצחקי. לאחר שהחתימה שהכינה קיבלה הרבה פידבקים חיוביים, היא החלה להכין חתימות גם לאנשים אחרים, והבינה את הפוטנציאל האדיר הגלום בהן. יצחקי ואבנרי החלו לפתח את WiseStamp ב־2008, אבל רק ב־2011, לאחר שנסעו לחממה בארצות הברית וגייסו כסף משורה של משקיעים, בהם נפתלי בנט — כיום שר הכלכלה — הם חזרו לישראל וגייסו עובדים. "כשהגענו לחצי מיליון התקנות, החלטנו להתמקד רק בזה", אומרת יצחקי. 

WiseStamp מעסיקה עשרה עובדים, שמונה מהם גברים. יצחקי מודה שהיא לעתים קרובות האשה היחידה בחדר הישיבות. עם זאת, היא רואה בכך יתרון: "משקיעים ובכירים בתעשייה מפרגנים לסטארט אפים שמובילות נשים". לדבריה, התעשייה לא אשמה בכך שאין הרבה יזמות נשים. "זו עבודה תובענית שדורשת הרבה שעות. כדי להצליח צריך גיבוי חזק. נשים צריכות להעז יותר ולא לפחד".

ממקסמות את הכוח הנשי

שורשי הרעיון ל־MXIMO, סטארט אפ ישראלי שעוזר לקמעונאיות להמציא מחדש את חוויית השופינג במובייל, רחוקים כמה אלפי קילומטרים מכאן. "שתינו גרנו כעשר שנים בארצות הברית", מספרת נורית שבי, מנכ"לית החברה, שייסדה אותה עם מיכלי מררי (41) ,שעבדה בעבר במשרדי פרסום ומחזיקה בתואר ראשון בכלכלה ותואר שני במינהל עסקים. "אימצנו שם את האייפון כשהוא רק יצא לשוק, ובשלב מוקדם ראינו איך הוא משנה לנו את החיים", היא אומרת. "אנחנו מאפשרים לקמעונאים להגיע הכי קרוב לצרכנים תוך מיקסום הנוכחות שלהם במובייל בחוויית פרימיום, זמן קצר וחיסכון במשאבים", אומרת מררי, סמנכ"לית השיווק של MXIMO. 

אייל טואג

מררי ושבי לא מגיעות מעולם ההיי טק. שבי (40) היא רואת חשבון בעלת תואר במערכות מידע, ומררי (41) עבדה בעבר במשרדי פרסום ומחזיקה בתואר ראשון בכלכלה ומינהל עסקים. "אני באה מהצד שמכיר את הצרכנים, ונורית היא אשה של מספרים וטכנולוגיה, שהמירה את דתה לפילוסופיה ופרסום דיגיטלי", אומרת מררי. החברה, שנוסדה ב־2012, עברה כמה גלגולים. היא החלה בישראל כפיילוט וזכתה להצלחה עם מותגים כמו רנואר, דניאלה להבי, קום איל פו ו־ZER4U, ובהמשך התרחבה למדינות נוספות וללקוחות כמו וילרוי בוש הגרמנית ובלו דוט, פלטפורמת מעצבים מסינגפור. במקביל עובדת החברה גם עם עסקים קטנים, כמו אלה של הקוסמטיקאית מימי לוזון, מעצבת הרהיטים דליה ארמוני ומעצבת התיקים מיה שלו. "אחד הדברים שהיו חשובים לנו מההתחלה היה להעצים את האומנים והמעצבים הקטנים יותר, כי לגדולים יש משאבים", אומרת שבי. יותר ממחצית מהעסקים שעמן הן עובדות מובלים על ידי נשים יזמות. "אנחנו גאות בכך שיש לנו הזדמנות לעבוד עם נשים שעוסקות בעשייה לא טכנולוגית, ולספק להן טכנולוגיה", הן אומרות.

לחברה כיום שישה עובדים בישראל ושניים בחו"ל, ורובם נשים (סמנכ"ל הטכנולוגיות של החברה הוא גבר - ישי פנואלי). לדבריהן, הן ימשיכו לשמור על די.אן.איי נשי בחברה: "לא נפלה אף אחד, אבל אנחנו אוהבות לראות נשים מפתחות", הן אומרות.

האשה שיודעת מתי אתם כועסים על האייפון שלכם

בשש השנים שחלפו מאז שהושק האייפון, צצו מיליוני אפליקציות - חלקן מקלות על חיינו וחלקן סתם משעשעות. אבל רבות מהאפליקציות האלה, שעולות לחנות של אפל או של גוגל לאחר תהליך ארוך של פיתוח, לא מצליחות לצבור מספיק משתמשים. כאן נכנס לתמונה TapReason - סטארט אפ שכל מטרתו לסייע לאפליקציות מובייל להשיג יותר משתמשים. "ברגע שמפתח מוסיף אותנו לאפליקציה שלו, אנחנו משתמשים באלגוריתם כדי ללמוד את אופן השימוש של המשתמשים באפליקציה - כמה זמן הם נמצאים באפליקציה, על מה הם לוחצים, או אם הם עצבניים", מסבירה ג'יין ולגר, מייסדת משותפת של TapReason וסמנכ"לית הטכנולוגיות של החברה. "אנחנו מוצאים מהו הזמן המתאים ביותר לפנות למשתמשים כדי שיבצעו פעולות שמקדמות את האפליקציה, כמו למשל, שיתוף ברשתות חברתיות או דירוג בחנות האפליקציות".

אייל טואג

את TapReason הקימה ולגר ביוני האחרון עם בעלה אילון ולגר, המשמש מנכ"ל החברה, ועם נמרוד אליאס, סמנכ"ל התפעול. ולגר, שהשנה ימלאו לה 30, היא בוגרת קורס תכנות ממר"מ ובעלת תואר ראשון ושני במדעי המחשב. "הקמנו את הצוות יחד, כי כולנו חברים יותר מעשר שנים", היא אומרת. "אילון ואני נשואים, וזה משהו שצמח בבית, ונמרוד שירת עם אילון ב־8200". TapReason, שנמצא בתוכנית האקסלרטור של מיקרוסופט בישראל, עדיין בשלב הבטא, ורק לקוחות מסוימים יכולים להירשם אליו, אך לדברי ולגר, הוא כבר זוכה להצלחה אדירה - "הפתרון כבר עובד ומותקן על יותר ממיליון וחצי מכשירים, ואנחנו מצליחים להגיע לתוצאות מרשימות, עם שיפור ממוצע של כ־170% לפעולה", היא אומרת. לשירות יש בינתיים לקוחות ממגוון תחומים, כמו קניות, עיתונות, מדיה חברתית ובריאות, מכל העולם. 

מהיי טק לחקר המוח - ובחזרה

משחקי וידיאו בדרך כלל נועדו לבדר, אבל יש משחקים שיכולים לשנות חיים שלמים. הסטארט אפ Intendu שואף לעשות זאת באמצעות פלטפורמת משחקי תלת־ממד המסייעת בשיקום נוירו־קוגניטיבי לסובלים מתפקוד קוגניטיבי לקוי הנגרם מפגיעות נוירולוגיות או מחלות נפש. "פתרונות השיקום שקיימים כיום לפגועי ראש אינם מספקים", אומרת סון פרמינגר, מייסדת ומנכ"לית אינטנדו. הבעיה העיקרית בפתרונות כאלה, מסבירה פרמינגר, היא שהסביבה שהם יוצרים היא מלאכותית. "כשמתאמנים על פעולה קוגניטיבית חשוב שהיא תהיה טבעית, כדי שתהיה העברה לחיים האמיתיים", היא אומרת. "בריפוי בעיסוק אי אפשר ללכת לבית מרקחת או להזמין מהתפריט בבית קפה, בעוד שבאמצעות התוכנה אפשר לקפוץ מסביבה לסביבה, וכך ללמוד לתפקד טוב בסיטואציות האלה". אינטנדו פיתחה מנוע אלגוריתמי חכם, שמאפשר התאמה של האתגר הקוגניטיבי של השחקן בזמן אמת לצרכים של המשחק, בעזרת חיישן קינקט של מיקרוסופט.

פרמינגר, שסיימה לימודי דוקטורט ופוסט דוקטורט בחקר המוח במכון ויצמן, הקימה את אינטנדו באוגוסט 2012 עם ברק בלומנפלד, המשמש סמנכ"ל טכנולוגיות, ויעל בוגן, נוירו־פסיכולוגית שיקומית. יש לחברה מוצר אלפא שעובד, והיא מתחילה לבחון אותו בשלושה מרכזים רפואיים לבעלי פגיעות נוירולוגיות ונפשיות. "אנחנו רוצים להיכנס לבתי חולים וקליניקות, אבל גם להגיע לאנשים הביתה, לכל אלה שלא מקבלים טיפול", אומרת פרמינגר. 

את הקריירה שלה החלה פרמינגר בתחום ההיי טק. היא נסעה לארצות הברית ללמוד מינהל עסקים בהרווארד, ואף עבדה כמנהלת מוצר בפורטל לעסקים קטנים של מיקרוסופט, אך בשלב מסוים החליטה לעשות תפנית בקריירה וללמוד את חקר המוח. עבודת הדוקטורט שלה עסקה בגמישות המוחית — כלומר, יכולתו של המוח להשתנות בעקבות התנסות - וכך גם הגיעה לרעיון להקמת אינטנדו.  "הרגשתי שאני רוצה לעשות דברים שעוזרים לאנשים, ולא רק לכתוב מאמרים — שאמנם קוראים אותם והם מביאים לשינוי, אבל לא באופן מיידי. היה לי חשוב שתהיה לי מטרה ששווה לעבוד למענה".

סון פרמינגר
הילה מרסל קוק

בטון אקולוגי? יש דבר כזה

את המוצר של ECOncrete Tech כבר אפשר לראות בפעולה — לא בסמארטפון, אלא בחוף הים בחיפה או בברוקלין. "רוב הבנייה בקווי החוף בעולם מבוססת על בטון, אבל הבטון הקיים לא ידידותי לסביבה שחיה במים וכמעט שום דבר לא גדל עליו", מסבירה ד"ר שמרית פרקול־פינקל, מייסדת משותפת והמנכ"לית של ECOncrete Tech, את הבעיה שהיא מנסה לענות עליה. 

הפתרון: החברה פיתחה תרכובת בטון ידידותית יותר לסביבה, שהופכת את המבנים הימיים לקרובים יותר לבתי הגידול הטבעיים של בעלי החיים והצמחים - וכך מצמצמת את הנזק הסביבתי שגורמת הבנייה. התרכובת מיועדת לבנייה אקולוגית בנמלים, במרינות, במזחים ובשוברי גלים.

מוקד הפעילות של ECOncrete כיום הוא באזור מנהטן, והבטון של החברה שולב בפרויקט לשימור מזחים בגשר ברוקלין. מקום נוסף שבו הבטון הירוק כבר נמצא בשימוש הוא חיפה: לצורך הקמת הפולינום — האנגר ימי שמיועד להיות מקום משכנן של צוללות ישראליות חדשות, הושקעו בים מול חיפה קוביות ענק של בטון, ו־40 מהן הוכנו מהתרכובת שפיתחה ECOncrete Tech. התוצאה, לדברי פרקול־פינקל, ברורה: "שנה אחרי שהקוביות הוכנסו לים,  ערכנו השוואה. ביחידות שלנו, מספר המינים והמגוון שלהם הוכפל".

פרקול־פינקל (39, נשואה ואם לשניים) ושותפה עידו סלע הם ביולוגים ימיים, שניהם עם תואר דוקטור מאוניברסיטת תל אביב. את החברה הם הקימו ב־2012 לאחר שנתיים של מחקר. "המטרה שלנו היא להפוך את הבטון לקרוב ככל שניתן לשונית, אבל לשמור על החוזק של המבנים", אומרת פרקול־פינקל. למעשה, החומר שפיתחו גורם למבנים להיהפך לחלק מהים — מה שעשוי למשוך גם מהנדסים שלא מתעניינים במיוחד באקולוגיה: "חלק מבעלי החיים משאירים משקעים על הבטון, והמשמעות היא שהמבנה גדל ונעשה כבד יותר וגם טבעי יותר", היא מסבירה.

עד היום גייסה ECOncrete Tech גיוס סיד ממשקיע בתחום הבנייה הירוקה, והחברה מעסיקה כמה עובדים שכירים בנוסף לפרילנסרים. אחרי שהשתתפה בשנה שעברה באירוע של לשכת המסחר אמריקה־ישראל, הצטרפה פרקול־פינקל ל־Springboard Enterprises — ארגון שמאגד נשים יזמות בחברות טכנולוגיה וחברות מגובות הון סיכון, ובאחרונה השתתפה בתוכנית ההאצה EISP 8200. 

אייל טואג

"המחקר והפיתוח הסתיימו ואנחנו עוברים עכשיו לשלב השיווק — תחום שלא ממש 'זורם' לביולוגים ימיים", היא אומרת. "לצורך כך אנחנו יוצאים לגיוס של 2 מיליון דולר, שיאפשר לנו ליצור קשר עם גופים שיוכלו לשווק את המוצר בארצות הברית. בכל שנה מושקעים מיליארדי דולרים בבטון לבנייה ימית. אנו מקווים שהתקינה בתחום תתפתח, וגם מייעצים לגופי התקינה בארצות הברית". 

נלחמת על החמצן

כרמית לוי, מייסדת משותפת ומנכ"לית חברת פניאומדיקר (Pneumedicare), הגיעה לעולם ההיי טק בשנות ה־30 לחייה, לאחר שהשלימה דוקטורט בהנדסה ביו־רפואית. את החברה, שמפתחת טכנולוגיה לזיהוי מוקדם של סיבוכים נשימתיים אצל פגים וילדים בטיפול נמרץ — טכנולוגיה שעשויה להציל חיים — היא הקימה יחד עם פרופ' אמיר לנדסברג, דקאן הפקולטה להנדסה ביו־רפואית בטכניון, וד"ר דן וייסמן, מנהל מחלקת ילודים בפגייה בבית החולים כרמל בחיפה: וייסמן העלה את הצורך בניטור הנשימה אצל פגים, לנדסברג הציע פתרון אפשרי, ולוי החלה לעסוק בהפיכת הרעיון לטכנולוגיה קיימת.

"פגים רבים סובלים מבעיות נשימתיות. במקרה של פגים קטנים, שמשקלם מתחת ל־1.5 ק"ג, הבעיות האלה עלולות להוביל למוות או לנכויות קשות", מסבירה לוי (39). הטכנולוגיה שהחברה מפתחת יכולה למנוע מוות בעריסה ולנטר מחלות נשימה כרוניות, כמו אסתמה, אצל ילדים ומבוגרים. "כיום מזהים בעיות כאלה רק כשיש ירידה ברמות החמצן בדם, ללא אינדיקציה למהות הבעיה. זה מביא לכך שהזיהוי נעשה מאוחר. הטכנולוגיה שלנו מאפשרת לזהות את הבעיה עוד לפני כן, ו־20 דקות של הבדל בזמן הזיהוי יכולות להציל חיים".

אייל טואג

המערכת שפיתחה פניאומדיקר מבוססת על שלושה חיישנים שמוצמדים לגוף — שניים בצדי בית החזה ואחד ברום הבטן. החיישנים מזהים את התנודות של בית החזה ומציגים את המשרעת של תנועות הנשימה, בהתאם לעומק הנשימה. החברה מחזיקה בפטנט שאושר בארה"ב ובישראל, והמוצר נמצא בתהליכי אישור בארגון התקינה הרפואית של האיחוד האירופי (CE). עד היום גייסה פניאומדיקר כ־3 מיליון דולר, והיא נמצאת בימים אלה בתהליך גיוס נוסף.

"להקים בית ספר זה יותר קשה מסטארט אפ"

Wizer.me הוא המיזם השני בתחום החינוך של נירה מיורצ'יק־שלג. במיזם הקודם שלה הקימה את עמותת דרך הילד, שאחראית להקמתו של בית הספר דרך הילד בכפר הירוק - בית הספר היסודי הראשון בישראל שמחנך בשיטת מונטסורי. "לפני ארבע שנים חיפשתי בית ספר בשביל הבן שלי. התחלתי לדבר עם קבוצות הורים שרצו להקים בתי ספר, בעיקר קבוצות של אמהות, ובשלב מסוים אמרתי לעצמי שאם הן יכולות גם אני יכולה. לבנות בית ספר זה קשה יותר מסטארט אפ: זה המון דלתות סגורות, המון ביורוקרטיה, דברים שלא מצליחים לקרות גם כשהם משרתים את שני הצדדים".

החיבור של מיורצ'יק־שלג (37) לתחום החינוך התחיל עוד קודם לכן. באמצע לימודיה לתואר ראשון בחינוך ופסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב הוצע לה להירשם למסלול ישיר לדוקטורט בהתבסס על מחקר שערכה על קוגניציה של מורים. היא לא קיבלה את ההצעה, ובמקום זאת, החלה ללמוד לתואר נוסף בטכניון בהנדסת מערכות מידע. בעודה בטכניון, הקימה את החברה הראשונה שלה - Shellegg, שנועדה להיות פלטפורמה שתאפשר לארכיטקטים ולמעצבי פנים להציג את עבודותיהם ללקוחות, בדומה לשירות שמציעה Houzz. "הקמתי את החברה עם אחותי, כששתינו היינו אמהות בפעם הראשונה. באותה תקופה, לא ידעתי לשלב את האמהות עם חיי הסטארט אפ", אמרה מיורצ'יק־שלג בראיון לבלומברג בחודש שעבר

את העבודה על Wizer.me החלה מיורצ'יק־שלג יחד עם שותפה, לאחר תקופה שבה היתה בבית עם בתה הצעירה. "ביליתי הרבה גם בלימוד לעומק של שיטת מונטסורי וגם בחנות האפליקציות, וראיתי שאין שם את הדברים שאני חושבת שצריך", היא אומרת. לכן הקימה את החברה, שתהיה פלטפורמה ליצירת דפי עבודה אינטראקטיביים לתלמידים. "זה כמו וויקס לתחום החינוך", היא מסבירה. "הכוונה היא לתת למורים תבניות אינטראקטיביות ליצירה של דפי עבודה מושכים, בלי שצריך לדעת לתכנת, והכל יהיה בממשק ויזואלי נוח". 

אייל טואג

דפי העבודה האינטראקטיביים, לדבריה, משנים את שיטת הלימוד הקיימת: הם מאפשרים ליצור חומרי לימוד עם אלמנטים של מולטימדיה, להתאים אישית את הדפים לכל תלמיד, ולקבל משוב מדוקדק בהרבה על עבודתו. "כשדפי העבודה יפסיקו להיות מנייר, יהיה על כל תלמיד מידע טוב יותר, ואפשר יהיה להתאים את העבודה לקצב האישי שלו. זה כבר לא דף נייר שחור־לבן - זה משהו חי, שמשתנה ומתאים את עצמו", היא אומרת.

"התחלנו לעבוד על הרעיון ביוני 2013, כחלק מהתוכנית של קמפוס גוגל לאמהות, וממנו עברנו ל-Google Launchpad - תוכנית מנטורינג וסיוע לסטארט אפים בגוגל קמפוס, ועכשיו אני משתתפת בתוכנית ההאצה EISP 8200". בדרך מיורצ'יק־שלג גייסה כיועצת את ענת אמיר, שעזבה לאחרונה את גוגל, בה שימשה בתפקידה האחרון כמנהלת השיווק באפריקה.

לתוכנית היזמות לאמהות של גוגל פנתה בהמלצת חברה. "התוכנית עזרה לי להבין שאני יזמת, לא סתם אמא שיש לה רעיון. האמהות מסביבי שימשו קבוצת תמיכה: אנחנו מדברות על תינוקות, ומיד לאחר מכן על יזמות או נושאים משפטיים, והכל באותה שיחה", אמרה בראיון לבלומברג.

לרקוד עם המציאות

כשטל שוהם, מייסדת משותפת ומנכ"לית חברת Evolero, עבדה בחברה להפקת כנסים רפואיים, היא שמה לב לתופעה מעניינת: אף שכנסים הם עשירים בתוכן ועולים בהם רעיונות רבים, הנוכחות המקוונת שלהם דלה מאוד. התובנה הזו היא הבסיס לסטארט אפ שהקימה יחד עם שני פלג וצחי פרידמן, שמציע מערכות לניהול עולם תוכן וקהילה לכנסים, לצד שירותי כרטוס המבוססים על עמלה.

"המערכת שפיתחנו מאפשרת להקים ולנהל את כל הנוכחות המקוונת של הכנס: ליצור אתר, לפתוח דף רישום ולייצר קהילה ותוכן סביב נושא הכנס. הקהילה - האנשים והחברות שמשתתפים בכנס - מספקת בין השאר תוכן דיגיטלי - כלומר, חומרים רלוונטיים שיכולים להופיע באתר הרבה לפני האירוע", אומרת שוהם. "הנוכחות המתמשכת היא הדבר המעניין באמת: לפני הכנס, אחרי שהכנס מסתיים ועד לכנס הבא. הנוכחות הזאת יכולה להגדיל את מספר המבקרים החוזרים ולהביא מבקרים חדשים".

את Evolero הקימה שוהם (33) עם שותפיה ב־2011, אחרי שהשלימה תואר ראשון במשפטים והיתה אחראית על הפיתוח העסקי של פירמת עריכת הדין גרוס קלינהנדלר חודק הלוי גרינברג ושות' בסין. "הגעתי לפירמה להתמחות ונשארתי בה שלוש שנים נוספות בתפקיד. 

כנסים - גם בישראל וגם בסין - היו חלק מרכזי בפעילות", היא מסבירה. ב־2010 עזבה והיתה שותפה להקמת MedEvents - חברה להפקת כנסים בתחום הביו־רפואה. את תחום הכנסים היא מכירה עוד מהבית: "אמא שלי היא בעלת חברה גדולה לכנסים, וכבר מגיל 15 התלוויתי אליה לעבודה. אני מכירה את התעשייה הזאת מכל הזוויות".

"בתחילת הדרך הצגנו את עצמנו כפתרון טכני", מספרת שוהם. "בשלב מסוים הבנו שאנחנו צריכות לשים את עצמנו בפרונט; שאנחנו, היזמות, חלק מהמוצר. החלפנו לחלוטין את חומרי השיווק: הסרטונים שהציגו את המוצר כמוצר טכני הוחלפו בסרטונים שבהם אנחנו מדברות על המוצר ועל החברה שלנו. זה עשה הבדל גדול מאוד מבחינת התגובה של השוק. עד היום היה לכל הלקוחות קשר ישיר אתנו, והתפישה שמשהו אישי פוגם בצד העסקי או המקצועי התבררה כלא נכונה". 

אייל טואג

"אני חושבת שבפרקטיקה של סטארט אפים יש משהו שמתאים מאוד לנשים", אומרת שוהם, נשואה ואם לשניים. "בגישת הסטארט אפ הרזה (Lean Startup) המטרה היא להתאים את המוצר לשוק - לא להיות אגרסיבי, ללמוד, ולשנות את המוצר במחזורים קצרים מאוד של פיתוח. זאת לא פסיביות, אלא רה־אקטיביות. לרקוד עם המציאות. כשמסתכלים כיום על שיטות לצמיחה והגדלה של בסיס המשתמשים, הרבה מהן מדברות על גישות שאני מזהה עם נשים - משהו שונה מאוד מלתקוף שוק או להסתער עליו".

יזמי Evolero מכירים מקרוב את זירת תוכניות ההאצה וחללי העבודה המשותפים שנוצרה בישראל בשנים האחרונות - סביבה שבה תפישת הסטארט אפ הרזה היא השלטת. החברה החלה את דרכה בחלל עבודה שהקצתה עיריית תל אביב לסטארט אפים במגדל שלום ("הספרייה"), המשיכה לג'נקשן - חלל עבודה ותוכנית מנטורינג שהקימה קרן ג'נסיס, ומשם המשיכה לתוכנית ההאצה EISP  8200 ולתוכנית ההאצה של מיקרוסופט בישראל. עד היום גייסה החברה קצת יותר ממיליון דולר ממשקיעים פרטיים ומחברה אסיאתית.

במערכת של Evolero נעשה שימוש בניהול כנסים של מיקרוסופט ושל יאהו, כנסי DLD, TED X וכנסי חדשנות כמו City Summit של עיריית תל אביב ו־Global Innovation Summit. "יש לנו לקוחות משלמים מהיום הראשון - בעיקר באירופה ובארצות הברית, ואנחנו נכנסים עכשיו גם לאסיה". 

ללמוד צרפתית בדייט

קרן שלימוביץ' אמנם עלתה לבדה לישראל בגיל 15 ולמדה עברית במהירות, אבל באנגלית היא התקשתה גם אחרי ארבעה קורסים אקדמיים ומורה פרטית. אחרי שזכתה בתחרות מלכת היופי ב־2001 בתארים נערת ישראל וחביבת הקהל, וייצגה את ישראל בתחרות מיס עולם ביוהנסבורג, היא "איחלה לעצמה", לדבריה, שלא תעלה לגמר - כי "עשרת העולות לגמר היו צריכות להציג את עצמן באנגלית". 

אייל טואג

רק אחרי שהשלימה תואר בהנדסת תעשייה וניהול בשנקר ונסעה לשנת חופשה באוסטרליה, השתלטה שלימוביץ' על השפה - ולדבריה, "חזרתי משם דוברת אנגלית". לפני כמה חודשים, היא הקימה את חברת אימרסיה (Immersia), שמנסה לספק את אותה חוויה גם בלי לנסוע לטיול: אימרסיה מתכוונת לפתח משחק אינטראקטיבי ללימוד שפות, שידמה סביבה יומיומית שבה אפשר להתנסות בשימוש טבעי בשפה הזרה. הרעיון הוא להביא למסך האישי שלנו את האופן שבו אנחנו לומדים שפות בנסיעות לחו"ל. 

אימרסיה הוקמה בדצמבר 2013 על ידי שלושה מייסדים: גיא בר־נר, שלימוביץ' ורוני חירות. שלימוביץ' (34), מנהלת כללית ומנכ"ל משותף בחברה לצדו של בר־נר, נהפכה לסטארט אפיסטית אחרי שעסקה בחמש השנים האחרונות בייעוץ לפרויקטי IT בגופים כמו אינטל, נייס, שטראוס ומשרד הביטחון, במסגרת תפקידה כמנהלת פרויקטים בחברת הייעוץ מתן.

בתחום היישומים והתוכנות ללימוד שפות פעילות חברות רבות, כמו Rosetta Stone, DuoLingo ו־Babbel, שליישומיהן עשרות 

מיליוני משתמשים. בתחום פעילות גם כמה חברות ישראליות, כמו Lingua.ly ו־La Mark. למרות זאת, יזמי אימרסיה סבורים כי הם מציעים ערך ייחודי למשתמש: במקום לימוד של כללי תחביר ואוצר מלים מנותקים מהקשר, ביישום של אימרסיה הלימוד נעשה באמצעות משחק מונפש, שבו מוצגות סיטואציות יומיומיות שבהן דמותו של המשתמש מוקפת דמויות דוברות שפה זרה, והוא יכול לדבר עמן בקולו.

החברה, שעומדת בפני גיוס סיד, פיתחה עד עתה גרסה חלקית ללימוד השפה הצרפתית, שמוצעת בחינם. המשחק שמוצע כעת מציב את המשתמש בפאב עם דוברי צרפתית, 

ועליו לנסח תשובות בדיבור או בכתיבה, כשהוא מקבל רמזים לניסוח המתאים. היעד במשימה הוא זכייה בלבה של נערה. 

בשונה מניסיונות רבים בעבר, נראה כי מינון המשחקיות שאליו הגיעו יזמי אימרסיה בגרסה הנוכחית מצליח לגרום למשתמשים לעבור ממסך למסך, תוך לימוד של חלקי משפטים אופייניים בצרפתית. כיום מציע האתר של החברה שלוש רמות 

למשחק, ואפשרות ללימוד של 120 מלים חדשות ו־16 משפטים. החברה הספיקה גם להוציא גרסה ללימוד עברית, וגרסה ללימוד אנגלית צפויה לעלות לאוויר בתקופה הקרובה. בהמשך מתכוונת החברה להציע שיעורים ברוסית, ביפנית ובספרדית, לצד גרסאות מלאות של המשחק בתשלום.

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#