הניו יורקר

התשובה היא 42

כשמחלקים את 450 מיליון המשתמשים של ווטסאפ במחיר רכישתה זה יוצא 42 דולר לגולגולת. בינגו. כך הם הגיעו ל–19 מיליארד, שהרי מי שמבין יודע שלפי המר״ן דאגלס אדמס, 42 היא היא התשובה למהות החיים, היקום וכל השאר

אורן פרנק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים4
אורן פרנק

עבור וייז, שחסכה לנו שעות של פקקים אכזריים, גוגל כתבו צ׳ק של מיליארד דולר; וייבר החביבה נמסרה לבעליה החדשים בזיל הזול והקונה המאושר הצליח לקבל עודף ממיליארד; על אינסטגרם, שהפכה את כולנו לשפים־צלמים־אקסהיביציוניסטים, פייסבוק שילמה מיליארד; ועכשיו, היישר מעמק הסיליקון, 19 מיליארד דולר עבור ווטסאפ, אפליקציה של סמס משוכלל. מתברר שגוגל הציעה אפילו יותר, אבל היזמים לא התפשרו על האינטגריטי המקצועי (פחחח) שלהם, ובלית ברירה התפשרו על 19 מיליארד בלבד. אכן הסתפקות במועט.

לצורכי המחשה, בואו נניח לרגע שבאותו ערב מייסד א׳ שלח למייסד ב׳ הודעה (בווטסאפ כמובן) בנוסח: ״צוקרברג עלה כבר ל־19, וכמובן שלארי אומר שיוסיף מיליארד על כל מה שצוק הציע. מה אומר? להמשיך או להתפשר על 19 מיליארד? לדעתי אפשר להוציא עוד שניים שלושה מיליארד, אבל מצד שני היה לי יום ארוך״. מייסד ב׳ עונה: ״אחי, היום יום האהבה, בוא נתפשר ונסתפק במועט - נסגור על 19 ונתקדם? שנייה, כבר חוזר אליך, בדיוק הגיעה הפיצה״.

בחיים האמיתיים, מישהו מהם או מטעמם כנראה ערך שם משא ומתן מוצלח מאוד מול כרישים שהיו מוכנים לשלם כל מחיר כדי להראות שהאגו שלהם גדול יותר. מנכ"לי גוגל ופייסבוק, שניים מהנסיכים הראשיים של עמק הסיליקון, הכריזו על מכרז נטול תקרה לצעצוע חדש, שהגיוס האחרון שלו התבצע לפי ערך סביר בהרבה של 1.5 מיליארד דולר, וסביר להניח שכבר שם, שני המייסדים של ווטסאפ הורידו כמה ג'ובות.

יש כמה הגדרות לבועה. אני אישית מחבב את זו הצנועה הטוענת שמדובר במצב נעים ובר מזל, מנותק מהמציאות, שלא סביר שימשיך להתקיים לאורך זמן. קצת כמו המנדטים של ״יש עתיד״. ההגדרה הכלכלית נוטה לדון בפער בין הערך הפנימי של החברה (Intrinsic Value) לבין הערכים שלפיהם היא נסחרת (או נמכרת). קשה מאוד להגדיר ערך פנימי לחברה מעוטת נכסים והכנסות כמו ווטסאפ, וכן כולנו מכירים את שלל הסיפורים, לפיהם פייסבוק היתה חייבת להוריד מהכביש מתחרה מסוכנת, וכשמחלקים את 450 מיליון המשתמשים של ווטסאפ בעלות רכישתה, זה יוצא רק 42 דולר לגולגולת. בינגו. כך הם הגיעו ל־19 מיליארד, שהרי מי שמבין יודע שלפי המר״ן דאגלס אדמס, 42 היא היא התשובה למהות החיים, היקום וכל השאר. מהות החיים עבור פחות מ־50 מיליארד? מדובר במציאה.

בקיצור, בועה חברים, בועה נעימה וחביבה שמושכת את הערכות השווי של כל התעשייה היישר למסלול עוקף מאדים. מהיום יש בנצ׳מרק חדש, מטרה חדשה, יש שם איזה שיא שעדיין לא הספקתם, והוא מתחיל מהיום ב־20 מיליארד דולר טבין ותקילין. 200 מיליון דולר אקזיט במזומן? מהיום מדובר בכישלון מונומנטלי. ב ו ע ה.

פייד אאוט, פייד אין, והנה אני אי שם בגבעתיים, במסעדת ״הסלון״ של החברים אייל שני ושחר סגל. בועה שלעומתה ווטסאפ נראית כמו סרט דוקומנטרי דל תקציב. בחדר גדול מגישים את האוכל הכי טוב בעולם (לטעמי). ואנחנו, שולחן של חברים ותיקים שמתקיפים שפונדרה טובה מכדי שתהיה שפונדרה, לוקוס שמתחזה לחריימה, עגבניות, שום ירוק, יין, יין שרף, ושאר המכשירים הפיזיים והנפשיים שבהם משתמש אייל שני כדי ליצור אוכל שמצליח להיות מושלם ושמח בעת ובעונה אחת.

עם המנות הראשונות הוגשה גם המוזיקה; אום כולתום, פרנק סינטרה והדודאים התקיפו אותנו בחזון אלכוהולי של מדינה דו לאומית ומזרח תיכון חדש ואמיץ, ותמיד בדציבלים תלת ספרתיים ומבעיתים. כל ניסיון לשוחח נדון מראש לכישלון חרוץ, ולא משתלם לצרוח שהשפונדרה מדהימה בפה מלא שפונדרה. והנה, הפתרון ההגיוני, הפתרון ששווה 19 מיליארד דולר, הציג את עצמו וכולנו חשנו מיידית טוב יותר עם עלות העסקה.

חיש קל יצרנו בווטסאפ את קבוצת ״חברי מועדון הסלון״ והתחלנו לטחון את הטלפונים. ששה אנשים יושבים בשלווה סטואית במסעדה שבה שאר האורחים רוקדים על השולחנות ושרים במלוא גרונם, פרצופם במסכיהם, והם כותבים איש לרעהו מסרים בנוסח ״העבירי לי במטותא את הסביח״. בועה שיוצרת בועה ששווה כל מחיר.

הטור מתפרסם בגיליון מארס של מגזין TheMarker

למנוי למגזין, חייגו: 5200*

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker