דולר

מטבע קשה

המלחמה של בנק ישראל בשוק המט"ח שרפה מיליארדים רבים, אבל הדולר ממשיך לרדת ובדרכו למטה יש גם נפגעים

נתן שבע
נתן שבע

כשבנק ישראל החל לרכוש דולרים ב־2008 שער הדולר היה 3.4 שקלים. אחרי כמעט שש שנים של רכישות והר של יתרות מט"ח בסך 82 מיליארד דולר, ספק רב אם מדיניות ההתערבות במסחר של בנק ישראל הצליחה. הדולר שייט מרבית הזמן מתחת ל־3.7 שקלים וב־12 החודשים האחרונים הוא איבד 7% ל־3.5 שקלים. ובנק ישראל? רק בארבע השנים האחרונות הוא הפסיד יותר מ־25 מיליארד שקל מניהול יתרות המט"ח. ייתכן שהכסף הזה היה יכול לשמש נשק אפקטיבי יותר במלחמה בהיחלשות המטבע. למשל באמצעות הקלות במס ליצואנים.

צילום: בלומברג

למה הדולר נחלש מול השקל? קודם כל בגלל היחלשותו בעולם. בנוסף, הכלכלה הישראלית החזקה, והפרש הריביות בין השקל לדולר גורמים למשקיעים זרים להמיר דולרים בשקלים, ולקנות מק"מים ואג"חים שמייצרים עוד לחץ על המטבע. אם תימשך מדיניות בנק ישראל שנועדה רק למתן את התנודות ולא לפעול "נגד המגמה" - יש החוששים כי המטבע האמריקאי עלול להוסיף ליפול.

היצואנים, שמקבלים פחות דולרים תמורת שקלים, רואים את הכנסותיהם מתכווצות ומאיימים בפיטורים. גם כושר התחרות שלהם בשוקי העולם נפגע. כשהשקל מתחזק מתייקרת גם הסחורה של היצואנים הישראלים ללקוחות זרים. אם הישראלים לא יחתכו במחיר, הלקוחות הזרים יעדיפו אחרים. בהתחשב בעובדה כי גם היורו חלש מול השקל, הרי שלא מעט חברות יצואניות סובלות.

קשה לבודד את השפעת היחלשות הדולר על מאזני החברות או המניות שלהן כי יש גורמים נוספים המשפיעים, כמו היקף המכירות ומצב הענף שבו הן פועלות. אולם, גם בנטרול יתר הגורמים, החברות הראשונות להיפגע הן אלה שמרבית הכנסותיהן בדולרים (והן בדרך כלל גם מדווחות במטבע האמריקאי), לצד הוצאות לא מבוטלות בשקלים. המצב שבו ההכנסות הדולריות מתכווצות (במונחים שקליים) ואילו ההוצאות השקליות נותרות קבועות (במקרה הטוב), שוחק למעשה את שיעורי הרווח. חברות גדולות מבצעות בדרך כלל הגנות מפני היחלשות הדולר, על ידי רכישת אופציות על המטבע או חוזים עתידיים, אך להגנות האלה יש מחיר.

הנה כמה דוגמאות לענפים ולחברות הסובלים מהיחלשות הדולר.

תעשיות ביטחוניות: החברות הביטחוניות אמנם מוכרות חלק ממרכולתן בישראל אבל חלק גדול יותר מיועד לחו"ל ובעיקר לארצות הברית. אחד הלקוחות הגדולים של אלביט מערכות למשל הוא הצבא האמריקאי, וכ־30% מהכנסותיה מגיעות מצפון אמריקה. לאלביט יש הוצאות לא מעטות בשקלים. לחברה יש כ־12 אלף עובדים, מרביתם מועסקים בארץ, וגם הוצאות שכר דירה על מתקניה בישראל, והוצאות מו"פ שנקובות בשקלים.

תיירות: חבילות התיירות והטיסות שמשווקות החברות בענף זה קשורות בדרך כלל למטבע האמריקאי. עיקר הכנסותיה של אל על, לדוגמה, וגם הוצאותיה של החברה, הן במטבע חוץ, ובעיקר בדולרים, למעט הוצאות שקליות שהן הוצאות השכר ותשלומים לספקים מקומיים. אל על אמנם מנסה להתייעל בשנים האחרונות, אבל הוצאות השכר שלה מהוות 20% מההכנסות. ברבעון השלישי של 2013 ציינה החברה ש"ברמת הפעילות הנוכחית, ייסוף של 1% בשער השקל מול הדולר במשך שנה שלמה מגדיל את ההוצאות השנתיות של החברה בכ־4.6 מיליון דולר".

רשת מלונות דן היא נפגעת נוספת מהיחלשות הדולר. מרבית הכנסותיה של הרשת מגיעות מתיירים המשלמים בעיקר בדולרים, ומירב הוצאותיה הן בשקלים. מלונות דן כמו חברות אחרות שחשופות למטבע מצמידה חלק מהלוואותיה לדולר, כך שכאשר הדולר נחלש גם הוצאותיה המימוניות קטנות.

היי טק: חברות היי טק שמעסיקות לא מעט מהנדסים ישראליים סובלות מהיחלשות הדולר, בעיקר אם מרבית הכנסותיהן מגיעות מחו"ל. כך למשל, חברות נייס, ספיאנס ואודיוקודס, שמדווחות על הכנסות משמעותיות מלקוחות בארצות הברית. רוב החברות האלה מעסיקות כוח אדם יקר והוצאות המחקר והפיתוח שלהן נקובות בשקלים. למרביתן יש חשיפה לכמה שווקים ומטבעות. נייס מזכירה בדו"חותיה כי היא חשופה לסיכונים בשעריהם של הדולר, היורו והליש"ט. אודיוקודס מציינת כי אם הדולר נחלש היא נאלצת להעלות מחירים כתוצאה מכך היא מאבדת את כושר התחרות שלה.

תעשייה מסורתית: חברות רבות מתחומי התעשייה המסורתית מתאפיינות בשיעורי רווחיות לא גבוהים ולכן קשה להן להילחם בהיחלשות הדולר באמצעות הורדת מחירים. יצרנית המגבונים הלחים על בד למשל מחזיקה גם מפעלים בחו"ל מה שמצמצם חלק מהשפעת המטבע, אבל החברה מדווחת בשקלים וחלק ניכר מהכנסותיה מגיעות מיצוא. כדאי לשים לב גם למחירן של מניות דואליות - הנסחרות הן בבורסה בתל אביב והן בארצות הברית. מחירן נקוב בדולרים ומושפע בעיקר מהמסחר בארצות הברית, לכן כשהדולר נחלש מחירן השקלי מתכווץ. ובכלל, כל השקעה מעבר לים נפגעת אם השקל מתחזק נגד המטבע המקומי באותה מדינה. מי שמעריך שהדולר ימשיך להיחלש, יכול להשקיע במדדים באמצעות תעודות סל וקרנות נאמנות שמנטרלות את השפעת תנודות המטבע.

הכתבה מתפרסמת בגיליון פברואר של מגזין TheMarker

למנוי למגזין, חייגו: 5200*

.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ