חדשנות

ארץ זבת חלב ובייקון

תעשיית המזון בדנמרק צומחת בקצב מדהים ומוכיחה כי חדשנות ניתן למצוא גם בתעשיות הוותיקות

לוגו אקונומיסט
אקונומיסט
לוגו אקונומיסט
אקונומיסט

בכל אחד מימות השבוע 20 אלף חזירים מועברים לבית המטבחיים של חברת דניש קראון בעיר הורסנס במרכז דנמרק. הם רצים לתוך חדר הימום ומובלים על ידי עובדים חמושים במחבטי זבובים ענקיים. משם הם יוצאים תלויים הפוך, מחולקים לשניים, מגולחים משיערותיהם ומופשטים מעורם. מכונה חותכת אותם לחתיכות שאחר כך מצוננות ונארזות.

בית המטבחיים משתרע על שטח עצום של כעשרה מגרשי כדורגל, ומתפתל בו סרט נע באורך של 11 קילומטרים. המנהלים שלו שמים לב לפרטים הכי קטנים. העובדים עם המחבטים לבושים בירוק במקום בלבן בגלל שזה משפר את מצב רוחם של החזירים. מכונת החיתוך מצלמת את הפגרים כדי להתאים את הלהבים לחיתוך מדויק. החברה מדייקת לא רק בשיטת חיתוך הבשר, אלא גם ביעדים שאליהם נשלחים החלקים השונים כדי למקסם את הרווחים - בייקון נשלח לבריטניה והרגלים לסין.

דנמרק היא מדינה קטנטנה עם 5.6 מיליון תושבים ועלויות עבודה גבוהות מאוד, אבל  בתחום החקלאות היא מעצמה, גדלים בה 30 מיליון חזירים והרבה מאוד מותגים עולמיים. ב־2011 מוצרי חקלאות היוו 20% מיצוא הסחורות. ערך יצוא המזון צמח מ־4 מיליארד יורו (5.5 מיליארד דולר) ב־2001 ל־16.1 מיליארד יורו ב־2011. הממשלה צופה כי היצוא יגדל ב־6.7 מיליארד יורו נוספים עד 2020.

בית המטבחיים של חברת דניש קראון בעיר הורסנס במרכז דנמרקצילום: פר גודמן

מדוע בכלכלה פוסט־תעשייתית, תעשיית המזון עדיין משגשגת? חלק גדול מהתשובה נמצא באזור מרכז דנמרק. מקבלי ההחלטות בכל מקום אובססיביים ליצירת עמק סיליקון משלהם. אבל הדוגמה של דנמרק מראה כי היגיון של יצירת אשכול־חברות עשוי לפעול גם בתעשיות ותיקות כמו שהוא פועל בתעשיות חדשות. במרכז דנמרק כמו בקליפורניה, יש חדשנות באוויר, שיפור היצרנות היא דרך חיים, והסכום גדול הרבה יותר מסך חלקיו. יזמים רואים את העתיד בבשר ובחלב.

האשכול כולל כמה חברות, שפועלות כמשקיעות הגדולות בו: דניש קראון, ארלה, רוז פולטרי ודופונט־דנסיקו (רכישת דנסיקו על ידי דופונט ב־2011, שגרמה לחשש מחברות רב לאומיות שירכשו סמלים דניים, היתה סימן לחיוניות של ענף החקלאות). חברות קטנות רבות צומחות אף הן ומשמשות סמנים למגמות המתהוות וכחממות לרעיונות חדשים.

אף שתעשיית המזון עתירת ההון והמפוקחת בכבדות היא לא קרקע פורייה בדרך כלל ליזמים -  בדנמרק היא דשנה. כמה חברות צעירות מפתחות כלים של טכנולוגיית מידע לחלקים שונים בתחום: לטפארם לשדות, בוביסופט לאורוות, אגרוסופט לחזירים, וובסטץ' לדגנים. ISIפוד פרוטקשן מתמקדת בטיפול באורגניזמים שמקלקלים מזון או מפיצים רעל. באומגה 3 מתמחים במוצרי מזון המכילים חומצות שומן של אומגה 3, שלהן מיוחסות סגולות בריאותיות. Soy4Youמפתחת אלטרנטיבות למוצרי בשר.

אשכול החברות כולל גם אוסף של מכונים להגדלת היצרנות כמו מרכז המחקר דניש קאסל ומרכז המידע לחקלאות. אוניברסיטאות דניות נותרו בחזית תעשיית החקלאות: באוניברסיטה הדנית לטכנולוגיה (DTU), עובדים 1,500 איש על מחקרים הקשורים למזון. מסורת של שותפויות פרטיות־ציבוריות, שהתחילה כשחקלאים יצרו קואופרטיבים כדי לשפר את התפוקה והשיווק בסוף המאה ה־19, ממשיכה לפרוח.  פארק התעשייה אגרו ליד אורהוס נבנה על ידי התעשייה והממשלה המקומית והוא ייפתח בקרוב. כבר עתה הוא מעסיק 800 אנשים וצפוי להעסיק 3,000 איש עד 2020.

מתוך סדרת הטלוויזיה הדנית "הממשלה"

מרכז המחקר קאסל מדגים כי יש עשרות דרכים להגדיל את תפוקת החלב. רובוטים יכולים לעשות כל דבר - מחליבת הפרות דרך שמירה על ניקיונן ועל ניקיון הרפתות. רובוט החליבה יכול לפעול גם כ"מעבדה בחווה" על ידי פענוח הרכב החלב ואיתור סימנים לבעיות בריאות. מיקרו שבבים יכולים להשגיח על התנהגות הפרות. זרע שנסרק בקפדנות יכול לשפר את איכות העדר.

המילה הנישאת בפי כל היא "חדשנות". חברות גדולות בונות מרכזים לפיתוח מוצרים חדשים. ארלה מוציאה 36 מיליון יורו על מרכז בפארק אגרו. המרכז של דופונט בארהוס הוא חלק מרשת עולמית עם שלוחות בארצות הברית, אוסטרליה וסין. החברות גם מתחילות לשתף פעולה עם סטארט אפים ולתת חסות לפסטיבלי אוכל ולשפים מפורסמים. אוניברסיטאות מוסיפות מחלקות: בארהוס יש עתה מרכז המוקדש להתנהגות צרכנית בתחום המזון ו־DTU מתמקדת בתחום ביו־סיליקון - שילוב בין ITלמזון.

אם כל ההשקעה הזו בחדשנות תשתלם ותעשיית המזון בדנמרק תמשיך לשגשג, החקלאים במדינה יאלצו להתגבר על אתגרים קשים מבית ומבחוץ. בקרב הציבור הדני, גוברת הסלידה מחקלאות תעשייתית. "בורגן" (הממשלה), דרמה טלוויזיונית פוליטית פופולרית, הקדישה פרק שלם לביקורת על חקלאות החזירים. הביקוש לתוצרת החקלאית עובר מהאיחוד האירופי, שצורך יותר מ־60% מהמזון המיוצא מדנמרק, למדינות מתפתחות, שחלקן נהפכות בעצמן למעצמות חקלאות. לחץ גובר על המשאבים הטבעיים כמו מים וחומרי הזנה עלול לפגוע בקיימות של התעשייה.

מנגד, תעשיית המזון עדיין צומחת: הביקוש צפוי לעלות ב־60% עד 2030, וחברות המזון הדניות צפויים ליהנות מכך. לחברות הדניות יש מומחיות רבה בבטיחות מזון, וסין מתייחסת לדנמרק כמודל לחיקוי. חברות דניות נהנות מכל שרשרת המזון בענף:  נומה, מסעדה מהוללת בקופנהאגן, עזרה ליצור תרבות מזון נורדית הכוללת זנבות חזיר המסופקים על ידי דניש קראון.

מעל הכל, הדנים יודעים איך לעשות כסף מדם: בית המטבחיים של דניש קראון מארגן סיורי מבקרים - גם לתלמידי בתי ספר - כולל צפייה בהרג החיות.

הכתבה מתפרסמת בגיליון פברואר של מגזין TheMarker

למנוי למגזין, חייגו: 5200*

.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ