גמלאות |

למה תהיה לכם פנסיה עלובה

הריבית הנמוכה, העלייה בתוחלת החיים, חוסר התחרות בשוק הפנסיות והשינויים בשוק העבודה שבגללם איש כבר לא עובד 40 שנה באותו מקום - הכירו את ארבעת רוצחי הפנסיה

מירב ארלוזורוב
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מירב ארלוזורוב

ההכרה בכך שהפנסיה של הדור הנוכחי תהיה קטנה מזו של הדור הקודם כנראה כבר חלחלה לתודעה. למעשה, מה שהובטח להורינו – פנסיה בגובה 70% משכרם האחרון (במונחי ברוטו)  - הוא בעליל חלום באספמיה עבור הדורות הצעירים. בעיקר לא ניתן יותר לחלום על ההטבות הנוספות שקיבל הדור הקודם, בהן למשל התרגיל של הקפצת השכר לפני גיל הפרישה כדי להשפיע על הקצבה. תרגילים כאלה, שהיו נחלתן של חלק מקרנות הפנסיה של ההסתדרות (והיו בין הסיבות לקריסתן), ושהיו נפוצים מאוד בפנסיה התקציבית בממשלה, פשוט לא יכולים להתקיים יותר.

בעידן הפנסיה הצוברת, מה שאתה חוסך הוא מה שאתה מקבל. בנוסחה הזאת יש כיום כמה בעיות, שמשפיעות על כך שמה שאתה צפוי לקבל הולך ונשחק.

ראשית, הריבית העולמית כיום נמוכה מאוד, וכלל לא ברור מתי היא תעלה ועד כמה. הצפי הוא שהיא לא תישאר נמוכה שנים רבות, אבל מאחר שהיא אמורה לשקף את הצמיחה העולמית – איש אינו יכול להעריך מתי נראה התאוששות בריבית, אם בכלל. ריבית נמוכה היא רוצחת פנסיונית. החיסכון הפנסיוני, שהוא ארוך טווח, מתבסס במידה רבה על המנוף של ריבית דריבית לאורך שנים. ברגע שהאפקט שלה מצטמצם, הרווחים בחיסכון נפגעים אנושות; שנית, תוחלת החיים עולה. מאחר שקצבת הפנסיה נקבעת כחלוקה של החיסכון (הקטן, בגלל הריבית), במספר שנות החיים הממוצע בפנסיה (שעולה, בגלל העלייה בתוחלת החיים), המנה המתקבלת נשחקת והולכת.

פנסיונר מאושר, אילוסטרציה. הפנסיה שלכם לא תיראה ככהצילום: רויטרס

שלישית, השוק הפנסיוני רחוק מלהיות תחרותי מספיק, בוודאי לגבי חוסכים קטנים, ומכאן שדמי הניהול המשולמים אינם נמוכים – והם מכבידים על החיסכון; רביעית, רציפות העבודה נפגעת ומוסד הקביעות נכחד. התוצאה היא יותר תקופות שבהן אנשים אינם עובדים ולכן גם אינם חוסכים לפנסיה, וכמו כן יותר תקופות שבהן חוסכים מתפתים למשוך את כספי הפיצויים. אלה שני רוצחים פנסיוניים נוספים. התוצאה של כל אלה היא שפנסיה בגובה של 70% מהשכר האחרון היא כמעט בלתי אפשרית להשגה.

ניתוח שערכה קרן הפנסיה מבטחים עבור TheMarkerמדבר על שיעור פנסיה נמוך בהרבה ביחס לשכר האחרון. להערכת מבטחים, בעולם מושלם שבו החוסכים עובדים 35 שנים ברציפות, שכרם עולה בקצב קבוע של 2% בשנה, והתשואה בשוק ההון נשארת קבועה על 3.74% ריאלי בשנה, והעובד שלנו משתכר שכר ממוצע - גברים יגיעו לפנסיה בשיעור של 54% משכרם האחרון ברוטו. נשים, שמתעקשות משום מה לפרוש לפנסיה בגיל 62 (ועוד חושבות שבכך הן מיטיבות עם עצמן), ייאלצו להסתפק בקצבת פנסיה של 42% בלבד.

מה משפיע על גובה הגמלה

השינוי בשיעור הפנסיה הוא רגיש במיוחד לגיל הפרישה – כפי שאפשר לראות מהפנסיה המזעזעת שמקבלות הנשים. גבר שיקדים לפרוש בגיל 60 יראה את הפנסיה שלו צונחת ל־37% מהשכר. אישה שתקדים ותפרוש בגיל 60, הפנסיה שלה תצטמק ל־38%.

עם זאת, יש כמה מילות עידוד. ראשית, מדובר בחישוב של השכר ברוטו. אם היינו עוברים לחישוב של השכר נטו – שהוא בעצם החישוב הנכון יותר, כי הרי מה שחשוב זה הסכום שנשאר לנו בסוף ביד – שיעורי התחלופה של הפנסיה היו משתפרים, בגלל שהקצבה נהנית ממיסוי מוקל ביחס לשכר. שנית, כל החישובים אינם כוללים את קצבת הזקנה של הביטוח הלאומי, בסך 2,200 שקל בחודש. אם נוסיף את קצבת הזקנה, ומאחר שמדובר במקבלי שכר ממוצע במשק, נגלה שמצבם משתפר להפליא. בפועל, במקום 54% פנסיה נגיע לכיותר מ־70% פנסיה לגבר וכ־65%. זהו כבר יחס תחלופה שניתן לחיות ממנו.

הכתבה מתפרסמת בגיליון ינואר של מגזין TheMarker

למנוי למגזין, חייגו: 5200*

.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker