הכסף בורח מהרגולציה: 
קרנות הגידור בישראל 
מנהלות כבר 8 מיליארד שקל

תעשיית קרנות הגידור בארה"ב שרויה במשבר, אבל בישראל היא פורחת ■ מאז 2006 גדל היקף הנכסים המנוהלים פי חמישה, ובשנתיים האחרונות קמו לפחות כ-20 קרנות גידור חדשות ■ מדוע בכירים בשוק ההון עוברים לתעשייה הצעירה, והאם הם יצליחו להביא את הכסף המוסדי הגדול?

ערן אזרן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה

בזמן שאתם קוראים את הטקסט הזה, יכול להיות שהוקמה בישראל עוד קרן גידור. לא מעט בכירים בשוק ההון המקומי פנו באחרונה לזירה השוקקת של קרנות הגידור, כשהבולט בהם הוא כנראה רועי ורמוס, המנכ"ל לשעבר של בית ההשקעות פסגות, שהחליט להקים קרן גידור ביחד עם מנהל ההשקעות שלומי ברכה מפסגות. קדמו לורמוס, המנכ"לים לשעבר של בית ההשקעות דש, עידו נויברגר וויקטור שימריך, שהקימו קרן שכבר גייסה 250 מיליון שקל, וגיל דויטש ורוני בירם, לשעבר מבעלי אקסלנס. מנהלים נוספים, בכירים פחות, שהחליטו להעתיק את פעילותם לשדות הבר של קרנות הגידור בישראל: צחי אברהם מכלל פיננסים שהקים את רידינג קפיטל, רביב חאיק מאקסלנס שהקים את קווסט, ויגאל ברוש וצביקה אבן, לשעבר מנהלי השקעות בבתי ההשקעות מילניום וישיר, שהקימו לפני כשנה את זטא קפיטל. וזו רק רשימה חלקית.

כתבות נוספות באתר TheMarker:

מייסד קופיקס: אם אתפוס אותך עם אשתי במיטה, אולי אוותר לך - אם אתפוס אותך קונה ממישהו אחר, לא אוותר

צבי שיף, ראש אשכול הפיננסים בפירמת ראיית החשבון BDO- זיו האפט

פישמן: "אני נהנה מבועת הנדל"ן; אני אחראי לבעיה - לא לפתרון"

מה עושות קרנות הגידור? מדובר בקרנות השקעה שאמורות לייצר תשואה מרבית גם בזמנים המאתגרים יותר של השווקים הפיננסיים - תוך סיכון מינימלי (ומכאן השימוש במלה "גידור", המכוונת לגידור סיכונים). מנהלי הקרנות משתמשים במגוון אסטרטגיות ומכשירים פיננסיים במטרה "להכות את המדדים" ולהשיג תשואות עודפות בתקופות טובות, ובעיקר בזמנים בעייתיים. בין האסטרטגיות שנוקטים בקרנות הגידור: מכירה בחסר ("שורט") או פוזיציית החזק לטווח ארוך ("לונג"), לעתים תוך מינוף גבוה; ניצול אירועים בשווקים להשקעה, כמו פשיטות רגל של חברות; מסחר מבוסס אלגוריתמים ("אסטרטגיה כמותית"), וכן מסחר המבוסס על תהליכי מקרו שיוצרים פערים בין מדינות ("אסטרטגיית גלובל–מקרו").

סימנים של פריחה

מחקרים שבוצעו בתחום מלמדים כי מאז 2006 צמחה תעשיית קרנות הגידור בישראל פי חמישה לפחות, וכיום מנוהלים בה נכסים בשווי של כ–8 מיליארד שקל ב–70 קרנות. לפי הערכות, מאז 2012 הצטרפו לתחום כ–20 קרנות קטנות. עם זאת, עדיין מדובר בתעשייה קטנה. לשם השוואה, קרנות הנאמנות בישראל מנהלות יותר מ–220 מיליארד שקל.

מה מביא בכירים בשוק ההון לעבור לזירת קרנות הגידור? "הנטישה נובעת בעיקר מהתהדקות הפיקוח והרגולציה על בתי ההשקעות, שהופכת מנהל השקעות לסוג של פועל בבית חרושת", מסביר פעיל בתחום. "מנהל ההשקעות איבד חלק ניכר מהסמכויות ושיקול הדעת שלו - הוא מתרכז באיך להצדיק את ההחלטות בפני הרגולציה, מה שגורם לכך שההחלטה המרכזית שהוא מקבל היא פשוט לא להחליט".

יצחק (ייץ) ראב, שהקים ב–2011 את חברת צור השקעות וערך לפני כשנתיים מחקר מקיף על פעילות קרנות הגידור בישראל: "הצמיחה המהירה של קרנות הגידור נובעת משלוש סיבות עיקריות. הרבה מנהלים בשוק ההון נאלצים לפרוש מהגופים המוסדיים בשל מיזוגים ורכישות בענף - קל להם להקים קרן משלהם, גם אם היקף הנכסים שינהלו יהיה קטן יותר. סיבה שנייה היא עלייה לישראל של יהודים וחזרה של ישראלים שעבדו בחו"ל, בעיקר כתוצאה מהמשבר העולמי. זה התחיל קצת אחרי 2008 ועדיין ממשיך. לחבר'ה האלה קל יותר לגייס כספים, כי הם מכירים אנשי מפתח בחו"ל. סיבה שלישית היא החיבור בין יוצאי צבא לאנשי אקדמיה והיי-טק, שפונים למסחר אלקטרוני בשוק ההון".

הצמיחה בתחום קרנות הגידור מורגשת היטב גם במשרדי BDO-זיו האפט, המספקת שירותי מיסוי, ביקורת ותפעול לקרנות גידור ולגופים מוסדיים. "באחרונה אנחנו מזהים פריחה בתחום", אומר צבי שיף, ראש אשכול הפיננסים בפירמת ראיית החשבון BDO-זיו האפט. "מספר הפניות אלינו עלה משמעותית - הן מגופים עתירי ידע שמקימים קרנות גידור, הן ממנהלי נכסים שמעוניינים להשביח את תיק ההשקעות שלהם".

אלון גונן, שותף באשכול הפיננסים ב-BDO-זיו האפט, מוסיף: "מגיעות המון פניות של יזמים. מדובר בדרך כלל בבכירים לשעבר בשוק ההון, שמעוניינים להקים קרנות השקעה ולשתף בהן את הציבור. הפניות מגיעות גם מצד מנהלי השקעות שפועלים יחד עם יוצאי יחידת המודיעין 8200, שכן לא מעט מהיזמים משתמשים במסחר אלקטרוני (אלגוריתמים, ע"א) לצד אסטרטגיות ההשקעה המסורתיות".

ברוב קרנות הגידור, סכום ההשקעה המינימלי הוא כמה מיליוני שקלים, כך שהמכשיר הפיננסי הזה פתוח בעיקר לבעלי ממון או לגופים גדולים יחסית. הגופים המוסדיים משקיעים בין עשרות מיליוני שקלים למאות מיליוני שקלים בקרנות גידור ישראליות ובחו"ל, ואופן ההשקעה שלהם מתפרסם בדו"חות הנכסים מדי רבעון.

בשבוע שעבר התקיים כנס משקיעים ראשון מסוגו בניו יורק, שאיפשר למנהלי קרנות הגידור הגדולות בישראל להיפגש עם עשרות משקיעים מוסדיים ופרטיים אמריקאים. את הכנס יזם איגוד הקרנות בישראל (IHFA), במטרה לחשוף את התעשייה המקומית לבתי השקעות בינלאומיים (כמו ג'יי.פי מורגן וג'פריס), קרנות גידור אמריקאיות וגם למגייסי כספים מרחבי העולם.

המפגש מלמד על ההתעניינות הגוברת בתעשיית קרנות הגידור המקומית מצד משקיעים בינלאומיים, שנובעת בעיקר מההצלחה של תעשיות ההיי-טק והביומד בניו יורק. "המשקיעים בארה"ב מזהים פוטנציאל ענק בחדשנות וביכולות הישראליות בתחום ניהול השקעות מתוחכם ואלגוריתמי", הסביר ל-TheMarker אחד ממשתתפי הכנס.

יצחק ראב, מייסד צור השקעותצילום: דודו בכר

מגדרים את הפראיירים

למרות השגשוג בתחום, לא מעט ממנהלי קרנות הגידור בישראל זועמים. מאמר שהתפרסם באחרונה בשבועון "ביזנסוויק", שדווח עליו בהרחבה גם ב-TheMarker, משבש את הביזנס. במאמר, שכותרתו "קרנות גידור הן לפראיירים" (Hedge Funds are for Suckers), נטען שקיים פער גדול בין הדימוי של קרנות הגידור כאפיק השקעה רווחי במיוחד לבין ביצועי הקרנות בפועל.

"התמונה שהוצגה שם אינה רלוונטית לישראל - לא כל מה שנכון בשנים האחרונות בארה"ב, נכון גם לשוק המקומי", מלין אחד ממנהלי קרנות הגידור בישראל. "זה נכון שבשנתיים האחרונות קרנות הגידור בארה"ב השיגו תשואות נמוכות יותר בהשוואה למדדים או לקרנות הנאמנות. אבל אם בוחנים את התשואות מאז 2000 או מאז 2008, רואים שקרנות הגידור דווקא הציגו תשואות טובות יותר. הכל מאוד תלוי לאיזה תקופה משווים", מוסיף ראב.

50% מהתעשייה בידי קרנות הגידור הגדולות

שיף מדגיש כי התשואות שמניבות קרנות הגידור בארה"ב מוטות כלפי מטה בגלל מגבלות רגולטוריות שהוטלו עליהן לאחר המשבר הפיננסי. "לקרנות הגידור בארה"ב לא אושר, למשל, לבצע פוזיציות שורט (מכירה בחסר). זה הקשה עליהן להשיג תשואות גבוהות, ולכן בדיקה של הקרנות הללו לתקופה של חמש שנים היא קצת בעייתית וקצרה מדי".

על פי הנתונים שאסף ראב, ביצועי מנהלי הקרנות המקומיות טובים בהרבה מהביצועים של עמיתיהם בחו"ל. כך, למשל, ב–2009 הציגו קרנות הגידור בישראל תשואה של 34% - לעומת תשואה של 13.4% שהניבו הקרנות בעולם (כפי שמשתקף במדד HFRX הגלובלי, המשקלל מספר מוגבל של קרנות). גם ב-2010 הציגו הקרנות הישראליות תשואה גבוהה פי שלושה מהקרנות העולמיות, וב–2011 הן השיגו תשואה חיובית של 8% - בהשוואה לתשואה שלילית של 9% במדד העולמי.

יתרה מזאת, נתונים נוספים שהגיעו ל-TheMarker על שלוש קרנות גידור מהגדולות בישראל – ספרה ת"א 100, ספרה הלת'קייר ואלפא ואליו – מראים כי שלושתן הציגו תשואה עודפת בהשוואה למדדי הייחוס בשנה, שלוש וחמש שנים האחרונות. כך, התשואה המצטברת בקרן ספרה ת"א 100 בחמש השנים האחרונות היא 92%, לעומת תשואה של 67% במדד ת"א 100. הקרן, שמנוהלת על ידי רון סנטור וישראל מור, הציגה תשואה עודפת גם בשלוש השנים האחרונות (25% לעומת תשואה אפסית בת"א 100) וגם בשנה האחרונה (17% לעומת 7%). הפערים אף גדולים יותר כשמשווים את נתוני קרן ההלת'קייר. אלפה ואליו הציגה תשואה של 176% בחמש שנים, בהשוואה לתשואה של 135% במדד היתר.

בעקבות התשואה האבודה

למרות האופטימיות, חשוב להזכיר שמדובר בנתונים חלקיים. רוב קרנות הגידור בישראל עדיין משתדלות לשמור על איפול מרבי ביחס לפעילותן, תוך חשיפת התשואות רק לשותפים בהן. האיפול נובע בעיקר מהגבלות רגולציה, שאוסרות על הקרנות לשווק עצמן לציבור. עם זאת, לא מן הנמנע שהאיפול נועד גם לכסות על "ביצועי חסר" או ביצועים חלשים של כמה מקרנות הגידור. "מי שכן בוחרות בדרך כלל להציג את התשואות הן קרנות גידור קטנות, שהצליחו להציג תשואות גבוהות ביחס למתחרות שלהן, כך שכל הנתונים מוטים כלפי מעלה - אולי באופן משמעותי", מדגיש ראב.

מי ששולט בשוק הישראלי הן קרנות הגידור הגדולות (שבע קרנות, שכמה מהן פעילות יותר מעשר שנים), שמחזיקות כ–50% מהיקף הנכסים בתחום (4 מיליארד שקל). נוסף על ספרה, מדובר ב־ION של סטיבן לוי וג'ונתן הלף שמנהלת 500 מיליון שקל; פאי פיננסים בניהולו של אהרון כהן, מבעלי בית ההשקעות פאי לשעבר, שמנהלת כ-420 מיליון שקל; וקרנות הגידור אלפא של מיכאל וייס גבי דיש, המתמחות בת"א 100 ות"א יתר (320 מיליון שקל). ניתן להוסיף לרשימה גם את קרנות ברוש קפיטל ואקסודוס, בניהולם של נויברגר ושימריך, שמנהלות כשנה לאחר הקמתן כ–250 מיליון שקל, את קרן הגידור קריפטונייט של ניר פלג ואיתמר עדן, שפועלת באמצעות מסחר אלקטרוני ומנהלת כ–100 מיליון שקל, ואת קרן רימון, בניהולו של זיו סגל (260 מיליון שקל).

אל הקרנות הגדולות מצטרפות עשרות קרנות קטנות יותר. הקרנות הללו הצליחו להשיג תשואות נטו של 16%-34% ב-2013 ושל 6%-47% ב–2012. הפערים בתשואות נובעים מהבדלים באסטרטגיות ההשקעה והסיכון שנוטלים מנהלי הקרנות. כך, למשל, קרן עם אסטרטגיית השקעה אגרסיבית עשויה להניב תשואה גבוהה יותר, אבל תוך נטילת סיכון גבוה, ומכאן גם הצורך לבחון את סטיית התקן של הקרן לפני כל השקעה.

בין הקרנות הקטנות ניתן להזכיר את רידינג קפיטל (תשואה של 20% מתחילת 2013); עדן אלפא של נתנאל דרייפוס (31%); קאפרה קפיטל של לירון מנור (34%); לאזרוס ישראל אופרטיוניטי – קרן זרה שפועלת בישראל בניהולו של בריאן אבריימס (25.5%); ג'רוזאלם גולד (26%); קאלה של ערן כהן (16%); אלאדין של רם כהאן (16%); ואלפא מאונטיין של קובי אסיף (25%).

לדברי ראב, התשואה העודפת של הקרנות הקטנות נובעת בעיקר מהגמישות הגבוהה שלהן בהשוואה לקרנות הגדולות. ראב מדגיש כי למרות הפיצול בתעשייה - הקרנות כמעט שלא רואות את עצמן כמתחרות. "הקרנות הגדולות והקטנות אינן מתחרות ביניהן מאחר שהגידול הוא לא אחת על חשבון השנייה, אלא על ידי הגדלת נתח השוק הכללי. בסופו של דבר, כולן רואות עצמן כחלק מאותה תעשייה".

אז מה כדאי לבדוק אם עברתם את רף ההשקעה המינימלי? לפני ההשקעה בדקו את מודל ההשקעה של הקרן ואת רמת הסיכון שלה. את הסיכון ניתן לבחון על ידי סטיית התקן, כאמור. ככל שהסטייה גדולה יותר, כך הסיכוי לאבד חלק ניכר מההשקעה עולה. חשוב גם לדעת מיהו מנהל הקרן ומה ניסיונו, ולוודא שלקרן יש נאמן שמבקר את תנועת הכספים אל הקרן וממנה. לבסוף, בדקו מהן העמלות שגובה הקרן - אל דמי הניהול המקובלים בשוק, 1.5%-2%, מצטרף קופון בשיעור 20%.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker