מימון המונים, הדור הבא - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מימון המונים, הדור הבא

תקנות חדשות בארצות הברית ישחררו זרמי ענק של מקורות מימון וישחררו את היזמים מהתלות באנג’לים וקרנות הון סיכון, שיחד מחליטים אילו מיזמים לממן ואילו להחניק

2תגובות

שעוני Pebble - 10.3 מיליון דולר; קונסולת המשחקים Ouya - 8.6 מיליון דולר; הסרט “ורוניקה מארס” - 5.7 מיליון דולר; מדפסת התלת־ממד FORM 1 - 2.9 מיליון דולר; טלסקופ החלל ARKYD - 1.5 מיליון דולר; האלבום החדש של אמנדה פאלמר - 1.2 מיליון דולר; והרשימה נמשכת ונמשכת.

יש לכם רעיון למוצר חדש. אתם מחפשים מממנים. הדרך היא לחפש משקיעים: אתם תמכרו להם מניות והם ייתנו לכם כסף. אלא שזה מסובך, ארוך ויקר. אם במקום  לחפש שניים־שלושה אנג’לים (משקיעים פרטיים כבדים), הייתם מוצאים אלפי מממנים קטנים - זה היה יכול לעבוד.

זה כמובן עובד וגם יש לזה שם: מימון המונים (Crowdfunding). מדובר בדרך מימון הצוברת פופולריות, ובדרך גם תשומת לב תקשורתית. כל המיזמים שמוזכרים לעיל מומנו באמצעות פלטפורמת מימון ההמונים קיקסטארטר, שהוקמה כבר ב־2009 על ידי פרי צ’ן, יאנסי סטריקלר וצ’רלס אדלר. השלושה גייסו בסך הכל 10 מיליון דולר, אבל בין המשקיעים שלהם נמצאים כמה שמות מובילים, כמו קטרינה פייק, שהקימה את פליקר, ג’ק דורסי, מייסד טוויטר, האנג’ל כריס דיקסון וקרן ההון סיכון יוניון סקוור ונצ’רס של פרד וילסון.

קיקסטארטר אינה פלטפורמת מימון ההמונים הראשונה - התואר הזה שייך ל־ArtistShare, שהוקמה ב־2001. ויש עוד פלטפורמות גדולות, בהן Indiegogo, שנוסדה ב־2008. שחקנית ישראלית שצוברת תאוצה היא  OurCrowd, שהוקמה על ידי ותיק התעשייה ג’ון מדווד. אבל קיקסטארטר היא זו שיצרה את המודעות.

במקום למכור מניות, החברות שפונות לפלטפורמות מימון ההמונים משיגות מימון על ידי מכירה מוקדמת של המוצרים שאותם הן מפתחות. כך, Pebble מכרה שעונים עוד לפני שהם עברו לייצור המוני. זו לא “השקעה” במובן הרגיל של המילה, אלא דרך מימון אלטרנטיבית. ואולם הצלחתן של הפלטפורמות האלה יצרה ביקוש ותיאבון להשקעה של המונים בדרך הישנה של מכירת מניות. הבעיה היא שמכירת מניות נעשית בבורסות וזהו תהליך עתיר רגולציה. לכן, כדי לאפשר מימון המונים באמצעות מכירת מניות היה צריך לשנות את החקיקה. הפתרון של המחוקק האמריקאי הוא חוק שנקרא JOBS Act (Jumpstart Our Business Startup), ושחלק מרכזי שלו נכנס לתוקף ב־23 בספטמבר.

תהליכי החקיקה החלו עוד ב־2011 והחוק נחתם על ידי נשיא ארצות הברית באפריל 2012, מה שהשאיר זמן להקמת פלטפורמות שיאפשרו גיוס הון בדרך הזו. המוכרת מכולן היא AngelList, שהוקמה לפני שלוש שנים על ידי נאוואל ראוויקאנט. אבל בחוק יש בעיה. החוק קובע שמיזמים יוכלו לקבל השקעות רק ממשקיעים “מאושרים” (Accredited), שהם אנשים עשירים שיש להם ניסיון בהשקעה. זאת, מתוך כוונה למנוע הפסדים ממי שלא מנוסים בהשקעות ולא יהיו מסוגלים לעמוד בהפסד כל כספם. הבעיה היא שהחוק לא הגדיר מיהו משקיע מאושר ומי לא.

התוצאה היא שמי שמפעיל פלטפורמה לגיוס השקעות תחת החוק הזה - וכמובן, מי שמגייס הון באמצעות פלטפורמות כאלה - חשוף לתביעה במקרה שהרשויות יחליטו שבוצעו השקעות על ידי משקיעים בלתי מאושרים. ומכיוון שאין הגדרה, מדובר בחשיפה משפטית משמעותית. ב־23 באוקטובר בוצע הצעד המשמעותי הראשון לפתרון האבסורד הזה, כשוועדה של רשות ני"ע האמריקאית (SEC) המליצה פה אחד לשנות את התקנות כך שכל אחד יוכל לרכוש מניות בדרך הזו - ולא רק משקיעים מאושרים, יהיו אשר יהיו.

יש מגבלות כמובן. לדוגמה, חברות יוכלו לגייס עד מיליון דולר בשנה, ויש מגבלות על הסכומים שמשקיעים יוכלו להשקיע בחברות האלה כפונקציה של הכנסתם השנתית. וזה גם לא יקרה מחר בבוקר - ההצעה הזו צריכה לעבור דיון ציבורי לפני שה־SEC תוכל לנסח תקנות סופיות. אבל כשהתקנות החדשות ייכנסו לתוקף - ובהנחה כמובן שהדיון הציבורי לא יעקר את כוונתן המקורית - זו תהיה פריצת דרך.

נועם אשל

התקנות החדשות ישחררו זרמי ענק חדשים של מקורות מימון, ואת התלות של יזמים במאגרים הקיימים של מקורות השקעה שנוטים לנהל את עסקיהם באותן שיטות כבר עשרות שנים - אנג’לים או קרנות הון סיכון. אבל אולי חשוב יותר הוא הצמצום הצפוי בכוח ובהשפעה שיש למנהלי הקרנות ולאנג’לים, שנוטים הרבה פעמים לעבוד יחד ומחליטים אילו מיזמים לממן ואילו להחניק.

הכתבה מתפרסמת בגיליון נובמבר של  מגזין TheMarker

למנוי למגזין, חייגו: 5200*



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#