חמושים במשקפיים - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
המסך הבא

חמושים במשקפיים

מייסדי לומוס צמחו בהיי-טק הישראלי המסורתי ובתעשייה הביטחונית. אין להם סקס אפיל של סטארט אפ צעיר או סיפורים על ימיהם ב־8200, אבל יש להם טכנולוגיית תצוגה מהפכנית שמקורה בכוונות לטייסי קרב. אם גוגל לא תרכוש אותה, מישהו מהמתחרים שלה יעשה זאת

16תגובות

ד"ר יעקב אמיתי מעולם לא התכוון להיות יזם. כמו רבים מבני דורו בתעשייה הטכנולוגית הישראלית, הוא התרגל לעבוד בחברות מסודרות ויציבות. בגיל 45, אחרי 20 שנה באקדמיה ובתעשייה, עזב את חברת אל-אופ שבה שימש כמנהל תחום האופטיקה. הוא חש שמיצה את העניין בתחום שבו עסק מאז שירותו הצבאי בחיל האוויר - פיתוח מערכות כוונות אופטיות לטייסים, המקרינות מידע ותמונות באיכות גבוהה על צג הצמוד לעין, מבלי להסתיר את שדה הראייה. הטכנולוגיה שפיתח באל-אופ, והיתה מבוססת על הולוגרמות, הביאה אותו למבוי סתום, ולכן פנה לתחום הלוהט ביותר אז, סיבים אופטיים להעברת תקשורת נתונים.

לצפייה בסמארטפונים ובטאבלטים - לחצו כאן

באותו זמן אמיתי לא יכול היה לשער שכעבור קצת יותר מעשור תהפוך הטכנולוגיה שהותיר מאחור למבוקשת על ידי חברות הטכנולוגיה הגדולות בעולם, שהיא תחזיר אותו לתחום שנטש, ושהיא תעמיד אותו בראש חברת סטארט אפ. וזה בדיוק מה שקרה. החברה שהקים, לומוס (Lumus), וטכנולוגיית התצוגה שפיתחה, ניצבות כעת במרכז הזירה הסוערת של משקפי המציאות הרבודה, לצד שחקניות חזקות בהרבה, שהגדולה שבהן היא כמובן גוגל, שמתכוונת להתחיל בקרוב בשיווק המשקפיים שלה, גוגל גלאס.

המערכת האופטית של לומוס מאפשרת למרכיב אותה לראות להקת רקדנים מפזזת על השולחן בחדר, לצפות בסרט, לקבל מידע על חברים שנמצאים בקרבת מקום, הוראות ניווט ליעד הבא (בלי צורך להסיט את המבט למפה בזמן נהיגה), לראות כתוביות המתרגמות את מה שאומר בן שיחה בסינית, או כתוביות המתמללות את מה שנאמר בחדר (למשתמש כבד שמיעה). מי שמסתכל על עדשות המשקפיים מבחוץ לא יידע דבר על מה שרואה באותו רגע מי שמרכיב אותם.

לומוס אינה מתחרה בגוגל במגרש שלה ולא מפתחת מוצר שלם המיועד לשוק הצרכני. היא גם לא מתכוונת לפתח בעצמה אפליקציות למשקפיים כאלה, אך הטכנולוגיה שפיתחה עשויה בהחלט להיות מוטמעת כרכיב חומרה מרכזי באחד הדגמים שנראה בשנים הקרובות. לפי דיווחים שונים, חברות רבות ממתינות כרגע על הקווים לזמן הנכון להיכנס לשוק המשקפיים החכמים, בהן אפל, סמסונג, מיקרוסופט וסוני. לומוס בהחלט עשויה להיות ספקית עדשות של כל אחת מהן.

רסיסים של השראה

בתחילת העשור הקודם, מהפכת המשקפיים החכמים עוד לא היתה אפילו בגדר חלום עתידני. המילניום החדש עמד להתחיל ומסביב סצנת הסטארט אפים רתחה. על סמארטפונים או משקפיים חכמים אף אחד עוד לא חשב. חברות חדשות שקמו גייסו כסף רב לפי הערכות שווי מנופחות על בסיס רעיון טוב ומצגת, בלי שנדרשו להוכיח את יכולתן לתרגם טכנולוגיה תיאורטית למוצר ממשי. אמיתי, 58,  החליט שגם הוא יכול לנסח רעיון טוב ולמכור אותו, אבל עד מהרה התברר לו שמתחום הסיבים האופטיים לא תגיע פריצת הדרך המיוחלת.

"אחרי כמה ימים של עבודה בבית, הבנתי שאולי במקום להתעסק עם סיבים אופטיים, תחום שלא התעסקתי בו כל החיים, מוטב שאחזור לתחום שעזבתי", מספר אמיתי. "ישבתי באותה תקופה בבית ואחת המטלות היתה לקחת את הילד שלי, שכיום הוא כבר בשביעית, לגן. באחד הימים, בדרך לגן, חשבתי על בעיה שניסיתי לפתור במשך 20 שנה. בדרך חזרה נעצרתי באמצע הרחוב לחצי שעה וחשבתי. אני זוכר את הריחות של היערה שפרחה שם כאילו זה היה אתמול. אחרי חצי שעה היה לי רעיון לפתרון. עזבתי את תחום הסיבים, ובמשך שבועיים רצופים ישבתי בבית ורשמתי את הפטנט הראשון של החברה".

הפתרון החדש שמצא אמיתי התבסס על אופטיקה ייחודית. "האתגר העיקרי במערכת כזאת הוא השילוב בין התמונה המוצגת לבין תמונת המציאות, כך שהתצוגה הדיגיטלית תהיה שקופה ותתמזג בטבעיות במה שרואה העין", הוא מסביר. "אדם לא יכול לראות משהו שדבוק לו לעין, לכן צריך לקחת את התמונה שמוצגת במשקפיים ולמקד אותה בנקודה דמיונית שנמצאת במרחק מסוים ממנו. במקרה של מערכות לטייסים הדרישה היא שהתמונה תהיה ממוקדת לאינסוף. באפליקציות אזרחיות המיקוד יכול להיות גם למרחק של כמה מטרים. לאורך השנים הוצעו לכך פתרונות רבים. חלק מהם הסתמך על עיקרון של מראה חצי שקופה, שמעבירה חצי מכמות האור שמגיע מבחוץ ובחצי השני משקפת את מה שמוקרן עליה. רוב המערכות עובדות על העיקרון הזה או דברים דומים עד היום, כולל המערכות של אלביט וגוגל.

הכתבה מתפרסמת בגיליון נובמבר של  מגזין TheMarker

למנוי למגזין, חייגו: 5200*

נועם אשל

"אצלנו זה עובד אחרת לגמרי: במערכת שלנו יש התקן שמאפשר לקרני האור להיכנס לזכוכית בזווית גדולה יותר מהזווית הקריטית, וכך הקרניים נשארות בתוך הזכוכית, השקופה כמעט לגמרי, והן יכולות להתקדם בתוכה למרחקים עצומים. במילים אחרות, אני ‘כולא’ את התמונה בתוך הזכוכית. בשיטה הזאת התמונה לא מסודרת, כמו תמונה שמצלמים או תמונה במראה, אלא מפוזרת למיליוני רסיסים, כי כל קרן וכל צבע נעים בכיוון אחר. הפטנט הוא לגרום לשברי התמונה האלה להצטרף מחדש וליצור שוב את התמונה השלמה". העיקרון ההנדסי והטכנולוגי שמאפשר את חיבור רסיסי האור לתמונה שלמה עומד בבסיס המוצרים של לומוס מיומה הראשון ועד עכשיו. ואכן, כשמסתכלים על העדשות במוצרים של לומוס ניתן לראות ריבועים זעירים, כמעט שקופים, שהם אלו שמאפשרים זאת.

בן דודו של אמיתי, דן לוין, שהיה מרצה למינהל עסקים, דרבן אותו לקחת את הפטנט ולייסד ביחד חברה חדשה. "אמרתי לו "השתגעת?", והוא שאל "מה הבעיה?". ככה נוסדה החברה. נקלעתי למצב שפתאום החיים חזקים יותר מהכל - 81 שנים התעסקתי בזה מכיוון מסוים, של הולוגרפיה (הצגת תמונה על גבי הולוגרמה, שהיא אובייקט וירטואלי המשמש במקרה זה כמראה - ע"א), והייתי בטוח שזה הפתרון הכי טוב, והנה, הרגע המכונן בחיים שלי לא היה כשבא לי הרעיון, אלא כשאמרתי לעצמי שהגעתי למבוי סתום. ואז, מצאתי את עצמי מקים חברה. מעולם לא חשבתי שאהיה במצב הזה והסיטואציה היתה הזויה לחלוטין. לא ידעתי בכלל איך עושים דברים כאלה, איך ממלאים טפסים", אומר אמיתי, המשמש כסמנכ"ל הטכנולוגיות בחברה. לומוס שהוקמה בשנת 2000 מעסיקה כיום יותר מ־50 עובדים וממוקמת ברחובות.

פריצת דרך בשוק האזרחי

בשנה וחצי הראשונות לקיומה של לומוס עבד בה צוות מצומצם של שלושה אנשים שהמשיכו לפתח את הטכנולוגיה. לחברה לא היו הכנסות. בתוך חודשיים מהקמתה ערכו אנשי החברה הדגמה ראשונה למערכת, והוכיחו שהטכנולוגיה עובדת.

במקביל להמשך הפיתוח, נדרשה החברה הצעירה להתמודד עם הצורך לגייס מימון בשוק משברי. ב-2003, שנת מפתח בתולדות החברה, היא גייסה כמה מאות אלפי דולרים מחברים ומשפחה. ב-2005 גייסה ממוטורולה ונצ’רס ומג’רוזלם גלובל ונצ’רס כ־1.6 מיליון דולר (בניגוד לדיווחים מאותה תקופה, לפיהם גייסה 6 מיליון דולר). בהמשך רכשה החברה מניות של מוטורולה, ובסך הכל, לאורך השנים גייסה כ־10 מיליון דולר. ב־2005 מונה למנכ"ל צבי לפידות, ממייסדי אורבוט (שלימים התמזגה עם אופטרוטק והפכה לאורבוטק), שלמרות שהיה אז בן יותר מ־60 הסכים בכל זאת להצטרף לסטארט אפ.

רק כעשור לאחר הקמת החברה יצאו לשוק מוצרים ראשונים שבהם שולבה הטכנולוגיה שלה, ראשית בתחום הביטחוני. המוצר הראשון של לומוס היה כוונת לקסדה שהוצגה בינואר 2008 בתערוכת האלקטרוניקה CESבברצלונה. במאי 2010 זכתה החברה בהזמנה מהצבא האמריקאי ואמיתי מספר שהחברה מבצעת התקנות של מערכות מתוצרתה בצבא ארצות הברית ובמשמר הלאומי האמריקאי. כמו כן משולבת עדשה מתוצרת לומוס בקסדות שמייצרת חברת Thales Visionixהצרפתית. עד כה, סופקו כמה מאות מערכות תצוגה לשוק הצבאי.

"אחד הלקחים ממלחמות וייטנאם ויום כיפור היה שטייסים צריכים לקבל את המידע הדרוש להם ישירות לתוך העין" מספר אמיתי, שנחשף לתחום לראשונה אחרי מלחמת יום הכיפורים, כששירת כקצין מערכות בטייסת 107, שבה היה קודם לכן נווט פאנטום. "אחד הדברים שסקרנו אותי היה איך לבנות את המערכת הזו - היא כל כך מסובכת שעד היום המערכות האלה מוגבלות מאוד. מאתגר מאוד לבנות מערכת כזאת, במיוחד אם רוצים להציג הרבה נתונים ובצורה מדויקת. המערכת שלנו, שהיתה מוכנה בתחילת 2010, היתה הראשונה עם יכולות להקרין צבע", הוא מוסיף.

אף אחד מאנשי לומוס לא העלה בדעתו שיהיה ביקוש למשקפיים חכמים גם מחוץ לשוק הביטחוני. מחיר המערכת היה גבוה - כחצי מיליון דולר, לדברי אמיתי - והיה ברור שברמת מחיר כזו, שוק היעד היחידי הוא טייסי קרב. "השוק בכלל לא היה מוכן לדברים האלה", אומר ארי גרובמן, מנהל פיתוח עסקי בלומוס. "התשתית עצמה לא היתה קיימת וגם לא היה צורך בה. עדיין לא היו סמארטפונים שקולטים דאטה ברוחב פס גדול, עם זיכרון ומעבד חזקים. ב־2006, כשהגעתי ללומוס, עוד דיברו על כך שטלוויזיות ניידות אולי יהיו חזקות באסיה. כיום אפשר להוריד וידאו ומשחקים בזמן אמת".

לומוס

כדי לפרוץ לשוק הצרכני, עלותם של משקפיים חכמים צריכה לרדת לטווח של כמה מאות דולרים (500־600 דולר, להערכתו של אמיתי), בהשוואה לאלפי דולרים כיום בשוק המקצועי. כשזה יקרה, החברה צופה שהיא תעבור לייצור ומכירות של עשרות ומאות אלפי יחידות בחודש. "עכשיו זה ימריא", אומר גרובמן. "אנחנו רואים מה קורה מאחורי הפרגוד אצל החברות הגדולות ונחשפים להשקעות שלהן. יש חברות שמשקיעות עשרות ומאות מיליוני דולרים בתחום התצוגה. זה חדש - לא ראינו את זה קודם. הנעלם הגדול הוא מה יגיד בסוף הצרכן שצריך לשים את המכשיר על הראש: האם זה יהיה עוד אביזר? עוד משהו לקחת? והשאלה העיקרית היא - מה הערך שלו. לכן החברות דואגות לוודא שיהיה לזה ערך מוסף".

"מאז שגוגל נכנסה למירוץ זה כמו ‘אליס בארץ הפלאות’", צוחק אמיתי. "אתה צריך לרוץ במהירות כדי להישאר במקום, ועוד יותר מהר כדי להתקדם. כיום תהליך הייצור טוב יותר, הבהירות בתצוגה טובה יותר, המערכת עצמה נראית הרבה יותר מעוצבת מאשר לפני כמה שנים והגודל והמשקל ירדו משמעותית".

השאלה הגדולה היא מי צריך בכלל משקפיים חכמים? מה הפונקציות שהמשקפיים ממלאים?

"אנחנו לא יודעים מה הלקוחות שלנו מתכננים. זו האמת", אומר אלי גליקמן, מנהל מוצר בלומוס. "אנחנו נותנים להם רכיב שהוא כמו מסך חכם והשימושים שהם עושים בו לא גלויים לנו. זה מתחיל במידע שמגיע מהטלפון בצורה ישירה ויש כאלה שטוענים שבסוף הכלי הזה יחליף את הטלפון - שיהיה ‘גלאס פון’. הרי אם מפרקים טלפון, רואים שהסוללה והמסך תופסים את עיקר הנפח של המכשיר. את הדברים האחרים אפשר לצמצם לרמה מזערית והמשקפיים הם התחליף למסך. תוכלי ללכת ברחוב ולקבל הנחיות לאן ללכת ופתאום תקפוץ הודעה שאומרת שחבר שלך היה במסעדה קרובה והמליץ עליה. את מקבלת את המידע בצורה אינטואיטיבית. כשהכלים יעברו לידיים של המפתחים ייצאו אפליקציות שמעולם לא חשבנו שמישהו יזדקק להן, אבל אחר כך לא נוכל לחיות בלעדיהן".

מבחינתה של לומוס, אין מגבלה טכנית לאפשרויות שניתן יהיה ליישם באמצעות העדשות, והכל תלוי ברצונם של המפתחים והיצרניות. "לנו לא משנה מה האפליקציות ואיפה נעשה החישוב - מהטלפון או מהמשקפיים", אומר גליקמן. "אנחנו חושבים שבסוף זה לא יהיה רק הארכה של הטלפון. כרגע אנחנו מתרכזים בלספק את המנוע האופטי. אנחנו רק רוצים לראות שהחברות הגדולות מתחילות לפרוץ את הדרך. כרגע, האתגר הטכנולוגי עדיין לא נגמר. האתגר שלנו במוצר הצרכני הוא להוריד עלויות - שהמערכות יהיו זולות ועם הספק נמוך ושעדיין תישמר חוויית משתמש של ‘וואו’".

אם אכן לומוס תשיג חוויית משתמש מדהימה, בשנים הקרובות הטכנולוגיה הזו עשויה להפוך לחלק בלתי נפרד מחיינו.

דודו בכר



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#