חשיפה: המשקפיים שיהפכו את גוגל גלאס לחדשות של אתמול - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
רואים רחוק

חשיפה: המשקפיים שיהפכו את גוגל גלאס לחדשות של אתמול

יזמים ישראלים, מומחים בעלי שם עולמי, מפתחים ומהנדסים נכנסים לווילה מפוארת הצופה אל מפרץ סן פרנסיסקו. זה לא בסיס לסדרת ריאליטי חדשה; זה הסיפור של META, שתציג בקרוב משקפי מציאות רבודה שעשויים לשנות סדרי עולם בתחום הטכנולוגיה האישית

31תגובות

מבעד לעדשות של META.01, משקפי המציאות הרבודה של חברת מטא, רואים את העתיד, אבל גם את ההווה של עולם היזמות הטכנולוגית מודל 2013. עולם שבו האופן שבו אתה מספר את הסיפור שלך חשוב לא פחות מהסיפור עצמו, שבו הצורה משמעותית לעתים יותר מהמהות, וסיפור המסגרת עשוי להיות בעל השפעה מכרעת על גורלך.

לצפייה בסמארטפונים ובטאבלטים - לחצו כאן

נועם אשל

את הסיפור דואגים כאן לספר היטב: שרבוטים עתידניים, השתקפות אלוהית של קרני שמש במשקפי ריי־באן שחורים, מפגשים מקריים עם הפרופסורים הנכונים, דד־ליינים בלתי אפשריים ומוטלים זולים. גם כיום, כשהם כבר לא צריכים להתחנף לאף אחד, ואחרי שאפילו מייסד אפל סטיב ווזניאק הזמין מהם זוג משקפיים כאחד האדם, האנשים של מטא דואגים שהסיפור ימשיך להיות מסופר בדרכם שלהם. לכן את העיתונאים הבודדים שזוכים להיחשף למשקפיים המדוברים הם דואגים להזמין לווילה המרהיבה שלהם, על אחת הפסגות של לוס אלטוס הילס, בשעות החשכה - גם כדי שיראו שעובדים כאן מסביב לשעון, אבל בעיקר כי הם מודעים לאפקט המטלטל שמייצר הטיפוס הלא סימפטי במעלה הדרך החשוכה והמפותלת, שבסופה מתגלה אותה וילה מפוארת שתחתיה פרוס שטיח האורות המרהיב של מפרץ סן פרנסיסקו.

גם אם אלה חוקי המשחק החדשים, קשה שלא להיות מופתעים כשמירון גריבץ, היזם הישראלי המדובר של הרגע, שמכר מאות זוגות של משקפי מטא בסכום של יותר ממיליון דולר עוד לפני שהמשקפיים האלה קיימים וזוכה בשבועות האחרונים לחשיפה בכלי התקשורת הנחשבים בעולם, בוחר לספק תשובה כנה ואמיתית לשאלה מה בעצם כולם מוצאים בו: "אני מאמין שאלה יכולות שיווק. אני יודע להראות לעולם מוצר, להציג אותו באור הנכון ולגרום לאנשים לרצות אותו".

מפתיע. אתה מציג לי מוצר חדשני וטכנולוגיות עתידיות שאתה המצאת, אבל רואה בעצמך איש שיווק?

"יש מתכנתים יותר טובים ממני, הרקע שלי הוא בכלל בממשק משתמש. אני אפילו לא סיימתי את התואר באוניברסיטת קולומביה. מה שאני עושה זה מחבר רעיונות, בונה דברים מהירים, משווק אותם לעולם ויודע להרים כסף. לאנשים שהצטרפו אלי יש ידע טכנולוגי גדול הרבה יותר משלי, אבל אין להם היכולת להראות את הדברים ולגרום לאנשים לרצות אותם. לכן כולם הצטרפו". רשימת המצטרפים למיזם כוללת את סטיב מן, שנחשב לאבי המחשבים הלבישים, ואת פרופ' סטיבן פיינר מאוניברסיטת קולומביה, מי שלמעשה המציא את המונח "מציאות רבודה" (Augmented Reality). מן הוא כיום המדען הראשי של מטא, ופיינר משמש יועץ בכיר בחברה.

השמות הנוצצים הפכו את מלאכת גיוס הכספים לפשוטה יותר. אלה כבר לא ה־200 אלף דולר שגייס גריבץ בתחילת הדרך באתר מימון ההמונים קיקסטארטר, אלא כמה מיליוני דולרים מכובדים, שהזרימו סוללת משקיעים נוצצים כמו Combinator Yשל פול גרהם, אחת מחממות הסטארט אפים הנחשקות בעולם; טוני שיי, המנכ"ל של זאפוס; ואלכסיס אוהניון, הבעלים של Reddit. כל אלה הופכים את שרבוטי הטיסה ההם מהמחברת של גריבץ למשהו שבקרוב יהפוך למציאות.

התוספות הסקסיות לפרויקט מביאות עמן גם כמות נדיבה של לחץ, שנוחתת עכשיו על צעיר בן 28 עם אפס ניסיון קודם. אבל גריבץ ואנשי מטא יודעים שכל זה רק הופך את הסיפור שלהם למעניין עוד יותר.

 

קודם כל שיהיה שמיש

משקפי המציאות הרבודה של מטא מוצגים בתקשורת האמריקאית כמתחרים החדשים של גוגל גלאס, לרוב כמתחרה המתקדם והמשוכלל יותר. ועל אף שההשוואה לא לגמרי מדויקת, ועל אף שאנשי מטא יודעים זאת היטב, לא תמצאו אותם ממהרים לתקן את העיתונאים. גם הם מבינים שהכותרות האלה לא מזיקות. "אנחנו עובדים על מוצר שיחליף את המחשב", מצהיר גריבץ. "יש חברות שעובדות על מוצרים שהם, איך אומרים, אקססורי, אביזר, כמו גוגל גלאס למשל. אבל למען האמת, אנחנו לא בקטגוריה שלהן".

גם אתם מייצרים משקפיים. מהם ההבדלים?

נועם אשל

"יש שלוש קטגוריות בעולם הזה, שלדעתי כולן יצליחו. הקטגוריה הראשונה היא של מכשירים עם מעבדים קטנים שמספקים התראות - איפה הפגישה הבאה שלך, איך אתה מגיע אליה ומתי הרכבת הבאה. אלה מכשירים עם מסך קטן שאפשר להציג בו מידע אבל אין לו יכולות גרפיות, פשוט כי אין מקום לגרפיקה. זאת הקטגוריה של גוגל גלאס, ואני חושב שזה והצמיד הדיגיטלי או השעון הם אותו דבר. בקטגוריה הזאת אני שם את הכסף שלי על גוגל, הם מלכי המידע וזה מכשיר אינפורמטיבי שאין בו גרפיקה. גוגל נוראיים בגרפיקה, לקח להם חמש שנים עד שהם הפכו את ג'ימייל לשמיש. אני מאמין שהקטגוריה הזאת תצליח.

"הקטגוריה השנייה היא מציאות מדומה (Virtual Reality), והיא מיועדת בעיקר לגיימרים. אתה שם על הראש משהו שנראה כמו דלי, ורואה מסביבך עולם אחר. זה ממש כמו להלביש מסך מחשב על הראש. הגיימרים מתים על זה. אתה לא רואה את העולם האמיתי סביבך, ולכן זה מיועד בעיקר לדברים שאתה צורך לבד. זה יצליח מאוד בעולם של סרטים ומשחקים.

"אנחנו בקטגוריה השלישית, שנקראת 'מכונות טבעיות' (Natural Machines). אלה מכשירים שמשתמשים בעולם האמיתי וכוללים הרבה גרפיקה. השימושים של המכשירים האלה שונים לחלוטין משל שתי הקטגוריות הקודמות, כי זה מכשיר שמשתמשים בו בצורה חברתית – אתה ואני מסתכלים זה על זה מבעד למשקפיים, רואים אותה הולוגרמה ושנינו יכולים לגעת בה ולשחק אתה, ומתוך היכולת הזאת אתה יכול לדמיין אלפי שימושים ואלפי אפליקציות".

הבדל משמעותי נוסף בין המשקפיים של מטא לגוגל גלאס טמון בעובדה שלפחות בשלב הראשון יוכלו המשקפיים של מטא לפעול רק בחללים סגורים. "גוגל גלאס זה מוצר לשימוש חוץ, והמשקפיים שלנו הם מוצר לשימוש פנים - אי אפשר יהיה להשתמש בהם בחוץ", מסביר גריבץ, וחושף מעט מאופן הפעולה של המוצר: "החיישנים שעל המשקפיים שולחים לחלל אותות בתדרים של אינפרה אדום, יש החזר של הקרן וכך נוצר מודל תלת ממדי. זאת טכנולוגיה חדשה שהומצאה רק לפני כמה חודשים. הבעיה במקום פתוח היא שהגל האינפרא־אדום נחתך על ידי קרני השמש. בחדר מואר עם חלונות פתוחים אין בעיה, אבל במרפסת זה לא יעבוד, לפחות לא בשלב הראשון. מתחת לשולחן יש לנו כבר כמה קלפים שבהמשך יפתרו גם את זה".

ברגע שהמוצר שלכם יעבוד בחוץ, אין סיבה שהוא לא יוכל לעשות את מה שגוגל גלאס עושים.

"נכון, אבל אל תספר את זה למתחרים שלנו. מעבר לזה, המשקפיים של גוגל הם קטנים, לכן יש עליהם רק חיישן אחד או שניים. המשקפיים שלנו גדולים יותר ויש בהם שישה־שבעה חיישנים. הם רצו לבנות משהו סקסי לפני שהוא שמיש. גוגל לא יכולה לקחת סיכון ולבנות משהו שלא נראה טוב, הם באוריינטציה של צרכנים. אנחנו כרגע קודם כל באוריינטציה של מפתחים".

גם אתה מכוון למשהו סקסי. ההשראה שלך היא משקפי ריי־באן.

"נכון, אבל החלטתי לא להילחם על זה  ולבנות קודם משהו שהוא שמיש וכיפי. אנחנו ניתן לזה להגיע באופן טבעי לגודל ה'סקסי' שאנחנו רוצים. בוא אני אגלה לך סוד, אנחנו כבר שם. זה עדיין יקר ואני לא יכול להיכנס לפרטים, אבל בדגם השני שלנו תהיה קפיצה ענקית".

 

נועם אשל

 

הכתבה מתפרסמת בגיליון נובמבר של  מגזין TheMarker

למנוי למגזין, חייגו: 5200*

 

 

 

נצנוץ קרני השמש בריי־באן

הדגם הראשון של מטא ייצא לשוק בדצמבר הקרוב. הוא יגיע קודם ליותר מ־1,000 המזמינים המוקדמים (למספר הזה מצטרפים מדי יום עוד כמה עשרות), ששילמו מראש 667 דולר - בדיוק כמו מחירו של אייפון, ולא במקרה. קהל היעד העיקרי של המוצר בשלב זה הוא קהילת המפתחים, שיקבלו יחד אתו ערכה מיוחדת לפיתוח אפליקציות תואמות. בעוד כמה חודשים, כשתצא לשוק הגרסה השנייה של המוצר המיועדת לקהל הרחב, כבר יפותחו עבורו כ־500 אפליקציות שונות - כך מקווים במטא.

כדי שכל זה יקרה עובדים כאן מסביב לשעון 24 גברים ואישה אחת בווילה מהחלומות. יש כאן אוסטרלים, יפנים, קנדים, אמריקאים, אירופים וגם שלושה ישראלים. אחד מהם הוא ארתור גריבץ, אביו של מירון, שעזב משרה בהיי טק והצטרף גם הוא לפרויקט כמנהל קשרי משקיעים במשרה מלאה. הישראלי הנוסף הוא מתן קיצ'לס, 28, שהיה שותפו של גריבץ בדירה שכורה בתל אביב. לפני ארבעה חודשים, כשהפרויקט צבר תאוצה ומימון, קיצ'לס קיבל את הטלפון הראשון. זה תפס אותו באמצע פסטיבל מוזיקה בפולין, אבל הוא עזב הכל והצטרף כמנהל מוצר. "עבדתי הרבה שנים בסטארט אפים, אבל אי אפשר להשוות את זה למה שקורה פה", הוא אומר. "שלושה חודשים פה שקולים לשנתיים בסטארט אפ תל אביבי. תמיד הייתי פריק של טכנולוגיה, ופתאום אני פוגש את כל הכתבים שגדלתי עליהם, אנשים מ'טיים', מ'פורבס', מכל כלי התקשורת הכי נחשבים. הם מגיעים לפה ואני מוצא את עצמי שותה אתם בירה, זה מדהים".

כולם שואלים את החברים במטא למה הם לא מצלמים על הדרך איזו תוכנית ריאליטי בבית הזה, אבל אל תצפו למצוא כאן יותר מדי סיפורי "האח הגדול". במשך רוב היום כולם פשוט דבוקים למסך, אף שהמטרה היא לפתח מוצר שיגרום לאנשים להפסיק להידבק למסך. כשאנחנו עושים יותר מדי רעש, אלכס, מתכנת אמריקאי בן 32, נפרד מהמסך לכמה שניות ומצטרף לשיחה. הוא מסביר למה ויתר על ג'וב מכניס בחברה לפיתוח משחקים כדי לעבוד כאן מסביב לשעון: "אני מאמין גדול מאוד בגוגל, אבל הזמנתי גוגל גלאס והייתי נורא מאוכזב. הבנתי שאפל לא יעשו את זה, כי זו לא טכנולוגיה שיכולה לעבוד בצורה לגמרי מושלמת, לפחות לא בהתחלה. אני מוכן לעבוד פה בשתי משרות מלאות כי אני מרגיש שאנחנו באמת משנים משהו בעולם. תמיד שמעתי סיפורים על ההתחלה של אפל, והחלום שלי היה להיות חלק מצוות כמו שהיה לסטיב ג'ובס אז. אני מרגיש שזה הכי קרוב שאפשר". תמצאו פה גם שני עובדי גוגל לשעבר שוויתרו על משכורות נאות והצטרפו, ואפילו מעצב שעבד 20 שנה בקו משקפי השמש של נייק.

ועכשיו סיפור. יותר נכון, אקספוזיציה. מאת מירון גריבץ, ירושלמי בוגר ישיבה תיכונית, שמקפיד לשמור שבת ולפני שלוש שנים טס לאוסטרליה עם מחברת כדי להבין מה הוא רוצה לעשות כשיהיה גדול: "הייתי ביחידת מודיעין. לא 8200, משהו ליד. עשיתי גם קצת קבע, אחר כך הודו כמו כולם ואז נרשמתי לאוניברסיטת קולומביה. כל השנים חשבתי לאן המחשב ילך, מה יהיה השלב הבא. היה לי ברור שזה יהיה משהו עם מסך אינסופי ותלת ממדי ושהוא יהיה על הגוף, אבל לא היה לי מושג איך זה יקרה. כשהמחשבות לא הובילו לשום מקום החלטתי לקחת סמסטר חופש ונסעתי לאוסטרליה כדי לחשוב. חשבתי וחשבתי וכתבתי וציירתי, אבל לא עלה כלום. היה כיף, אבל כלום לא קפץ.

נועם אשל

"מאוסטרליה טסתי לישראל, וקצת לפני הנחיתה היה נצנוץ כזה של השמש השוקעת דרך החלון שלי. על השולחן היו מונחים משקפי הריי־באן שלי. הם תמיד עלי. המשקפיים נצנצו, וזה היה הרגע שבו הבנתי שאני לא צריך לשנות את התפיסה ולגרום לאנשים ללבוש משהו שהם לא לבשו עד היום - שאפשר לתת לאנשים משהו שהם כבר רוצים ללבוש. באותה טיסה הבנתי שצריך לבדוק אם אפשר להכניס מחשב וקינקט לתוך משקפיים, ולייצר הולוגרמות שניתן יהיה לגעת בהן. זה מה שכתבתי במחברת, זה מה שציירתי, אבל לא היה לי מושג מהתחת איך עושים את זה, הייתי כולה אחרי שנה אחת במדעי המחשב בקולומביה, וידעתי רק קצת ג'אווה.

"ירדתי מהטיסה ומיד התחלתי לחפש בגוגל, לברר אם מישהו כבר עשה את זה - החיפוש הכי בסיסי של 'משקפיים ממוחשבים'. הגעתי לחברה בשם Vuzix, שבנתה משקפיים שמאפשרים לראות את מה שיש על המסך דרך העולם האמיתי. חשבתי 'שיט, הם ניצחו', אבל אז הבנתי שהם לא חיברו את זה לחיישנים שאני חשבתי עליהם, לקינקט. היה להם המסך, אבל לא היו להם המקלדת והעכבר. החיפוש הבא שלי בגוגל היה למצוא את הקורסים הכי טובים בארצות הברית בתחום המציאות הרבודה. מי שקפץ היה פרופ' סטיבן פיינר מקולומביה, האוניברסיטה שלי. באותו רגע זה היה סגור, ידעתי בדיוק מה אני צריך לעשות".

 

חמש שנים לפני גוגל

קומת המרתף של הווילה היא הלב הפועם של העניין. שם עובדים המפתחים הבכירים, שם נמצאות מדפסות התלת ממד שפולטות דגמים שונים של מסגרות, שם תלוי הווילון שמאחוריו מתקיימות ההדגמות של המוצר. ההדגמה מתבצעת על דגם ראשוני ומעט מגושם של המשקפיים, שמחובר בכבל עבה למחשב. זו לא הגרסה שתצא לשוק, מבטיחים כאן. הדגם הזה מאפשר להסתובב רק בחדרון הקטן שבו אנו נמצאים. עם זאת, מדובר כבר עכשיו במשהו שלא שוקל יותר מכמה מאות גרמים. ניתן להניח אותו בטבעיות על הראש ולהיכנס לעולם שכולו בועות.

נדרשות כמה שניות כדי לקבל אוריינטציה, ובעיקר כדי לשכנע את עצמך שאתה יכול לשלוח יד לאוויר ומשהו באמת יקרה. אבל זה קורה, וזה ממכר. אתה שולח אצבע, נוגע בבועה והיא מתפוצצת. בועות שמדליקות את האור בחדר, בועות שמכבות את האור, בועות שאפשר סתם לפוצץ בשביל הכיף. דיסנילנד. יש גם חנות אפליקציות, ממש כמו אפל סטור, והיא מציגה אפליקציות אמיתיות שהרוכשים המוקדמים של המוצר כבר חשבו עליהן. תמצאו שם למשל אפליקציה שמתחברת לאייפון ומעבירה את כל האפליקציות למרחב שלידך, במרחק נגיעה. התוצאה היא מעין אייפון תלת ממדי.

האטרקציה טמונה בתפיסה המרחבית של העניין. האלמנטים משתלבים בחלל, לא חוסמים אותו, הבועות כמו תלויות להן בחדר, מקיפות אותך ב־360 מעלות. אתה מסתובב ומגלה אלמנטים גרפיים נוספים מעליך, מאחוריך ומצדדיך. העובדה שמדובר רק באלמנטים, ושהמציאות היא עדיין הדבר העיקרי שאתה רואה, היא העניין שבאמת מרשים כאן. הגרפיקה עדיין בסיסית, אבל בהקשר הזה מפצירים בי לבוא להדגמה נוספת בעוד חודשיים ("כרגע אנחנו משקיעים רק בחומרה ועוד לא עובדים על הגרפיקה").

"כל מי שזוכה לעבור את ההדגמה הזאת מתרגש", אומר קיצ'לס. "התגובות שאנחנו מקבלים הן שהמוצר שלנו מתקדם מגוגל גלאס בחמש שנים. אבל מה שמרגש אותי באמת זה שהמוצר הזה לא שואב אותך לעולם וירטואלי פנימי, זה לא עוד משהו שיהפוך אנשים לעסוקים בעצמם, אלא מוצר שיאפשר לעשות דברים יחד. הדבר הזה יכול לייצר מציאות משפחתית חדשה, הוא מאפשר לשחק משחקים חדשים עם הילדים, המידע הדיגיטלי לא חוסם אותך יותר, אתה יכול לראות דרכו. השאיפה שלנו היא להיפטר מכל המכשירים האחרים ולשים את כל האפליקציות שאנחנו משתמשים בהן כיום בתוך העולם האמיתי. שתיכנס למטבח ותחכה לך שם אפליקציה של מתכונים. או שתלך לתקן את האוטו, תסתכל על חלק מסוים ותקבל את כל המידע הרלוונטי. זה עדיין העולם המוכר, רק עם קצת מידע דיגיטלי - מידע עם קונטקסט. ועוד דבר חשוב, מכיוון שאתה לא מסתכל על מסך, אין גם בעיות של מחלות עיניים עם המוצר הזה".

השימושים של המשקפיים אמורים להיות בלתי מוגבלים. למעשה, מנסים לייצר כאן מוצר שיחליף את הסמארטפון. משהו שניתן יהיה לעשות לכל אפליקציה התאמה עבורו, ובנוסף לכך יפותחו לו אפליקציות ייעודיות שלא יעבדו על שום מכשיר אחר. "יש לנו הרבה הזמנות מארכיטקטים ומעצבים", אומר גריבץ. "הם רוצים את האפשרות לבנות דגם של מוצר או רהיט בעזרת הידיים, לשים אותו בתוך החלל ולראות איך הוא משתלב. או רופאים שיוכלו לראות צילומים תוך כדי הניתוח בלי לגעת בשום דבר. וכמובן משחקים ואפליקציות שיעברו מהמסכים של היום למרחב שבו אנחנו חיים. למעשה, לא תצטרך אייפון כשיהיה לך את זה".

נועם אשל

למרות כל היכולות העתידניות האלה, מטא בעצם אינה מייצרת או מפתחת חומרה חדשה. המשקפיים בנויים מרכיבים שקיימים כבר כיום בשוק. כאן מחברים ביניהם ומפתחים את האלגוריתמים המורכבים שמאחורי ההולוגרמות, הנגיעות ויכולות זיהוי המרחב. למעשה מפתחים כאן מערכת הפעלה חדשה, שעליה יוכלו מפתחים להלביש בקלות יחסית אפליקציות שונות. מסגרות הפלסטיק של המשקפיים מיוצרות כרגע במקום, באמצעות מדפסות תלת ממד, ואנשי החברה בוחנים דגמים ועיצובים שונים. מלאכת ההרכבה של המוצר, שכוללת חיבור של החיישנים השונים, נעשית גם היא בווילה על ידי כל הצוות. בקרוב, כשהמוצר ייצא לשוק ומספר ההזמנות יתפח, תעבור פעילות הייצור למפעל הרכבה קטן בלאס וגאס, בעיר היזמים שמקים שם טוני שיי.

 

רק צ'אנס אחד לעשות היסטוריה

גריבץ, פרק נוסף: "כשסיפרתי לאנשים על הרעיון שלי כולם אמרו לי שאני מטורף. עם פרופ' סטיבן פיינר לא היה לי אומץ לדבר, הוא פרופסור 'אולד פאשנד' כזה. החלטתי שקודם אקבל אצלו ציון Aבשיעור ואז אדבר אתו. בינתיים בניתי אבטיפוס עם חיישנים שהיו קיימים בשוק. האבטיפוס שקל שלושה קילוגרמים ועלה 6,000 דולר. כשקיבלתי A, עדיין לא היה לי אומץ לדבר עם פיינר, אז נרשמתי לשיעור של המתקדמים והבטחתי לעצמי שאם אקבל Aגם שם, אדבר אתו. היתה לי דירת חדר בהארלם ועבדתי שם על הפרויקט עם כמה חבר'ה. ניסיתי לצרף עוד אנשים, אבל אף אחד מהם לא החזיק מעמד. אני מאוד אינטנסיבי, וקשה לעמוד גם בעומס שלי וגם בעומס של קולומביה.

"לפני קצת פחות משנה מחיר החיישנים ירד פתאום בצורה משמעותית, לפחות מ־1,000 דולר. הבנתי שזה הרגע לקפוץ על הרעיון. זה היה בערך חצי שנה לפני שגוגל גלאס יצאו, והחלטתי להפוך את מה שאני עושה בחדר לחברה. קניתי את כל החיישנים, חיברתי אותם עם דבק ובניתי תוכנה של כדור אש שאפשר להזיז עם היד. זה היה מעפן - החיישנים לא היו מהירים, האלגוריתם שלי עוד לא היה טוב - אבל זה עבד, ראיתי את העתיד וזה הגניב אותי.

"קיבלתי Aגם בקורס למתקדמים, וסופסוף דיברתי עם פיינר. הוא היה היחיד שחשב שאני מדבר על משהו הגיוני, והצלחתי להכניס אותו לתוך הפרויקט. היה לנו מוצר שהיה בו קסם מסוים, הצלחתי לגייס 100 אלף דולר ממשקיע בניו יורק, העלינו איזה סרטון וידאו לאינטרנט והמשכנו לעבוד. הגעתי לאיזו ועידה של גיימרים בטורונטו והעמדתי שם דוכן עלוב שהציג את האבטיפוס. פתאום הגיע לדוכן סטיב מן, שידעתי שהוא האבא של ההתקנים הלבישים. ב־1981 כבר היו לו על הראש משקפיים יותר מתקדמים מגוגל גלאס. הייתי בהלם, הוא היה עם עוד חמישה אנשים מהמעבדה שלו, והוא הסתכלו ישר אלי והתחיל לגעת במוצר. כולם בחנו את המוצר ממש מקרוב ואז אמרו: 'פאק, הוא עשה את זה'.

"למחרת היתה לי פגישה עם סטיב. הוא סיפר לי שהוא והצוות שלו התחילו לעבוד על משהו דומה אבל הם ראו שאני כבר מתעסק עם זה תקופה, והוא החליט להצטרף אלי. כאן כבר ידעתי שיש לי כוח מאוד חזק. גם האבא של ההתקנים הלבישים וגם מי שהמציא את המציאות הרבודה פתאום היו אתי. הרגשתי שזה מתפוצץ, והחלטתי לעשות הפסקה עם הלימודים ולהתעסק רק בזה".

אבל את מה שקונים בניו יורק לא תמיד אפשר למכור בקלות בעמק הסיליקון, והמסע הראשון של החבורה לקליפורניה נחל כישלון. "ידענו שצריך להגיע לפה, פה הכסף, פה הטכנולוגיה, זה המקום שבו דבר כזה יכול לגדול", ממשיך גריבץ. "הגענו לכאן לפני חצי שנה, עם ה־100 אלף דולר שגייסנו, והחלטנו שלא נשרוף אותם מהר. ישנו במוטלים הכי זולים, שלושה במיטה אחת. אבל אף אחד פה לא קנה את זה, פגישה אחרי פגישה, היינו פשוט מיואשים".

אתה יודע להסביר למה?

"אני חושב שבניו יורק יש יותר דמיון ויותר חשיבה אמנותית, והיה לי יותר קל לדבר על זה שם. כיום אני חושב שזה גם מפני שבניו יורק פחות מבינים בטכנולוגיה - הם יותר פתאים, יש להם תמימות כזאת. לא הבנתי מה חסר לי. היה לי כסף, היו לי האנשים הנכונים, אבל לא קנו את זה".

בלומברג באו באו

ברגע האחרון החליטה החבורה המיואשת לנסות להתקבל ל־Combinator Y, תוכנית האצת הסטארט אפים המבוקשת בעולם. איכשהו, זה עבד. הם בטוחים שהתקבלו רק בגלל התמימות, הכנות וחוסר ההכנה, אבל מייסד התוכנית, פול גרהם, מבהיר שהיו לו סיבות טובות הרבה יותר להאמין ב־META: "המוצר שלהם עובד היטב, וכיום הוא בוודאי עובד עוד יותר טוב מאשר בזמן שאני התנסיתי בו", הוא אומר. "הם מוציאים דגמים חדשים כל שבועיים עם שיפורים דרמטיים".

למה החלטת להשקיע בהם? מה ראית שם?

"הם פשוט נראו לי כמו אנשים שיודעים על מה הם מדברים. הם באמת מבינים לעומק את הטכנולוגיה הזאת".

האם אתה מאמין שזהו מוצר שיכול לנצח את גוגל גלאס?

"בוודאי. אנשים נוטים לחשוב שהעובדה שגוגל גלאס מיוצרים על ידי גוגל זה יתרון גדול, אבל בעצם זה חיסרון. הם לא מרוכזים מספיק בלספק את מה שהמשתמשים של המשקפיים באמת צריכים - שם זה בסך הכל פרויקט בשביל הכיף של סרגיי ברין. זה לא מאיים על שום סטארט אפ".

אחרי החיבור המוצלח לתוכנית של גרהם, כל מה שנותר לחבורה לעשות זה לבחור את הווילה הנכונה. מבט קצר על הנוף עוצר הנשימה והם ידעו שזהו זה. אהבה ממבט ראשון. כבר ארבעה חודשים הם פה, וניכר שהם נהנים מכל רגע. "זה מרגיש לי כאילו נכנסתי פתאום לחיות ב'מסודרים'", אומר קיצ'לס, "אבל כמו ש'מסודרים' באמת היה צריך להיות".

"מסודרים" זו סדרה על חבר'ה שכבר עשו אקזיט. לכם עדיין אין אפילו מוצר בשוק.

גריבץ: "ומה שמדהים זה שאנחנו כבר חיים באותה רמה. זה גם מה שמראה את הבדלי המהירויות בינינו לבין כל סטארט אפ אחר. האמת, אני מרגיש שזה כבר לא סטארט אפ, יש לנו כבר עורך דין במשרה מלאה שנמצא פה, בדרך כלל אומרים שזה השלב שהופך אותך מסטארט אפ לחברה. אנחנו עסוקים כיום גם בלרשום הרבה פטנטים, כדי שכל אספקט של העבודה שלנו יהיה מוגן".

קיצ'לס: "אני חושב שמה שעוד יפה כאן זה שאף אחד לא בא לפה רק בגלל כסף, אתה לא עובר לגור עם עוד 24 אנשים רק בשביל כסף. אנחנו רוצים לשמר את המודל הזה של מגורים משותפים גם בעתיד, כשנהיה חברה של מאות עובדים. יש לנו כבר תוכניות איך לעשות את זה. יש פה מפגש מדהים של תרבויות, וזה מייצר הרבה דברים".

מירון גריבץ, אפילוג: "אם תסתכל על ההיסטוריה, מי שעשו את השינויים הגדולים תמיד היו ארגונים בסדר גודל כזה שישבו בחדר כזה. אני לא חושב שחברה גדולה יכולה לשנות פרדיגמה. אנחנו יודעים שיש לנו רק צ'אנס אחד לעשות היסטוריה. אנחנו עושים את זה בצורה הכי רצינית ובשיא התשוקה, אחרת זה לא יקרה. נכון, יש לנו כבר יותר מיליון דולר ממכירות מוקדמות של מוצר שעדיין לא קיים, אבל מהרגע שנהיה סביבנו כל כך הרבה באז וכל עיתון חשוב בעולם מדבר אתנו, אנחנו יודעים שאם לא נבוא עם מוצר מנצח בניסיון הראשון, אנחנו נהיה כמו גוגל גלאס. אם נצליח, סביר להניח שגוגל ישנו את הדרך שלהם או שיבוא מישהו גדול אחר. אני יודע שכוחות גדולים ממני ינסו לעשות אותו הדבר, אבל זה רק מפני שאני עושה משהו נכון. אבל זה בסדר, גם פפסי עושה כסף, לכן גם גוגל יעשו כסף. בינתיים, על אף שעוד לא עשינו כלום, אני מרגיש שכבר עשיתי את זה, כי אני חי את החלום שלי. אני מרגיש את זה בכל פעם שאני נכנס לבית הזה. לא הייתי משנה שום דבר בסיפור הזה עד עכשיו".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#