סין |

הדרקון משתעל

איך הסינים מרגישים בימים אלה? לא משהו. זיהום אוויר, חיבה לג'אנק פוד מערבי ומערכת בריאות מודרנית בחיתוליה גורמים לכך שבריאותה של האומה הולכת ומתדרדרת

יעל עינב
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
יעל עינב

הממשל הסיני פתח באחרונה חזית חדשה מול החברות המערביות, הפעם הוכרזה המלחמה על ענקיות פרמצבטיקה דוגמת גלקסו סמית קליין (GSK) הבריטית שמואשמת במתן שוחד לרופאים בסכום של כ־500 מיליון דולר. ההאשמות הובילו למעצרם של מנהליה הבכירים של החברה בסין. בחודש האחרון ערכו הרשויות הסיניות פשיטות גם על בתי חולים ועל נציגויות של חברות תרופות זרות נוספות, בהן באייר הגרמנית.  

שוחד ותשלומים ישירים ועקיפים כדי לקדם תרופה או פרוצדורה הם חלק מהדרך שבה מתנהלת מערכת הבריאות הסינית. השיטה אף זכתה לכינוי Hong bao שפירושו “חבילה אדומה” המועברת לרופאים ולבתי החולים. הרופאים במערכת הציבורית משתכרים שכר זעום של כ־500 דולר לחודש וההסתמכות על תשלומים נוספים מחברות התרופות, ממתווכים שונים ומהחולים עצמם נתפסת כחלק לגיטימי מהשלמת ההכנסה שלהם. כל מי שעובד בתחום מכיר את המספר העצום של מפיצים וסוכני מכירות שמקדמים את מרכולתם.

בית חולים בבייג'יןצילום: אי–פי

אף שביטוח הבריאות בסין מכסה כמעט 95% מהאוכלוסייה, הממשלה מאפשרת לשלם גם על טיפולים באופן פרטי. מאחר שהרופאים ובתי החולים מקבלים מהחולים תשלום, לא תמיד הפרוצדורות שעליהן החולה משלם הכרחיות לבריאותו. בתי החולים מתריעים שזו הנורמה, אך עד עתה איש לא הואשם בדבר. הגל האחרון של המעצרים, החקירות והקנסות עשוי לשנות את מערכת הבריאות הסינית. החברות הזרות ייאלצו לשנות את המודל העסקי על מנת שלא להיקלע למצבה של GSK.

בעבר נהגו בסין להרוג את הרופאים שלא הצליחו למנוע התפרצות מחלות. אם היו נוהגים כך כיום לא היו נשארים רופאים בחיים. התחלואה בסין עולה בשיעורים חדים, והיא מהווה תמונת ראי עגומה של הקדמה והמודרניזציה. סין החלה לסבול מתחלואי המדינות במערב בגלל אימוץ הרגלי תזונה לא בריאים, זיהום אוויר ומים, לחץ ועישון. כיום, כאשר יותר ממחצית הסיניים חיים בערים, הם חשופים לזיהום בצורות שונות. הם גם עושים פחות פעילות גופנית. ב־20 השנים האחרונות צמצמו הסינים את צריכת הירקות והדגנים המלאים ביותר מ־50%. צריכת המזון המעובד עלתה בכ־1,000%.

כשקנטקי פרייד צ’יקן היא הרשת המערבית הפופולרית בסין, וכשלעבודה כבר לא מגיעים על אופניים - לא פלא שגם הסינים סובלים מהשמנת יתר והסוכרת הפכה לבעיה לאומית.
מערכת הבריאות הסינית צריכה להתמודד גם עם הזדקנות האוכלוסייה. עד 2050 שליש מהאוכלוסייה - כ־438 מיליון - יהיו מעל גיל 60. וכשיש ילד אחד במשפחה שצריך לטפל בשני הוריו ובארבעה סבים וסבתות הצורך במערכת בריאות יעילה רק מתגבר.

הממשל הסיני הכריז על רפורמה בשנת 2009, ומאז גדל תקציב הבריאות ביותר מ־20% בכל שנה. ב־2012 הושקעו 357 מיליארד דולר במערכת הבריאות, והתקציב צפוי לגדול לטריליון דולר ב־2020. עד 2016 תהפוך סין לשוק השני בגודלו עבור תעשיית הפרמצבטיקה, אחרי ארצות הברית.

מההשקעה הסינית בבריאות יכולות ליהנות גם חברות זרות, אם יצליחו לחלוף מעל החסמים הרגולטוריים ולהתמודד בהצלחה עם תחרות מצד חברות מקומיות. הזדמנויות עסקיות ניתן למצוא בטיפול בילדים ובמבוגרים וגם במתן שירותי רפואה פרטית. גם בשוק המכשור הרפואי יש פוטנציאל רב. ביקוש יש גם לטיפול בהשמנת יתר ולגמילה מעישון (בכל שנה מתים 1.2 מיליון איש ממחלות הקשורות בעישון). ביטוח רפואי הוא תחום צומח, אם כי נכון לעכשיו רק למעטים בסין יש ביטוח בריאות פרטי. כמו בשאר התחומים גם בתחום הרפואה חברות מקומיות מתחזקות ותופסות נתח שוק גדל והולך, אך לאור הצמיחה נראה שיש מספיק מקום לכולם.

הכותבת היא מנהלת YCHINA, חברה המבצעת פיתוח עסקי
 וקידום שותפויות אסטרטגיות לחברות ישראליות בסין

הכתבה מתפרסמת בגיליון אוקטובר של מגזין TheMarker

למנוי למגזין, חייגו: 5200*

.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker