איך עושים עסקים בסין |

אפשר להצליח, אסור לבלוט

חברות זרות עשויות לזכות באהדת השלטון הסיני ואז לגלות יום בהיר אחד שהיא התחלפה בחרם צרכנים בעידודו. למה? פשוט כי הם זרים

יעל עינב
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
יעל עינב

איום אפשרי מתרגש כעת על משולש היחסים ישראל־סין־ארצות הברית, לאחר שישראל נסוגה מהבטחתה להעיד בתביעה של נפגעי טרור נגד בנק אוף צ’יינה שנחשד בהעברת כספים לחמאס. ההבטחה לסין, כך דווח, ניתנה כתנאי לקיום ביקור ראש הממשלה בנימין נתניהו בסין. הפרשה רחוקה מסיום אך כבר עתה ברור שאם היא לא תסתיים לשביעות רצונם של הסינים, ייגרם נזק עצום ליחסים בין המדינות, והחברות הישראליות ינזקו קשות.  

החברות הישראליות אינן היחידות הנמצאות תחת איום. חברות זרות רבות נחקרות בסין בהאשמות שונות ומשונות. חברת דנונה הצרפתית וחברת נסטלה משווייץ חשודות בתיאום מחירים. החברה השווייצית לאריזות, טטרה פאק, וחברות מוצרי אבקות חלב מניו זילנד נחקרות בחשד לניצול מעמדן בשוק, והרשימה עוד ארוכה.

פקחים סינים בודקים תחליפי חלבצילום: רויטרס

למתקפות על חברות זרות בסין יש בדרך כלל שתי סיבות עיקריות: או שהיחסים בין מדינות האם של החברות לבין סין נקלעו למשבר, או שהחברות הזרות מצליחות מאוד והסינים מאמינים כי ההצלחה באה על חשבונן של החברות המקומיות.  

להוציא פרשת הפאלקון, שבה בלחץ ארצות הברית נסוגה ישראל מהתחייבותה לספק מטוסי פאלקון לסין, היחס לישראל התאפיין עד עתה בהערכה ואהדה. ישראל היא מותג מבוקש בסין וחברות ישראליות זוכות בדרך כלל לתמיכת הממשל. התגמול על יחסים דיפלומטיים טובים ניתן לעתים בהעדפה מכוונת במכרזים, ברגולציה ובתקציבים ממשלתיים. ואולם כשהיחסים נעכרים, או כשלסינים יש ביקורת, הדבר מתבטא בהתפרצות של רגשות לאומניים בעידודו של הממשל, בחרם צרכנים מאורגן היטב מלמעלה, ולעתים גם בהתקפה עסקית על החברות המסחריות.

החודש לדוגמה קראו כלי התקשורת הממשלתיים להחרים מוצרים של סיסקו, בטענה שהם מאפשרים לארצות הברית לערוך התקפות מקוונות על סין ולאיים על ביטחון המדינה.

בשנה האחרונה מנהלת סין מלחמה כלכלית נחושה מול יפן בגלל סכסוך טריטוריאלי על קבוצת איים עשירים בנפט בשם דיאויו. בעקבותיו החלה סין להחרים מותגים יפניים. יצרני המכוניות היפניות היו הראשונים להיפגע. מאז שיפן הכריזה על בעלותה על האיים בספטמבר 2012, נרשמה ירידה של 50% במכירת מכוניות מתוצרתה. חרם הצרכנים הורחב לתחומים נוספים. בין השאר הוחזרו תרופות יפניות, ובתי החולים ביטלו הזמנת ציוד מתוצרת יפן. במקביל הודקו בדיקות המכסים על מוצרים יפניים ואזרחי המדינה לא הצליחו לקבל אישורי עבודה.

חברות יפניות ומפעלים יפניים על אדמת סין משתדלים להצניע כל סממן לאומי, למשל בפרסומות, בתקווה לחמוק מזעם ההמון. גם באירופה הולכים על ביצים כדי לא להרגיז את הסינים. כך למשל בעקבות ההחלטה האירופית על חוק פליטת המזהמים, החליטה סין להטיל חרם על רכישות של מטוסים מתוצרת איירבוס.

לעתים הסינים מתנכלים לחברות זרות בגלל היותן מצליחות. כעת למשל הם מקשים על חברות אבקות חלב זרות, מאחר שהן שולטות על יותר מ־80% מהשוק המקומי. על מיד ג'ונסון ושש חברות זרות נוספות הוטלו החודש קנסות שיא בסך 110 מיליון דולר באשמת תיאום מחירים. חברת פונטרה מניו זילנד נאלצה לפרסם התנצלות, ובתיאום מושלם עצרה סין את כל יבוא מוצרי אבקות החלב מניו זילנד בחשד לזיהום.

יצרנית המכוניות ב.מ.וו ביקשה החודש להרחיב את המפעל שלה בשניאנג ונדחתה על ידי הממשל המקומי. ההחלטה עוררה את החשש כי בקרוב כל יצרני המכוניות הזרים יתקשו לקבל אישורים ממשלתיים להרחבת עסקיהם במדינה. לפרשיות הרבות אפשר להוסיף את גוגל שיצאה למעשה מסין, ואת אפל שהותקפה לא מעט.

המסקנה היא שכדי להצליח לשרוד בשוק הגדול בעולם לא מספיק להיות בעל טכנולוגיה או מוצרים מוצלחים, חשוב לא לבלוט יותר מדי, ולקוות שמדינת האם תשמור על יחסים טובים עם ממשלת סין.

הכתבה מתפרסמת בגיליון ספטמבר של מגזין TheMarker

למנוי למגזין, חייגו: 5200*

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker