מדינת ניו יורק נגד 50 מיליון תיירים

אדם שהשכיר את דירתו בווילג’ באמצעות airbnb הורשע בהפרת חוקי המלונאות ונקנס ב-2,400 דולר. המטרה האמיתית הושגה: להפחיד את אלפי בעלי הדירות בעיר

אורן פרנק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אורן פרנק

אחת מאבני היסוד של קפיטליזם היא הנחת היותם של השווקים תחרותיים. בניו יורק, מעוז הקפיטליזם, ישנה הסכמה נלהבת על כך, רק שלעתים נוח לקפיטליסטים כאן לבחור את המתחרים שלהם. לדוגמה, נביט על כלכלת השיתוף החדשה (The sharing economy). חברות סטארט אפ רבות בוחנות שוק קיים, מסיקות שהוא אינו יעיל, ומפתחות מודל שיתופי יעיל יותר שמתחרה בתעשייה הקיימת ולעתים מערער ואף מחליף אותה. סוכני הנסיעות והשדכנים זוכרים היטב במה מדובר, ולאחרונה תעשייות המלונאות, המוניות והשכרת הרכב מתערערות באופן דומה. לכאורה ניתן היה לצפות שהעיר ניו יורק, שהוכרזה לאחרונה כבירת הטכנולוגיה של החוף המזרחי, תהיה הראשונה לאמץ מודלים חדשניים שיתנו למיליוני תושבי העיר ותייריה מוצרים טובים וזולים יותר.

ובכן, נראה שדווקא כאן בחרו פרנסי העיר להתמקד בקפיטליזם של מקורבים: שלל חברות חדשניות נתקלו לאחרונה ברגולציה ובחבורות הלוביסטים שמאפיינות את פעילותו של אותו סוג של קפיטליזם. airbnb מאפשרת לאנשים להשכיר את הדירה שלהם לתקופות קצרות ומערערת את תעשיית המלונאות; Uber מאפשרת להזמין רכב במקום להמתין לנהג מונית בגשם המטורף שירד כאן השבוע; RelayRides (וגם SideCar ועוד שלל אפליקציות דומות) עושה בדיוק את מה שעושה airbnb רק עם מכוניות: תוכלו להשכיר את הרכב שלכם למישהו (עם אחריות וביטוח) בכל רגע שלא תזדקקו לו, במקום להשתמש בשירותי חברות השכרת הרכב או להזמין מונית או לימוזינה.

פגשתי לא מעט לקוחות של airbnb ושני חברים אף הקימו כך עסק מצליח. כולם, משני הצדדים, מאושרים מהרעיון וגם מאיכות השירות שהחברה מספקת. זו אלטרנטיבה מצוינת לבתי המלון הצפופים והיקרים של ניו יורק, כזו שמאפשרת למקומיים מקור הכנסה נוסף, ולמבקרים גישה למגורים נוחים, זולים, ואף מעניינים יותר, שהרי תוכלו לשכור דירה בכל אזור בעיר. למרות זאת, כל החברות האלו נתקלות בגל מאסיבי של התנגדות מצד המוני הלוביסטים ועורכי הדין שמייצגים את התעשיות הוותיקות, וכמובן מצד הרגולטורים המקומיים שששים לפתע ליישם כל חוק ותקנה הר כגיגית.

הנה, רק לאחרונה פסק שופט מקומי שאדם שהשכיר את דירתו בווילג’ באמצעות airbnb הפר את חוקי המלונאות וגזר עליו קנס של 2,400 דולר. airbnb יצאה לעזרתו של השעיר לעזאזל ומסייעת לו משפטית, אבל אין ספק שהמטרה האמיתית היתה להפחיד את אלפי בעלי הדירות בעיר שפעילים בתחום, וזו מן הסתם הושגה. הפסיקה הזו הגיעה בסמוך למאבק משפטי ארוך ומתיש שקיים הלובי של נהגי הלימוזינות של ניו יורק נגד Uber, מאבק שידע עליות ומורדות. רק לאחרונה רשמה Uber עוד ניצחון קטן. אבל באותו שבוע שבו היא ניצחה, נאסרה לחלוטין פעילותה של RelayRides בעיר וצווי המניעה עדיין זורמים. מדובר כאן במלחמה בשתי חזיתות; מול אותו קפיטליזם של מקורבים שבו בכירי התעשיות האלה בעיר מכירים היטב את הפוליטיקאים, וודאי בילו עמם ביותר מארוחת ערב אחת, וגם בביורוקרטיה האינסופית והבלתי נסבלת של ניו יורק.

כלכלת השיתופיות מצדה מציעה תחרות בלתי צפויה, וגם היא אינה חפה מבעיות, בהן פוטנציאל לא מבוטל לרמייה. גם שמה של הכלכלה החדשה המרמז על שיוויון ושיתוף הוא קשקוש, שהרי כל החברות שהזכרתי הן ישויות קפיטליסטיות המונעות על ידי רווח בלבד. למרות זאת, מדובר בלא יותר ממשחק על זמן. אך טבעי הוא שבעלי התעשיות הוותיקות נאבקים, אך גם הם ייאלצו בסופו של יום להצטרף למודלים החדשים או לפנות את מקומם; שווקים מאמצים את הפתרון הכלכלי היעיל והזול ביותר, ובניו יורק לא מדובר בתיאוריה, אלא בפרקטיקה שבה מיליונים מוצאים את עצמם מול מחירי דיור גבוהים ותנועת כלי רכב צפופה להפליא. אלה הם בדיוק התנאים שבהם צריך וניתן לבדוק מודלים חדשים שנותנים פתרונות טובים יותר לנו, הצרכנים, וכך יהיה.

הטור מתפרסם בגיליון יולי של

למנוי למגזין TheMarker  חייגו:  5200*

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker