גם עבודה מהבית לא תצמצם את האי שיוויון המגדרי - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
טלי רגב

גם עבודה מהבית לא תצמצם את האי שיוויון המגדרי

האם החידושים הטכנולוגיים שמאפשרים עבודה מרחוק וגמישות אכן מסייעים לצמצום פערים בשוק העבודה? ייתכן שהם דווקא מעמיקים אותם

11תגובות

כמה שעות ביום אתה עובד? האם אתה מחתים שעון? האם את עובדת מהבית? האם משלמים לך לפי שעה או לפי אחוזי משרה? השינויים הטכנולוגיים ובפרט השינויים בתחום המחשבים והתקשורת המאפשרים עבודה מרחוק וגמישות בזמני עבודה, מאתגרים את דרכי ההתנהלות והמחשבה המסורתיים של הקפיטליזם. למרות שבשינויים הטכנולוגיים טמון הפוטנציאל לחופש ולאוטונומיה לעובדים ולהקטנת הפערים, מתעורר החשש שהם מובילים דווקא להעמקת אי השוויון.

המאבק על הזמן של העובד. קפיטליזם וזמן. תהליכים היסטוריים וחברתיים ושינויים טכנולוגיים מעצבים את הדרך שבה אנו חושבים על עבודה ואת הנורמות החברתיות והממסדיות שעל פיהן היא מאורגנת. כיום אנו תופסים עבודה כפעילות בתשלום עבור משרה בהיקף סטנדרטי של כ־40 שעות, המתנהלת בלוח זמנים שנקבע על ידי המעסיק. המעסיקים שולטים בזמנו של העובד, המחויב להימצא במקום העבודה בזמנים הנקבעים על ידי המעביד, חמישה או שישה ימים בשבוע.

מלניקוב אילייה

עיקרון השליטה בזמן העובד התגבש בעקבות השינויים הטכנולוגיים בתחילת המהפכה התעשייתית. הייצור התעשייתי העביר את הפעילות הכלכלית מן הבית אל מקום העבודה, וכך נוצרה ההבחנה בין זמנו הפרטי של העובד לזמן ששייך למעסיק. העובד היה מחויב למשמעת זמן שנדרשה לשם פעילותן הרציפה והיעילה של המכונות, ומשמעת הזמן כללה אז עבודה על פי קצב מוכתב מראש ולוחות זמנים נוקשים, תחת ניהולם של סדרני עבודה. לא בכדי חלק מרכזי בביקורת של מרקס על הקפיטליזם הופנה כלפי יחסי הכוחות וניצול העובד בכלל ושעבוד הזמן שלו בפרט. לא פעם פנו העובדים שנאבקו בשעות העבודה הארוכות לבתי המשפט, אך בתחילה הם נדחו בשם חופש החוזים. רק בשפל הכלכלי הגדול בארצות הברית, הגבילו התעשיינים ובעלי החברות בעצמם את שעות העבודה. המחוקקים הצטרפו מאוחר יותר, והטילו הגבלות דומות על אורך יום ושבוע עבודה, תוך הכרה בחריגות עבור שעות נוספות ומשמרות לילה.

זמן ותפוקה. על פס הייצור זמן ותפוקה היו שווים בגלל שקצב המכונות תרגם את זמן העבודה לתוצר; ככל שהעבודה התרחקה מפסי הייצור, נוצר פיצול בין זמן לתפוקה. ללא שליטת המעסיק בקצב העבודה, התפוקה לשעה תלויה בעובד ונתונה לשונות המבטאת את מגוון היכולות והכישרונות של העובדים. התשלום, לכן, מתבצע לפי תפוקות - בין אם באופן ישיר, או שהעובד מקבל שכר גלובלי על פי הערכת המעסיק את תפוקותיו. בשני המקרים, הערכת תפוקת העובד חשובה יותר, והפיקוח על זמנו משמעותי פחות.

עבודה מן הבית היא בעלת פוטנציאל לאוטונומיה וצמצום פערים. מה יעשו השינויים הטכנולוגיים בתחום התקשורת והמחשבים לאופן ולזמן שבו אנחנו עובדים? באמצעות האינטרנט, החיבור למחשב והטלפון הסלולרי, מתאפשרת עבודה מרחוק תוך זמינות מתמדת של העובד. ואולם המתח שבין זמן ותפוקה מתחדד: בעוד שהמעסיק מאבד שליטה בזמן העבודה וברציפותה, העובד זוכה באוטונומיה ובאחריות על ההספק והתפוקה שלו, ומעמדו מול המעביד מתחזק שכן כעת הוא נהנה משליטה טובה יותר בזמן שלו.

העובד זוכה גם בחופש לבחור במקום וברציפות משך העבודה, והגמישות החדשה הזו חושפת אותו למגוון רחב יותר של אפשרויות תעסוקה. נהנים מכך מי שהיו מוגבלים קודם לכן על ידי דרישות קשיחות של המעסיקים לגבי זמן ומקום. כך למשל, אנשי הפריפריה מרוויחים מהסרת מגבלת המרחק ממקום המגורים שלהם למקום העבודה, ואילו הורים המטפלים בילדיהם יכולים לכפוף את לוח זמן העבודה לסדר יום הילדים ומסגרותיהם. אוכלוסייה נוספת שיכולה להרוויח מהאפשרות להעסקה ממרחק היא זו שסובלת מאפליה בשוק העבודה: אם אין צורך בישיבה משותפת במשרד, מעסיקים עשויים לפעול פחות על פי הטעמים המפלים שלהם, ולבחור בעובדים על פי כישוריהם ולא על פי צבעם, מינם, או צורתם.

גמישות ואוטונומיה - פריווילגיה של המעמד הגבוה. אולם גמישות ואוטונומיה הן פריווילגיה של המעמד הגבוה. ראשית, לא כל עבודה אפשר לבצע מהבית. מדובר בעיקר בעבודות הכרוכות בחשיבה, ברעיונות ובשימוש במחשב, כלומר, בעיקר אנשי הצווארון הלבן מועמדים בכלל להשתמש בטכנולוגיות החדשות. הנהנים אינם חקלאים, עובדי בניין, תחזוקה או ניקיון, אלא עורכי דין, מהנדסים, אנשי אקדמיה, חוקרים ועיתונאים. רובם עובדים משכילים המיומנים בעבודת מחשב, ונמצאים ממילא באחוזוני ההכנסה הגבוהים. גם המתכנתים במדינות מתפתחות ועובדי מיקור החוץ נהנים מהאפשרות לעבודה בשוק הגלובלי. אלה גם אלה הם ממילא העובדים החזקים במדינותיהם.

זמן ומגדר. גם ההשפעה על אי השוויון המגדרי אינה פשוטה כפי שנראה. כמובן שהטכנולוגיות החדשות המאפשרות עבודה מהבית מייצרות גמישות בשעות העבודה, שהיא כמעט הכרחית למי שמנסה לנהל קריירה, להחזיק משק בית, ולגדל ילדים בו זמנית. אולם להרחבת התעסוקה ואפשרויות התעסוקה לנשים באמצעות עבודה מהבית יש גם צד אפל. הטכנולוגיות החדשות מאפשרות לנשים לעבוד כשהן בבית ולטפל בבית כשהן עובדות, וכך מערערות את דפוסי העבודה הנורמטיביים המפרידים בין עבודה בבית ומחוצה לה.

איור: מאיה שלייפר

בשוק העבודה עדיין מתגמלים עובדים על פי ההנחה ש"העובד האידיאלי" מחויב לחלוטין לעבודה ולא לבית, ומצפים מעובד במשרה מלאה להימצא שעות ארוכות במשרד. נשים שבוחרות לעבוד מהבית על מנת לשלב בין הורות פעילה לבין המחויבות למקום העבודה, נתפסות, לכן, כמי שאינן עונות לסטנדרטים של עובד אידיאלי. בגלל בחירתן לעבוד מהבית הן נתפסות כמסורות וכשירות פחות לשוק העבודה, ויש בכך כדי להסביר את המחיר שמשלמות עובדות (ועובדים) על הבחירה לעבוד במקום ובזמן המתאימים להן. כל עוד לא ישתנו התפיסות החברתיות לגבי מהו עובד אידיאלי, וכל עוד ימשיכו להעריך עובדים לפי הנוכחות שלהם במשרד, לא ישתנו פערי השכר בין נשים לגברים. השינויים הטכנולוגיים לא יועילו לשינוי הנורמות ולכן גם לא להקטנת אי השוויון המגדרי.

והשוק, מה הוא אומר? כשמנכ"לית יאהו, מריסה מאייר, אסרה עבודה מהבית, היא עשתה זאת בשם היצירתיות שבעבודת הצוות. המהומה שהתעוררה מלמדת שהדעות עדיין חלוקות גם לגבי מידת יעילותה של עבודה מהבית, אבל בסופו של יום השוק יספר את סיפורו. אם שיעור העובדים מהבית ימשיך לעלות, הרי שהרווח הכלכלי לפירמות גדול מהעלות. כך יקרה אם החברות יגלו, כפי שנמצא כבר במספר במחקרים, שהעובדים גם מרוצים יותר וגם מצליחים להפיק יותר כשמאפשרים להם לעבוד מהבית. לתופעה יש כבר עכשיו ממדים משמעותיים: בארצות הברית עומד שיעור העובדים לפחות כמה שעות מהבית על 24%, שיעור העובדים לפחות יום אחד מהבית הוא כבר יותר מ־10%, וכ־4.5% עובדים בעיקר מהבית.

העברת האחריות לעובדים ותשלום על פי מדדי תפוקה ולא על פי מדדי זמן מגדילים את התמורה לכישרון ומאמץ ולכן את פערי השכר שעליהם מבוסס שוק חופשי ותחרותי. אך על פערים אלו יש להוסיף את החשש להעמקת אי השוויון המגדרי, ולהרחבת הפערים בין עובדים.

מתברר גם שהגדלת האוטונומיה של העובד מתעתעת: במקומות שבהם זמינות ונגישות לעבודה גם מהבית הפכה לנוהג, העובדים לא החליפו את שעות העבודה במשרד בשעות עבודה בבית, אלא הגדילו את שעות העבודה שלהם. על ידי הפיכתם של זמן ומקום העבודה ללא מוגדרים, מצאו עצמם העובדים זמינים בכל שעות היממה ובכל מקום, עבדים לעבודה. וכך, למרות שבשינויים הטכנולוגיים טמון הפוטנציאל לחופש ולאוטונומיה לעובדים, להרחבת הנגישות לשוק העבודה, ולהקטנת הפערים המגדריים, מתעורר החשש שהם מובילים דווקא לשעתוק ואף להעמקת אי השוויון הטבוע בכלכלת השוק.

 

 

הכתבה מתפרסמת בגיליון יולי של  מגזין TheMarker

למנוי למגזין TheMarker  חייגו:  5200*



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#