קץ השינה - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
שינויים בהרגלי המנוחה

קץ השינה

פרוביג'יל, תרופת פלא שמקצרת את שנת הלילה ל־2.5 שעות בלבד, נהפכה לסם החיים החדש של מיליוני אמריקאים. איך יראו החיים ללא שעון מעורר

82תגובות

דייב אספרי, יזם היי-טק מעמק הסיליקון, מתעקש שהוא ימשיך ליטול את כדורי הפרוביג’יל שלו גם אם יתברר שהם עלולים לקצר את חייו. “אני רוצה להיות ערני, ממוקד ובשיאי כל הזמן”, אמר אספרי בכתבה של רשת ABC, שעסקה ב”קהילה הסודית של האנשים המצליחים” שחייבים את הצלחתם לפרוביג’יל - כדורים מעוררים המאפשרים לאדם לקצר באופן דרמטי את שנת הלילה שלו ומגבירים במידה ניכרת את רמת האנרגיה והמיקוד, ללא תופעות לוואי ידועות.

שאטרסטוק

אספרי, 49, סגן נשיא חברת טרנד־מיקרו לאבטחת מחשוב ענן, מספר בהתלהבות כיצד איפשרו לו הגלולות לשאת סדרה של נאומים מוצלחים אחרי טיסה של 20 שעות ללא שינה לאוסטרליה, כיצד הוא מתחיל את יומו ב־4:45 לפנות בוקר עם נטילת הגלולה, וכיצד הוא חי חיים מעוררי קנאה. מצפייה בכתבה נדמה שאם רק ניקח פרוביג’יל, נהיה מצליחים, חכמים, עשירים, בריאים ומלאי אנרגיה כמו אספרי. חבל שהכתבה לא טרחה לציין כי מדובר באדם שהחליט להקדיש את חייו למחקר ביולוגי על גופו, כדי להפוך אותו למכונה משומנת, בהשקעה של מאות אלפי דולרים, דיאטה חריפה ואינספור ניסויים מדעיים.

אספרי הוא בהחלט מקרה קיצוני, אולם נראה שגלולות הפרוביג’יל, או בשמן הרפואי, מודפיניל, הופכות לסם החיים החדש של אנשים רבים שחשים שהשינה מפריעה להם להתקדם בחיים. מי שנוטל את תרופת הקסמים הזאת יכול להסתפק בשינה של שעתיים וחצי בלבד בלילה ולתפקד כאילו ישן לילה שלם. זה בדיוק מה שנדרש כדי לתחזק קריירה תובענית.

כתבות נוספות ב-TheMarker

"משפרי הדיור בסכנת פשיטת רגל; הם קנו דירה קטנה, הרוויחו ומתפתים לקנות דירה גדולה יותר"

הורים, כמה באמת יעלה לכם החופש הגדול?

פרוביג'יל פותחה במקור כתרופה לסובלים מהפרעות שינה, והיא נחתה בשוק האמריקאי בסוף שנות ה־90. בישראל אושרה התרופה ב־2008. היתרונות שלה הפכו אותה תוך שנים ספורות ללהיט ומכירותיה זינקו מ־25 מיליון דולר ב־1999 ל־1.44 מיליארד דולר ב־2011. מה שהחל בשימוש רפואי מבוקר הפך להתמכרות של המונים כשהתרופה הפכה גנרית ב־2009. אגב, חברת ספלון שבבעלות טבע היתה הראשונה ששיווקה את הגרסה הגנרית.

היות שמדובר בתרופה חדשה יחסית בשוק, טרם ידוע אם לפרוביג’יל יתגלו תופעות לוואי בעוד 20 או 30 שנים. בנוסף, לא נבדקו ההשפעות שלה על מוחם של מי שאינם סובלים מהפרעות שינה. הערפול סביב תרופת הפלא מתעבה נוכח העובדה שעד היום, רופאים מודים שהם לא יודעים בדיוק איך הפרוביג’יל עובדת.

 מקרה קטלני אחד כבר נרשם בהיסטוריה הקצרה של התרופה: ב־2002 חג מטוס F־16 אמריקאי בשמי קנדהאר שבאפגניסטן. מתחתיו עסקו חיילים קנדים בתרגיל צבאי. טייס הקרב היה משוכנע כי הוא תחת מתקפה, ירה לעבר הכוח והרג ארבעה מהחיילים. הוא היה תחת השפעת פרוביג’יל.

במקור פותחה פרוביג’יל עבור הסובלים מהפרעות שינה וחולי נרקולפסיה - מחלה שגורמת ללוקים בה צורך עז ומיידי בשינה. היא סופקה גם לעובדי משמרות לילה, כמו רופאים, אחיות ומאבטחים. בניגוד לתרופות מעוררת אחרות, פרוביג’יל  אינה פועלת על מערכת העצבים המרכזית ואינה נשארת בגוף, ולכן אינה גורמת להתמכרות. עם זאת, השימוש המתפשט בתרופה עלול לגרום לתופעות לוואי כלכליות וחברתיות מרחיקות לכת. כלכלנים וסוציולוגים טוענים כי שימוש רחב היקף בפרוביג’יל יביא לתמורות משמעותיות בחיינו.

בכל הקשור לעולם העבודה, ההשלכות האפשריות מגוונות. לפי נתוני משרד העבודה של ארצות הברית, ממוצע שעות השינה של אדם בלילה הוא 7.5 שעות. אם רוב האוכלוסייה תעבור לאורח חיים של שעתיים וחצי שינה בלבד, יתפנו עוד כחמש שעות בממוצע מדי יום. מבחינה כלכלית התרופה כבר נמצאת בהישג יד - עלות כדור פרוביג’יל כיום היא 5 דולרים בלבד. רבים מהאנשים שיעברו לחיים נטולי שינה ודאי ירצו להקדיש עוד זמן לעבודה - כדי להגדיל את הכנסתם וליצור יתרון על פני עובדים אחרים. מי שירצה להקדיש את כל הזמן שהתפנה לפנאי יצטרך לשאת בעלויות הולכות וגדלות. כך או כך, אפשר להניח ששעות העבודה שלנו יגדלו כתוצאה מהסדר העולמי החדש בעידן הפרוביג’יל.

העלייה החדה בתפוקה לעובד עלולה לגרום לפיטורים נרחבים, לפחות בטווח הקצר. בבלוג Sociological Speculation נטען כי מי שעשוי להרוויח מעולם ללא שינה הם מעסיקים וחברות עסקיות: “בואו נניח שהשעות הנוספות יאפשרו לחברות לשמור על כושר תפוקה דומה עם 25% פחות מהעובדים. למה לשכור ארבעה עובדים למשימה, כשאפשר להעסיק שלושה עובדים שהתפוקה שלהם גדולה יותר ושעות העבודה ארוכות יותר?”. התוצאה עשויה להיות קיצוץ חד בהוצאות השכר.

פרופ’ גארט ג’ונס, כלכלן מאוניברסיטת ג’ורג’ מייסון בווירג’יניה, טוען כי שימוש נפוץ בפרוביג’יל יוריד את השכר בשלב הראשון, משום שהיצע שעות העבודה יגדל באופן דרמטי. בטור שפרסם בינואר האחרון הוסיף כי הזינוק בצריכה הפרטית כתוצאה משעות הפנאי החדשות יגרום להגדלת הייצור ולעליית הביקוש לשעות עבודה, ולכן דווקא יעלה את השכר.

מבחינה כלכלית, הוא משווה את ההשלכות של שימוש נרחב בפרוביג’יל לגל של מהגרים ש"משתכרים שכר נמוך, שמוריד את השכר הכללי, אך מגדיל את ההון לחברות וגורם לעליית השכר”. גם סטודנטים יכולים להפיק תועלת רבה מהתרופה. האם הודות לה הם יקבלו ציונים גבוהים יותר, יחיו חיים רגועים יותר, וישלימו את התואר מהר יותר?
השלכות נוספות של חברה שקצה בשינה הן עלייה אפשרית בילודה - כשיש כל כך הרבה זמן פנוי בשעות הלילה, אפשר להניח שאנשים ישמחו להפיג את השעמום בסקס. מצד שני, אמצעים למניעת הריון היו כאן הרבה לפני אמצעים למניעת שינה ואין סיבה שאנשים אחראים לא יעשו בהם שימוש. אולם מה יקרה בקרב קהילות מסורתיות יותר שבהן נאסר השימוש בהם? תוצאה אפשרית תהיה עלייה בילודה בקרב אוכלוסיות אלה והתרחבות הפערים הכלכליים בהשוואה לקהילות חילוניות.

ואיך תשפיע הגלולה על זוגות נשואים שיגלו שיש להם עוד כמה שעות ביממה לבלות זה במחיצת זה? ההערכות הן ששיעור הגירושים יעלה. ומה לגבי צעירים משועממים וערניים במיוחד, האם הם יגרמו לפשע להשתולל ברחובות? האם הרבה יותר אנשים יתחילו להתמכר למשחקי מחשב כדי להעביר את הזמן? האם מערכת החשמל תהיה ערוכה לעלייה כה חדה בצריכה? ומה, בעצם, תעשה האנושות עם כל הזמן הפנוי הזה?

נדמה שמעל לחישובים הכלכליים היבשים צפה שאלה שצריכה לגרום אי נוחות: מה המשמעות המוסרית של חברה שמתמסרת מרצון לחיים ללא שינה? “עובדים ללא שינה? למה שלא נחזיר את העבדות וזהו?”, שאל אחד הטוקבקיסטים בטור שפירסם פרופ’ ג’ונס. נבואת הזעם שלו אולי קיצונית, אבל כשנזכרים בהצהרה של אספרי כי לא יוותר על הפרוביג’יל גם אם חייו יתקצרו - עולה מחשבה אם לא כדאי לשקול לוותר מראש על כל ההרפתקה הזאת. או לפחות לישון על זה כמה שעות טובות, לפני שמחליטים לצאת לדרך.

הכתבה מתפרסמת בגיליון יוני של  מגזין TheMarker

לקבלת גיליון היכרות חינם,  חייגו:  5200*



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#