יישוב יוקרה לא מוכר - מגזין TheMarker - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
נדל"ן

יישוב יוקרה לא מוכר

על גבעת הכורכר, מערבית לנס ציונה, צומח יישוב חדש של וילות הנושא את שמם של האירוסים שהיו שם קודם. ראשוני המתיישבים עדיין ממתינים למדרכות ולגני ילדים

8תגובות

כשקבוצת יהודים אמידים מבולגריה רכשה מאות דונמים כדי להקים יישוב בקרבת המושבה נס ציונה, אי שם בשנות ה־20 של המאה הקודמת, ספק אם תיארו לעצמם שיחלפו כמעט 100 שנה עד שיתחילו לבנות את הבתים הראשונים.

התוכנית להקמת היישוב אושרה כבר בתקופת השלטון הבריטי, כולל חלוקת מגרשים ורישום מדויק בטאבו. אולם כאשר הסתיימו ימי המנדט, ומדינת ישראל נהפכה לריבון, היא הכריזה על השטח צפונית למושב בית עובד כקרקע חקלאית, למגינת לבם של בעליה, ואף כללה אותו בתוכנית לפארק לאומי במסגרת תוכנית המתאר הארצית.

אייל טואג

בעלי הקרקע יצאו למאבק בתוכניותיה החדשות של המדינה הצעירה, ולאחר מאבקים משפטיים ממושכים ביטל בית המשפט העליון את הפקעת הקרקעות. מאז עברו עוד עשורים של סחבת תכנונית, עד שבשנת 2009 קיבלה התוכנית המפורטת הסופית ליישוב תוקף, ונקבע כי על הקרקע בשטח 300 דונם יוקמו כ־450 יחידות דיור צמודות קרקע – מרביתן בתים פרטיים, ועשרות בודדות בבתים דו־משפחתיים. ב־2010 יצאו היתרי הבנייה הראשונים. גם שם נבחר ליישוב – אירוס – על שם אירוס הארגמן שפורח בגבעות הכורכר.

“תוך שנתיים כבר יגורו שם כ־120 משפחות”, צופה יעל נעמן, סוכנת בסניף נס ציונה של רשת התיווך אנגלו סכסון, על אף שהתפתחות היישוב מתקדמת בינתיים בעצלתיים. לדבריה, עד כה אוכלסו רק 20 בתים ביישוב. 50 בתים נוספים נמצאים בשלבים שונים של תהליכי בנייה, ועוד 50 בהליכים לקבלת היתרי בנייה מהוועדה המקומית לתכנון ולבנייה שורקות.

“רבים מבעלי הקרקעות אינם מזדרזים למכור ומעדיפים לחכות”, היא מסבירה. “צריך לזכור שמי שמחזיק כיום בקרקע הם היורשים של היורשים, ולפעמים מדובר בעשרה אנשים שירשו דונם אחד. הם יצטרכו לשלם מס שבח גבוה במקרה של מכירה, שעשוי להגיע עד 40%, כך שבסופו של דבר לא מדובר בכסף גדול מבחינתם - ולכן המוטיווציה למכור אינה גבוהה. ובכל זאת, לאט לאט אנשים מתעוררים”.

אמיר נבון, אחד הפעילים המרכזיים בהקמת היישוב, תולה את העיכוב בהקמת היישוב בבעלות הפרטית על הקרקע. “אין גוף כמו המינהל שיכול היה לקדם את הקמת היישוב”, הוא אומר. “היו כמה חברות של בעלי קרקעות שקמו לאורך השנים, אבל לכל אחת מהן היו האינטרסים שלה”. מי שדחף בכל הכוח את התוכניות מול הרשויות עד לאישור התוכניות המיוחלות היה “פורום הפעילים” - קבוצה של 10־15 פעילים מבעלי הקרקע. “הבנו שאם לא נפעל בעצמנו לא יקרה כלום”, ממשיך נבון. “הקמנו אתר אינטרנט ויצאנו להפגנות”.

את המגרש שלו רכש נבון, רחובותי במקור, בשנת 2000, זמן קצר לאחר שהתחתן. “ישבתי בשקט עד 2006, ואז הבנתי שאם אנחנו הרוכשים לא נתחיל לפעול, שום דבר לא יקרה. 13 שנה אני גר בדירות שכורות. עכשיו אני מקווה להיכנס לדירה שלי בעוד ארבעה חודשים”.

למרות חבלי הלידה הממושכים, אין ספק שהיישוב שיוקם יהיה יוקרתי, והמחירים בהתאם. מאחר שמדובר בתוכנית היסטורית, גם זכויות הבנייה במקום גבוהות מהרגיל. מגרש בשטח של חצי דונם, עם זכויות לבניית 300־350 מ”ר ברוטו, מוצע כיום למכירה ב־1.8־2.2 מיליון שקל, לאחר תיקון קל בשנה האחרונה של עד 10%. לשם השוואה, המחיר למגרש בשנת 2000 היה 150 אלף דולר בממוצע.

מחיר המגרשים מושפע בצורתם – יש מגרשים ריבועיים ויש מלבניים - וכן במיקומם. מחירו של מגרש בחלק המזרחי, במעלה גבעת הכורכר שמעברה השני שוכנת נס ציונה, עם נוף המשקיף מערבה לאזור השפלה, נמצא בקצה העליון של טווח המחיר. מחירו של מגרש בחלק המערבי הנמצא בשיפולי הגבעה, ובקרבת כביש 42 הסואן, יהיה נמוך יותר.
בית הספר היסודי נמצא במועצה האזורית גן רווה, ואילו בית הספר התיכון האזורי נמצא במרחק כ־12 קילומטר משם - בקיבוץ גבעת ברנר. מצב זה, לפחות על פי תוכנית היישוב, צפוי להשתנות בעתיד, עם הקמת קריית חינוך דרומית ליישוב שתכלול הן בית ספר יסודי והן תיכון, ושתשרת את יישובי המועצה כולה. עוד צפויים לקום שני מרכזים מסחריים קטנים, וייתכן שגם קאנטרי קלאב.

בשל ההיסטוריה המורכבת והעובדה שדורות חלפו מאז נרכשו המגרשים לראשונה, לחלק קטן מהמגרשים כלל לא נמצא יורש, ואלה מוחזקים בידי האפוטרופוס הכללי. הבעלים של אחד המגרשים אותר על ידי האפוטרופוס הכללי כמה ימים לאחר חתונתו. אמו נפטרה כשהיה ילד קטן, וההודעה על הירושה הבלתי צפויה היתה מתנת חתונה מאמו 30 שנה לאחר מותה. המתווכת נעמן, שפנתה אליו בהצעה לקנות ממנו את המגרש, שמעה ממנו כי בעקבות הגילוי הוא מתכוון לבנות את ביתו באירוס.

אייל טואג

ההחלטה של רשויות המדינה להקים פארק לאומי במקום אינה נראית משוללת היגיון. סיור בשטח גבעות הכורכר שהפך לאתר בנייה – ואשר עד לא מזמן היה אחד ממוקדי הפריחה של אירוס הארגמן – אכן צובט את הלב. כעת, עם הקמת היישוב הנושא את שמו, תושבי האזור עתידים לראות את הפרח הנדיר הרבה פחות.

את התושבים החדשים זה מטריד פחות. הם היו שמחים לראות את המקום מתפתח במהירות, ועמו גם השירותים המוניציפליים, דבר שבינתיים לא קורה. את חצי הביקורת הם מפנים בראש ובראשונה לראש מועצת גן רווה, שלמה אלימלך.

ב־2007 הטילה המועצה על התושבים היטלי פיתוח, וכל מה שעשתה מאז היה להקים תאורת רחוב, תחנות הסעה למוסדות החינוך ושלט כניסה מאיר פנים. מדרכות, מוסדות חינוך ואפילו גן משחקים קטן או כל סימן לגינון - עדיין אין, אף שחלפו כמעט שנתיים מאז כניסתם של התושבים הראשונים לבתיהם.

“כבר לפני שנתיים היה כאן טקס להנחת אבן פינה לבית הכנסת שיוקם, ומאז השטח הריק נשאר כמו שהוא”, אומר יורם עסטה, התושב הראשון ביישוב. “ביישוב גרים כמעט 60 ילדים, ועדיין לא הקימו כאן אפילו גן משחקים אחד. המועצה גבתה כבר 25 מיליון שקל היטלי פיתוח, ולא ברור מה היא עשתה עם הכסף הזה. המון דברים שהיו צריכים להיעשות לא נעשו”.

“היישוב מתפתח בקצב אטי מאוד, בהמשך ישיר לאופן שבו קודמו התוכניות”, מוסיף נבון מוועד הפעולה. “גם היום באותה השיטה, המועצה לא אצה לפתח את היישוב. אבל כדור השלג כבר התחיל להתגלגל – 120 משפחות כבר נמצאות בשלבים שונים של בנייה או קבלת היתר, ואנשים מתחילים לבנות”.

המועצה האזורית גן רווה בחרה שלא להגיב.

 

 

הכתבה מתפרסמת בגיליון מאי של  מגזין TheMarker

לקבלת גיליון היכרות חינם, חייגו: 1-700-700-250



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם