סקר BDI ומגזין TheMarker

מהפך: חברת החשמל היא מקום העבודה הכי טוב בישראל

אחרי חמש שנים בראש דירוג מקומות העבודה המבוקשים בישראל מאבדת אינטל את הבכורה לחברת החשמל ■ גם נמל אשדוד מרובה השערוריות מסתמן כמקום עבודה נחשק ■ העובד הישראלי ב־2013 מעדיף חברה יציבה עם מוניטין רע ולא ההפך

טלי חרותי-סובר
טלי חרותי-סובר

לצפייה בסמארטפונים ובטאבלטים - לחצו כאן

זה שבע שנים מתחולל קרב ענקים על לבו של העובד הישראלי. בפינה אחת של הזירה, בצווארון לבן, ניצבת חברת ההיי-טק הגלובלית אינטל; בשנייה, אין צורך להציג, חברת החשמל. בקהל: 50 אלף עובדים המדרגים מדי שנה את מקומות העבודה הנחשקים בישראל, בסקר "החברות שהכי טוב לעבוד בהן" של  BDI בשיתוף מגזין TheMarker המתפרסם הבוקר.

בשנים הראשונות לעריכת הסקר תפסה חברת חשמל את המקום הראשון. מ־2008 התייצבה בראש הדירוג חברת אינטל, המספקת תנאי עבודה מצוינים. באותה שנה הידרדרה חברת החשמל למקום השישי, ואולם מאז היא משפרת בהתמדה את מעמדה בקרב ציבור העובדים. השנה שב וכבש מונופול החשמל הישראלי את המקום הראשון. אינטל, שהחזיקה בצמרת במשך חמש שנים רצופות, מדורגת שנייה. עם זאת, מנתוני BDI עולה כי צפויות עוד הפתעות. ההפרשים בין המקומות הראשונים קטנים ביותר, ולא מן הנמנע שבשנים הקרובות עוד נראה את נדנדת החיבה של העובדים עולה ויורדת.

לכאורה, חברת החשמל ואינטל הן חברות שונות מאוד זו מזו, ואולם בעיני העובד הישראלי הדמיון ביניהן רב: שתיהן חברות גדולות מאוד - חברת החשמל מעסיקה כמעט 13 אלף עובדים, באינטל עובדים קרוב ל־9,000; לשתיהן אתרים הפזורים ברחבי הארץ; שתיהן ותיקות, מעניקות תנאים מצוינים, ואף נמנעות מפיטורי עובדים, ומהוות בכך איים של ביטחון תעסוקתי בשוק עבודה סוער במיוחד.

אינטל היא חברת היי-טק הפועלת במגזר הפרטי, וכשהודיעה שלא תפטר עובדים במשבר 2009 היא פגעה ישירות בכיסה. לעומת זאת, עובדי חברת החשמל אינם חרדים מפני קיצוצים בשכר ובמצבת העובדים הודות להסכמים קיבוציים, תנאי קביעות מפליגים וועדי עובדים אגרסיביים (כעשרה), המקשים מאוד על ההנהלה לשלוח עובדים הביתה. אינטל היא חברה גלובלית רווחית שחיה על חדשנותה ומכירותיה; חברת החשמל היא חברה ציבורית מקומית הסובלת מגירעון אדיר של 72 מיליארד שקל - חוב שיושת בחלקו על הציבור חסר האלטרנטיבה, שיחרוק שיניים וישלם אותו באמצעות עלייה בתעריף החשמל.

אינטל אינה מפרסמת נתונים על תנאי השכר הנהוגים בה, אך ניתן להניח שמדובר בסכומים נאים. היא גם עוטפת את עובדיה בשלל הטבות מפנקות, מאפשרת להם לעבוד מהבית יום בשבוע, ומפעילה תוכנית לחזרה מדורגת לעבודה לאימהות אחרי חופשת לידה. על  תנאי השכר בחברת חשמל, לעומת זאת, אנחנו קוראים לעתים קרובות בעיתון. דו"ח הממונה על השכר שהתפרסם בתחילת 2013 גילה כי השכר הממוצע בחברה הוא כ־30 אלף שקל לעובד וכ־80 אלף שקל למנהל. הוסיפו לכך את הטבת החשמל חינם, את הפנסיה התקציבית והביטחון התעסוקתי, וברור מדוע נמצאת החברה הזו בפסגה. "אז מה אם אנחנו אוהבים לא לאהוב אותה?", אמר עובד היי טק שרוצה מאוד לעבוד בחברת חשמל. "עם אהבה לא הולכים למכולת".

המשפט האחרון נכון גם לגבי נמל אשדוד, שמדלג השנה אל המקום ה־30 ברשימה. בשנים האחרונות מככב הנמל בתקשורת. רוב האזכורים אודותיו אינם סימפטיים, ומתארים מקום עבודה שבו נהוגים נפוטיזם קיצוני, שלטון ועדים כמעט טוטליטרי ומשכורות עצומות (70 אלף שקל לנתב). למרות כל אלה, ואולי בזכותם, הוא קפץ תשעה מקומות ביחס למיקומו בדירוג של השנה שעברה, והתמקם הרחק מעל חברות אהודות וסולידיות יותר כמו אסם (42) או חברת ההיי טק ורינט (46). העקרון שמאחורי העדפת הנמל ברור: נחמד לצקצק מול כותרות בעיתון על ועדי עובדים אגרסיביים; נחמד עוד יותר להימנות עם העובדים המוגנים על ידי אותם ועדים.

הדירוג המלא וסקר ציפיות העובדים בשנה החולפת מתפרסמים בגיליון מאי של מגזין TheMarker

לקבלת גיליון היכרות חינם, חייגו: 1-700-700-250

בעשירייה הראשונה מסתתרת הפתעה נוספת: במקום השלישי והמכובד נמצא השנה בנק לאומי, שזינק מהמקום השמיני והדיח את טבע שירדה למקום החמישי. בנק הפועלים מדורג שביעי - ירידה של שלב מהשנה שעברה.

הן הפועלים והן לאומי דיווחו באחרונה על רווחים אדירים המתקרבים למיליארד שקל בשנה, והם מעניקים שכר אסטרונומי לעובדיהם הבכירים (5־10 מיליון שקל בשנה למנכ"לים). בתוך כך, הודיעו שני הבנקים כי יפטרו ב־2013 כ־800 עובדים (כל אחד) במסגרת תהליך התייעלות. נורמה נוספת המקובלת בבנק היא קליטת עובדים חדשים בתקן זמני בן חמש שנים, ופיטוריהם רגע לפני הקביעות בתהליך של דלת מסתובבת. מפתיע, אם כן, שכל אלה לא הצליחו לפגוע בתחושת העובד הישראלי כי עבודה בבנק תביא אותו אל המנוחה והנחלה.

גם הבנקים האחרים שומרים על מעמדם בשוק העבודה: בנק דיסקונט (12) ובנק מזרחי טפחות (37) שומרים על מיקומם; הבנק הבינלאומי (35) עולה ב־11 שלבים; אפילו בנק אוצר החייל ובנק ישראל, שכלל לא דורגו בשנה שעברה, נכנסים היישר למקומות ה־49 וה־50, בהתאמה. העובד הישראלי מחבב גם את נגזרותיהם של הבנקים. לאומי קארד תופסת את המקום ה־19, וישרכארט קופצת בלא פחות מתשעה שלבים אל המקום ה־20. ויזה כאל עולה בחמישה שלבים אל המקום ה־26.

עוד חלק של המגזר הפיננסי זוכה לאהדה. שש חברות ביטוח נמצאות ב-52 המקומות הראשונים ברשימה. במקום הראשון מביניהן, ובפער עצום, מדורגת חברת ביטוח ישיר שקפצה השנה מהמקום ה־22 למקום ה־16. הפיכתה לחברה האהודה במגזר מעניינת, שכן החברה כיכבה באחרונה בכותרות בשל משכורתו הענקית של המנכ"ל, רביב צולר. חברות הביטוח, כמו הבנקים, תמיד ידעו לתגמל יפה את בכיריהן. מתברר שלעובד הישראלי זה לא מפריע.

כניסה מרשימה לרשימת ה־100 עשתה השנה חברת ביטוח נוספת, הכשרה, שנחתה היישר במקום ה־43. מיד אחריה נמצאת חברת הראל השומרת על המקום ה־44. שתי חברות נוספות ירדו אל מתחת לקו ה־50. מגדל , שגם המנכ"ל שלה, יונל כהן, הוא אחד משיאני השכר (6.4 מיליון שקל ב־2012), צונחת בשישה שלבים אל המקום ה־51, וכלל , השייכת לקבוצת אי.די.בי , יורדת בלא פחות מעשרה שלבים ומתייצבת במקום ה־52. נראה כי העובדים מגלים עירנות ומעדכנים את תפיסותיהם לגבי כל חברה וחברה בהתאם למידע שהם שואבים מהפרסומים אודותיה בכלי התקשורת. חברות המשתייכות לפירמידת אי.די.בי, שמצבה קשה, אינן נתפסות עוד כמקומות עבודה יציבים.

הבעת אמון בחברות היי-טק

מגזר ההיי-טק תופס מחצית מהחברות בעשירייה הראשונה בדירוג. אינטל, כאמור, במקום השני, אך גם HP, שבה נחשפה לפני חודשים אחדים פרשה של אפליית עובדים חרדים, אינה נפגעת מכך ומדורגת רביעית. גוגל, מקום עבודה חלומי גם במונחים עולמיים, עולה שלב אחד יחסית לשנה שעברה אל המקום ה־6. לעומתה, נסוגה מיקרוסופט מהמקום החמישי לשמיני. אמדוקס שומרת על המקום התשיעי - תזכורת לקוצר זיכרונו של העובד הישראלי, שמיהר לסלוח לאמדוקס על פיטורי מאות עובדים ב־2009, אז הידרדרה עד למקום ה־34 בדירוג. למעט גוגל, הנחשבת לחברה חדשנית, השאר הן ספינות דגל גדולות ומוכרות.

הכניסה המרשימה ביותר של חברת היי טק נרשמת לחברת EMC (מקום 45) שהקימה מרכז מצוינות בישראל ואתר בבאר שבע, ובזמן מבצע עמוד ענן דאגה לפנות צפונה את עובדיה על משפחותיהם. קוואלקום וקונדואיט, אף הן חדשות ברשימת ה־100, תופסות את המקום ה־95 וה־97 בהתאמה. אגב, לא כל חברות ההיי-טק זוכות לקידום. חברות המצויות בתהליכי התכווצות, כמו רד תקשורת, אי.סי.איי ומוטורולה ישראל, אינן אטרקטיביות כשהיו וצנחו ב־7־12 שלבים.

תקשורת לא, תעשייה כן

הדירוג המלא

נפילתן של חברות הסלולר, שכיכבו בעבר בראש הרשימה, היתה החדשות המרעישות של דירוג השנה שעברה. השנה נמשכת הנסיגה במעמדן. פרטנר , מקום 11 ב־2012, מידרדרת אל המקום ה־23; סלקום שתפסה בשנה שעברה את המקום ה־16 נופלת ב־13 שלבים; פלאפון, שסבלה מיחסי ציבור רעים השנה על רקע המאבק להקמת ועד העובדים, מאבדת 17 מקומות לעומת השנה שעברה ונעצרת במקום ה־40.

אל מול חברות הסלולר שסר חנן, ניצבת כסלע איתן חברת בזק , השומרת על מקומה המכובד (15 השנה, 14 בשנה שעברה). לעומתה דווקא החברה הבת, בזק בינלאומי, שסגרה את רשימת ה־100 בשנה שעברה, נפלטת ממנה לחלוטין השנה. זו השנה השנייה שבה לא מופיעות ברשימה עוד כמה חברות תקשורת מוכרות כמו קווי זהב 012 שמוזגה לתוך פרטנר, וגם לא 013 נטוויז'ן. תחומי תקשורת אחרים אף הם לא רווים נחת. חברות הטלוויזיה הרב ערוצית yes ו־HOT נותרו אמנם בדירוג, אך כבר זמן רב לא ראו את חציו העליון, ובקצב הזה עלולות למצוא את עצמן לגמרי בחוץ בשנים הבאות. yes (64) צנחה 11 שלבים לעומת השנה שעברה; "הוט" (71) ירדה בעשרה שלבים.

האם כיפת ברזל עזרה לרפאל לדלג השנה מהמקום ה־21 למקום ה־14 המכובד? אולי, ובכל מקרה מדובר במגמה – לתעשיות הביטחוניות יש ייצוג לא מבוטל בטבלה. אלביט מערכות תופסת את המקום ה־11 (עלייה של שני שלבים), התעשייה האווירית יציבה במקום ה־21, ואלתא מזנקת תשעה שלבים אל המקום ה־25. אין ספק, בישראל יש הערכה רבה לתעשייה ששומרת על ביטחוננו, ונחשבת לנדרשת וליציבה יחסית.

מפעל אינטל קרית גת
אחרי חמש שנים כבר לא במקום הראשון . אינטלצילום: אלברטו דנקברג

חברות ממגזר התעשייה הכבדה שאינה ביטחונית לא מדורגות במקומות גבוהים, אך הן שומרות על נוכחות מכובדת בטבלה. בולטות השנה מכתשים אגן , שקפצה מהמקום ה־38 למקום ה־32, ומפעלי ים המלח שדילגה שני שלבים אל המקום ה־34. חברת מפעלי ים המלח נחשבת למקום עבודה מצוין - עובדיה מתוגמלים היטב וזוכים, למשל, למתנות חג בשווי אלפי שקלים, המתנות היקרות ביותר בשוק העבודה הישראלי. רק באחרונה הודיעה הנהלת המפעל על בונוס בן עשרות מיליוני שקלים שיתחלק בין העובדים. עם זאת, מיקומם הגיאוגרפי של המפעלים אינו כה נחשק, ורוב עובדיהם הם תושבי הדרום.

בשורה טובה לחברה אחרת מתחום התעשייה המסורתית: המחאה החברתית לא הצליחה לפגוע בדימוי הטוב של שטראוס , שכבר כמה שנים שומרת על מקום בטוח בסוף העשירייה הראשונה. סביר להניח שיו"ר הקבוצה עפרה שטראוס היתה חותמת על המקום הזה לעוד שנים רבות, במיוחד יחסית לתנובה, שמידרדרת השנה עוד שלושה שלבים אל המקום ה־36.

11 חברות חדשות נכנסו השנה לדירוג, ומכאן ש־11 אחרות יצאו ממנו. אין זה מפתיע שיצרנית המכונית החשמליות בטר פלייס, מקום 75 בשנה שעברה, כבר אינה נמנית עם 100 מקומות העבודה הנחשקים בישראל, אך יש חברות שהיעדרן צפוי פחות. כזאת היא למשל כימיקלים לישראל , שדורגה בשנה שעברה במקום ה־90 ולא נמצאת בטבלה השנה. גם יציאתו מהדירוג של בית ההשקעות אקסלנס – מקום 32 בשנה שעברה – אינה מובנת מאליה.

את העובדה שחנם של בתי ההשקעות סר בעיני ציבור העובדים בשנים האחרונות ניתן לראות גם במיקומה של פסגות, שנמצאת במגמת ירידה מתמדת והשנה הידרדרה מהמקום ה־57 למקום ה־61. עזיבה מפתיעה נוספת היא זו של המשביר לצרכן שתפס את המקומות ה־36 וה־40 בשנים קודמות, והשנה איננו בטבלת ה-100. העזיבה הדרמטית ביותר היא של מירס תקשורת. ב־2011, כשהיה נראה כי היא עומדת להפוך לשחקן מרכזי בשוק הסלולר, תפסה את המקום ה־33. בשנה שעברה היא כבר ירדה למקום ה־52 והשנה עזבה את הטבלה.

"גידול משמעותי בחשיבות יחסי העבודה"

תהילה ינאי, מנכ"ל משותף ב BDI COFACE ציינה כי "על אף שתנאי השכר נמצאים עדיין בראש הפרמטרים החשובים למקום עבודה נחשק, ניכר גידול משמעותי בחשיבות שמייחסים העובדים ליחסי עבודה , הפרמטר השני בחשיבותו, וכן יציבות תעסוקתית. זאת, כשבקרב חברות ההיי-טק, המהוות חלק ניכר מהחברות שטוב לעבוד בהן, בראש הרשימה נמצאים יחסי העבודה.

"העלייה בדירוג של חברת החשמל וחברת נמל אשדוד מאפיינות תופעה שבה נותנים העובדים משקל גדל והולך ליציבות תעסוקתית ופרמטרים שאינם שכר בלבד, הן עקב חשש מפני הרעה במצב הכלכלי והן בזכות 'תפישת חיים' לפיה אנו מחפשים מקום עבודה שמבטיח יציבות לאורך זמן ותנאים הוגנים אך עם זאת מותיר לנו זמן ואנרגיה לפעילויות אחרות, עם המשפחה, חברים השקעה בתחביבים ועוד".

איך בדקנו

מנכ"לית BDI תהילה ינאי צילום: יח"צ

הדירוג מבוסס על סקרים שנערכו בקרב עשרות אלפי מועסקים במשק ולפי נתוני מעסיקים ב־12 החודשים שהסתיימו במארס 2013. תחילה נערך מבחן מקדים במדגם מייצג של אוכלוסיית המועסקים (כ־2,000 נסקרים), ולפיו שוקללו הפרמטרים החשובים לעובד הישראלי בבחירת מקום העבודה. לאחר מכן נערך סקר רחב יותר, ותוצאותיו שוקללו בהתאם למשקלות שנקבעו בסקר המקדים. בדירוג נכללו תוצאותיהם של סקרים פנים־ארגוניים שנערכו ביותר מ־60 חברות בענפי המשק.

לסקרי העובדים מצטרפים שני סקרים נוספים: הראשון נערך בקרב סטודנטים באוניברסיטאות ובמכללות; השני בקרב מנהלי משאבי האנוש בחברות המובילות במשק. נתונים שנמסרו מהחברות המובילות לגבי המאפיינים של משאבי האנוש בארגון ורמת ההשקעה בהם, שוקללו אף הם בדירוג הסופי. הדירוג מבוסס על תמהיל של עמדות ותפיסות של עובדים כלפי החברות שבהן הם מועסקים, וכן כלפי חברות אחרות. עובדים הנשאלים לגבי מקומות העבודה הרצויים להם מתבססים גם על מידע הזמין להם מחברים, מפרסומים, ומהיכרות וקשרי עבודה עם אותן חברות. כדי למנוע הטיות ולהקיף מגוון רב של דעות, מבוצעים הסקרים לאורך השנה ובפיזור ארצי.

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ