מקומות העבודה הטובים בעולם

הדירוג השקוף של גלאסדור

לרשימת מקומות העבודה המבוקשים בארצות הברית, המתפרסמת מדי שנה במגזין "פורצ'ן", קם מתחרה חדש ומשוכלל: Glassdoor, חברה שהמודל שלה מבוסס על פעילות ברשתות חברתיות, פונה ישירות לעובדים, מקבלת מהם פרטים על תנאים ושכר ומספקת למחפשי העבודה מידע רב ערך

מיכל רמתי

כבר 15 שנים מפרסם המגזין “פורצ’ן” את רשימת “100 החברות הטובות ביותר לעבוד בהן”, ולאורך התקופה חלו בדירוג זה שינויים רבים. בעבר בלטו בו חברות התעופה, מגזר התעשייה, בנקי ההשקעות הגדולים וחברות נדל”ן; כיום, לעומת זאת, משתרכות רבות מהחברות הללו אי שם בתחתית, וחלקן נמחקו ממנו כליל או נבלעו בחברות אחרות. בתוך מגזר הטכנולוגיה, שהיה בולט אז ובולט גם כיום, ניתן לראות את ההשפעות של התפוצצות בועת הטכנולוגיה והשינויים בהייררכיה הפנימית: מיקרוסופט, שב־1998 דורגה במקום השמיני ברשימה, נמצאת כיום במקום ה־75; פיפלסופט (PeopleSoft), שבשיאה דורגה אף היא במקום השמיני, נבלעה בתוך אורקל שכלל אינה מדורגת.

עובדי פייסבוק במרתון תכנות בקליפורניהצילום: רויטרס

את הדירוג עורכים אנשי “פורצ’ן” יחד עם חוקרים ממכון Great Place to Work, חברת מחקר וייעוץ לחברות לשיפור סביבת העבודה. הוא מבוסס על סקר מפורט שנשלח לעובדים אקראיים בחברה שביקשו להשתתף בדירוג, ובו שאלות בנוגע לסביבת העבודה, תנאי התעסוקה ושביעות הרצון, ומשוקללים לתוכו גם נתונים שמעבירות החברות עצמן למכון. עם זאת, יש בו גם כמה הטיות: מופיעות בו רק חברות גדולות הקיימות חמש שנים או יותר ומעסיקות לפחות 1,000 עובדים בארצות הברית (מדד נפרד, לעסקים קטנים ובינוניים, כולל חברות בנות שנתיים או יותר שלהן 25 עובדים לפחות), ורק חברות המבקשות להיכלל בדירוג משתתפות בסקר. מלבד זאת, חלק מהחברות המדורגות הן בעצמן לקוחות של Great Place to Work, ורוכשות ממנה שירותי ייעוץ בנושאים הנוגעים לתנאי עבודה.

באחרונה קם לדירוג המסורתי של “פורצ’ן” מתחרה חדש ונמרץ במיוחד שאינו סובל מבעיות כאלה. מפרסמת אותו חברת גלאסדור (Glassdoor), והוא מבוסס על נתונים הנאספים מהעובדים עצמם באופן חופשי, ללא מעורבותן של החברות. כדי להשלים נתונים אודות החברות המופיעות בדירוג מזמינה גלאסדור את החברות להוסיף מידע כרצונן, אך הן נדרשות לשלם על כך. בניגוד לדירוג של “פורצ’ן”, שחברות רבות רואות בו מקור ליוקרה, האתר והיישום של גלאסדור מיועדים בראש ובראשונה למחפשי עבודה.

גלאסדור, שקמה בשנת 2009, פונה ישירות לציבור העובדים באמצעות רשתות חברתיות. בעלי חשבון פייסבוק ודאי זוכרים את בקשות ההצטרפות לרשת שקיבלו לפני כשנה, אז הציפו הזמנות מטעמה את הרשת החברתית. מאז כבר מילאו כחצי מיליון אנשים את השאלון של גלאסדור אודות מקום עבודתם. אחד הדברים המעניינים בתופעה הוא המוכנות של עובדים רבים, ללא אנונימיות מלאה, לחשוף את פרטי השכר שלהם – אחד הסודות השמורים בשוק העבודה. בחברה שבה לא נהוג לומר כמה אתה משתכר, פן זה של הדמוקרטיזציה של הרשת יכול בהחלט לעזור לרבים להתמקח על השכר שלהם.

בא לשכונה דירוג חדש: מקומות העבודה הטובים בארצות הברית לפי גלאסדור

הנתונים המתפרסמים בגלאסדור אודות ארגונים שונים הם מקור רב ערך למידע ויתרון עצום לעומדים בפני ראיון עבודה. באתר מפורטים נתונים על תנאי השכר וההטבות הנהוגים באינספור חברות, בהן גם כאלה שאינן גדולות מספיק כדי להשתתף בדירוג של “פורצ’ן”, או אינן משתתפות בו מסיבות אחרות. נוסף לכך מתפרסמות באתר ביקורות מפורטות של עובדים ועובדים לשעבר, ונתוני אמת אודות תנאי ההעסקה בחברות השונות, הנאספים אף הם מהעובדים עצמם ולא מהחברות. כך קל יותר להתכונן לשאלה המדירה שינה מעיניהם של כל מחפשי העבודה באשר הם: “כמה לבקש?”.

כמובן, גם שיטה זו אינה נקייה מהטיות. עובדים עלולים לחשוש שמא יתגלה שכתבו ביקורת גרועה אודות מקום עבודתם, ולהימנע מחשיפת פרטים בלתי נעימים אודותיו, ואילו עובדים שפוטרו עלולים להשמיץ את החברה שבה עבדו מתוך תסכול. הפתרון של גלאסדור להטיות אלה הוא להגיע למספר גדול של משתמשים, בהנחה שכך תנוטרל השפעתם של הדיווחים המוטים, ואולם אי אפשר להתעלם מכך שפיתרון כזה רלוונטי יותר לשוק עבודה גדול כמו זה שבארצות הברית, ופחות אפקטיבי כשמדובר, למשל, בחברות ישראליות.

הדירוג המסורתי: מקומות העבודה הטובים בארצות הברית לפי "פורצ'ן"

עצם קיומם של שני דירוגים שונים, המתבצעים בצורה כה שונה ובוחנים פנים שונים של מקום העבודה, מגדיל את המידע שיש לעובדים על מקומות עבודה פוטנציאליים. הדירוג של גלאסדור מתמקד בשכר – משכורת, בונוסים והטבות כספיות. עם זאת, הוא נותן מקום רב גם לשביעות רצון העובדים מסביבת העבודה, מההנהלה, ועד כמה הם היו ממליצים על עבודה בחברה לחבריהם. הטקסט החופשי מאפשר לעובדים גם לציין מה חשוב להם, ומה הם אוהבים או לא אוהבים בעבודה בחברה – משתנים שלא תמיד ניתן לדרג באופן יחסי. לעומתו, הדירוג של “פורצ’ן” נותן תמונה רחבה יותר של תנאי ההעסקה, ועוסק לא רק בשכר אלא גם בהכשרה מקצועית ותנאים נלווים כמו קיומם של מעונות יום או חדרי כושר, ביטוחי בריאות לעובדים, אפשרות לעבוד מהבית או אפשרות לשעות עבודה גמישות, ואפילו היחס לנשים ולמיעוטים. פרמטרים אלה אינם נכללים בקריטריונים שלפיהם נבנה הדירוג של גלאסדור, וההתייחסות אליהם נתונה לשיקולם של המשתמשים, שיכולים לבחור לציינם בטקסט החופשי של הביקורת שלהם.

מעניין שבין שתי הרשימות אין כמעט חפיפה. בדירוג של גלאסדור 50 מקומות עבודה לעומת 100 בדירוג “פורצ’ן”, אך רק תשע חברות הופיעו השנה בשני הדירוגים. הבולטת בהן היא גוגל, המובילה את דירוג “פורצ’ן” ונמצאת במקום השישי בדירוג גלאסדור. BCG (Boston Consulting Group) נמצאת אף היא בשני הדירוגים – במקום הרביעי ב“פורצ’ן” ובמקום העשירי בדירוג גלאסדור. לעומת זאת פייסבוק, המובילה בדירוג גלאסדור כבר שנה שנייה, כלל אינה מופיעה בדירוג “פורצ’ן”. ייתכן שהיא אינה רוצה להשתתף בו מכיוון שהיא נהנית מיחסי ציבור מספקים ומביקוש גדול של עובדים, אך יכול להיות שדווקא לנוכחותה הבולטת של גלאסדור עצמה בפייסבוק יש חלק בכך. אחרי הכל, למי חשופים יותר משתמשי פייסבוק המבקשים להתקבל לעבודה בשורותיה, לגלאסדור המציפה את הפיד שלהם או למגזין עסקים כבד ראש כ”פורצ’ן”?

הכתבה מתפרסמת בגיליון מאי של מגזין TheMarker

לקבלת גיליון היכרות חינם, חייגו: 1-700-700-250

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker