מפת הקשרים של סטנלי פישר - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
לא התערבב

מפת הקשרים של סטנלי פישר

סטנלי פישר עוזב את בנק ישראל כפי שנכנס אליו, נטול קשרים עם טייקונים מקומיים, וחבר קרוב של אנשי מפתח בכלכלה העולמית

5תגובות

 כאשר מונה פרופ’ סטנלי פישר לתפקיד נגיד בנק ישראל בשנת 2005, הרבה לפני המשבר העולמי, עמד לזכותו יתרון בולט אחד: ריחוקו מההוויה הישראלית הצפופה של חוגי טייקונים ובנקאים המתחככים זה בזה. סקירה של קשריו ערב עזיבתו את התפקיד מגלה שהרבה לא השתנה - מעגל הקשרים שלו נשאר מרוחק מחוגי ההון, ולא רק בשל האתיקה שהתפקיד מחייב.

אי-פי

בישראל יצר פישר קשרים והיכרויות, שנים רבות לפני שמונה לעמוד בראש הבנק המרכזי. באמצע שנות ה־60 התנדב בקיבוץ מעגן מיכאל במסגרת חברותו בתנועת הנוער הבונים. מהקיבוץ המשיך ללימודי תואר ראשון בבית הספר לכלכלה בלונדון. את הדוקטורט השלים באוניברסיטת MIT בבוסטון. את פרופ’ יעקב פרנקל - הישראלי הקרוב אליו ביותר - פגש במהלך לימודי פוסט־דוקטורט באוניברסיטת שיקגו. ב־1976 חזר פישר לישראל, הפעם במסגרת שנת שבתון מ־MIT, אז לימד כמרצה אורח בחוג לכלכלה באוניברסיטה העברית. באותה תקופה התיידד עם כלכלנים רבים שלימים יכהנו בתפקידי מפתח בכלכלה הישראלית: נגיד בנק ישראל החמישי, פרופ’ מיכאל ברונו ז”ל - חברו הטוב באותה תקופה - וגם פרופ’ ראובן גרונאו ופרופ’ איתן ששינסקי המיודדים עמו עד היום. גרונאו פוגש את פישר גם בוועדה המייעצת של בנק ישראל לקביעת הריבית, שבה הוא חבר.

הקשר של פישר עם ישראל נמשך גם כשחזר לארצות הברית. פישר ייעץ לממשלת ישראל ביצירת התוכנית לייצוב כלכלי ובלימת האינפלציה ב־1985. אחד מאדריכלי התוכנית היה ידידו ברונו. באותה תקופה הכיר פישר את שמעון פרס שכיהן אז ראש ממשלה. השניים שומרים על קשרי חברות עד היום.  

מי שאחראי במידה רבה למינוי פישר לנגיד בנק ישראל הוא דני גילרמן, יו”ר קרן מרקסטון. גילרמן התיידד עם פישר ורעייתו בניו יורק כאשר כיהן כשגריר ישראל באו”ם. בעקבות ההיכרות העלה גילרמן בפני ראש הממשלה אז אריאל שרון ושר האוצר בנימין נתניהו את הרעיון למנות את פישר לתפקיד נגיד בנק ישראל.

אוליבייה פיטוסי, תומר אפלבאום, רויטרס, מוטי מילרוד, בלומברג, אי.פי, נתן דביר, ליאור מזרחי, מארק ניימן/לע"מ, אמיל סלמן

הקריירה הבינלאומית הארוכה של פישר אחראית לכך שמעגל הקשרים שלו מעבר לים נרחב והדוק יותר מאשר בישראל. קשרים אלה עשויים להשפיע על תפקידו הבא. בין החברים המשפיעים של פישר נכללים בעיקר כלכלנים בכירים במדינות המערב, שאת רבים מהם הוא לימד במחלקה לכלכלה ב־MIT. השם המפורסם ביותר בהקשר זה הוא של נגיד הבנק האמריקאי, בן ברננקי. פישר, ששמו הוזכר כמי שעשוי להחליף את ברננקי, היה מרצה שלו ואף הנחה אותו בעבודת הדוקטורט. סטודנט מפורסם אחר שלו הוא פרופ’ מריו דראגי, נגיד הבנק האירופי המרכזי. גם פרופ’ לורנס סאמרס, שר האוצר בממשל קלינטון ויועץ כלכלי לנשיא אובמה בתקופת כהונתו הראשונה הכיר את פישר באוניברסיטה. את משרתו האקדמאית הראשונה ב־MIT קיבל בעקבות המלצה של פישר, ובשנות ה־90, כאשר כיהן כתת שר האוצר, המליץ סאמרס על מינויו של פישר לסגן נשיא קרן המטבע הבינלאומית.

רוברט רובין, שכיהן כשר אוצר בממשל של ביל קלינטון, הוא חבר נוסף של פישר. ב־2002, עם סיום הקדנציה של פישר בקרן המטבע הבינלאומית, גייס רובין, שהיה אז יו”ר סיטי גרופ בניו יורק, את פישר לתפקיד סגנו - התפקיד המשמעותי היחיד של פישר במגזר העסקי, שבו גם השתכר שכר מכובד מאוד. על מינוי זה מתח ביקורת הכלכלן זוכה פרס נובל, פרופ’ ג’וזף שטיגליץ, שטען בספרו "גלובליזציה ואי נחת" כי רובין היטיב עם פישר, משום שזה קידם את סדר היום של הממשל האמריקאי בקרן המטבע. 

הכתבה מתפרסמת בגיליון אפריל של  מגזין TheMarker

לקבלת גיליון היכרות חינם, חייגו: 1-700-700-250



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#