האיש שחשף את מקלטי המס השווייצים - מגזין TheMarker - TheMarker

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
הון שחור

האיש שחשף את מקלטי המס השווייצים

במשך עשרות שנים התעשרו הבנקים בשווייץ מהסתרת כספם של בעלי הון מפני רשויות המס בארצותיהם. לברדלי בירקנפלד, אמריקאי שעבד עבור הבנק השווייצי UBS, הסידור הזה היה נוח ורווחי למדי – עד שהבין שיוכל להרוויח הרבה יותר מחשיפתו

5תגובות

באוגוסט שעבר השתחרר ברדלי בירקנפלד בן ה־47 מבית הכלא בפנסילבניה, כשבידו צ'ק בסך 104 מיליון דולר מהממשל שהרשיע אותו. במהלך 32 החודשים שבהם שהה בכלא השתנו סדרי עולם באחת מתעשיות הכסף הגדולות והחשאיות ביותר: מקלטי המס של הבנקים השווייציים. בירקנפלד הוא האדם ששבר את קשר השתיקה הרווחי סביב התעשייה הזאת, שהפכה את המגזר הבנקאי של שווייץ לאחד הגדולים בעולם, תוך סודיות קפדנית שהגנה על האינטרסים של הבנקים השווייציים ולקוחותיהם בעלי העוצמה.
אחרי כמעט 15 שנים בשירות ענף הבנקאות השווייצי פנה בירקנפלד בשנת 2007 למשרד המשפטים של ארצות הברית וסיפר לו כי בנק UBS, שבו עבד במשך חמש שנים, מפר בשיטתיות את החוק האמריקאי באמצעות עידוד הקמת מקלטי מס לאמריקאים עשירים. בירקנפלד, שהחל לעבוד בבנק ב־2001 כבנקאי ללקוחות פרטיים, לאחר כמה שנים בקרדיט סוויס וברקליס, גילה את הפרות החוק ב־2005. באותה שנה התפטר, וכעבור כמה חודשים פנה להנהלת הבנק והתלונן על מה שהגדיר "שיטות עסקיות מטעות ולא הוגנות". הבנק לא טרח להשיב לטענותיו.

כעבור שנתיים החליט בירקנפלד לעשות מעשה, אבל את שיחת הטלפון הגורלית שלו עם משרד המשפטים קשה להגדיר כפנייה תמימה של אזרח שומר חוק. יותר משעניין אותו להתריע על העלמת מס, הוא רצה לנצל חוק אמריקאי חדש המעניק לחושפי שחיתויות תגמול כספי של עד 30% מההון הלא חוקי שחשפו. בירקנפלד, אחד מני ברגים רבים בתעשיית מקלטי המס המתוקתקת והמפוקפקת של שווייץ, הבין כי די בחשיפה של חלק קטן מההון שזרם ל־UBS באופן לא חוקי כדי להפוך אותו לאדם עשיר מאוד.

רויטרס

יהלומים במשחת שיניים

מקלטי המס בשווייץ החלו לצמוח לאחר מלחמת העולם הראשונה, כאשר מדינות רבות באירופה העלו במידה משמעותית את שיעורי המס שלהן כדי לממן את שיקום הנזקים מהמלחמה. שווייץ הנייטרלית, שלא ניזוקה במלחמה, הותירה את שיעורי המס שלה נמוכים וכך משכה את עשירי אירופה להפקיד בבנקים שלה את הונם הרב. החל משנות
ה־50, בעקבות השגשוג הכלכלי האדיר בעולם המערבי בכלל ובארצות הברית בפרט, החלו מקלטי המס השווייציים להתמקד במשיכת חברות עסקיות ותאגידים בינלאומיים שרצו לחמוק משיעורי מס גבוהים במדינות האם שלהם.

מה שתרם משמעותית להקמתה של תעשיית מקלטי המס היה המדיניות הנוקשה של החוק השווייצי בנוגע לסודיות חשבונות בנק. עד לאחרונה, הפרה של סודיות בנקאית במדינה נחשבה לעבירה פלילית לכל דבר. כתוצאה מכך, על פי נתוני רויטרס מ־2011, נאמד היקף ההון המוסתר במקלטי המס בשווייץ ב־2 טריליון דולר.

הודות למדיניות זו נהפכו הבנקים השווייציים לגן עדן למעלימי מס. הם שימשו בעלי הון בארצות הברית ובמדינות אחרות בעלות שיעורי מס גבוהים, ברוני סמים ממקסיקו וגם דיקטטורים מהמזרח התיכון, מאפריקה ומאמריקה הלטינית, שהעדיפו לטמון את ההון ששדדו מקופת המדינה הרחק מהבית כך שיישאר בהישג ידם גם במקרה של הפלת השלטון. לא תמיד זה הצליח: ב־2011 הקפיאה שווייץ הון של קרוב למיליארד דולר בחשבונות שהיו שייכים לשליטי תוניסיה, מצרים ולוב שהופלו באביב הערבי, בתגובה ללחץ בינלאומי.

אולם הדאגה של הממשל האמריקאי מפני דיקטטורים עושקי עניים מחווירה לעומת זעמו כלפי עשירי ארצות הברית, שהזרימו את הונם באופן גובר למקלטי מס. עד לחשיפת הפרשה ניהל  UBSלבדו כ־20 מיליארד דולר בחשבונות של אזרחים אמריקאים. לפי המסמכים המקוריים של הבנק והעדויות המפלילות שסיפק בירקנפלד, העניק UBS שירותים שונים ומפוקפקים ללקוחותיו האמריקאים: הוא הקים עבורם חברות קש כדי להסתיר פיקדונות; הנפיק להם כרטיסי אשראי מיוחדים שסיפקו גישה לכספים מוחבאים; וסיפק ייעוץ לשיטות התחמקות ממס. במקרים אחדים, בנקאים של UBS שיחדו פקידים בשווייץ כדי לברר אם מתנהלות חקירות נגד לקוחות הבנק.

השירותים שהעניק בירקנפלד מטעם UBS ללקוחותיו תיגמלו אותו באורח חיים ראוותני לא פחות מזה שלהם. מסמכים שהוגשו במהלך המשפט שניהלה ממשלת ארצות הברית נגד UBS גילו כי בנוסף לדירה היוקרתית שבה התגורר בז'נבה, הוא רכש במיליון דולר בית בעיירת הסקי זראמט באלפים השווייציים, נהג בב.מ.וו חדשה וטס תכופות ברחבי העולם לנסיעות עסקים וחופשות. השירות שסיפק היה כה מסור, עד שבאחת מנסיעותיו הוא הבריח עבור אחד מלקוחות הבנק יהלומים בתוך שפופרת של משחת שיניים. ב־2010, בראיון לרשת סי.בי.אס, טען שפשוט חיפש כלי נוח ובטוח להניח אותם. "למה, איפה אתה היית אורז אותם?", תקף את המראיין.

בקרוב הסרט

חוסר תום הלב של בירקנפלד פעל לטובתו במשך רוב חייו: תחילה כבנקאי עשיר בשירות מקלטי המס של שווייץ, לאחר מכן כמיליונר בשירות הממשל האמריקאי וכ"חושף השחיתות הגדול בהיסטוריה" - תואר שהעניק לעצמו, כמובן. ואולם, התכונה הזאת היתה גם בעוכריו. בירקנפלד הסתיר מהממשל האמריקאי את קשריו עם הלקוח הגדול ביותר שלו - יזם הנדל"ן מקליפורניה איגור אולניקוף. פגישה של השניים בז'נבה ב־2001 הניבה העברה של 200 מיליון דולר מאולניקוף למקלט מס של UBS בשווייץ. את הכסף יכול היה אולניקוף להוציא רק באמצעות כרטיסי אשראי שסיפק לו בירקנפלד.

הסתרת הקשר עם אולניקוף הביאה לבסוף לנפילתו של בירקנפלד. בעקבות הגילוי הוא הורשע בסיוע להונאה ונשלח ל־40 חודשי מאסר. תקוותיו לקבלת חסינות התנפצו, והוא השתולל מזעם. "בלי המידע שסיפקתי הממשל לא היה מניח את ידיו על UBS, ובסוף אני היחיד שנשלח לכלא?", קבל בראיון לרשת סי.בי.אס בתחילת 2010, לפני שהחל לרצות את עונשו. העונש שהוטל עליו גרר ביקורת חריפה, ומשפטנים רבים הזהירו כי התקדים ירתיע חושפי שחיתויות פוטנציאליים במקום לעודד אותם.

בלומברג

בינתיים, המידע שסיפק בירקנפלד אפשר לארצות הברית להכריז מלחמה על הבנקים השווייציים. ב־2009 תבע הממשל האמריקאי מ־UBS להעביר לו מידע על 52 אלף לקוחות המחזיקים בחשבון בבנק. בתחילה סירב  UBS לדרישה, ואף זכה לגיבוי מממשלת שווייץ. ואולם כשהממשל איים בהקפאת כל עסקיו של הבנק בארצות הברית, הוא נאלץ להיכנע. הבנק שילם קנס של 780 מיליון דולר, הודה בהקמת מקלטי מס ל־17 אלף אמריקאים, סייע להשבת יותר מ־4 מיליארד דולר של כספי מסים וכדי להימנע מקנס נוסף מסר מידע מפורט אודות 4,500 אמריקאים בעלי חשבונות סודיים, לראשונה בהיסטוריה הבנקאית של שווייץ. באותה תקופה פנו יותר מ־14 אלף איש לממשל מיוזמתם והשיבו כספי מסים שהעלימו בשווייץ.

בתוך שנתיים נפתחו חקירות נגד 11 בנקים שווייציים, בהם קרדיט סוויס וג'וליוס בר - שנאלצו גם הם להגיש רשימות שמיות לרשויות בארצות הברית. בהמשך הצטרפו למאמץ האמריקאי גם מדינות האיחוד האירופי, בראשן גרמניה, צרפת ובריטניה, שכן המשבר הכלכלי הגדיל משמעותית את חובותיהן והן חיפשו דרכים להעלות את ההכנסות ממסים. שנים של עצימת עין לנוכח הזרמת ההון למקלטי המס בשווייץ באו לקצן, וארבע מעצמות המערב, בגיבוי OECD, תבעו שינוי דרמטי בחוקי הבנקאות השווייציים. ב־2012 הגיעו הלחצים על שווייץ לשיא כאשר רשויות המס של גרמניה וצרפת פשטו על בתיהם של לקוחות ובנקאים בקרדיט סוויס וב־UBS. בנקאים שווייצים נמנעו מלצאת את גבולות ארצם, מחשש שייתפסו על ידי סוכנים של הרשויות האמריקאיות.

הקמפיין הבינלאומי נגד מקלטי המס של שווייץ הניב פירות. ב־2011 הודיעה שווייץ על רפורמה מקיפה במדיניות הסודיות הבנקאית שלה, שמטרתה המרכזית למנוע מזרים להקים מקלטי מס. בין היתר הסכימה שווייץ להעביר מידע לממשלות זרות גם ביחס להעלמות מס, ולא רק להונאות מס. בנוסף, שונה הליך בקשת המידע על חשבונות של אזרחים זרים, שהיה בעבר מורכב ומייגע במיוחד מתוך כוונה ברורה להתיש את רשויות המס. שווייץ חתמה על הסדר מס עם בריטניה ועל הסכם להסגרת מעלימי מס עם ארצות הברית, ובעקבותיה הודיעו גם מדינות נוספות הנחשבות למקלטי מס בולטים, בהן לוקסמבורג, אנדורה, ליכטנשטיין, הונג קונג וסינגפור, שיילחמו בתופעה.

נראה כי אף אחד מהצדדים שהיו מעורבים בפרשה לא יצא ממנה בהפסד. ארצות הברית שכופפה את ידי השווייצים סימנה וי גדול במאבקה נגד מקלטי המס, וגם מדינות האיחוד האירופי ריפדו מעט את קופתן המצומקת. עשרות אלפי אמריקאים שהעלימו מס בשווייץ קיבלו חנינה מכתב אישום, ואילו שווייץ עצמה, למרות כל השינויים שהנהיגה, נותרה מקלט המס הגדול בעולם על פי דירוג עולמי שערך ארגון Tax Justice Network הבריטי בתחילת 2012.

ובירקנפלד? ובכן, בחישוב זריז, הוא הרוויח 4,600 דולר על כל שעה שבילה בכלא. כעת נותר רק לתהות כמה כסף עוד יזרום לחשבון הבנק שלו כשסיפורו יהפוך לשובר קופות הוליוודי.
 

הכתבה מתפרסמת בגיליון אפריל של  מגזין TheMarker

לקבלת גיליון היכרות חינם, חייגו: 1-700-700-250



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם