החלום האמריקאי החדש־ישן

מעמד הביניים החדש הם הסתם עשירים. אלה שמרוויחים מיליונים בודדים של דולרים לשנה, ברשותם מספר חד ספרתי של בתים, והם אפילו צריכים,לעבוד למחייתם

אורן פרנק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים3
אורן פרנק

כמעט 50 מיליון איש בארצות הברית נחשבים כיום לעניים. חיים מתחת לקו העוני הרשמי. מדובר ביותר מ־51% מתושבי ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות, וזהו נתון לא נעים בהתחשב בכך שהיסטורית, חלקם של בני המעמד הנמוך או העניים באוכלוסיית ארצות הברית היה תמיד כ־21%. אבל זהו אחוז קטן מהסיפור, מכיוון ש־150 מיליון איש - כמחצית מאוכלוסיית ארצות הברית, המעצמה העולמית - לא מצליחים לקיים את צורכיהם הבסיסיים בעזרת ההכנסה הקיימת שלהם; לא יכולים לקנות מספיק אוכל, לשלם את המשכנתא, על החינוך והבריאות. לא גומרים את החודש ונאלצים לקחת עוד עבודות (אם יש), ועוד ועוד הלוואות, התחייבויות ואשראי.

לכאורה, ניתן היה לייחס את המספרים המפתיעים האלה למשבר כלכלי רחב היקף, לשנס מותניים ולעבוד קשה כדי שכולנו נצא מזה. הרי כולנו בסירה אחת, לא?

ובכן, לא. בספרו החדש “איך לעשות מיליון דולר בשעה”, מביא לס לאופולד נתונים המסבירים היטב את המצב. בשנים 2005־2010, כלומר במהלך המיתון הגדול, הגדילו  400 האמריקאים העשירים ביותר את הונם ב־54%. זאת לעומת משפחה ממוצעת במעמד הביניים האמריקאי, שראתה באותה תקופה צניחה של 35% בהונה. ב־1970, 100 המנכ”לים הבכירים בארצות הברית הרוויחו 40 דולר על כל דולר שהרוויח עובד ממוצע; ב־2006 הנתון היה 1,732 דולר לכל דולר של עובד. לקינוח, בשנת 2010 הרוויחו מנהלי קרנות הגידור הגדולות ביותר בשעה אחת את מה שמשפחה אמריקאית ממוצעת מרוויחה ב־47 שנים.

ישנם עוד כהנה וכהנה נתונים מזוויעים שמדגימים כיצד האי שוויון בארצות הברית יצא מכלל שליטה ב־30 השנים האחרונות, ואיך הצניחה בכוח הקנייה של מעמד הביניים האמריקאי ז”ל היא אחד הגורמים העיקריים למשבר הכלכלי המתמשך, שפרץ ב־2008 עם פקיעת בועת האשראי שלווה מעמד הביניים. הסיבות ידועות ולעוסות לעייפה; דה־רגולציה מסיבית של המערכת הבנקאית והפיננסית, ריכוזיות גוברת של השליטה במערכת הכלכלית האמריקאית בידי מניפולטורים מעטים, שככל שכוחם עלה, היטו אותה עוד ועוד כך שתשרת את צורכיהם; מפלגה רפובליקאית עיוורת וכסילה שלא ידעה לספור וזרעה חורבן פיננסי דמיוני בתוך שמונה שנים קצרות.

הטור מתפרסם בגיליון מארס של

לקבלת גיליון היכרות חינם חייגו: 5200*,
שלוחה 1

אם מניחים את חלוקת ההכנסות הכה־לא־שוויונית הזאת על גבי עקומת התפלגות נורמלית (שבה ציר ה־X מייצג את ההכנסה הממוצעת וציר ה־Y את מספר האזרחים), אפשר לבחור בין שתי אפשרויות קונצפטואליות: בראשונה מחליטים שמה שהיה קרוי מעמד הביניים, השוכן בגבעה הנאה שבמרכז העקומה, הוא כיום עני. לפי הגישה הזאת, ארצות הברית נהפכה לאומה מרודה, ולכן אך הגיוני הוא שמאות מיליונים מאזרחיה אינם גומרים את החודש. לפי התפיסה הזאת, מעמד הביניים המסורתי נשחק ונעלם, והחלום האמריקאי של שגשוג לכל אוחסן בהקפאה עמוקה עד להודעה חדשה - או עד שאובמה יצליח לנהל את המדינה כאן למרות קונגרס פסיכוטי וקטטוני. ברשותכם אנסה להציע כאן גישה שונה במקצת, שהולמת טוב יותר את השקרים הכלכליים חסרי הבושה שמפיצים הרפובליקאים, שהתנהלותם נושקת יותר ויותר לטירוף וטיפשות חיים.

לפי הגישה החדשה והאמיצה שלי, למעשה ההכנסה הממוצעת של מעמד הביניים האמריקאי האמיתי עלתה משמעותית, והוא מהווה כיום את הקצפת שבעוגת השגשוג האמריקאי. לא. לא מדובר בדובדבן - זה נותר שמור לאחוזון העליון: לאכזריים והמצליחים שבמנהלי קרנות הגידור, לטייקונים, לנסיכים ולטורפים אחרים. מעמד הביניים החדש הם הסתם עשירים. אלה שמרוויחים מיליונים בודדים של דולרים בשנה, ברשותם מספר חד ספרתי של בתים, והם אפילו צריכים, רחמנא לצלן, לעבוד לעתים למחייתם. כמו כל מעמד ביניים אמיתי, מתחתם מתפלשים מאות מיליוני העניים בחובותיהם. אלה אותם עניים שאם רק יעבדו קשה מספיק, ויהיו כישרוניים להפליא, יצליחו להתרומם מתוך מדמנת העוני, שהרי מעמד הביניים החדש כאן מאמין כמובן במריטוקרטיה – או לכל הפחות, בגרסתה התומכת בלזרוק את המועמד לבריכת כרישים כדי לראות אם הוא יודע לשחות.
למעמד הביניים הזה יש גם חזון ועתיד מזהיר: להפוך בעצמם לטייקונים ולברונים שודדים; להיחלץ מהקיום הבינוני שלהם ולהשתלט על חברה ענקית, לפרקה ולעשות מיליונים; לעשות שורט על הכסף של הלקוחות שלהם; למכור נשק או תרופות שפג תוקפן למדינות עולם תשיעי, ואם כל זה לא ממש יצליח - לרוץ לבית הנבחרים. עכשיו הפעילו נא מנטלית את פונקציית “מצא והחלף”, ובכל מקום שכתוב “אמריקאי” נסו “ישראלי”.

הכותב הוא יזם אינטרנט החי בניו יורק

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker