נשיא אוניברסיטת חיפה שנזרק מהתיכון בגיל 16: "מנכ"ל צריך מידה של שטותניקיות" - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
ניהול

נשיא אוניברסיטת חיפה שנזרק מהתיכון בגיל 16: "מנכ"ל צריך מידה של שטותניקיות"

עמוס שפירא לא מאמין במנהלים שלא קראו את אמיל זולא ■ "פעמיים הגשמתי חלומות שנאמרו כבדיחה" ■ "למנהל אסור ללכת עם ידיים בכיסים"

22תגובות

עמוס שפירא נולד וגדל בדרום תל אביב. בגיל 16 נזרק מתיכון עירוני ה' עקב בעיות משמעת, למורת רוחה של אמו המורה שממשיכה ללמד גם כיום - בגיל 89. הוא עבר לתיכון פרטי, ואז חל המפנה שהשפיע גם על חייו הבוגרים. שפירא השלים בהצלחה את בחינות הבגרות, התגייס לצבא, למד מכונאות מטוסים והדריך בבית הספר הטכני של חיל האוויר.

אחרי השירות הצבאי סיים תואר ראשון בכלכלה באוניברסיטת חיפה, ותואר שני בניהול תעשייתי בטכניון. בגיל 26 (1975) הגיע לחברת חוגלה, שם עבד 18 שנה עד שהתמנה למנכ”ל. ב–2002 שינה כיוון כשהתמנה לתפקיד מנכ”ל אל על, וב–2005 הגיע לסלקום שאותה ניהל עד 2011. באוקטובר 2012 שב לאוניברסיטת חיפה, הפעם כנשיא המוסד האקדמי.

אייל טואג

“מוטיווציה מגיעה לפעמים ב’הפוך על הפוך’. כשזרקו אותי מעירוני ה’ שהיה בית ספר מאוד יוקרתי עברתי לשלווה, שהיה תיכון פחות נחשב. אז קרה לי משהו פנימי עמוק. המעבר הזה היה כל כך מעליב שהייתי נחוש להצליח, להוכיח לעולם שלא האמין בי שאני דווקא יכול. לפעמים מכה לאגו משנה מסלול חיים.

“קיים מרחק קטן בין ניצול פוטנציאל של אדם לבין פספוס מוחלט שלו. בתיכון שלווה היו מורים בעלי שיעור קומה שהאמינו בנו והקשיבו לנו. כשלמדנו פרק בתנ”ך או את ‘מדאם בובארי’ התפתח דיון פילוסופי. לימדו אותנו לחשוב.  

“פעמיים הגשמתי חלומות שנאמרו כבדיחה. עבדתי בחוגלה 27 שנה, ותמיד אמרתי שאם אי פעם יציעו לי לנהל חברת תעופה, חברה קטנה כזו עם מטוס אחד וכנף אחת, אני קם והולך. תעופה הקסימה אותי עוד מהשירות הצבאי שלי. גם כיום אני יכול לעמוד שעות ולהביט על הפלא הזה שקוראים לו המראה או נחיתה. זו היתה בדיחה במשך שנים ופתאום, אאוט אוף דה בלו – הגיעה אלי ההצעה להיות מנכ”ל אל על, והתגובה בהנהלה הבכירה של חוגלה היתה שלא חייבים להפוך בדיחה למציאות. בשנים מסוימות אמרתי שכשאמצה את הקריירה בשוק העסקי אהיה מנהל בית ספר. והנה, גם זה קורה.

“למנהל אסור ללכת עם ידיים בכיסים. כשהייתי איש מכירות צעיר הסתובבתי במפעל חוגלה, ומכיוון שהיה לי קר הכנסתי ידיים לכיסים. יקי ירושלמי שהיה המנהל שלי אמר לי אז: ‘איש צעיר, כשאתה מסתובב ליד אנשים עובדים, לעולם אל תכניס ידיים לכיסים’. מנהל חייב לראות את עצמו כמורה, מנחה ודוגמה אישית.

“למנכ”ל נדרשת מידה של שטותניקיות ראויה, כי היכולת שלנו לנהל תלויה במידה רבה ברצון של הכפיפים להגיד לנו את האמת. אם אתה מנהל חמור סבר ופורמלי אנשים פוחדים ממך, ולכן אומרים לך מה שאתה רוצה לשמוע. אם אתה משדר קלילות וקצת שטותניקיות, אנשים מוכנים לדבר. אני חסיד גדול של מדידה. הייתי עושה סקרים ארגוניים כמעט כל חודש, תמיד בעילום שם. אחת השאלות הכי חשובות היתה על החופש להביע דעה בניגוד לדעת הבוס. ביחידה עם ציון נמוך הייתי מבין שלמנהל יש סגנון ניהול מאיים, וצריך היה לטפל בזה.

“כבר עישנתי נרגילה עם הסטודנטים. אני יכול להבין למה לחץ השגרה מרחיק מנהל מהשטח, אבל חשוב לו להכיר אותו. בחוגלה הסתובבתי בכל מקום בכל שעה, באל על הייתי יוצא מהמשרד באחת בלילה והולך לראות את האנשים, ובסלקום זה צריך היה לקרות במהלך היום. לאוניברסיטה הגעתי לא מזמן, אבל כבר ישנתי כמה לילות במעונות. ארוחות צהריים אני אוכל לרוב עם אנשים שלא עובדים אתי. יש הרבה דרכים לאסוף מידע, אבל ניירות, סטטיסטיקה או ישיבה במשרד, לא יחשפו את נפש הארגון.
“מנהלים עם רקורד של הצלחה מתחילים להאמין לעצמם. התחושה שלהם היא שהם בעלי יכולות ראיית עתיד שאין לאחרים. כל מנהל צריך לדעת להקשיב לאנשים סביבו. גם המנהל הכי מוכשר בעולם לא מסוגל לנהל חברה לבד. אולי יש גאונים שיודעים לעשות הכל בעצמם. אני לא אחד מהם.

“מתחרה אינו אויב. כשהייתי מנכ”ל חוגלה התקשר אלי אחד המתחרים וטען שהחבר’ה שלי הרסו אריזות שלו. מיד אספתי את כל אנשי המכירות ואמרתי: ‘אני לא יודע אם זה נכון או לא, אבל מדובר במתחרה ולא באויב! אויב שונאים ומנסים להכחיד או לפגוע בו.
“אני לא מעדיף בוגרי מינהל עסקים על פני בוגרי תנ”ך, מכיוון שאני מעריך את מדעי הרוח ואת חשיבותם לפיתוח החשיבה האנושית. מנהל שלא יודע מי זה אמיל זולא לא יכול להיות מנהל טוב.

 

הכתבה מתפרסמת בגיליון פברואר של  מגזין TheMarker

לקבלת גיליון היכרות חינם, חייגו: 1-700-700-250

(שלוחה 1)

 

“חשיבה בינתחומית תורמת להצלחה. לחברת מקינזי יש שיטה מעניינת, שלפיה 40% מהמתקבלים אליה הם לא בוגרי כלכלה ומינהל עסקים. הסיבה פשוטה: הבעיות מורכבות מדי להסתכלות חד ממדית. כך, כשהייתי נשיא אגודת הידידים של אוניברסיטת תל אביב הובלנו אמנה למען החינוך בישראל, כדי לעודד מקומות עבודה לקלוט מועמדים גם ממדעי הרוח ומדעים מדויקים. כמנכ"ל סלקום חשבתי שלשיווק מתאימים לא רק בוגרי מינהל עסקים בשיווק, ושבוגרי פסיכולוגיה, מתמטיקה, ספרות ופילוסופיה יסייעו לשפר הישגים.

"תפקידנו לעשות מסאז’ למוח, כמו שנהג לומר המנחה שלי לתואר שני, פרופ’ דיק רוזנברג ז"ל. עולם הידע גדל ומשתנה במהירות. מנהל יתקדם רק אם יהיו לו כלי למידה וחשיבה חזקים. יש כיום נטייה גם באקדמיה להיות מאוד פרקטיים, והתפקיד שלנו הוא לא להתרכז בדברים שימושיים דווקא.

“לימודים אקדמיים צריכים להיות בתחום שאוהבים, ובמקום שיציב את הדרישות הכי גבוהות. מקום עבודה זה סיפור קצת שונה. כשעזבתי את סלקום הצבתי בפני עצמי שלושה קריטריונים לתפקיד הבא: מעניין, שונה וחשוב.

“האוניברסיטאות הן הישיבות של המאה ה־21. אני מופתע מאי הבנת החשיבות של המחקר בישראל. העם היהודי, שגילה סובלנות גדולה כלפי מי שלומד ב’חיידר’ ותורתו אומנותו, לא מגלה אותה סובלנות כלפי האוניברסיטאות.

“אין לנו יתרון אחר, אלא המוח. נכון שבשנים האחרונות התמתן הבון טון של השתלחות באקדמיה, אבל הההשקעה קטנה. אם ב־OECD עלו התקציבים ב־20% לסטודנט, אצלנו הם ירדו ב־15% בשנים האחרונות ויש סיבה לדאגה. במערכת החינוך צריך להשקיע מגן הילדים, אחרת הילדים האלה לא יוכלו להיות דוקטורים כשיגדלו. גם הטיפול בבריחת מוחות מצריך תקציבים הרבה יותר גדולים.

“אני דור שישי בארץ, ובאתי לאוניברסיטת חיפה כדי שיהיה דור 60. האוניברסיטה היא מרכז מחקר מצטיין במספר ניכר של תחומים ומיקרוקוסמוס של החברה הישראלית. האוניברסיטה מספקת השכלה לצפון ומחזקת אותו, בזמן שאנחנו הופכים למדינת גוש דן. 4,000 מתוך 18 אלף סטודנטים הם ערבים, דרוזים וצ’רקסים. אם לא נצליח לייצר את החוויה האזרחית המשותפת לכלל האוכלוסייה – פשוט לא נהיה פה".
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#