המוחות החדים בפיזיקה

החוקר שסחף את הוקינג

גם כשמחקריו עוררו התנגדות עזה בקרב עמיתיו הפיזיקאים פרופ' יעקב בקנשטיין לא חדל להמשיך ולחקור את תחום הכבידה

אור הירשאוגה
אור הירשאוגה

יעקב בקנשטיין, פרופסור בפקולטה לפיזיקה באוניברסיטה העברית, חבר באקדמיה הלאומית למדעים

יעקב בקנשטייןצילום: אמיל סלמן

המחקר: פרופ’ יעקב בקנשטיין נחשב לאחד החוקרים הבכירים בעולם  בתחום הכבידה. במחקריו המוקדמים, אותם ערך באוניברסיטת פרינסטון בהנחייתו של ג’ון ווילר, מי שטבע את המונח ‘חור שחור’, ייסד את מחקר התרמודינמיקה של חורים שחורים. מחקרים אלו עוררו בתחילה התנגדות, כשבין המתנגדים היה גם הפיזיקאי סטיבן הוקינג. אלא שכעבור כמה שנים חזר בו הוקינג מהתנגדותו ואף פיתח את התיאוריה שהציג בקנשטיין. במחקריו הנוכחיים עוסק בקנשטיין בתיקונים לתורת הכבידה שמאפשרים, בין השאר, שלא להניח את קיומו של חומר אפל ביקום. “יש כיום שני אתגרים גדולים בפיזיקה, הראשון הוא ליצור מודל של כבידה קוונטית, והאתגר השני נוגע לקיומו או אי קיומו של חומר אפל, נושא שאני חוקר".

למה לעבוד ולחקור בישראל? בקנשטיין, יליד מקסיקו, עלה לארץ בגיל 27. “תמיד חיכיתי להזדמנות לעלות לישראל וכשהציעו לי משרה ב־1974 באתי. הדבר העיקרי שחוקרים צריכים כדי שהם יוכלו לעבוד בישראל זה תקנים. אם אין תקנים חוקרים יישארו בחו”ל. המחקר בפיזיקה בישראל נמצא בעמדה טובה. אולי לא כמו שהוא היה פעם, ולא בשורה אחת עם האוניברסיטאות המובילות בארצות הברית, אבל בהחלט בעמדה טובה”, הוא קובע.

רשימת 50 המוחות החדים בישראל מתפרסמת בגיליון ינואר של מגזין TheMarker

לקבלת גיליון היכרות חינם חייגו: 5200*, שלוחה 1

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ