מהו המנגנון שמצדיק אלימות - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
המוחות החדים במדעי הרוח

מהו המנגנון שמצדיק אלימות

מושג הקורבן, העומד במרכז מחקרו של פרופ' משה הלברטל, משמש חברות אנושיות כדי להעניק לגיטימציה גם לאיומים שבמעשים

תגובות

פרופ' משה הלברטל, החוג למחשבת ישראל ופילוסופיה יהודית באוניברסיטה העברית וביה"ס ומשפטים במרכז הבינתחומי

רזומה: בן 54, שהה כעמית ב־Society of Fellowsבאוניברסיטת הרווארד בשנים 1988־1992; מונה למרצה במחלקות לפילוסופיה יהודית ולפילוסופיה כללית באוניברסיטה העברית ב־1992; משמש כעמית במכון הרטמן החל משנת 1992, מונה לפרופסור מן המניין באוניברסיטה העברית ב־1999; בשנת 2000 הופקד על הקתדרה על שם גרוס באוניברסיטת ניו יורק; מלמד פילוסופיה פוליטית ויהודית במכון מנדל למנהיגות בירושלים; חבר האקדמיה הישראלית למדעים. פרסים: פרס מיכאל ברונו; דוקטור לשם כבוד מהסמינר התיאולוגי בניו יורק

עשו לנו לייק ותקבלו את מיטב הכתבות והטורים של המגזין ישירות לפייסבוק שלכם

המחקר: בספרו On Sacrifice ("על הקורבן") שיצא לאור השנה בהוצאת אוניברסיטת פרינסטון, מנתח פרופ' משה הלברטל את מושג הקורבן בתוך הקשר של ריטואל דתי, ובוחן את הזיקה בינו לבין הקשרים פוליטיים ואתיים. נקודת המבט החדשה שמציג הלברטל בספר היא שהפשעים הגדולים ביותר מבוצעים כיוון שנמצאה דרך לקדש אותם באמצעות קורבן. כך למשל, מה שמאפשר למחבל מתאבד לקחת חיים של חפים מפשע הוא העובדה שהוא מתאבד, כלומר מקריב את עצמו. הספר מנסה לברר את הצורות המורכבות שבהן מושג הקורבן מתפקד בחיים הפוליטיים והמוסריים, ומתאר כיצד כאשר נעשה שימוש לא ראוי במושג זה, מתאפשרת אלימות חמורה ביותר שמלווה לכאורה בהצדקה מוסרית.

אילייה מלניקוב

לדוגמה, פעמים רבות חברות מחייבות את דור העתיד באמצעות הישענות על קורבן קדום, כלומר ההכרח לקיים את מסורת האבות מוצדק על ידי הקורבן שהקריבו הדורות הקודמים. כשמסורת מאבדת את הכוח החיובי שלה, מסביר הלברטל, היא נשענת על הכוח של הקורבן הקדום שהופך ממחיר שיש לשלם בדרך להשגת מטרה, לדבר בעל ערך משל עצמו. דוגמה נוספת היא הצדקת האלימות במלחמה: מה שמעניק לגיטימציה לפעולת ההריגה במלחמה הוא שהחייל שמבצע אותה מסכן את חייו בעצמו. 

ההשראה: "עמנואל קאנט הוא פילוסוף שאני חוזר וקורא בו ולומד ממנו ונאבק אתו. הספרים או המורים שהשפיעו עלי  היו אלה שעוררו בי לא רק הסכמה אלא גם ביקורת שאתה נבנה ממנה. כך אני חש לגבי קאנט והתובנה הבסיסית שלו אודות הקונפליקט המוסרי".

למה לעבוד ולחקור בישראל? "כחוקר, אלה קודם כל התלמידים. אני מוצא שהסטודנטים הישראלים שאותם לימדתי היו המיוחדים בעולם - ביושר, בבגרות ובסקרנות. כחברה, ישראל מזמנת שאלות גדולות. היא מיקרוקוסמוס לכל הבעיות של החברה המערבית: זיקה בין פוליטיקה לדת, תהליכי גלובליזציה, החלוקה למרוויחים ומפסידים, בעיות של לאומיות, המתח בין דמוקרטיה וביטחון. אפשר לומר שישראל היא הפוליס האחרון - מקום קטן עם בעיות ענק. המקום הזה מעורר ועירני בצורה יוצאת דופן".

 

רשימת 50 המוחות החדים בישראל מתפרסמת בגיליון ינואר של  מגזין TheMarker

לקבלת גיליון היכרות חינם חייגו: 5200*,
שלוחה 1



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#