המכווצים - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
המוחות החדים במדעי המחשב

המכווצים

בכל פעם שאתם פותחים קובץ ZIP, מאזינים למוזיקה ב־MP3 או מעיינים במסמך PDF, אתם נהנים מפירות מחקרם של פרופ' יעקב זיו ופרופ' אברהם למפל מהטכניון

8תגובות

פרופ' אמריטוס יעקב זיו, הפקולטה להנדסת חשמל בטכניון

רזומה: בן 81, תואר ראשון ושני בהנדסת חשמל בטכניון, דוקטורט מ־MIT; כיהן כדקאן הפקולטה להנדסת חשמל בטכניון, כמשנה לנשיא הטכניון לעניינים אקדמיים, כיו"ר ות"ת וכנשיא האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים; יסד את פורום תל"ם (תשתיות לאומיות למחקר ופיתוח). פרסים: פרס ביטחון ישראל (פעמיים); פרס ישראל במדעים מדויקים; מדליית ריצ'רד המינג של IEEE; פרס חזית הידע של קרן BBVA הספרדית; ופרס מרקוני

פרופ' אמריטוס אברהם למפל,  הפקולטה למדעי המחשב בטכניון

רזומה: בן 76, דוקטורט בהנדסת חשמל בטכניון, פרופסור בטכניון, ראש הפקולטה למדעי המחשב פרסים: מדליית ריצ'רד המינג של ארגון התקנים IEEE (2007), פרס רוטשילד (2010)

עשו לנו לייק ותקבלו את מיטב הכתבות והטורים של המגזין ישירות לפייסבוק שלכם

המחקר: את פרופ’ יעקב זיו מהטכניון אין צורך לשאול על השלכותיו המעשיות של מחקרו. זיו ופרופ’ אברהם למפל הם מפתחיו של אלגוריתם למפל־זיו (LZ) שפורסם לראשונה ב־1977, ועומד גם כיום מאחורי שיטות ופורמטים רבים לכיווץ ודחיסה של מידע דיגיטלי. בסדרה של שלושה מאמרים, הרבה לפני ימי האינטרנט ושנים ספורות לפני ימי המחשב האישי, הניחו שני החוקרים את התשתית המחקרית ליישומים שהפכו מרכזיים בעידן הנוכחי.

יח"צ

השיטה שפיתחו זיו ולמפל מאפשרת דחיסה אופטימלית של נתונים המסודרים בסדרה ארוכה, ללא תלות במבנה הנתונים ומבלי לדעת את התכונות הסטטיסטיות שלהם. העיקרון שאפשר זאת, מסביר זיו, היה שימוש במצביעים במקום שכפול מידע שכבר מופיע במקום אחר. הוא ממחיש זאת באמצעות דוגמה של מדריך טלוויזיה שבועי: “אם תוכנית משודרת בשידור חוזר, המדריך יפנה את הקוראים למועד שידורה הראשון במקום לכתוב את התיאור שלה מחדש. גם במחזור תפילות יהודי נהוג עיקרון דומה: יש בו תפילות חוזרות כמו “אבינו מלכנו”, אבל לא כותבים אותן כל פעם מחדש אלא כותבים שתי מילים, והן משמשות רמז לתפילה שאליה מתכוונים”.

מהו האתגר המחקרי הגדול ביותר בתחומך כיום? “קרתה מהפכה שעוד לא מרגישים בה כל כך. פעם הדגש היה על חומרה – רצו לבנות מחשב קטן יותר והמחשב היה יקר. הדגש היה כיצד למזער את הטרנזיסטורים במעגל ולהוריד את הנפח. כיום אין כמעט הבדל בין 1,000 טרנזיסטורים ל־50 אלף טרנזיסטורים והדגש עבר לאלגוריתמים. זה העלה מחדש את החשיבות של תיאוריות מתמטיות במדעי המחשב ובמדעי האינפורמציה, והחזיר את הדגש לתיאוריה טובה. זו ההתפתחות המשמעותית. בגלל זה גם מתחילים קשרים בינתחומיים מעניינים, למשל בין גנטיקה לבין תורת האינפורמציה. רשתות תקשורת מעסיקות מאוד את עולם התקשורת, אבל מתברר שגם בגנטיקה יש רשתות. חלקים של הגנום האנושי מדברים עם חלקים אחרים – זו רשת תקשורת. כיום אני צופה שנראה חתונה, שידוך חשוב, בין תורת הרשתות במדעי המחשב ותורת האינפורמציה והביוגנטיקה”.

בשנות ה־90 היה זיו שותף לכתיבת מחקר שבו נותח הדי.אן.איי האנושי באמצעות שיטות מתמטיות שאותן פיתח. תוצאות מחקר זה הביאו לשינוי בתפיסה שבה החזיקו ביולוגים לגבי תפקידיהם של אינטרונים ואקסונים (רצפי נוקליאוטידים בדי.אן.איי). “מכיוון שלא עשו את הניתוח המתמטי הנכון והשתמשו בשיטות פשטניות מדי, הביולוגים הראו שהתיאוריה שלהם נכונה. הקטעים של האינטרונים בדי.אן.איי נראו כסדרות לא מסודרות, אבל ניתוח טוב ומדויק יותר הראה שזה בדיוק להפך”, אומר זיו.

כיום, בגיל 81, ממשיך זיו במחקר “על אש קטנה”, כדבריו. הוא אינו מנחה סטודנטים וכותב מאמר אחד בשנה. עד לפני חצי שנה הקדיש את רוב זמנו לפורום לתשתיות לאומיות (תל”ם), שייסד ב־1997 ושבראשו עמד. “הרעיון היה שאם מזהים צורך לתשתית לאומית חשובה אז לא פונים לממשלה ומבקשים עוד כסף”, הוא אומר. “אם זה מספיק חשוב אז לאחר בדיקה של ועדה מקצועית, כל הגופים בתל”ם דואגים יחד לפי מודל מסוים למימון התשתית”. הפרויקט המרכזי שקידם הפורום בתקופתו היה הקמת תשתיות מחקר בננו טכנולוגיה בהשקעה של כ־250 מיליון דולר. “בשנים האחרונות אנחנו מוצאים את עצמנו עוברים לפרויקטים בביו טכנולוגיה ובביו רפואה” אומר זיו. “הפורום חשוב מאוד, דווקא בתקופה של קיצוצים תקציביים, שברור שהיא עוד פעם באה עלינו. תל”ם תמיד הצליח דווקא כשלא היה כסף, כי זה מעודד אנשים בלית ברירה להרים יחד פרויקטים”, הוא אומר.

האם אתה שלם עם החלטתך לבחור בקריירה אקדמית? “נהניתי מכל רגע, ואני חותם שעם כל הבכי והתלונות כל מדען שעושה מחקר נהנה ממנו, אחרת הוא לא היה נשאר. כיום נעשה יותר ויותר קשה להיות חוקר, בלי להשיג חוזה מחקר באוניברסיטה קשה לזוז ויש לזה חסרונות. זו תופעה עולמית. אבל זה מקצוע נהדר ואני ממליץ עליו לכל מי שנהנה לחקור”.

 

רשימת 50 המוחות החדים בישראל מתפרסמת בגיליון ינואר של  מגזין TheMarker

לקבלת גיליון היכרות חינם חייגו: 5200*,
שלוחה 1



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#