הפרדיגמה של השקשוקה

סיבה לאופטימיות: מישהו עומד להחליף את הפרדיגמה הכלכלית שגרמה נזקים חסרי תקדים, ורוב הסיכויים שמצבנו ישתפר

אורן פרנק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים4
אורן פרנק

כשנולד תומס סמואל קון ב־1922 היה העולם שרוי באנדרלמוסיה שבין שתי מלחמות העולם. קון למד בבחרותו פיזיקה בהרווארד, אך בחר להחליף את הפיזיקה ולעסוק דווקא בהיסטוריה ובפילוסופיה של המדע תוך שהוא מתעמק במהפכה הקופרניקאית. 40 שנים מאוחר יותר הוציא קון לאור את “המבנה של מהפכות מדעיות”, ספרו הנודע ויש שיטענו השנוי במחלוקת. הספר התחיל כמאמר, וטען לראשונה שההתקדמות המדעית אינה לינארית ומצטברת אלא מאופיינת במעברי פרדיגמה (Paradigm shift) שבהם אדם או קבוצה מצומצמת הוגים ומציעים תבנית וצורת חשיבה שונה מזו הקיימת, פרדיגמה חדשה שאינה מתיישבת עוד עם זו שקדמה לה. זו בתורה צוברת קהל תומכים וצומחת, ולבסוף הופכת לפרדיגמה השלטת וממשיכה להתפתח באופן ליניארי עד הפעם הבאה.

עשו לנו לייק ותקבלו את מיטב הכתבות והטורים של המגזין ישירות לפייסבוק שלכם


קצת בדומה ל”מוצא המינים” של דרווין, ספרו של קון גדל לאט אל תוך התודעה של קהל קוראיו, והשנים שחלפו מאז פרסומו היטיבו עמו ועם שמו של קון. ניתן לטעון שקון הוכיח את התזה שלו בעצם הכתיבה עליה, שהרי ראיית ההיסטוריה של המדע חוותה מעבר פרדיגמה בזכות ספרו. כיום, 50 שנים לאחר פרסום “המבנה של מהפכות מדעיות” פלשה חשיבתו של קון, ובעיקר השימוש הרדוד לעתים במונח “מעבר פרדיגמה”, לכל שדה רענן. בנוסף למדענים, תמצאו פרדיגמות רועות בתחומי הפסיכולוגיה, השיווק, הניהול, החינוך, ולמעשה בכל מקום שבו נדרש מאן דהוא להעביר ביקורת על המצב הקיים, ולשאול מדוע בעצם זו הדרך שבה מתנהלים העניינים.

בזוכרנו את קון, שהלך לעולמו ב־1996, הבה נכיר פרדיגמה בתחום הכלכלה, ששמה - “הקונסנזוס של וושינגטון” (Washington Consensus) - הוענק לה ב־1989. הקונסנזוס נכתב כמדריך המתאר את תבנית הפעולה המומלצת על ידי גופים כמו קרן המטבע הבינלאומית, הבנק העולמי וגם האוצר האמריקאי כדי לטפל במשברים כלכליים. בהומאז’ יומרני משהו לעשרת הדברות, עשרה סעיפים נחקקו בקונסנזוס שאליו נהוג להתייחס כמו אל מרשם רופא לכל עניין ודבר: הוראות למשמעת פיסקלית, שערי חליפין תחרותיים, שיעורי ריבית וניהול המיסוי, קיצוץ סובסידיות, ליברליזציה של השקעות זרות, וכמובן הפרטה של נכסים ומוסדות ממשלתיים יחד עם דה־רגולציה נרחבת. הסיפור מתחיל להישמע מוכר. רשימת המכולת הזו נכתבה במרתפי קרן המטבע העולמית כדי להנחות את המטפלים בכלכלות הדרום אמריקאיות הכושלות באותם ימים.

דווקא ג’ון ווליאמסון, הכלכלן הבריטי שטבע בעצמו את המונח “הקונסנזוס של וושינגטון”, נלחם לשווא בעובדה שהקונסנזוס הפך מאז לדרך המקובלת לתיאור גישת כלכלת שוק חופשי מוקצנת - אותו דגם אגרסיבי שמכונה לעתים קרובות נאו ליברליזם. הדיון האקדמי על מידת ההצלחה של מרשם הקונסנזוס מתנהל בעצלתיים מיום היוולדו ומייצג למעשה שלב נוסף במאבק של הנאו ליברלים או המילטון פרידמנים בתפיסה המשולבת של ימי ג’ון מינארד קיינס.

כל זה היה נכון כמובן רק עד סוף 2008. נראה שאותם “כללים” ו”מרשמים” של כלכלני קרן המטבע הבינלאומית ושל פרשניהם שהתגלו כבר בעבר כבעלי הצלחה מוגבלת נכשלו לחלוטין בניהול הקריסה המסיבית של 2008 ובשיקום נזקיה. עד היום בחרו מובילי המשבר כמעט כאיש אחד בפתרון פרימיטיבי וזהה והם מדפיסים כסף כאילו אין מחר.

הכלכלן זוכה פרס הנובל ג’וזף שטיגליץ טוען כבר שנים כנגד הדוגמטיות והפשטנות של הקונסנזוס של וושינגטון ואלה העושים בו שימוש - בייחוד קרן המטבע הבינלאומית שאותה הוא מבקר בעקביות. בדומה למתרחש בישראל, שטיגליץ טוען בעקביות שהמודל הכלכלי הגלובלי שבור ומאיים על עתידנו הקולקטיבי. חוסר השוויון בהכנסות (הקרוי גם כלכלת מקורבים או שיטת השקשוקה) ומחירה החברתי הבלתי נסבל; חוסר השקיפות, השחיתות והקשר הנצחי ביניהן; כישלון הגלובליזציה ומנגנוני הניהול שלה; המחסור ברגולציה בתחומים קריטיים, וכמובן קיצוניותם הבלתי מתפשרת של “הפונדמנטליסטים של השוק החופשי” כפי שהוא מכנה את הרפובליקאים, ולה אנו עדים ממש בעצם ימים אלה בדיון סביב המצוק הפיסקלי בארצות הברית - כל אלה הם סימנים המתריעים על תאריך התפוגה הקרב ובא של הפרדיגמה הקרויה “הקונסנזוס של וושינגטון”.

ג'וזף שטיגליץצילום: בלומברג

 האם יהיה זה שטיגליץ, נאו קיינסיאני אחר או מישהו בלתי צפוי לחלוטין - אין איש יודע, אבל יש סיבה להיות אופטימיים: מישהו עומד להחליף פרדיגמה כלכלית שגרמה נזקים חסרי תקדים ורוב הסיכויים שמצבנו ישתפר בשל כך.

הכותב הוא יזם אינטרנט החי בניו יורק

הטור מתפרסם בגיליון ינואר של מגזין TheMarker

לקבלת גיליון היכרות חינם חייגו: 5200*,
שלוחה 1

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker