התקשורת מעדיפה לארח פרשנים שטועים - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
נתון לפרשנויות

התקשורת מעדיפה לארח פרשנים שטועים

לקראת הבחירות יספקו גופי התקשורת מאות שעות של פרשנויות ותחזיות. מי מהמומחים ידייק? תלוי באופי הפרשנים: קיפודים יטעו בגדול אבל יעשו כותרות רועשות ואילו שועלים שיטעו גם הם אך יצליחו לחמוק מהביקורת

10תגובות

שלושה נושאים עיקריים תפסו את עיקר השיח הציבורי במשך שמונת ימי מבצע עמוד ענן: היירוטים המוצלחים של מערכת כיפת ברזל, התנהלות דובר צה”ל ברשתות החברתיות וכמובן הברברת הבלתי נגמרת של הפרשנים בערוצים הרבים. גופי התקשורת הגדולים  נאלצו להתמודד עם 300 שעות שידור רצופות, כשהפעם, לצד חברות החדשות של ערוצי הטלוויזיה המקומיים 2, 10 ו־1, נוספו גם אתרי אינטרנט כספקי וידאו בשידור חי. וואלה ו־ynet העבירו עשרות שעות שידור חי ואליהם הצטרפו אתרים נוספים עם דיווחי ווידאו שוטפים.

עשו לנו לייק ותקבלו את מיטב הכתבות והטורים של המגזין ישירות לפייסבוק שלכם

מישהו הרי חייב למלא את זמן האוויר שבין יירוט לסיכול ובין הרווחים הללו פעלו גדודי הפרשנים. יודע כל עורך ומפיק בטלוויזיה כי כדי להחזיק שידור חי לאורך זמן בתקופת חירום, צריך כמה שיותר דמויות סמכותיות, בעיקר גברים. עדיפות לאנשי צבא בדימוס או פוליטיקאים בתקופת בחירות. תפקידם העיקרי הוא לרתק את הצופים לערוץ באמצעות חוות דעת מלומדות, פרשנויות, ובעיקר תחזיות לעתיד. האם ישגרו טילים לעבר תל אביב? ומה עם ירושלים? האם תתבצע כניסה קרקעית? ואולי הסכם הפסקת אש או־טו־טו נחתם? לא משנה מה יאמרו, העיקר להעביר את הזמן עד שנעביר את השידור לכתבינו על רקע סוללת כיפת ברזל.

את תפקידם העיקרי למלא זמן אוויר מילאו הפרשנים בהצלחה, אך האם הפרשנויות והתחזיות שלהם עמדו במבחן המציאות? אם מסתמכים על מחקר של הפסיכולוג הפוליטי פרופ’ פיליפ טטלוק מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי, התשובה היא - כמובן שלא. טטלוק בחן יותר מ־27 אלף תחזיות של 284 מומחים פוליטיים שניתנו מ־1987 ועד 2003 ושכנע אותם לנפק למטרת המחקר, תחזיות בערכים מספריים בנושאים שונים, מהערכות להישגים פוליטיים ועד שיעור האבטלה. את תחזיות המומחים הללו השווה טטלוק לקבוצת ביקורת של “קופים” - שהורכבה ממספרים אקראיים שפלט מחשב, וגם מתוצאות שהפיקו מערכות חיזוי מתוחכמות המבוססות על אירועי העבר. התוצאה היתה חד משמעית: רוב התחזיות של המומחים והפרשנים לא התגשמו. במקרה הטוב המומחים האנושיים הצליחו לרשום הישגים דומים לאלה של הקופים. מערכות החיזוי המתוחכמות דייקו הרבה יותר מהחזאים האנושיים.

המחקר של טטלוק - “השיפוט של מומחים פוליטיים” - מצביע גם על שתי קבוצות שונות של פרשנים: “הקיפודים” ו”השועלים”. הקיפודים מייצגים מומחים ופרשנים שנוטים להביע בתקשורת תחזיות נחרצות ומקפידים על קו עקבי. השועלים, לעומתם, מתוחכמים יותר, יודעים לסייג את התחזיות שלהם ואף לשנות כיוון כשצריך, בהתאם להתפתחויות במציאות. טטלוק מציין גם כי למרות שהקיפודים נוטים לטעות הרבה יותר, התקשורת דווקא מעדיפה לארח אותם שוב ושוב, כיוון שהם מייצרים לכלי התקשורת כותרות חזקות וחד משמעיות.

בבוקר שבו שר הביטחון אהוד ברק זימן כתבים ל”מסיבת עיתונאים דרמטית”, חוללה הידיעה על האירוע חרושת של ניתוחים של מיטב הפרשנים שניסו לחזות מה יצהיר ברק. “עקבתי אחר ההערכות של הפרשנים והטון המרכזי היה שהוא חובר לציפי לבני”, אומר עוזי בנזימן, מייסד אתר “העין השביעית". “זו המחשה מתומצתת לתוקף של ניבויים כאלה. לאף אחד לא היה בדל של מושג. הם פשוט ניחשו”.

לטענת פרופ’ גבי וימן, מומחה לתקשורת פוליטית מהחוג לתקשורת באוניברסיטת חיפה, הבעיה אינה רק במלל הריק, אלא בכך שאיש מהפרשנים לא נדרש לתת דין וחשבון על הערכות מוטעות. “עיתונות היא המקצוע הכי שקוף בעולם, והפרשנים אמורים להתייחס בחרדת קודש למה שהם מדווחים, אבל אין תרבות של תביעת דין וחשבון”, הוא אומר. “הם מצליחים להתנסח בזהירות ולסייג בתחכום כל הערכה - כך שגם אם התחזית תתבדה, הם לא ייאלצו לכבוש את פניהם בקרקע”.

הכתבה מתפרסמת בגיליון החדשנות והשיווק השנתי של  מגזין TheMarker

לקבלת גיליון היכרות חינם חייגו: 5200*,
שלוחה 1



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#