לכודות באפקט הרשת - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
השקעות 2013

לכודות באפקט הרשת

אחד המדדים המעניינים לבחינת ההצלחה של חברות טכנולוגיה הוא אפקט הרשת שהן מצליחות ליצור סביבן. חברות ענק כמו גוגל ומיקרוסופט, או yelp ו־ARM הקטנות יותר, נמדדות כיום לפי היכולת שלהן להעמיס על הרשת שיצרו גם מודל הכנסות חזק

תגובות

למרות כל הרעש סביב הזינוק המרשים של מניותיה, שווי השוק הפנטסטי שלה והמעמד החדש שלה כחברה הגדולה בעולם, אפל היא עדיין המקרה החריג שאינו מעיד על כלל הענף: רוב המשקיעים בחברות הטכנולוגיה לא ראו השנה יותר מדי תשואה לעומת הסיכון שלקחו. ענף הטכנולוגיה, שנחשב בעבר הלא רחוק להשקעה בעלת פרופיל סיכון גבוה ופוטנציאל צמיחה מבטיח, התבגר עם השנים וההשקעה בחברות בתחום נהפכה להרבה פחות מסוכנת ולבעלת פוטנציאל רווח שאינו שונה מהותית מזה שגלום בשוק הרחב.

השוואה של מדד נסדא”ק 100 למדד S&P500 מראה כי ב־12 החודשים האחרונים רשם מדד 100 חברות הטכנולוגיה הגדולות תשואה של כ־0.5%, לעומת תשואה לא רעה של 14.5% שהניבה השקעה במדד S&P500 הכללי. הסתכלות על טווח של שנה אכן עושה עוול למדד הטכנולוגיה, שכן בחמש השנים האחרונות ייצר המדד 17.5% יותר ממדד S&P הרחב, ובעשור האחרון הוא ייצר תשואה עודפת של 22%. עם זאת, תשואות אלה לא נראות גבוהות במיוחד לנוכח המהפכה הטכנולוגית האדירה שמתחוללת בעשור האחרון, במיוחד שכאשר בסיס המדידה כבר נמצא אחרי התפוצצות בועת הדוט.קום בראשית העשור הקודם.

אי–פי

בענף בעל פרופיל של סיכון גבוה ופוטנציאל צמיחה מבטיח אמורות חברות הטכנולוגיה להציג יתרון גם ברמות מכפילי הרווח, אלא שבחינת המכפיל של מדד נסדא”ק 100 מראה כי רמתו נמוכה מזו של מדד S&P500. אפל, מיקרוסופט, אורקל, אינטל, יבמ וחברות טכנולוגיה גדולות נוספות נסחרות לפי מכפיל הנמוך מ־16.5, שבו נסחר מדד S&P500. רמת מכפילים נמוכה מצביעה על כך שהשוק לא צופה צמיחה מהירה של חברות אלה, ולכן לא מייחס להן הערכות שווי נדיבות.

עשו לנו לייק ותקבלו את מיטב הכתבות והטורים של המגזין ישירות לפייסבוק שלכם

התמורות שעברו על ענף הטכנולוגיה בשנים האחרונות הפכו אותו לתחום שמייצר כמויות גדולות מאוד של מזומנים, שהולכים ונצברים במאזני חברות הענק. מצד אחד, חברות אלה מתקשות למצוא למזומנים שבכיסן השקעות בתשואה מספקת שתעזור להן לצמוח; מנגד, הן לא מחלקות דיווידנד מהותי ביחס למשאבי ההון שעומדים לרשותן. כך יוצא שחברות הטכנולוגיה הגדולות מחזיקות כריות מזומנים אדירות שמפחיתות את הסיכון שלהן, אך פוטנציאל הרווח מהן לא מכה את השוק הרחב. עם זאת, עדיין סביר להניח כי דווקא החברה הבאה שתהפוך ממיזם בן יומו לחברה השווה עשרות או מאות מיליארדי דולרים תגיע מתחום הטכנולוגיה.

בלתי אפשרי כמעט לנסות לזהות את האפל הבאה, אך תמיד כדאי לנסות ללמוד מהעבר. פירוק מדד הטכנולוגיה הרחב מצביע על כך שחמש חברות ענק מהוות כ־42% ממנו (נכון לספטמבר 2012), כך שביצועי המניות של אפל, גוגל, מיקרוסופט, אינטל ואורקל משפיעים מאוד על ביצועי המדד כולו. כאן ניתן לראות שונות גבוהה מאוד בין ביצועי החברות: בקבוצת המצליחניות אפשר למצוא את אפל שזינקה כ־240% בחמש השנים האחרונות, ואת אורקל שעלתה ב־46%; מנגד, ירדו בחמש השנים האחרונות מיקרוסופט ואינטל ב־21% וב־24% (בהתאמה). גוגל נותרה במרכז עם תשואה שלילית זעירה של 1.6% בחמש שנים. המשמעות של פער תשואות זה בין ענקי הטכנולוגיה, היא שרק חלק מהם אכן הצליחו לרכוב על הגל הדיגיטלי.

מקור: Haver Analytics, Fidelity Investments

סיפורה של גוגל עשוי להמחיש את ההבדל בין החברות שהצליחו לבין אלה שנכשלו. אמנם בחמש השנים האחרונות סיפקה מניית החברה תשואה שלילית אפסית, אך אם מחלקים את התקופה הזו לשניים מתברר כי מסוף  2007 ועד תחילת 2010 ייצרה המניה תשואה שלילית של 30%, ואילו מ־2010 ואילך היא זינקה בכ־30% (%05 יותר ממדד הטכנולוגיה הכללי). משהו שעשתה גוגל בתחילת 2010 שכנע את המשקיעים כי היא הצליחה להסתגל טוב יותר לסביבה הדיגיטלית שבה היא פועלת. מהו הדבר האחד גדול שקרה לחברה בשנת 2010? ובכן, זוהי הצלחתה של מערכת ההפעלה אנדרואיד למכשירים סלולריים. המשקיעים, אם כך, השתכנעו ביכולתה של גוגל לפתח ולתחזק מערכת הפעלה למכשירים ניידים ופלטפורמת תוכן חזקה מספיק כדי להתחרות בצורה אפקטיבית במערכת ההפעלה המוצלחת של אפל (iOS).

אחת הדרכים לנתח הצלחה של חברות טכנולוגיה היא בחינת היכולת שלהן ליצור אפקט רשת (Network effect או Network externality). היכולת הזאת מגנה על החברות מפני מוצרים מתחרים ומאפשרת להן להיאחז בחוזקה במשתמש הסופי ולהניב ממנו רווחיות גבוהה יותר. כך למשל, קהל המשתמשים ב־iOS של אפל משך את מפתחי האפליקציות, שיצרו עוד תוכן, שמשך עוד ועוד משתמשים. אפקט הרשת מזין את עצמו בצורה מעגלית ומקשה על מתחרים להרים פלטפורמות חלופיות. כאשר גוגל הוכיחה באמצע 2010 שהצליחה להרים פלטפורמה כזאת - זיהו המשקיעים את הפוטנציאל וחזרו להחזיק במניה.

מנגד, אינטל ומיקרוסופט הן דוגמאות לחברות ענק שיצרו לעצמן אפקט רשת חזק, אך התקשו לשמור עליו לאורך זמן. מערכת ההפעלה חלונות של מיקרוסופט, לצד סטנדרט המעבדים של אינטל, יצרו יחד אפקט רשת קלאסי שממנו נהנו שתי החברות, כל עוד תחום המחשוב הנייח פרח. ואולם אינטל ומיקרוסופט לא השכילו לקרוא נכון את המפה ולא קפצו בזמן על תחום המחשוב הנייד (טאבלטים וסמארטפונים). כך נשחק אפקט הרשת שלהן מהותית, ויחד אתו נשחק גם העניין של המשקיעים במניותיהן. בימים אלו מנסה מיקרוסופט לשקם את אפקט הרשת שלה באמצעות חלונות 8, מערכת הפעלה החדשה לטאבלטים, מחשבים וסמארטפונים. אם תצליח, קרוב לוודאי שהמשקיעים יידעו להעריך זאת. בעולם הדיגיטלי הנוכחי אפקט זה הופך קריטי להצלחה והוא אחת הסיבות שמניעות את התחום להתגבשות תחת מספר מצומצם של חברות טכנולוגיה ענקיות.

 

הכתבה מתפרסמת בגיליון ההשקעות השנתי של  מגזין TheMarker

לקבלת גיליון היכרות חינם חייגו: 5200*,
שלוחה 1

 

אפקט הרשת מאפיין בעיקר חברות טכנולוגיה ענקיות, אך ניתן ללמוד ממנו על ערכים שעשויים להרים גם חברות קטנות יותר. חברת AMD ניסתה במשך שנים, וללא הצלחה, לשבור את אפקט הרשת של אינטל. מנגד, חברת תכנון המעבדים ARM היא דוגמה לחברה קטנה יחסית שהצליחה לעשות זאת, כשסיגלה לעצמה מודל עסקי שונה המתאים יותר לסביבה החדשה שנוצרה בתחום השבבים. ARM השכילה להבין שבעולם החדש של הסמארטפונים והטאבלטים עליה להתמקד בפיתוח ידע ובמכירתו לענקים כמו סמסונג ו־HTC, במקום בייצור השבבים עצמם. לעומתה, המשיכה AMD לייצר שבבים בניסיון לחקות את אינטל, ובשורה התחתונה סיפקה למשקיעים שלה תשואה שלילית של 81% בחמש השנים אחרונות. ARM זינקה בתקופה זו ביותר מ־350%.

פייסבוק, למשל, היא חברה קלאסית שהצליחה ליצור לעצמה אפקט רשת חזק מאוד לאחר שהשתלטה על השוק שבו היא פועלת והבטיחה לקראת הנפקתה להציג רווחיות נאה מהמשתמשים. אפקט זה לא נעלם מעיני המשקיעים, שהתלהבו ורכשו את מניות החברה עם הנפקתה במחיר גבוה, ואולם המחיר נחתך בחצי ממועד ההנפקה ועד היום.

גם חברת yelp, שמפעילה שירות אינטרנטי לביקורת מסעדות המבוסס על תוכן גולשים, מציגה דפוס דומה. לאחר הנפקתה זינקה מניית yelp, אלא שגם היא מאכזבת חלק גדול מהמשקיעים שרכשו את מניותיה במחיר הגבוה בהרבה ממחירה כיום. האם פייסבוק או yelp נסחרות כיום במחיר אטרקטיבי לרכישה? גם אם לא ניתן לענות בהחלטיות על שאלה זו, אפשר לומר די בוודאות כי שתי החברות הצליחו ליצור לעצמן אפקט רשת חזק. לאחר שחלפה התרוממות הרוח שאפיינה את המסחר בשתי חברות אלה בעקבות ההנפקה, מודדים עתה המשקיעים את פייסבוק ו־yelp לפי היכולת שלהן להעמיס על הרשת שיצרו גם מודל הכנסות חזק. כל איתות לכך שהצליחו לעשות זאת עשוי להקפיץ את מניותיהן בצורה חדה יחסית.

אפקט הרשת הוא לחלוטין לא מדד בלעדי שמסביר את ההצלחה והכישלון של חברות הנדרשות לשרוד בעולם טכנולוגי תזזיתי ומסוכן. עם זאת, סביר יהיה להניח שגם האפל והגוגל הבאות יתרוממו על גבי אפקט רשת חזק.
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#