6 שיטות של הבנקים לעבוד על המשקיעים הקטנים - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
עמלה בעיניים

6 שיטות של הבנקים לעבוד על המשקיעים הקטנים

הבנקים מצליחים לגבות בגין פעילות הלקוחות בניירות ערך עמלות בהיקף של כ-3 מיליארד שקל - 20% מכלל הכנסותיהם מעמלות

58תגובות

לפני כחצי שנה קרא הצוות להגברת התחרות במערכת הבנקאות להפחית את תעריפי העמלות שהבנקים גובים מפעילות המסחר של הלקוחות בניירות ערך. זאת לאחר שהצוות, בראשות המפקח על הבנקים דודו זקן, מצא שפעילות זו סובלת מחסמים תחרותיים, מחירי עמלות מנופחים וחוסר שקיפות מצד הבנקים. ומה קרה מאז? שום דבר. אף לא אחד מהבנקים נענה לקריאה, והמפקח על הבנקים עדיין לא הפך את הקריאה להנחיה מחייבת.

חוסר השקיפות שנוהגים הבנקים בכל הנוגע לפעילות לקוחותיהם בניירות ערך מזכירה במידה רבה את התוכניות המורכבות שהציעו שלוש חברות הסלולר הוותיקות ערב כניסת המתחרים החדשים לענף. חברות הסלולר גבו בחוסר שקיפות כמעט 20 מיליארד שקל בשנה, ואילו הבנקים מצליחים לגבות בגין פעילות הלקוחות בניירות ערך עמלות בהיקף של כ־3 מיליארד שקל, שהם כ־20% מכלל הכנסותיהם מעמלות. זוהי אחת הפעילויות הרווחיות ביותר מבחינת הבנקים, שכן לאחר הקמת מערכות המחשוב המשמשות למסחר, העלויות של הבנקים בגין פעילות זו שולית. לדברי גורמים בענף, מסתכם התשלום שמעבירים הבנקים לבורסה לני"ע בגין פעילות המסחר של הלקוחות בכ־4% בלבד מסך העמלות שהם גובים מהציבור. כלומר, כ־96% מהעמלות שגובים הבנקים בגין פעילות המסחר נשארות בידיהם.

עופר וקנין

כדי להבין כיצד עובד המנגנון המשומן של הבנקים לגביית כ־3 מיליארד שקל מהציבור מדי שנה, כדאי לשים לב לנקודות הבאות:

1. את מי משרת מערך הייעוץ של הבנקים?

זה שנים רבות טוענים פרופסורים למימון שתפקידו האמיתי של מערך ייעוץ ההשקעות בבנקים הוא לגרום ללקוחות לבצע פעולות שיגדילו את הכנסות הבנקים מעמלות. אישוש נוסף לטענה זו סיפק דו"ח חמור אודות מערך הייעוץ בבנק הפועלים, שפרסמה באחרונה רשות ני"ע. בין השאר, צוין בדו"ח כי התברר שקיימים "ליקויים רבים, שהעלו חשש בדבר מתן המלצות לא מקצועיות בידי היועצים", ושנמצאו "המלצות רבות של יועצי ההשקעות לבצע פעולות שעל פניהן נראה כי לא היו עשויות להועיל ללקוח, ושלא נמצא להן הסבר ראוי בתיעוד השיחות".

בדו"ח מוזכרים כמה מקרים שמהם עולה החשד להמלצות לא מקצועיות. כך למשל, נמצא כי באחד המקרים שבדקה הרשות הסביר יועץ השקעות של הבנק ללקוח שכדאי לו לקנות אג"ח מדינה בגלל הצפי לעליית ריבית, ולאחר כשבועיים השתמש באותו נימוק כשהסביר לאותו לקוח מדוע עליו למכור את אותן איגרות החוב. זאת, מבלי שחל כל שינוי במצב השוק בין מועד הרכישה למועד המכירה. הסיבה לכך, סבורים ברשות, נעוצה "בשיטות המדידה של הבנק, ובמסרים שהועברו על ידיו ליועצים, ושייתכן כי יצרו אצל היועצים עניין משמעותי בהגדלת היקף הפעילות". במלים אחרות, הבנק דאג לכך שהאינטרס העיקרי של היועץ יהיה לגרום ללקוח לבצע עוד ועוד פעולות שבגינן יחויב בעמלות. כמה פשוט, ככה רווחי.

עשו לנו לייק ותקבלו את מיטב הכתבות והטורים של המגזין ישירות לפייסבוק שלכם

2. מה עושים הבנקים כדי לפגוע באפיקי השקעה מתחרים?

לקוחות הבנקים, שמחפשים להשקיע את יתרות הזכות שלהם באפיק סולידי לטווח קצר, יכולים לבחור בין שלוש חלופות עיקריות: פיקדון בנקאי, השקעה במק"מ או השקעה בקרן כספית. כדי להפוך את הפיקדון הבנקאי לאטרקטיבי ביותר מבין השלוש, בעיני הלקוח, על אף הריביות הנמוכות המוצעות לרוב בגין פיקדונות אלו, פועלים הבנקים כדי לפגוע בשני מכשירי ההשקעה האחרים: הם מטילים עמלות גבוהות על קנייה ומכירה של ני"ע, ומעלים גם את דמי הניהול של חשבונות ני"ע.

בבנק ישראל זיהו שהעמלות שגובים הבנקים מלקוחות שרוכשים מק"מ או קרן כספית פוגעות ברמת התחרות על כספו של הלקוח, ולכן אסרו על הבנקים לגבות דמי ניהול חשבון ני"ע בגין קרן כספית ומק"מ. כמו כן החליט בנק ישראל להטיל פיקוח על עמלות הקנייה והמכירה של מכשירי השקעה אלה. מועד הכניסה לתוקף של הפיקוח על העמלות הללו צפוי להתפרסם בשבועות הקרובים.

 

הכתבה מתפרסמת בגיליון החדשנות והשיווק השנתי של  מגזין TheMarker

לקבלת גיליון היכרות חינם, חייגו: 5200*, שלוחה 1

 

3. איך מפלים הבנקים בין לקוחות שמכירים את שוק ההון לבין כאלה שלא?

כל אחד מהבנקים מפרסם תעריף רשמי לעמלות הקנייה והמכירה של ניירות ערך. ואולם על פי נתוני בנק ישראל, המחירים הנגבים בפועל נמוכים ב־55%־75% מאלה המפורטים בתעריפי הבנקים - ומכאן שקיימת בפועל אפליית מחירים, ושהבנקים מציעים עמלות שונות ללקוחות שונים. מדיניות זו מאפשרת לבנק לגבות מכל לקוח עמלה מרבית, בהתאם לכושר המיקוח שלו ולרמת בקיאותו בתחום ניירות הערך. זו "שיטת מצליח" בהתגלמותה: לקוח שאינו מתמצא ישלם את מלוא גובה העמלה; לקוח שיספר על הצעה שקיבל מבנק מתחרה או מבית השקעות יצליח ככל הנראה לשלם פחות. עשרות רבות של אחוזים פחות.

בבנק ישראל מודעים לכך שרוב לקוחות הבנקים אינם בקיאים ברזי שוק ההון, לא מודעים לכך שנגבים מהם מחירים מנופחים ואינם יודעים שהמחיר אינו אחיד אלא תלוי בכושר המיקוח שלהם. כדי לוודא שהלקוחות יהיו מודעים לכך, מתכוון בנק ישראל לחייב את הבנקים להציג לצד התעריף הרשמי של העמלה גם את המחיר הממוצע הנגבה מלקוחות בעלי היקף פעילות דומה.

4. מדוע נוהגים הבנקים לציין את שיעור ההנחה על העמלה, ולא את גובהה?

רוב הבנקים נוהגים לציין בחוזה שעליו חותם הלקוח את שיעור ההנחה שהם מעניקים לו מהמחיר הקבוע בתעריף הבנק, אך לא טורחים לציין מהו שיעור העמלה בפועל. כך, לקוחות שקיבלו הנחה של 75% על עמלת קנייה ומכירה של ניירות ערך, עשויים לחשוב שקיבלו מחיר מיוחד, בעוד שבפועל הם משלמים מחיר הגבוה פי שניים עד פי ארבעה מהמחיר שהיו מקבלים אילו היו פותחים חשבון מסחר באחד מבתי ההשקעות.

לשם המחשה, שיעורה הרשמי של עמלת הקנייה והמכירה של ניירות ערך במרבית הבנקים הוא 0.7%־0.8% מהיקף הפעולה, בעוד שבתי השקעות מציעים חשבונות מסחר שבהם העמלה הנגבית בפועל היא 0.05%־0.1% מהיקף הפעולה. הבנקים נוהגים לגבות גם עמלת דמי ניהול חשבון ני"ע בשיעור של 0.6%־0.8% משווי תיק ניירות הערך של הלקוח, ואז להעניק ללקוח הנחה של 20%־85% על עמלה זו בהתאם לכושר המיקוח שלו ולגודל התיק.

יש לומר שגם בתי ההשקעות אינם תמימים. במקום לאמץ מדיניות תמחור שקופה הם בחרו לאמץ את שיטות התמחור המקובלות במערכת הבנקאית, וגם הם מציגים תעריפון שכל קשר בינו לבין המציאות מקרי בהחלט. עם זאת, במסגרת מאמציהם לגייס לקוחות, מוכנים לרוב בתי ההשקעות להעניק פטורים והנחות בחשבונות מסחר עצמאיים בשיעורים גדולים יותר מהמקובל במערכת הבנקאית.

5. למה חלק מהעמלות נקובות בשקלים ואילו אחרות מחושבות כאחוז מגובה העסקה או התיק?

שיטה נוספת שבה משתמשים הבנקים כדי להצניע את הנתונים האמיתיים ולהקשות על הלקוחות להבין מהם שיעורי העמלות שישלמו בפועל היא קביעת עמלת מינימום, בנוסף לעמלות הקנייה והמכירה ודמי ניהול החשבון. כפל עמלות זה הופך את ההשוואה בין הבנקים למשימה כמעט בלתי אפשרית.

רוב לקוחות הבנקים יתקשו לקבל החלטה מושכלת באשר לשאלה היכן עדיף לסחור בשוק ההון: באמצעות בנק לאומי, הגובה עמלת קנייה ומכירה בשיעור של 0.75% ועמלת מינימום לפעולה של 27 שקל, או באמצעות בנק דיסקונט שגובה עמלת קנייה ומכירה נמוכה יותר, 0.69% משווי העסקה, אבל עמלת מינימום יקרה יותר של 44 שקל לפעולה.

באותו אופן גובים הבנקים גם עמלת דמי ניהול חשבון המחושבת כאחוז מערך התיק, גם עמלת מינימום הנקובה בשקלים בגין כל ני"ע בודד וגם עמלת מינימום בגין כלל התיק. כתוצאה מכך, נדרש הלקוח להשוות בין לפחות חמש עמלות מרכזיות, חלקן באחוזים וחלקן בשקלים, על מנת לקבל החלטה מושכלת. שיטות תמחור אלו אינן מקריות: הן נועדו למטרה אחת ויחידה, להקשות על הלקוח להבין כמה ישלם בפועל ועל מה.

6. מהי עמלת הפצה ולמה גם זו דרך לסחוט כסף מהלקוחות?

עמלת ההפצה מניבה לבנקים הכנסות בהיקף של כ־500 מיליון שקל בשנה, ללא ידיעתם של מרבית לקוחותיהם. זאת, מכיוון שהבנקים אינם גובים את העמלה הזו ישירות מהלקוח, אלא מקרנות הנאמנות המנהלות את כספי הציבור. הקרנות, מצדן, מגלגלות את העלות הזו על ציבור המשקיעים דרך דמי הניהול הנגבים מהם.

ברשות ני"ע סבורים כי אין מקום לגביית עמלות אלו על ידי הבנקים ומנסים לבצע מהלך חקיקה להפחתת העמלה בשיעור ממוצע של כ־20%. בתגובה מפעיל איגוד הבנקים סוללה של לוביסטים שעד כה הצליחו לעכב את הליך החקיקה. באיגוד הבנקים טוענים שללא ההכנסות מעמלות ההפצה תיפגע הכדאיות של החזקת מערך ייעוץ השקעות בבנקים שתפקידו להמליץ ללקוחות אילו קרנות נאמנות לרכוש. ואולם לאור הרווחיות הגבוהה של הבנקים מפעילות הלקוחות בני"ע ספק אם הבנקים יעזו לבטל את מערך הייעוץ שכן מטרתו המרכזית, כמו שאמרנו בפתח דברינו, אינה אלא הנעתם של הלקוחות לבצע עוד ועוד פעולות בני"ע שיניבו לבנקים עמלות שמנות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#