אלה החברות הישראליות שצפויות לצמוח ולהצליח בעשור הקרוב - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
השקעות 2013

אלה החברות הישראליות שצפויות לצמוח ולהצליח בעשור הקרוב

בנדל"ן, בהיי טק, בשוק הנשק, בענפי המזון והתקשורת ואפילו בתעשיית הטקסטיל - אלה החברות הישראליות שצפויות לצמוח ולהצליח בעשור הקרוב

22תגובות

כמעט בלתי אפשרי לחזות את ביצועיה העסקיים של חברה לאורך עשור. מספרם של הפרמטרים המשפיעים על הביצועים הוא עצום, ובמקרים רבים אין דרך לחזות כיצד ישפיעו לטווחים כה רחוקים.

סיפורן של חברות התקשורת הישראליות ממחיש זאת היטב: מי יכול היה להעריך לפני חמש שנים כי בתחילת 2009 ימונה לתפקיד שר התקשורת אדם שישנה את הסביבה העסקית שבה פועלות החברות האלה, מהלך שישפיע באופן דרמטי על תוצאותיהן העסקיות במשך כל העשור הקרוב? האם ניתן היה לצפות לפני עשור כי חברת דלק רכב, שהמותג מאזדה שהיא מייבאת שלט בשוק הרכב הישראלי מאז שנות ה־90, תאבד את השליטה על לבו של הצרכן הישראלי ואת ההגמוניה בענף הרכב בעשור השני של שנות ה־2000? כיצד אפשר היה לחזות את עלייתה של המחאה החברתית, שפגעה אנושות בתוצאותיהן של שופרסל ומגה? ומי שיער שתגליות גז יזניקו סדרה של חברות מקומיות?

החלפת בעל שליטה, מינוי מנכ"ל חדש המבצע מהפכות, פריצות דרך טכנולוגיות, משברים כלכליים בינלאומיים המשנים את שוקי היצוא, תנאים רגולטורים - לכל אלה יכולה להיות השפעה משמעותית על התוצאות של החברות. כולם גורמים חיצוניים שלא ניתן לחזות אותם. ועדיין, כשבוחנים ביצועים ארוכי טווח, מתברר כי יש במשק הישראלי כמה חברות שבעשור האחרון הציגו ביצועים יוצאי דופן והיכו את המדדים. עבור רובן העבר לא בהכרח מנבא את העתיד. אבל בין החברות הללו יש כמה שמאחורי מנוע הצמיחה שלהן יש מגמות ארוכות טווח אשר לא צפוי כי יחולו בהן תמורות בקרוב. אלה החברות שכדאי להטיל עליהן אור.

עשו לנו לייק ותקבלו את מיטב הכתבות והטורים של המגזין ישירות לפייסבוק שלכם

אמיל סלמן

1. כיל >  נהנית מהדרישה הגוברת לגרעינים

דו"חות הרבעון השלישי של 2012 שפרסמה חברת כימיקלים לישראל (כיל) העידו על ירידה במכירות וברווחיה והזכירו כי היא אינה עמידה בפני המצב הכלכלי בעולם או אדישה לו. ואולם, גם ברבעון של ירידה החליט דירקטוריון כיל על חלוקת דיווידנדים בהיקף של מיליארד שקל - תזכורת טובה לכך שאם יש משהו שניתן לסמוך עליו למשך זמן ארוך, גם בתקופות סוערות, הרי זה הביקוש העולמי לגרעינים בענף החקלאות, שהוא רכיב בסיסי במנוע הצמיחה של החברה.

כיל אינה מייצרת גרעינים, אך היא נהנית מהעלייה בדרישה לאשלג שהיא מפיקה מים המלח, המשמש חומר גלם בתעשיית הדשנים. הגידול באוכלוסיית העולם - ויותר מכך, השינויים בהרגלי הצריכה - מובילים לעלייה בצריכת הגרעינים, ומבטיחים שחקלאי העולם ימשיכו לרכוש דשנים המכילים אשלג. בנוסף, כיל מרוויחה משיווק אשלג לשלל תעשיות נוספות בתחומי האלקטרוניקה, הדטרגנטים, הנייר, הקוסמטיקה, התרופות והרכב, אם למנות רק אחדים מהשימושים המגוונים של האשלג.

כיום מספקת כיל כ־11% מהביקוש העולמי לאשלג, לעומת כ־7% לפני עשור. לרשותה עומד מאגר כמעט אינסופי של החומר, ומזג האוויר היבש באזור ים המלח מקל עליה שכן היא אינה נדרשת להשקיע משאבים כספיים רבים בשימורו. גם הפקת החומר מים המלח פשוטה יחסית: במקומות אחרים בעולם מפיקים אשלג באמצעות חציבה וקידוח; בים המלח הפקתו נעשית באמצעות טכניקות אידוי פשוטות ותוך שימוש באנרגיית השמש.
ב־30 השנים האחרונות גדלה צריכת האשלג העולמית כמעט פי שלושה, מ־22 מיליון טונות ב־1981 לכ־60 מיליון טונות ב־2011, והיא צפויה להמשיך ולגדול בהתמדה. לכן, גם אם השוק שבו פועלת כיל חשוף לתנודתיות במחירים, הגורמים החיצוניים להצלחתה לא צפויים להיעלם בשנים הקרובות – לא כל עוד ממשיכה אוכלוסיית העולם לגדול, רמת החיים של האזרחים ממשיכה לעלות וזמינותם של השטחים החקלאיים מוסיפה להצטמצם.

2. איזיצ'יפ > בזכות המכורים לאינטרנט

עד 2015 יחוברו יותר מ־5.6 מיליארד מכשירים אישיים לרשתות סלולריות, מספרם של חיבורי הרשת בין שרתים יגיע ל־1.5 מיליארד ונפח התעבורה הסלולרית ממחשבי לוח צפוי לגדול פי 205 בהשוואה להיום. בכל שנה משתמשים יותר בני אדם במכשירים רבים יותר כדי לגלוש ברשת זמן רב יותר. הצורך של כולנו להיות מחוברים כל הזמן, שרק הולך וגובר, מניע את צמיחתן של חברות המייצרות מוצרי צריכה לשוק האלקטרוניקה האישית ורבות מהן – בין היתר סיסקו, ג'וניפר,HP , אלקטל, לוסנט, אריקסון ואי.סי.אי - נמנות עם לקוחותיה של חברת איזיצ'יפ סמיקונדקטור, המייצרת מעבדי רשת לנתבים (ראוטרים).

הנתבים הם הרכיבים ברשת האחראים להעברת חבילות הנתונים בהתאם לכתובת היעד, עומסי הרשת, המרחקים שאליהם נשלח המידע ועלויות העברתו. במילים אחרות, הנתבים הם אלה שמאפשרים את ניתוב כל המידע שבו אנו משתמשים, ואת הבאתו אל נקודת הקצה שהיא המכשיר שאנו אוחזים בידינו. השבבים שמייצרת איזיצ'יפ מוטמעים בתוך הנתבים ומאפשרים הגברה משמעותית של כמות המידע המועבר דרכם ושל מהירות העברתו. אמנם איזיצ'יפ לא גילתה את התחום ואינה החברה היחידה שעוסקת בו, אך מוצריה מהירים ויעילים יותר מאלה של כל חברה אחרת. ראיה לכך היא שמתוך שבעת יצרני הנתבים הגדולים בעולם, חמישה בחרו לבסס את מוצריהם על השבבים של איזיצ'יפ.

בתקופה האחרונה מציגה מניית איזיצ'יפ תנודתיות חריפה, בעיקר משום שהיא מתומחרת על סמך תחזיות לצמיחה עצומה. ואולם לטווח הארוך, מנועי הצמיחה שלה איתנים. האסטרטגיה שלה מבוססת על התמחות בייצור מעבדים בלבד, בלי לגלוש לרכיבי תקשורת אחרים, ועל דאגה לכך שהמעבדים מתוצרתה יהיו הקטנים והמהירים ביותר בשוק. באיזיצ'יפ הצהירו בעבר על מדיניות גיוס שבמרכזה שילובם של בוגרים מצטיינים ממוסדות הלימוד הטכנולוגיים בישראל בקבוצת הפיתוח שלה. שימור יתרונה הטכנולוגי הוא אתגר לא פשוט, אך איזיצ'יפ מתמודדת אתו בהצלחה תוך הצגת דור חדש של מוצרים אחת לשלוש שנים, אף שאורך החיים הצפוי של המוצרים אצל הלקוחות הוא כעשור. כך היא מקשה על מתחרותיה להדביק אותה, ויכולה לגבות מחיר גבוה יותר על כל דור חדש של מוצרים. אם אכן תצליח להמשיך לשמור על מעמדה כיצרנית המובילה בתחומה, השנים הקרובות מבשרות לה טובות.

 

הכתבה מתפרסמת בגיליון החדשנות והשיווק השנתי של  מגזין TheMarker

לקבלת גיליון היכרות חינם, חייגו: 5200*, שלוחה 1

 

 

3. שיכון ובינוי > מלאי קרקעות בישראל, תשתיות בעולם השלישי

חברת הנדל"ן שהיתה אחראית על בניין היישוב היהודי מטעם ההסתדרות מחזיקה כיום במלאי קרקעות חסר תקדים בשוק המקומי. מלאי הדירות שביכולתה לבנות על הקרקעות שבבעלותה הוא 6,664. המדיניות החשבונאית שנקטה החברה במרוצת השנים גרמה לכך שהעלות שלפיה רשומות קרקעות אלה בספרי החברה היא מגוחכת ומבטיחה לה בעתיד רווחים חשבונאיים משמעותיים, ואם לא די בכך, לחברה יש הפסדים עצומים הצבורים לצורכי מס ומאפשרים לה לשלם פחות מסים בשנים הקרובות. במציאות הישראלית, שבה פוטנציאל השטח המוקצה לבנייה מוגבל ביותר, והמגמה הנדל"נית לטווח הארוך היא של עליית מחירים, נכסים אלה מבטיחים לשיכון ובינוי עתיד ורוד.

נוסף על בנייה למגורים בישראל, עוסקת שיכון ובינוי בהקמת תשתיות בעולם השלישי, וגם באפיק פעולה זה, הנשען על מגמות גלובליות, היא נהנית מפוטנציאל צמיחה גדול. במדינות אפריקה, מזרח אירופה ומרכז אמריקה מעורבת החברה בבניית כבישים, מחלפים, גשרים, מנהרות, מסלולי המראה ונחיתה בנמלי תעופה, מתקני התפלה, מאגרי מים, מערכות ביוב, סכרים ותחנות כוח. המדיניות שהיא נוקטת בפעילותה הבינלאומית מאז 2007 מבוססת על כניסה למדינה חדשה מדי שנה. בימים אלה היא בוחנת אפשרויות לפעילות בהונדורס, פרו, קולומביה ואתיופיה. אין לה מתחרים רבים שנהנים מניסיון כה רב בפעילות במדינות העולם השלישי ובהכרת מערכות השלטון, הביורוקרטיה, מוקדי הכוח שמולם יש לעבוד והקשיים שעלולים להתעורר. הוסיפו לכך מינוף פיננסי נמוך, והמסקנה ברורה: פוטנציאל הצמיחה של שיכון ובינוי לא יישחק בקרוב.

4. גזית גלוב> נדל"ן מסחרי במקומות בטוחים

בין החברות הישראליות שיצאו לפעילות נדל"נית מחוץ לגבולות ישראל קשה למצוא אחת שהיתה קפדנית כמו גזית גלוב בכל הקשור לשמירה על המדיניות שהובילה אותה למקומה הנוכחי. גזית מקפידה להשקיע אך ורק במדינות מפותחות כמו ארצות הברית, קנדה, פינלנד ואוסטריה, וגם בתוך מדינות אלה היא נצמדת לסוגים מסוימים של נכסים שבהם החליטה להשקיע. בארצות הברית, למשל, אלה מרכזים מסחריים מקומיים שכוללים עוגן מסחרי משמעותי, כגון סניף של רשת קמעונית גדולה; בקנדה, משרדים שמאכלסים חברות רפואה, קליניקות רפואיות ומרכזים רפואיים, תוך העדפה למשרדים קרובים או צמודים לבתי חולים. בכל עסקיה מקפידה גזית על חתימת הסכמי שכירות לטווחי זמן ארוכים, התואמים את משך החיים הממוצע של החוב שנטלה לשם רכישתם, וכן על מימון זהיר והתרחקות ממינוף לא ראוי.

הבחירה בסוגי נכסים כאלה והשמירה על הפרמטרים האסטרטגיים שלפיהם היא פועלת, מאפשרות לגזית להשיג תשואות גבוהות ורמת סיכון נמוכה. מגמות עולמיות מעידות כי התחומים שבהם בחרה להתמקד הם בבחינת איים בטוחים בענף הנדל"ן ההפכפך – כגון נכסים בפינלנד ובקנדה או בתי אבות בארצות הברית, מדינה שבה הצורך במוסדות כאלה רק הולך וגובר. כל אלה מבטיחים לגזית צמיחה גם בשנים הבאות. הדבר היחיד שמשקיעיה צריכים לדאוג לגביו הוא שאלת הישארותם של בעלי השליטה, חיים כצמן ודורי סגל, ליד הגה החברה גם בשנים הבאות.


5. HOT > מי שכן צומח בתחום התקשורת

בשנתיים האחרונות נחשב שוק התקשורת הישראלי לאזור אסון. אלא שבעוד עתידן של תרנגולות הזהב של העבר – סלקום, בזק ופרטנר – לוט בערפל, עשויה דווקא חברת תקשורת אחרת, שהחמיצה את העשור הטוב של הענף, להיות זו שתציג ביצועים מצוינים בעשור הקרוב.

בסוף 2010 השתלט טייקון התקשורת היהודי־צרפתי פטריק דרהי על חברת HOT, והניע מהלך שמטרתו היא הקמתה של אימפריית תקשורת מקומית בשליטתו. HOT פועלת בשני תחומים עיקריים: שידורי טלוויזיה רב ערוצית שבמסגרתם היא מספקת תוכן למנויים, ושירותי טלקום - טלפון ותשתית אינטרנט - הנשענים על תשתית הכבלים הארצית שלה. בתחום הטלוויזיה היא מתמודדת עם שוק שהולך ונעשה תחרותי לנוכח מגוון אופציות התוכן שמציעה הרשת, אבל ככל שמדובר בשירותי הטלקום מצבה שונה לגמרי.

תשתית התקשורת הנייחת שבבעלותה של HOT היא השנייה בגודלה בישראל אחרי זו של בזק, ונכס זה מקנה לה מעמד אסטרטגי ייחודי ובסיס לקוחות עצום. המיזוג שביצעה בשנתיים האחרונות עם מירס, והעביר לרשותה תשתית סלולר, משלים את התמונה. הוסיפו לכך את כניסתה של HOT למאבק ראש בראש עם חברות הסלולר הוותיקות (באמצעות החברה הבת HOT מובייל), והמסקנה ברורה מאין כמותה: עתידה של HOT נמצא בתחום זה.

HOT, אם כן, ניצבת כיום בנקודת זינוק. ההזדמנויות שלה לצמיחה בתחומי התקשורת הקווית והסלולרית הן נרחבות ביותר, ובאפשרותה להציע לצרכן הישראלי חבילות תקשורת שיספקו את צרכיו בכל התחומים. יתרה מזו: לבעל הבית שלה יש קבלות, שכן דרהי מתכוון להעלות את שיעור ה־EBITDA (רווח תפעולי תזרימי) של HOT מ־39% כיום ל־49% - שיעור דומה לזה שמשיגות חברות כבלים אחרות שבהן הוא מחזיק במקומות שונים בעולם. העובדה שדרהי מחק את HOT מהמסחר בבורסה בסוף נובמבר מעידה עד כמה הוא מאמין בכך שהחברה בדרך למעלה.

6. דלתא> תחיית הטקסטיל העברי

מוטי מילרוד

ברבעון השלישי של 2012 רשמה חברת הטקסטיל דלתא צמיחה של 160% ברווחיה. הסיבה הישירה לכך היתה רכישתה של יצרנית מותג ההלבשה התחתונה הגדול בגרמניה, שיסר, שהזניקה את ביצועיה של דלתא. אף שמוקדם עדיין לקבוע את כדאיות הרכישה בגרמניה, חשוב לשים לב לממד האסטרטגי שבמהלך: דלתא, שסבלה במשך שנים רבות מתדמית של חברה מקרטעת בענף גווע, היא כיום חברה צומחת המזהה חברות אחרות בקשיים ורוכשת אותן כדי לערוך בהן תהליך השבחה.

מאחורי השינוי עומד איש העסקים הישראלי־אמריקאי אייזק דבח, שרכש את השליטה בדלתא לפני ארבע שנים ממייסדה, דב לאוטמן. דבח עובד בלי סנטימנטים ותוך דגש על התנהלות תפעולית נכונה של החברה. לאחר שנים שבהן לא הצליחה דלתא להתמודד עם המעבר של ענף הטקסטיל לייצור במזרח הרחוק, אימצה החברה בהנהגתו מודל עסקי חדש שבו פיתוח המוצרים נעשה בישראל, אבל הייצור מתבצע בבולגריה, במצרים, בסין או במדינות זולות אחרות, במפעלים המשמשים קבלני ייצור של דלתא ואינם בבעלותה.

מדי שנה משקיעה דלתא 4% מהמחזור שלה במחקר ופיתוח - שיעור השקעה המזכיר חברת היי טק. כיום דלתא היא מובילה עולמית בייצור בגדים תחתונים מחטבים, ונהנית מזינוק במכירותיה בתחום ההלבשה התחתונה ללא תפר. לצמיחתה תורמות פעילויות הייצור עבור מותגים פרטיים בארצות הברית, ייצור לשוק המקומי עבור מותגים מובילים כנייקי, טריומף וויקטוריה סיקרט, ותפעול הרשת הקמעונית של חנויות דלתא בישראל. פיזור פעילותה על פני אפיקים שונים אלה מעניקה לה גמישות שמקלה עליה את ההתמודדות עם תנאי השוק המשתנים.

7. איתוראן > צמיחה באמריקה הדרומית

מנועי הצמיחה של כיל ואיזיצ'יפ, שהוזכרו לעיל, קשורים למגמות חיוביות של שיפור בהרגלי התזונה של תושבי המדינות המתפתחות ולעלייה בשיעור הנגישות לרשתות התקשורת האלחוטית. לעומת זאת, הגורם שמאחורי צמיחתה של חברת איתוראן הוא דווקא מגמה שלילית, שלא עומדת להיפתר בעתיד הקרוב.

ככל שעולה מספרם של האנשים האמידים שבבעלותם רכבי יוקרה, גדל בהתאמה גם שוק כלי הרכב הגנובים. הדבר בולט במיוחד בחברות שבהן הקיטוב החברתי גדול והפערים בין עניים לעשירים הם החריפים ביותר – ברזיל, למשל. החשש מפני גניבות רכב בערי הענק של ברזיל, וקיומן של שכונות עוני שכוחות החוק אינם נכנסים אליהן, גרמו בתקופות מסוימות לכך שחברות הביטוח במדינה זו גבו מבעלי רכבי יוקרה פרמיה של כ־30% מערך הרכב. במטרה לצמצם את שיעור הגניבות, מקדמות חברות הביטוח בברזיל בשנים האחרונות את השימוש במערכות האיתור שפיתחה ומייצרת חברת איתוראן הישראלית. ברזיל היא השוק השני שבו בחרה איתוראן לפעול, לאחר שמיצתה את פוטנציאל הצמיחה שלה בשוק הישראלי. שווקים נוספים באמריקה הדרומית מספקים לה בסיס נוח להמשך הצמיחה בשנים הקרובות.


8. אלביט מערכות > תודה למלחמות

אלביט מערכות

כשם שאיתוראן מתבסס על כך שאי השוויון במדינות מסוימות לא ייעלם -  אלביט מערכות יכולה להיות בטוחה שכל עוד מירוץ החימוש במזרח התיכון לא מראה סימני דעיכה, יישאר השוק העולמי צמא למוצריה ולאלה של שאר החברות בתעשייה הביטחונית הישראלית.
פעילותה של אלביט ממוקדת בתחום האלקטרוניקה הביטחונית, שצבאות בכל העולם רואים בו מרכיב עיקרי של הצטיידות ורכש. תחום זה יוסיף כנראה לזכות בתקציבים נדיבים גם בתרחיש שבו נאלצים צבאות שונים לבצע קיצוצים בהוצאותיהם.

נוסף על פעילות הייצור באפיק זה, ממשיכה אלביט במשך שנים רבות לצמוח באצעות מיזוגים ורכישות – היו לה כ־40 כאלה מאז ראשית העשור הקודם. החברות שנרכשו בישראל, בארצות הברית ובברזיל אפשרו לאלביט לשמר את מגוון שווקי היעד שלה. כיום, כרבע ממכירות החברה מגיע מאסיה ומאמריקה הדרומית, ורבע נוסף מישראל. הפיזור מגן על אלביט מפני צמצום תקציבי הביטחון באזורים ספציפיים. כך, גם במקרה של צמצום תקציבי הביטחון באירופה, למשל, ביכולתה להישען על ההכנסות שמגיעות משווקים אחרים בעולם.

אלביט מאופיינת בתרבות עסקית קשוחה של התנהלות אגרסיווית לצורך זכייה במכרזים, בהתנהלות יעילה וחסרת סנטימנטים מול ספקים, ובעמידה קפדנית בלוח הזמנים, בתקציב ובהיקף ההוצאות. הערך הכולל של צבר ההזמנות שבידיה כיום הוא כחמישה וחצי מיליארד דולר, ונמצא במגמת צמיחה.

9. שטראוס > חומוס לאמריקאים

הרבעון השלישי של שנת 2012 היה יוצא דופן מבחינתה של שטראוס, שרשמה זינוק ברווח התפעולי חרף ירידה קלה שספגה בהכנסותיה מהשוק הישראלי. כמו יתר יצרניות המזון, בישראל סבלה שטראוס מירידה במחירי המזון המקומי ומעלייה במחירי התשומות; מחוץ לגבולות הביצה היא הצליחה להשתחרר מהתלות בצרכן הישראלי הנאנק תחת יוקר המחיה.

פעילות חברת הסלטים של שטראוס בארצות הברית - מכירת חומוס לאמריקאים - זינקה בשנה האחרונה. גם בפעילותה של החברה בתחום הקפה במדינות ברית המועצות לשעבר נראתה צמיחה יפה, ומדובר במגמה הנמשכת זה כמה רבעונים. נראה כי שטראוס מצאה את הדרך לפצח את ארנקיהם של הצרכנים האמריקאים והרוסים, ופירוש הדבר הוא שהיא נהנית מפוטנציאל צמיחה עצום בשוקי ענק שבהם חומוס וקפה איכותי מתאפיינים עדיין בשיעור חדירה זניח. מגמות אלה, לצד ניהול משפחתי יציב שלא עומד להשתנות, עשויים להבטיח את צמיחתה של שטראוס בטווח הארוך.

10. פריגו > הרמי לוי של התרופות

באוגוסט האחרון פרסמה יצרנית התרופות פריגו את הדו"ח השנתי שלה, שבו בישרה – בפעם השישית ברציפות - על שנה נוספת של שיא במכירות. ההסבר לצמיחה המתמשכת הזו נעוץ בתחומים שבהם היא פועלת בתוך עולם התרופות, שכן היצע המוצרים של פריגו, חברה אמריקאית הנסחרת בתל אביב, נשען על כמה רגליים שכולן צפויות להמשיך לצמוח בשנים הקרובות.

פריגו עוסקת בייצור חומרי גלם לתעשיית התרופות ותרופות ללא מרשם. היא השחקנית המובילה בתחום ייצור תרופות מותג פרטי לרשתות הפארם בשוק האמריקאי, שבו היא מחזיקה ב־70%, וכן מייצרת תוספי תזונה, תחליפי חלב ומוצרי צריכה רפואיים. ניתן לכנותה "הרמי לוי של ענף התרופות", שכן אלה תחומי הדיסקאונט של הענף. בשנים הקרובות, שיתאפיינו במיתון ובקיצוצים בתקציבי התרופות הלאומיים במדינות המערב, יוסיפו תחומי הפעילות שלה לצמוח. פריגו אינה עוסקת בהמצאת תרופות חדשות, התחום המסוכן ביותר בענף. עם תזרים חופשי שיאפשר לה לבצע רכישות, שרשרת אספקה יעילה, מוניטין של אמינות ופיזור נבון של היצע המוצרים על פני תחומים רבים, נראה כי היא תוסיף לצמוח ותציג תוצאות טובות גם בשנים הבאות.



 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#