"אין גאונים, יש רק אימהות של גאונים" - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
ראיון מגזין TheMarker

"אין גאונים, יש רק אימהות של גאונים"

מה למד נשיא מכון ויצמן פרופ' דניאל זייפמן בשומר הצעיר, למה הוא לא נבהל מאגו של אנשים ומה הוא חושב על מעורבות פוליטיקאים באקדמיה

11תגובות

פרופ' דניאל זייפמן, נשיא מכון ויצמן נולד בבלגיה ועלה בגפו לישראל בגיל 20, היישר אל הטכניון. "הלכתי ללמוד הנדסה כי זה התחבר לבית המלאכה של אבא שלי, שם ביליתי כל ילדותי. ידעתי להלחים עוד לפני שידעתי לקרוא. המשכתי בפיזיקה כי רציתי להבין לעומק דברים שקורים סביבי". עד גיל 46 שימש זייפמן מדען לפיזיקה אטומית במכון ויצמן, ואז קיבל הצעה מפתיעה - להתמנות לנשיא המוסד. הוא נענה להצעה כי "אני חי בשביל אתגרים, וכשאלה לא קיימים, נורא משעמם לי".
בשש השנים שבהן הוא מכהן כנשיא המכון מקדיש זייפמן את עיקר זמנו למשיכת מוחות בורחים חזרה לישראל (ולמכון) ולהנגשת המדע לנוער ולקהל הרחב. לפני שנה דורג מכון ויצמן על ידי המגזין "סיינטיסט" כמכון המחקר שהכי טוב לעבוד בו מחוץ לארה"ב. במכון עובדים 250 ראשי קבוצות מחקר, ולומדים בו 1,150 סטודנטים לתואר שני ושלישי ועוד 300 פוסט דוקטורנטים. תקציב המכון הוא 1.2 מיליארד שקל בשנה.זייפמן, 53, אב לשניים ומתגורר במכון ויצמן ברחובות

"כשהגעתי לישראל מצאתי חברה פתוחה שנותנת אחריות רבה לאנשים צעירים.הייתי תייר בן 17 וזה מצא חן בעיני. הבנתי באינטואיציה שיש כאן המון הזדמנויות, ושאנשים עם אופי כמו שלי מאוד נהנים באווירה כזו. החלטתי שישראל היא המקום בשבילי, החלטה שאני שמח עליה עד היום.

אילייה מלניקוב

"אי קיו זה מספר, השאלה היא מה עושים אתו. אני מודד אנשים על פי מה שהם עושים עם המתנה שניתנה להם. כולנו מכירים את סוג האנשים שיודעים שהם יודעים ויש בתכונה הזו משהו ישראלי שבאה אתה גם חוצפה. התרומה של אנשים כאלה לחברה קטנה יחסית כיוון שהם יודעים לענות על כל שאלה בתחומם, אבל מתקשים בעשייה אמיתית. אני נוהג לומר שאין גאונים, אלא רק אימהות לגאונים.

"אני מחפש באדם שלושה מרכיבים - ידע, סקרנות ולהט.יחד הם יוצרים תבשיל משובח. מי שיש לו ידע אבל אין לו סקרנות ולהט, לא יוכל לעשות דברים חדשים. מי שיש לו סקרנות ואין לו ידע מסוכן. הוא עלול להדליק שריפה בשדה בלי לחשוב על ההשלכות; מי שיש לו סקרנות וידע ואין לו להט - יישחק מהר ולא יצליח להתגבר על התנגדויות. רק צירוף של שלושת הדברים מוצלח.

עשו לנו לייק ותקבלו את מיטב הכתבות והטורים של המגזין ישירות לפייסבוק שלכם

"ארגון צריך להיות בתנועה מתמדת.כשהגעתי לתפקיד מצאתי מערכת קצת מקובעת כי 'אם זה מה שמצליח אז ככה נמשיך'. צריך היה לאוורר את המערכת. מידה מסוימת של חיכוך בתוך המערכת יש בה כדי לשמור על הערנות. חוסר הביטחון והקושי גורמים לכולנו לעבוד טוב יותר. בארגונים מצליחים יש שילוב של עבודה קשה ותנועה מתמדת.

"אני מרתוניסט.כל המכון הזה בנוי לחשיבה על 30 השנים הקרובות. צריך לעשות עכשיו למען הטווח הארוך. זו חשיבה נכונה בכל תחום, גם עסקי ובוודאי פוליטי.

"כל מה שאני יודע על ניהול למדתי בשומר הצעיר. נולדתי בבלגיה וקיבלתי חינוך ציוני. בית הספר שיעמם אותי וביליתי שעות רבות בשומר הצעיר, עד שהפכתי לראש קן. בתנועה למדתי דברים שמשרתים אותי עד היום: מהי דינמיקה קבוצתית, איך רותמים אנשים לפעולה, לסמן מטרות נכונות ולבצע.

"קל יותר לקטר מלהגדיר צורך מדויק. מגיעים אלי אנשים ומקטרים: אין לי את זה או את זה - אני מבקש מהם להסביר מה בדיוק הם צריכים כדי להתקדם, ומגלה לא פעם שקשה לאנשים להגדיר מה חסר להם. ברגע שהחסם נעשה ברור, תפקידי כמנהל הוא להסיר אותו מהדרך. אני מסתכל על המערכת שעובדת, ומחפש מה חסר בה ומה אפשר לשנות כדי לשפר. תהליך השיפור הוא תענוג גדול.

"האגו גורם לאנשים להיות מצוינים. אגו נתפס בדרך כלל בצורה שלילית אבל הוא זה שדוחף אנשים להצליח. מנהל טוב יודע איך לנהל את האגו של עובדיו במקום להילחם בו.

 

הכתבה מתפרסמת בגיליון החדשנות והשיווק השנתי של  מגזין TheMarker

לקבלת גיליון היכרות חינם, חייגו: 5200*, שלוחה 1

 

 

"האסתטיקה של מקום העבודה חשובה לא פחות מהעשייה. חשוב שמקום העבודה יהיה יפה ושיהיו תשתיות נוחות. מכון ויצמן הוא מקום שנעים לעבוד בו.

"אני סוציאליסט בנושא הקביעות. ראוי שאנשים שלא זכו לקבל השכלה, יקבלו הגנה באמצעות קביעות בעבודה. ככל שהתפקיד שלך מדיד יותר - כמה ברגים הברגת היום - ככה אתה יותר זקוק לתמיכת המערכת. עובדי קבלן יכולים להיות דווקא אנשי מקצוע משכילים שמרוויחים לא מעט, ולא האוכלוסיות החלשות. המנקות במכון ויצמן הן עובדות שלנו וכך גם חלק מהשומרים.

"קביעות באקדמיה מאפשרת חופש אינטלקטואלי. תפקידו של איש אקדמיה הוא להמציא את הדבר הבא ולהיות האיש החדשני שיביא רעיונות שאולי נראים הזויים, אבל בעוד מאה שנה יהיה להם אימפקט. לכן קביעות היא הכרחית. לעדה יונת לקח 30 שנה לקבל הכרה. אם היו צריכים לשפוט אותה כל שנה על ביצועים, היו מפטרים אותה מזמן. מצד שני אי אפשר להכריח אדם להיות פורה ויכול להיות שחוקר 'מתייבש'. הארגון צריך לדעת לכוון אותו לתחומי עשייה אחרים שיחזירו לו את הלהט.

"בפעילות להחזרת מדענים לארץ אנחנו מתמקדים באדם ולא בתחום. כדי להמשיך ולהיות מכון מוביל אנחנו חייבים למשוך אלינו את הטובים ביותר. אלא שבעוד מכון אמריקאי יכול למשוך אליו מצטיינים מקרב 7 מיליארד אנשים, אלינו מגיעים רק מתוך המאגר המצומצם של בעלי זיקה - ישראלים או יהודים - מי עוד ירצה לבוא לגור כאן? הפתרון הוא למצוא את המבריקים ולטפח אותם כדי שהם ימשכו אחריהם אחרים ולא להחליט מראש  על תחום ולהביא אליו אנשים. זו אסטרטגיה שמוכיחה את עצמה.

"העוגה מוגבלת לכן עדיף לטפח צעירים. אצלנו תהליך הפרישה מתחיל בגיל 67 עד גיל 70 ואז החוקרים מקבלים משרד ומחשב אבל לא תקציבי מחקר או מעבדה. אני מבין את התסכול אבל הסיבה פשוטה: מדע הוא לא עשייה, אלא ראייה של דברים. חוקר צעיר ומבריק רואה דברים אחרת ממי שכבר היה שם. אם העתירות לבג"ץ בנושא ביטול גיל פרישה באקדמיה יתקבלו נכבד כמובן את החוק.

"פוליטיקאים עושים לאקדמיה נזק. הרמה האקדמית הגבוהה שהופגנה בישראל עד היום נבעה מהעצמאות שלנו. בשנים האחרונות פוליטיקאים נכנסים לתוך המערכת האקדמית ובוחשים בה. תפקיד האוניברסיטה הוא לא לעשות את מה שהמדינה רוצה עכשיו, אלא את מה שנזדקק לו בעוד 30 שנה, לכן העצמאות הזו חיונית. אני מוכן לדווח בכל מקום, ושיסרקו בדקדקנות כל חשבונית שהוצאנו, אבל אסור שהמערכת תגיד לנו מה לעשות. אני לא אופטימי כי ברגע שפוליטיקאים מצאו מקום שאפשר להשפיע בו הם בדרך כלל לא עוזבים. שר החינוך גדעון סער מנצח על ההתנהלות הזו.

"לא עבדתי יום אחד בחיי. התמזל מזלי. נדהמתי כשהסכימו לשלם לי עבור מה שאני כל כך נהנה ממנו. אנשים נכשלים בבחירת המקצוע שלהם כשהם הולכים אחרי דימוי ופוזה. אני מציע להיפטר מהפוזה. תבדוק מה אתה אוהב לעשות - ואת זה תעשה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#