מדוע רעיונות גדולים נדחים - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מדוע רעיונות גדולים נדחים

כולנו סובלים מהטיה מולדת נגד יצירתיות במיוחד בתקופות של אי ודאות

6תגובות

במאי 1913, בפאריס, הציג איגור סטרווינסקי לראשונה את הבלט "פולחן האביב". עד אז היו יצירות לבלט חינניות ואלגנטיות, אך סטרווינסקי חיבר בכוונה תחילה תווים לא הרמוניים, ובנה את היצירה סביב נושאים פגאניים. בתוך דקות החל הקהל לשרוק בוז, וההופעה הידרדרה לכדי התפרעות המונית. הקומפוזיטור המופתע נמלט מהאולם.

"פולחן האביב" נחשבת עתה לאבן דרך בתולדות המחול והמוזיקה. ואולם אפילו הרעיון האגדי הזה נתקל בתחילה בדחייה, וזה בוודאי גרם להלם לסטרווינסקי, שעבד במשך שנים על כתיבת היצירה ושכלולה.

תגובות כאלה מעוררות תמיהה: היכן טעינו? ומדוע לא יכולים האחרים להעריך את הרעיונות היצירתיים שלנו? למרבה המזל, מחקרים חדשים בפסיכולוגיה שופכים אור על הדרך שבה מוחנו מקבל (או דוחה) רעיונות חדשים.

רעיון יצירתי באמת חייב להתנתק בנקודה מסוימת מהסטטוס קוו. התנתקות זו גורמת לאנשים רבים אי נוחות. חרף תשוקתנו המוצהרת להיות יצירתיים, אנחנו משתוקקים לא פחות לוודאות ולמבנה. כשאי ודאות עומדת במבחן, מתפתחת הטיה נגד יצירתיות.

ההטיה הזו התגלתה לראשונה במחקרים שערכו חוקרים מאוניברסיטאות קורנל, פנסילבניה וצפון קרוליינה. אחד מהם, שהובילה ג'ניפר מולר מפנסילבניה, בחן את התפיסות שבהן מחזיקים אנשים כלפי רעיונות יצירתיים בזמן אי ודאות. במחקר זה חולקו המשתתפים לשתי קבוצות שבאחת מהן יצרו החוקרים רמה נמוכה של אי ודאות - הם אמרו למשתתפים שיהיו זכאים לתשלום נוסף בהתבסס על הגרלה אקראית. אחר כך עברו המשתתפים סדרת מבחנים. במבחן הראשון הוצגו להם זוגות של מילים, והם התבקשו לבחור בזיווגים הרצויים מתוכם. הזיווגים הגיעו משתי קבוצות: יצירתי מול מעשי (חדשני, מקורי, פונקציונלי, שימושי), או טוב מול רע (שמש, שלום, מכוער, קיא). בכל סבב הונחו המשתתפים לבחור בין זוגות כמו "קיא חדשני" או "שלום שימושי". המבחן, הידוע בשם "מבחן אסוציאציות חבויות", התבסס על מהירות תגובתם של הנבדקים כדי למדוד את עוצמת האסוציאציות.

מבחן שני בחן כיצד נתפסת יצירתיות מפורשת: נבדקים התבקשו לדרג את גישתם כלפי יצירתיות ומעשיות על פני סולם שנע בין 1 ל־7. מהתוצאות עלה כי חברי הקבוצה שלמשתתפיה לא הובטח תשלום נוסף קישרו בין יצירתיות ומעשיות הן באופן מפורש והן באופן חבוי; לעומת זאת, בקבוצה שבה שררה אי ודאות נראו תוצאות שונות. חבריה קישרו באופן מפורש בין יצירתיות למעשיות, אולם באופן חבוי הפרידו בין השתיים. היתה להם הטיה סמויה נגד יצירתיות כדבר שימושי.

עשו לנו לייק ותקבלו את מיטב הכתבות והטורים של המגזין ישירות לפייסבוק שלכם

אם ההטיה הזו קיימת אצל רוב האנשים במהלך תקופות של אי ודאות, יש בכך כדי להסביר מדוע בהיסטוריה נרשמו מקרים רבים של דחיית החידושים הגדולים ביותר. כדי לבחון סברה זו חזר צוות המחקר למעבדה והפעם חקר את יכולתן של שתי קבוצות משתתפים לשפוט רעיון יצירתי למוצר. המשתתפים חולקו שוב לשתי קבוצות – הפעם עם סבילות נמוכה וגבוהה כלפי אי ודאות. שתי הקבוצות עברו מבחנים זהים של אסוציאציות חבויות, ואז התבקשו לדרג רעיון יצירתי למוצר חדש: נעל ריצה שמתאימה את עובי הבד שלה למידת החום באופן אוטומטי. כפי שחזה המחקר הראשון, הקבוצה שהתאפיינה בחסינות נמוכה כלפי אי ודאות הפגינה הטיה סמויה נגד יצירתיות, והעניקה לרעיון ציון נמוך יותר.

תוצאות הניסוי של מולר הן בעלות חשיבות רבה אם ברצוננו לדעת כיצד למכור רעיונות. אנו יודעים עתה שלא משנה כמה האנשים טוענים שהם פתוחים, הם בכל זאת סובלים מהטיה מסוימת נגד רעיונות יצירתיים כשהם נמצאים במצב של אי ודאות. לפיכך, אם אתם מציעים רעיון יצירתי, ייתכן שלא הרעיון עצמו הוא שנדחה; ייתכן שהאשמה בדחייה היא האי ודאות שחש קהל היעד, הפוגעת ביכולתו לזהות רעיון כחדשני ושימושי.

כדי לשפר את הסיכוי שהרעיון שלכם יתקבל היטב, עליכם לתכנן את הגשתו כך שתיעשה מתוך תחושת ודאות מרבית. תוכלו לעשות זאת במגוון דרכים. למשל, לאשרר עבור הלקוח או המנהל שלכם את מה שהם יודעים על הפרויקט שלהם, באופן שיהפוך אותם לפתוחים יותר כלפי הרעיון. חיבור הרעיון החדש לרעיונות מוכרים יותר, כמו פרויקטים קודמים שהצליחו, יגביר אף הוא את סיכוייו להיתפס כמעשי ונחשק. לסיום, נסו להוביל לקוחות אל הרעיון שלכם עם סדרה של הצהרות שעמן הם מסכימים, ורק אז תציגו את הרעיון כאילו היה שלהם. בכך תציבו אל מול ההטיה נגד יצירתיות הטיה חזקה עוד יותר – זו הגורמת לאנשים להאמין ברעיונות של עצמם.

דייויד בורקוס הוא פרופסור לניהול באוניברסיטת אורל רוברטס ועורך LDRLB - מקור מקוון לתובנות במחקר על מנהיגות, חדשנות ואסטרטגיה. הטור התפרסם באתר 99u
 

 

הטור מתפרסם בגיליון נובמבר של  מגזין TheMarker

לקבלת גיליון הכרות חינם, חייגו: 1-700-700-250



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#