הגזר והמקל - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
פרוטליקס מציגה

הגזר והמקל

ב־19 שנות קיומה הצליחה פרוטליקס לייצר רק תרופה אחת, אף שפיתחה שיטה פורצת דרך לייצור חלבונים מתרביות של תאי גזר. חוזה הפצה נדיב עם פייזר ובלעדיות הפצה בארצות הברית לא מנעו את נפילתה בבורסה בשנתיים האחרונות. האם המשקיעים יחזרו להאמין בחברה מכרמיאל השווה 1.8 מיליארד שקל?

3תגובות

שש השנים האחרונות הפסידה פרוטליקס 160 מיליון דולר במצטבר. את 2011 סיימה החברה מכרמיאל בהפסד שיא של 37 מיליון דולר ועם הכנסות של 3 מיליון דולר בלבד. בהנהלת החברה לא מתחייבים על המועד שבו היא תגיע לרווחיות, ורק מקווים שזה יהיה "בטווח הלא רחוק". סימני השאלה הרבים בנוגע לעתידה של פרוטליקס גרמו לכך שאיבדה כמעט מחצית משוויה מתחילת 2011. מאז שהחלה להיסחר בבורסה בשנת 2006 מנייתה איבדה כ־92% משוויה, הרחק ממדד תל אביב 100 שמציג תשואה של כ־34% בתקופה זו.
אלא שפרוטליקס אינה עוד סטארט אפ ביוטכנולוגי המוכר חלומות. במאי האחרון קיבלה החברה את אישור רשות הבריאות האמריקאית (FDA) לשיווק תרופתה הראשונה - אללייזו (Elelyso), לטיפול במחלת הגושה. האישור הישראלי לשיווק התרופה הגיע בעקבותיו.

פרוטליקס מתיימרת להיות הרבה יותר ממיזם של תרופה אחת. גם לאחר הנפילה של מנייתה בשנה וחצי האחרונות היא נסחרת במדד תל אביב 100 בשווי של 1.8 מיליארד שקל. בשוק מעריכים כי החברה תעבור לרווחיות ברבעון האחרון של השנה הנוכחית - וזה המקום לבחון אם פרוטליקס נמצאת בעיצומו של משבר מתמשך או שזו הזדמנות למשקיעים. כפי שנראה, לחברה יש פוטנציאל לזינוק מרשים, אך גם להתרסקות כואבת.

מפעלי פרוטליקס
פרוטליקס

פרוטליקס הוקמה ב־1993 על ידי המדען ד"ר יוסף שאלתיאל המשמש גם כיום סמנכ"ל המחקר והפיתוח שלה. את חבלי הלידה שלה היא עשתה בחממת מיטב שבצפון, כשהיא נהנית מתמיכה ממשלתית, וב־1996 עברה למוסך בקרית שמונה. זה היה השלב שבו חבר אליה ד"ר דוד אביעזר, מומחה לכימיה וביולוגיה מולקולרית, המשמש מנכ"ל החברה עד היום.

שוק היעד של פרוטליקס נמצא במחלות המתבטאות במחסור בחלבונים החיוניים לתפקוד הגוף. הדוגמה המוכרת ביותר למחלות אלה היא הסוכרת - שבה חסר לגוף אינסולין, חלבון שתפקידו לפרק את הסוכרים.

הפתרון של המדע לחוסרים האלה הוא ניסיון לייצר את החלבון בדרכים מלאכותיות. עד היום נעשה הדבר ברקמות של בעלי חיים או בני אדם. הקוד הגנטי מזוהה, מבודד ומשובט בתא מארח או בחיידק שמתחילים לייצר את החלבון שבו אנו מעוניינים. פריצת הדרך של פרוטליקס היא פיתוח שיטה לייצור החלבונים על ידי תאים מהצומח, וליתר דיוק – על ידי הגזר.  ביקור במפעלי החברה בכרמיאל חושף את המבקר לשקיות ניילון ענקיות המלאות במיץ גזר.

"הגזר מתאים גנטית לדי.אן.אי האנושי, הוא ניטרלי ואין בו שום סוג של חומר רעיל", מסביר אביעזר. מעבר לאיתור של סוג הצמח המתאים, ההישג של פרוטליקס הוא יכולתה ליצור סביבה שמתאימה לפעילות ייצור החלבון בצמח. הבחירה באחסון בשקיות, רמות הלחץ שבהן נמצא הנוזל, הטמפרטורה – כל אלה הם המפתח להצלחת התהליך. "הרעיון להשתמש בצמח הוא לא המצאה שלנו, אבל עד שהוקמנו הניסיונות כשלו", מספר אביעזר. "היו חברות שניסו לגדל תרופות בשדה תירס מהונדס גנטית – פשוט כי מדובר בתהליך קל יותר. התהליך הזה היה מסובך ברמה הרגולטורית כי תעשיית התרופות שמרנית בענייני בטיחות, ובשדה הגידולים פחות מבוקרים וחשופים יותר להשפעות חיצוניות. הייחוד שלנו הוא בכך שמימשנו את היכולת של האורגניזם הצמחי במערכת שבה מגדלים תרופות".

לייצור חלבונים בתאי צמח יש כמה יתרונות. המרכזי שבהם הוא העלות. התהליך זול באופן משמעותי מייצור חלבונים באמצעות תאים מן החי. "זה כמו ההבדל בין לגדל עציץ לבין לגדל כלב", מסביר אביעזר. הבדלי העלויות באים לידי ביטוי בצורת האחסון – שקיות פלסטיק לעומת מכלי נירוסטה, בחומרי הגלם וכן בבקרה על תהליך הייצור שמורכבת הרבה יותר בייצור חלבונים על בסיס תאים מן החי בשל הצורך ברמות סטריליות ובידוד גבוהות הרבה יותר משדורש הייצור של פרוטליקס. "את המפעל בכרמיאל הקמנו ב־20 מיליון דולר", הוא אומר.

יתרון נוסף נמצא ברמת הבטיחות. תאים מן הצומח לא יכולים להיפגע מווירוסים הפוגעים בבני אדם, כלומר, מדובר בחומת מגן ביולוגית. עם זאת וירוסים, טפילים ומזיקים אחרים הפוגעים בצמחים אינם מהווים סכנה לבני האדם.

 

 

הכתבה מתפרסמת בגיליון נובמבר של  מגזין TheMarker

לקבלת גיליון היכרות חינם חייגו: 5200*,
שלוחה 1

 

לאחר שפרוטליקס העריכה כי ביכולתה לייצר חלבונים על בסיס תאי צמח, נותר לה לבחור במחלה שלטיפול בה תפתח את התרופה הראשונה. "קיבלנו החלטה אסטרטגית להתמקד בתרופת דגל שתוכיח שהפלטפורמה שלנו עובדת. רק אז נוכל לפתח 20 תרופות נוספות", אומר אביעזר.

הבחירה נפלה על מחלת גושה, המוכרת בעיקר בזכות הבדיקות הגנטיות לנשים בהריון. זו מחלה גנטית נדירה הנובעת מהיעדרו של האנזים בגופנו שאחראי על פירוק שומנים או משיבוש בפעילותו. המחלה מתבטאת בהצטברות שומנים בטחול ובכבד, ובפגיעה בייצור כדוריות דם אדומות ובשלד. בעולם ידוע על 10,000 חולים בה, 6,000 מהם מטופלים בתרופות. ההערכות הן שיש מספר כפול של חולים לא מאובחנים.

נדירותה של מחלת הגושה היתה אחת הסיבות לבחירה בה. סיבה נוספת היתה השכיחות הגבוהה של המחלה בקרב יהודים אשכנזים – המהווים כ־6%־7% מהחולים במחלה בעולם. השכיחות הזו איפשרה לפרוטליקס לבצע את הניסויים שלה בישראל, באוכלוסיה ביתית. הנהלים של רשויות הבריאות קובעים כי בתרופה כזו די בניסויים בעשרות חולים כדי לקבל אישור מהרשויות. בד בבד, למרות נדירות המחלה, מדובר בשוק לא קטן - עלויות הטיפול בגושה הן 250 אלף דולר לאדם בשנה. המשמעות היא שוק עולמי של יותר ממיליארד דולר לפי חישוב המתייחס ל־6,000 החולים המטופלים.

אם השקעה במניות תנודתיות של חברות מצריכה סבלנות - ההשקעה בחברות המפתחות תרופות חדשות היא עניין לבעלי עצבים מברזל, ופרוטליקס מזכירה עד כמה. ביולי 2005 קיבלה החברה אישור לשלב הראשון של הניסויים הקליניים בתרופתה ובשנתיים החולפות זכתה להכרה מרשימה בקנה מידה ישראלי. ב־2005 היתה זו הדמות הבכירה בתעשיית הביוטכנולוגיה הישראלית, מייסד טבע אלי הורביץ, שהביע אמון בחברה והשקיע בה באמצעות חברת פונטיפקס שבשליטתו. ב־2006 חבר אליו בכיר נוסף בטבע, פיליפ פרוסט, כיום יו"ר החברה, והשקיע גם הוא בפרוטליקס. בסוף 2006 הכריזה החברה על חתימה על שיתופי פעולה עם טבע לייצור חלבונים לתרופות חדשות.

שווי גיוסי ההון של החברה העיד על הציפיות הגבוהות. בתחילת 2005 ביצעה החברה גיוס לפי שווי של 40 מיליון דולר. באמצע 2005 גייסה החברה לפי שווי של 70 מיליון דולר. השקעתו של פרוסט כבר הביאה את החברה לשווי של 115 מיליון דולר. במקביל מוזגה פרוטליקס לתוך חברה ציבורית בשליטת פרוסט, והחלה להיסחר בבורסה האמריקאית. באמצע 2007 הודיעה החברה שהיא עומדת להתחיל בשלב השלישי של הניסויים הקליניים לטיפול במחלת גושה.

המשקיעים של פרוטליקס קיבלו תיאבון. בסוף 2007 ניסתה החברה להנפיק מניות נוספות בארצות הברית ולגייס כסף לפי שווי של 700־800 מיליון דולר, מהלך שהיה מעניק לפרוסט והורביץ רווחים עצומים. אבל שוק ההון סימן לחברה להאט את הקצב, וההנפקה הסתיימה לפי שווי של 380 מיליון דולר בלבד.

נדירותה של המחלה, כמו גם העובדה שבשוק כבר יש תרופה למחלה, הקשו על קצב גיוס החולים לניסויים והצריכו עבודת הסברה רבה. בדצמבר 2008 גויס החולה האחרון לשלב השלישי של הניסויים ובסוף 2009 עמדה החברה לפרסם את תוצאותיהם. באמצע אותה השנה נדמה היה שהשמיים מתערבים לטובת החברה. זיהום התגלה במפעלה של חברת ג'נזיים המתחרה במסצ'וסטס. ג'נזיים החזיקה אז כמעט ב־100% משוק התרופות לגושה והגיעה למכירות של 1.25 מיליארד דולר לשנה. שלושה חודשים מאוחר יותר דיווחה פרוטליקס על הצלחה בניסוי השלישי והמכריע שלה. במקביל קיבלה מעמד של תרופת יתום בארצות הברית, המקנה לה בלעדיות בשיווק התרופה שלה במשך 7 שנים. מעמד של תרופת יתום נועד לעודד את החברות בענף הפארמה להשקיע בפיתוח תרופות הכרוך בהשקעה רבה.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והטורים במגזין ישירות לפייסבוק שלכם

בסוף 2009 ביצעה החברה את המהלך העסקי הגדול שלה כשחתמה על הסכם עם חברת התרופות הגדולה בעולם, פייזר, שלפיו האחרונה תפיץ ותשווק עבורה את התרופה שתייצר. פרוטליקס קיבלה בגין ההסכם 65 מיליון דולר מיד, ו־25 מיליון דולר בהמשך. עם זאת, על פי ההסכם פרוטליקס תקבל 40% מרווחי השיווק. שיתוף הפעולה עם פייזר גילם אפוא הכרה משמעותית ביכולות החברה, אבל גם ויתור של פרוטליקס על האפשרות של ללכת על כל הקופה ולהשיג רווחים מרביים על הפיתוח שלה. "שיעור של 40% מהרווח נחשב גבוה מאוד בתחום" טוען אביעזר, "השיעור הממוצע בענף, בבנצ'מרק, היה 15%־20%".

ואז הגיעה 2010 והזכירה כי בעולם התרופות שום דבר לא בטוח עד שהתרופה לא נמצאת על המדף. האישור מרשות התרופות האמריקאית התעכב. ה־FDA דרש מפרוטליקס נתונים נוספים על תהליך ייצור התרופה. כמו כן דרש ממנה לערוך ניסוי נוסף של החלפה – איתור של חולים המטופלים כיום בתרופה המתחרה של ג'נזיים ובדיקה שהחלפתה בתרופה של פרוטליקס לא תביא להידרדרות במצבם.

במקביל נכנסה לשוק מתחרה נוספת עם תרופה לגושה. חברת שייר האירית קיבלה בפברואר 2010 אישור FDA לשווק בארצות הברית את התרופה שפיתחה למחלה הזו. באוגוסט 2010 קיבלה שייר אישור מרשות התרופות האירופית לשווק את התרופה באירופה וגם מעמד של תרופת יתום, שפרוטליקס קיוותה לקבל בעצמה. הדחיות חייבו גיוס כספים נוסף, אך הוא לא היה בהיקף הצפוי ולפי השווי הנדרש. הביטוי המובהק ביותר לערעור הביטחון של שוק ההון בחברה ניתן כשפרוסט, שהשקיע בפרוטליקס 16 מיליון דולר ב־2006, מכר את מרבית אחזקותיו עד תחילת 2011.

פרוטליקס מגיעה אם כך לרגע האמת שלה - לאחר שהשוק כבר התאכזב וכמעט שכח ממנה. האיחור בהגעתה לשוק של התרופה למחלת הגושה השכיח את העובדה שהחברה פיתחה פלטפורמה ייחודית שאמורה לסייע לה לייצר עוד תרופות רבות. כל הצהרה על פיתוחים נוספים בקנה, מעוררת חשדנות כלפי החברה, שלקח לה 19 שנה להגיע לתרופה הראשונה שלה.

עדיין יש לפרוטליקס תוכניות גדולות: שר הבריאות של ברזיל הודיע לפני שנה וחצי על שיתוף פעולה עם פרוטליקס בטיפול בגושה, צעד שיחשוף אותה לשוק השני בגודלו בעולם של המחלה. פייזר פועלת להחדיר את התרופה גם לשווקים בהודו ובסין.

החברה נמצאת בקשר בימים אלו עם צבא ארצות הברית ומצפה ממנו להגדרת דרישות כדי שתוכל לספק תרופה שתהווה פתרון לשימוש בגזים רעילים נגד חיילים על בסיס מולקולה שגילתה. כמו כן החלה פרוטליקס בניסויים קליניים לפאברי, מחלה תורשתית נוספת שבה מחסור באנזים פוגע ביכולת הגוף לפרק שומנים וסוכרים.

עם זאת, חצי שנה לאחר שפרוטליקס דיווחה על קבלת אישור ממינהל התרופות בארה"ב, היא מתמהמהת מלהודיע על התקדמות בברזיל, גם ההתקדמות בפיתוח עבור צבא ארה"ב עדיין לא נראית באופק. ובפועל – אין למשקיעים במה להיאחז.

הפיתוחים של החברה יכולים להוביל  לרכישתה על ידי אחת הענקיות בתחום ולהצפת ערך למשקיעים. ההסכם של פרוטליקס עם פייזר שהופך אותה לשבויה של פייזר, מהווה חסם רכישה עבור מתחרות של פייזר. לפרוטליקס 65 מיליון דולר בקופה וכדאי שהיא תעבור לרווחיות בשנה הקרובה. המעבר הצפוי לרווחיות ברבעונים הקרובים הוא מבחן מכריע עבור החברה. בכל תסריט שיהיה - מי שבוחר להיצמד לפרוטליקס צריך לזכור שמדובר בהרפתקה לטווח ארוך שסופה אינו ידוע.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#