ברגע זה נופשים 38 אלף איש באמצעות אתר Airbnb.com - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
כמה שווה הדירה שלכם בסאבלט?

ברגע זה נופשים 38 אלף איש באמצעות אתר Airbnb.com

שירות השכרת הדירות Airbnb מאפשר לכל אחד להפוך את ביתו למקור להכנסה צדדית, ומציע לתיירים אלטרנטיבה זולה, פשוטה וידידותית לחדרי המלון הסטנדרטיים. כך משנה כלכלת השיתוף סדרי עולם בענפי התיירות והמלונאות

8תגובות

כמו הרבה מהפכות אחרות, גם זו של Airbnb נולדה כמעט במקרה, בסלון דירתם המשותפת של שני חברים. ג'ו גביה ובריאן צ'סקי, שני מעצבים תעשייתיים מסן פרנסיסקו, עזבו בשנת 2007 את מקומות העבודה שלהם במטרה להפוך ליזמים. עודם מחפשים רעיון למיזם, זיהו השניים הזדמנות להכנסה צדדית קטנה שתעזור להם בתשלומי שכר הדירה. "עמד להיערך בעיר כנס גדול בתחום העיצוב ובבתי המלון לא היו מספיק חדרים בסוף השבוע", מספר גביה למגזין TheMarker. "חשבנו על זה שיש לנו מקום בסלון, אז הוצאנו מזרן מתנפח והלנו שלושה אנשים".

דירת נופש המוצעת להשכרה באתר של airbnb

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והטורים במגזין ישירות לפייסבוק שלכם

העסקה הבסיסית שהציעו גביה וצ'סקי היתה משתלמת מאוד לשני הצדדים. כל אחד מהאורחים שילם 80 דולר ללילה, לעומת כ־300 דולר שהיה משלם במלון סטנדרטי, וקיבל לא רק מקום לינה אלא חבילת אירוח שלמה שכללה גם איסוף משדה התעופה, ארוחת בוקר, הדרכה באתרים בעיר ובילוי משותף; המארחים נהנו מהכנסה צדדית נאה שכיסתה את דמי השכירות ששילמו ובסך הכל הרוויחו 1,000 דולר באותו סופשבוע. כשהאורחים התעניינו באילו עוד מקומות יוכלו להתארח בשיטה זו, הבינו גביה וצ'סקי שיש להם רעיון: אתר המתווך בין בעלי נכסים המעוניינים להשכיר אותם לטווחי זמן קצרים לבין תיירים המחפשים אלטרנטיבה זולה ואטרקטיבית ללינה בבתי מלון.

כדי להפוך את הרעיון המקורי לעסק ולאתר מתפקד נזקקו היזמים לאיש טכנולוגיה וצירפו אליהם את ניית'ן בלצ'רזיק, מתכנת המשמש כיום סמנכ"ל טכנולוגיות ב־Airbnb. "ביום הראשון היה לנו רעיון, ביום השני היה לנו אתר, ביום השלישי התחלנו לקבל חשיפה תקשורתית בבלוגים לעיצוב", מספר גביה, שנטל על עצמו את תפקיד סמנכ"ל המוצר בחברה החדשה.

מאז השקתו עבר האתר כמה גלגולים, נוספו לו יעדי אירוח נוספים, ונעשו בו שיפורים רבים. ואולם הרעיון שבבסיסו נותר דומה: כל בעל נכס – דירה, בית פרטי, חדר או אפילו סירה - יכול להציע אותו להשכרה בעבור סכום שאותו הוא קובע. ההזמנה והתשלום עבור שכירת הנכס נעשים באמצעות האתר, והכסף מועבר למשכיר 24 שעות לאחר מועד הצ'ק אין ובתום בדיקה שבה Airbnb מוודאת כי השוכר אכן מרוצה. הרווח של Airbnb מגיע מעמלות שהיא גובה מהשוכרים ומהמשכירים: בעלי הנכסים משלמים לחברה 3% מערך העסקה, ואילו המשכירים משלמים לה עמלה שנעה בין 6% ל־12%, בהתאם לגובה סכום העסקה.

אפקט דגני הבוקר

הרעיון נשמע מוצלח מכדי להיכשל, ואולם גביה מספר כי הדרך לשינוי עולם האירוח לא היתה נטולת מהמורות. "בתחילה נתקלנו בבעיה קלאסית של ביקוש והיצע", הוא מספר. "היה עלינו ליצור את שניהם". כדי לתת לאתר את הדחיפה הראשונית שלה נזקק, ארזו החברים את חפציהם ויצאו לניו יורק, שם  נמצאו רוב הנכסים שהיו רשומים באתר. "היו לנו 75 מארחים ובמשך כמה שבועות נפגשנו עם כולם", אומר גביה. "גם ישנו בבתים שלהם, ככה שהיינו לקוחות של השירות שלנו. הם העלו בפנינו כל מיני בעיות שלא חשבנו עליהן ולא הכרנו". התברר, למשל, שבעלי דירות רבים אינם מחזיקים בתמונות מוצלחות של דירותיהם ואינם יודעים כיצד לצלם אותן. בתגובה השיקו היזמים שירות חינמי של צילום דירות. כיום מעסיק האתר כ־3,000 צלמי פרילאנס שמצלמים את הנכסים עבור בעליהם.

לחשיפה משמעותית ראשונה זכתה Airbnb זמן קצר לאחר השקת האתר, כאשר בדנוור התקיימה ועידת המפלגה הדמוקרטית – אותה ועידה שבסופה נבחר ברק אובמה כמועמד לנשיאות. כ־80 אלף מבקרים היו צפויים להגיע לדנוור לרגל הוועידה, ואילו היצע חדרי המלון בעיר הסתכם בכ־28 אלף חדרים בלבד. המחסור בחדרי אירוח מסורתיים היה הזדמנות פז עבור הסטארט אפ הצעיר, שאפשר לתושבי העיר להציע חדרים למבקרי הוועידה. "אנשים התחילו להצטרף ל־Airbnb והשמועה עברה מפה לאוזן בין שכנים", נזכר גביה.
העסקה באמצעות האתר השתלמה לכולם: לאורחי הוועידה היא הציעה פתרונות לינה במחירים שפויים לעומת המלונות, שהעלו את מחירי החדרים שלהם בתגובה לביקוש הגדול; לתושבים היא פתחה אפשרות שלא היתה קיימת קודם לכן להרוויח מהאירוע שהתקיים בעירם.

 

הכתבה מתפרסמת בגיליון נובמבר, גיליון החדשנות והשיווק השנתי של  מגזין TheMarker

לקבלת גיליון הכרות חינם, חייגו: 1-700-700-250

 

 

בזמן הוועידה נקטה החברה כמה מהלכי שיווק לא שגרתיים במטרה להגביר את החשיפה לשירות החדש. היא שיווקה דגני בוקר באריזות שעליהן הופיעו קריקטורות של המתמודדים במירוץ לנשיאות, ברק אובמה ויריבו הרפובליקאי ג'ון מקיין, וגייסה את זמרת הפופ קייטי פרי כדי שתצטלם עם האריזה הממותגת ותמכור אריזות חתומות. עד מהרה אזלו מהשוק כל 500 האריזות עם דיוקנו של אובמה והפכו לפריטי אספנות. Airbnb הרוויחה ממכירתן 30 אלף דולר, והסכום הזה הוא שאפשר לה להחזיק מעמד עד שהצליחה לגייס משקיע ראשון.

אירועי הוועידה הדמוקרטית לכדו את תשומת לבו של פול גרהם, משקיע ומייסד תוכנית ההאצה המובילה לסטארט אפים בעמק הסיליקון Y-Combinator.  "החבר'ה האלה היו חיות", אמר מאוחר יותר למגזין Fast Company, על רקע הבחירה ב־Airbnb כאחת מ־50 החברות החדשניות לשנת 2012. "זו היתה הפעם הראשונה שבה מימנו סטארט אפ שהוקם על ידי שני מעצבים ומתכנת". בסבב הסיד, שבו השתתף גרהם, גייסה Airbnb 600 אלף דולר.

בשני סבבי גיוס שהשני בהם, ביולי 2011, כבר בוצע לפי שווי של יותר ממיליארד דולר, גייסה עד היום החברה 120 מיליון דולר. הכסף הגיע מקרנות מובילות בעמק הסיליקון כמו סקויה קפיטל, אנדרסין הורוביץ וגריילוק פרטנרס וגם ממשקיעים פרטיים כמו גרהם ואשטון קוצ'ר. לפי דיווחים בבלוג הטכנולוגי טק קראנץ' מספטמבר האחרון, החברה נמצאת כעת בעיצומו של סבב גיוס שלישי בהיקף 100 מיליון דולר לפי שווי של 2־3 מיליארד דולר. באוקטובר דווח כי פיטר תיל, ממייסדי פייפאל והמשקיע החיצוני הראשון בפייסבוק, מעוניין להשקיע בחברה.

את היקף הכנסותיה לא חשפה Airbnb עד היום, אך לפי הערכות שהובאו בטק קראנץ', המתבססות על הערכה שלפיה מחיר הממוצע של לילה המוזמן דרך האתר הוא 100 דולר, מחזור ההכנסות השנתי של החברה הוא 170־240 מיליון דולר.

נ' זה נכס

כנראה שגרהם לא היה מהסס להשקיע ב־Airbnb אילו היה רואה כבר אז את הנתונים שחשפה החברה בקיץ האחרון: מאז הקמתו ועד ל־19 ביוני 2012 הוזמנו באמצעות האתר כ־10 מיליון לינות, כמחציתן מתחילת 2012 ועד לאותו תאריך; הרוב המכריע של ההזמנות שמתבצעות כיום באמצעות האתר הן מגולשים הנמצאים מחוץ לארצות הברית (חלק מהצמיחה התאפשר הודות לרכישות של החברה הבריטית Crashpadder והחברה הגרמנית Accoleo במהלך השנה האחרונה); בכל שתי שניות נרשמת באתר הזמנה לאחד מ־200 אלף הנכסים הפעילים הרשומים בו, המפוזרים על פני יותר מ־25 אלף ערים ו־192 מדינות; ובארצות הברית לבדה עלה בשנה החולפת הביקוש ללינה בנכסים פרטיים עלה ב־240%.

הצמיחה במספר הלילות שהוזמנו באתר לוותה בהתרחבות גלובלית. כיום מפעילה Airbnb עשרה משרדים ברחבי העולם שכולם, למעט המטה הראשי שבסן פרנסיסקו, הוקמו בשנה החולפת. גם ישראל הצטרפה לחגיגה. למרות אוכלוסייתה הזעירה, אומר גביה, ישראל היא אחת מ־20 המדינות שתושביהן הם המשתמשים הפעילים ביותר ב־Airbnb, והשוק הישראלי הוא בין הצומחים ביותר של החברה. נכון לספטמבר 2012, הוא מגלה, הוזמנו בישראל כ־80 אלף לינות – גידול של 400% מאז תחילת השנה. רוב הלינות האלה הוזמנו בנכסים הנמצאים בתל אביב, אך גם ירושלים והגליל הם יעדים מבוקשים.

גידול משמעותי בשימוש ב־Airbnb בקרב ישראלים חל בקיץ שעבר, במהלך המחאה החברתית: צעירים תל אביבים רבים עזבו את דירותיהם, נדדו לאוהלים ברוטשילד, והשכירו את הנכסים לתיירים במטרה להגדיל את הכנסותיהם. גביה מספר כי רוב המארחים הישראלים הרשומים באתר משתייכים לעשירונים העליונים של האוכלוסייה: מארח פעיל בישראל מרוויח בממוצע 22 אלף שקל.

גם בתיירות היוצאת ישראל מפגינה צמיחה מרשימה. מתחילת 2012 גדל מספר הלילות שהוזמנו על ידי ישראלים בחו"ל פי שלושה והגיע לכ־90 אלף. כפי שניתן לצפות, היעדים המובילים לישראלים הם הערים הגדולות בארצות הברית ובאירופה ובהן ניו יורק, לונדון, רומא, ברצלונה, אמסטרדם, פאריס ולוס אנג'לס.

צמיחת הפעילות של Airbnb בישראל לוותה במאמצים מצד החברה שבמסגרתם ביקרו כאן בספטמבר האחרון כמה מבכיריה. "Airbnb פועלת באופן קבוע לא רק לתרגום האתר לשפה הנהוגה בכל מדינה, אלא ללוקאליזציה מלאה של האופרציה כולה", מסביר מנהל פעילות Airbnb במרכז ומזרח אירופה, אויגן מירופולסקי, שאחראי בין השאר על פיתוח השוק הישראלי. "בישראל המשמעות היא שאנחנו כבר מציעים לקהילה המקומית שלנו תמיכה בעברית, המרה לשקלים ותוכנית לצילום הנכסים חינם". כמו כן, המארחים הישראלים נהנים מביטוח שמעניקה החברה נגד נזקים שעלולים להיגרם לנכסיהם.

כמו במדינות אחרות, גם בישראל ניתן להשכיר מגוון נכסים. "אנחנו רואים בישראל לא רק דירות אופנתיות קטנות באזור נווה צדק בתל אביב אלא גם בתי חוף יפים וסירות", מספר מירופולסקי, שכמו רבים ממנהלי החברה, נוהג להשתמש בשירותיה בעצמו. "במהלך השנה האחרונה גרתי ביותר מ־60 נכסים שרשומים ב־Airbnb במטרה להכיר את הקהילה שלנו יותר טוב", הוא אומר. "קרבה למארחים שלנו מובילה לשירות משופר. מעבר לכך, אני פשוט נהנה לפגוש אנשים שונים מכל רחבי העולם".

השוק המשותף

המודל של Airbnb משתלב היטב בתפיסה הצומחת המכונה "כלכלת שיתוף" (Sharing Economy), וזכתה בשנתיים האחרונות לרוח גבית מגלי המחאות החברתיות ששטפו מדינות רבות בעולם. בדומה למיזמים של שיתוף מכוניות פרטיות או נסיעות במונית, גם כאן הרעיון הוא יצירת זירת מסחר פתוחה במשאב שנמצא ברשות הפרט ושלא נעשה בו שימוש או לא מופק ממנו רווח. סימנים לפריחתו של טרנד עולמי זה ניכרים בהשקעות המופנות בחודשים האחרונים לסטארט אפים כמו שירות השכרת המכוניות הפרטיות Getaround שגייס באחרונה 13.9 מיליון דולר (אחד ממייסדיו הוא הישראלי יונתן אדירי). בסן פרנסיסקו, עירם של מייסדי Airbnb שהיא מובילה עולמית בנוכחות של מיזמים שיתופיים, פועלים גם הסטארט אפים Lyft ו־SideCar, המקשרים בין נהגים לנוסעים הזקוקים לטרמפ. SideCar גייסה באוקטובר 10 מיליון דולר מקרן לייטספיד ומגוגל ונצ'רס.

אחת ממובילות התפיסה השיתופית היא היזמת הסדרתית ליסה גנסקי, שמכרה בעבר חברות לקודאק ו־AOL וחיברה את הספר "הסבך: מדוע עתיד העסקים טמון בשיתוף" (The Mesh: Why the Future of Business Is Sharing). בהרצאה שנשאה ב־TED טענה גנסקי כי מכוניות פרטיות בארצות הברית ובאירופה נמצאות בשימוש בעליהן רק כ־8% מהיממה - כלומר, במשך יותר מ־90% מהזמן המכוניות עומדות ללא שימוש, גורמות להוצאות כבדות לבעליהן ומשפיעות על תכנון הערים והתשתיות. "אם נסחט חזק דברים שזרקנו, נמצא שיש בהם הרבה ערך" היא מוסיפה.

פריחתם של עסקים שיתופיים, אומרת גנסקי, אינה מונעת רק מצמיחתן של טכנולוגיות המאפשרות את קיומם, אלא גם מהמשבר הכלכלי המתמשך. "המיתון מאיץ בנו לבחון מחדש את חיינו האישיים והמקצועיים", קבעה בטור שפרסמה ביולי האחרון בהאפינגטון פוסט. "בעקבות זאת אנו בוחנים מחדש את הדברים שלהם אנו מייחסים ערך. לדוגמה, נוכחותם הקבועה של המכשירים הניידים שמספקים לנו מידע מיידי ונוח הופכת את השיתוף לבלתי נמנע, בכך שהיא מעניקה לנו גישה לסחורות ולשירותים שאנחנו צריכים בדיוק בזמן שבו אנו זקוקים להם".

על הפוטנציאל הכלכלי של הטרנד מעיד האמון שנותנים בו המשקיעים. בטור שפורסם בגיליון התחזיות ל־2012 של השבועון "אקונומיסט" הצביע רון קונווי, יועץ מיוחד לקרן האנג'לים SV Angel, על התחומים הבאים שבהם צפויים סטארט אפים להפוך לחברות בשווי מיליארד דולר: "המגמה שמעוררת את הסקרנות הרבה ביותר ב־2012 היא צמיחתם של שווקים המקשרים בין משתמשים (Peer to Peer Markets) ועלייתה של הצריכה השיתופית", כתב קונווי. "יש תנועה גוברת של אנשים שמעוניינים לשכור יותר מלקנות - להיות בעלי גישה, אבל לא הבעלים. יזמים משתמשים בתובנות טכנולוגיות וחברתיות כדי ליצור קהילות המבוססות על אמון עבור אותם שווקים החדשים. Airbnb, שבונה שוק בתחום השכרת מרחב המגורים, היא דוגמה מובהקת לכך".

מילת המפתח היא אמון. "זה הרוטב הסודי שבבסיס כל שירות כזה", קובע גם המייסד גביה, שמספר על האמצעים השונים להגברת האמון בין המשכירים לשוכרים, שהטמיעה Airbnb במערכת שלה, בהם מנגנון דירוג לאורחים ולמארחים, והאפשרות המוצעת למארח לסרב לעסקה עם אורח שקיבל דירוג נמוך ממארחיו הקודמים. גם שיטת החיוב הנהוגה באתר, שבה Airbnb מטפלת בהעברת התשלום ואין החלפה פיזית של כסף בין השוכר למשכיר, מוסיפה לתחושת הקהילה ומונעת מבוכה משתמשים החשים אי נוחות במעמד התשלום, אומר גביה, ואולם מעל הכל, הוא מדגיש, פריחתו של האתר מעידה על הפוטנציאל הגדול של כלכלת השיתוף. "בתיירות נמצא הפוטנציאל הגדול ביותר אבל אני מאמין שזו רק ההתחלה", הוא מסכם. "נראה בוודאי עוד מיזמים רבים כאלה בכל תחום שבו יש נכסים שניתן לחלוק".

מה לגבי ההשפעה הרחבה יותר של כלכלת השיתוף על המודלים הקיימים? האם אתה רואה ב־Airbnb חדשנות משבשת שעתידה לטלטל את תעשיית המלונאות והנופש?
"זו תעשייה גדולה של 3 טריליון דולר. אני מאמין שאנחנו מגדילים את העוגה השלמה ולא נוגסים בחלקה של הלינה המסורתית. אנחנו מביאים תיירות לאזורים שהיו עד היום מחוץ לעוגת התיירות, ונותנים לעוד אנשים אפשרות להתפרנס ממנה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#