המהפכה התעשייתית הבאה תהיה תוצרת בית - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
חידושים והמצאות

המהפכה התעשייתית הבאה תהיה תוצרת בית

בעשור האחרון למדנו איך לתכנן, לבנות ולמכור מוצרים חדשניים בעצמנו. עכשיו מגיע שלב יישום החומר

5תגובות

במבנה טרומי נמוך קומה, בפאתי אזור התעשייה המנומנם של העיירה אנפילד שבקונטיקט, יושב פיטר האסיק על דרגש נמוך ולוגם תה רותח. על רצפת ההאנגר רחב הידיים מפוזרים חלקי מתכת ופיסות פלסטיק, רכיבים אלקטרוניים וכלי עבודה. על שולחן פלסטיק שלרגליו גלגלים מונח מחשב נייד. על המסך מוצג שרטוט תלת־ממדי של מה שנראה כמכשיר הדפסה רחב מידות, ואכן, באחת מפינות החדר ניצבות זו לצד זו ארבע מדפסות כמעט זהות. השעה עשר בבוקר ובנו של האסיק, ניל, מגיע באיחור לסייע לאביו להרכיב מדפסת חמישית מתוך ערימת הפריטים המבולגנת שעל הרצפה. הוא נושא עמו ארגז קרטון המעוטר באותיות סיניות שאסף זה עתה מסניף הדואר, וכשהוא פותח אותו מבצבצים ממנו אינספור חוטי חשמל צבעוניים.

איור: מאיה שלייפר

האסיק הוא מהנדס מכונות בהכשרתו. לפני כשנתיים עזב את עבודתו בחברת הטכנולוגיה Gerber Scientific, שכר את המבנה הצנוע וייסד בו חברה חדשה, Motion Production. כעת הוא מתכוון להוציא לפועל חלום שהוא מטפח כבר שנים רבות ולהפוך את המצאתו, מדפסת המונעת על ידי מנוע בודד, לאבטיפוס ראשוני שבבוא העת יפותח לכדי מוצר סדרתי. מחר אמור לצאת המשלוח הראשון של מדפסות פרי פיתוחו לכמה חדרי תצוגה של ציוד הדפסה מקצועי, והעבודה מרובה. בלי לבזבז זמן מתחילים האב ובנו במלאכת ההרכבה שתימשך עד השעות הקטנות של הלילה.

יוזמות של ממציאים פרטיים כהאסיק הופכות יותר ויותר שכיחות בשנים האחרונות. נגישות למידע בכל תחום, זמינות של חומרים וירידה בעלות השימוש בטכנולוגיות מתקדמות הן בין הגורמים המתדלקים את המגמה החדשה, ומביאים לכך שכיום כמעט כל אחד יכול להפוך במהירות ובקלות רעיון למוצר פיזי, לייצר אותו ולשווק אותו כמעט בעצמו. בשנתיים האחרונות נרשמה עלייה משמעותית, של יותר מ־30%, במספר הבקשות שהגישו אנשים פרטיים או חברות קטנות למשרד הפטנטים האמריקאי. בתוך כך גדל ביותר מפי שלושה מספרם של החברים החדשים בארגון הממציאים הגדול ביותר בארצות הברית, United Inventors Association. מספר המבקרים באירוע World Maker Faire, חגיגה שנתית של ממציאים ביתיים שמתקיימת בניו יורק בראשית אוקטובר, חצה השנה לראשונה את ה־50 אלף.

יש המוצאים את הסיבה לכך בהאטה הכלכלית ובעלייה באבטלה בארצות הברית שהביאו רבים להעביר שעות במרתפים ובמוסכים, אך מובן כי מאחורי המגמה החדשה יש גם מניעים עמוקים יותר. המספרים כה משמעותיים עד שאין מנוס מלבשר על צמיחתו של מעמד יצרני חדש בארצות הברית. ישנם גם כאלה שמרחיקים לכת וקובעים שזוהי מהפכה של ממש.

הדפס לי כבשה

היסטוריונים מכנים את שנות התפר שבין סוף המאה ה־19 לתחילת ה־20 בארצות הברית "תור הזהב של הממציאים". הטלפון, מכונת הכתיבה, העט הנובע, המצלמה האישית, מקרן הקולנוע והרוכסן הם רק חלק קטן מרשימה כמעט אינסופית של רעיונות שהפכו באותן שנים למציאות, יוצרו באופן המוני ושינו את פני החברה האנושית. ירידי הסחר העולמי שהיו פופולריים מאוד באותם עשורים משכו אליהם מאות אלפי מבקרים שבאו להיחשף לחידושים האחרונים. ואולם, בדרכם של הממציאים ניצבו אתגרים ומכשולים רבים, כלכליים וטכנולוגיים כאחד, שהקשו על הפיכתם של רעיונות למוצרים. ברבים מהמקרים רק אלה שזכו לכך שעבודתם תמומן על ידי חברה מסחרית גדולה או ספונסר עשיר היו אלה ששמם נרשם בסופו של דבר בדפי ההיסטוריה.

 

הכתבה מתפרסמת בגיליון נובמבר של  מגזין TheMarker

לקבלת גיליון הכרות חינם, חייגו: 1-700-700-250

 

גם כיום ניצבים ממציאים בפני קשיים רבים, אך בידי הממציאים הביתיים של העידן הנוכחי ישנם כלים שאלכסנדר גרהם בל ותומאס אדיסון לא היו מעלים בדעתם: תוכנות מחשב זולות וקלות לתפעול, כמו SketchUp שבבעלות גוגל, מעניקות גם לאלו שמעולם לא למדו שרטוט טכני יכולת לתכנן מודלים תלת־ממדיים מורכבים; ביוטיוב אפשר למצוא סרטוני הדרכה בכל נושא כמעט - החל בכיפוף אלומיניום, עבור ביצירת תרכובות כימיות וכלה ברובוטיקה; מפעלי ייצור סיניים מעמידים את פסי הייצור שלהם לשירותם של ממציאים ויצרנים מכל העולם, ובמחירים נמוכים מאוד; מדפסות תלת־ממד שמחירן יורד במהירות מאפשרות ליצור אבות־טיפוס וגם מוצרים מוגמרים בזמן קצר; ואתרי אינטרנט שמציעים פלטפורמה לשיווק ישיר הופכים את הגישה לשוק לקלה מאי־פעם.

אחד הכלים החשובים בעולם הייצור הביתי הוא המדפסת התלת־ממדית, שמייצרת חפץ פיזי על פי פקודות הנשלחות מתוכנה הנדסית. ישנן כמה שיטות להדפסה כזו, אבל עיקרון הפעולה בכולן דומה: ראש ההדפסה מניח שכבות של פולימר פלסטי זו על גבי זו בהתאם להדמיה הממוחשבת עד לקבלת החפץ המוגמר. באמצעות מדפסות אלה ניתן לבנות מודלים ואף מוצרים מוגמרים המשלבים חומרים וצורות שונות באופן שנחשב לדמיוני לפני כן. מחירן של המדפסות ירד בשנים האחרונות עד כדי כך שכיום ניתן לרכוש אחת כזו - למשל, מדפסת הקוד הפתוח Markerbot - במחיר הנמוך מ־1,500 דולר. רק לפני חמש שנים היה מחירה של מדפסת מסוג זה יותר מ־100 אלף דולר, והן היו נחלתם של מתי מעט. Markerbot, שהשיקה את מדפסת התלת־ממד שלה ב־2009, מכרה מאז כ־7,500 יחידות ממנה, ומחזור המכירות השנתי שלה הוא כ־15 מיליון דולר.

חסרונן העיקרי של מדפסות התלת־ממד הוא פעולתן האיטית, שאינה מאפשרת להשתמש בהן לייצור המוני אמיתי. תהליך הערמת השכבות עשוי לקחת שעות רבות או אפילו כמה ימים - תלוי במורכבותו של האובייקט. לכן, לפחות עד לפריצת הדרך הטכנולוגית הבאה, הדפסה תלת־ממדית משמשת בפועל בעיקר ליצירתן של קבוצות קטנות של אובייקטים בהתאמה אישית, כמו אבות טיפוס או חפצי אמנות. עם זאת, יישומים עתידיים של ההדפסה התלת־ממדית מסעירים את הדמיון; כך לדוגמה, צופים כי בעתיד הלא רחוק ישמשו מדפסות כאלה לייצור המוני של לוחות אם למחשבים, על כל הרכיבים האלקטרוניים הכלולים בהם. "בתוך שנים ספורות טכנולוגיות של ייצור עצמי יהיו מקובלות בעסקים קטנים ובתי ספר; בתוך עשור או שניים, לכל משק בית ומשרד תהיה מכונה משל עצמו", טוענים החוקרים הוד ליפסון מאוניברסיטת קורנל ומלווה קורמן ממכון המחקר Triple Helix Innovation, בדו"ח שהגישו ב־2010 למשרד המדע ומדיניות טכנולוגית של הממשל האמריקאי. "בתוך דור יהיה לנו קשה להסביר לנכדינו איך הסתדרנו בלי מכשירים כאלה, ואיך נאלצנו לקנות דברים באינטרנט ולחכות עד שהם הגיעו לתיבת הדואר".

ג'ונגל פיתוח

מדפסת התלת־ממד היא רק דוגמה אחת לאמצעי טכנולוגי שעד לא מזמן היה מחוץ להישג ידו של האדם הפשוט מפאת מחירו, מורכבותו או גודלו. באחרונה גוברת גם הפופולריות של כרסומות ה־CNC השולחניות - מעין מחרטות משוכללות המיועדות לעיבוד שבבי מתכת וקשת רחבה של חומרים אחרים - הודות לירידה חדה במחירן. באופן דומה, ניתן כיום לתכנן לוחות מודפסים למכשירים אלקטרוניים באמצעות תוכנה קלה יחסית לשימוש כמו CadSoft Eagle, לשלוח את הקובץ ליצרן לוחות ולקבל בתוך כמה ימים מוצר מוגמר ומתפקד. "הטכנולוגיות האלה מסירות את המחסומים הנובעים מהצורך במיומנות מיוחדות או השקעה במכונות כבדות", כותבים ליפסון וקורמן במסקנות הדו"ח שלהם, "כך שהצרכנים, לראשונה מאז העידן הטרום־התעשייתי, יכולים להוביל את תהליכי התכנון והייצור".

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והטורים במגזין ישירות לפייסבוק שלכם

העורך לשעבר של מגזין Wired, כריס אנדרסון, לא חוסך במלים כשהוא מתאר את ההתעוררות החדשה: "אנו עושים צעדים ראשונים במהפכה תעשייתית חדשה, שלישית", כותב אנדרסון בספרו החדש, Makers: The New Industrial Revolution, שיצא לאור באוקטובר. "המהפכה הראשונה היתה המצאת הקיטור והקמתם של המפעלים הגדולים; השנייה היתה זו של עידן המידע שיצרה את תעשיית ההיי טק; והשלישית היא זו של תנועת היוצרים. בעשור האחרון עסקנו בגילוי דרכים חדשות לעבודה משותפת דרך האינטרנט; בעשור הבא ניישם את הלקחים שהפקנו. העתיד לא שייך אך ורק לעסקים וירטואליים ברשת, נהפוך הוא - הם מושרשים בעולם האמיתי".

אנדרסון, האחראי למטבע הלשון "הזנב הארוך", שהפך מונח מפתח בכלכלת האינטרנט, מסתמך גם על ניסיונו האישי. בספר הוא מתאר כיצד סבו, שהמציא בשנות ה־40 מערכת השקיה אוטומטית, נאלץ להמתין שבע שנים מרגע רישום הפטנט ועד שהמוצר שפיתח הגיע למדפי המשתלות. אנדרסון שחזר את התהליך שעבר סבו בכלים של המאה ה־21. הוא מצא באינטרנט עמיתים בעלי עניין דומה בממטרות, השתמש בתוכנות קוד פתוח ותכנן שעון השקיה המופעל באמצעות אפליקציית סלולר שיכול גם להפעיל ולכבות את עצמו על פי תחזית מזג האוויר. אחר כך שלח את התוכניות למפעל ייצור שהפך אותן למוצר מוגמר. התוצאה: המשימה שגזלה מסבו של אנדרסון שבע שנים וכסף רב בוצעה בתוך חודשים מעטים ובהוצאה כספית של כ־5,000 דולר בלבד.

פייר אומידיאר

סיפור זה ממחיש היטב כיצד "תנועת היוצרים", כפי שקורא לה אנדרסון, רותמת את האינטרנט ואת הטכנולוגיות החדישות כדי לבנות מוצרים ממשיים. קוד פתוח, שיתוף עם עמיתים, תוכן משתמשים - מונחים שמגיעים מעולם התוכנה וההיי טק - מתאימים את עצמם כעת לעולם המוצרים הפיזיים ומאפשרים את המהפכה. "לתופעה יש השפעה שחורגת מזו של היזם הפרטי הבודד או בעל התחביב - היא יכולה להשפיע על כלכלתן של מדינות", כתב אנדרסון במאמר שפרסם בעיתון הבריטי "גרדיאן". "עובדה היא שכל מדינה הרוצה לשמור על עוצמתה חייבת להחזיק בבסיס תעשייתי איתן. אפילו כיום, כרבע מכלכלת ארצות הברית בנויה על ייצור מוצרים פיזיים. תעשיות מידע ותוכנה אולי זוכות להרבה פרסום אך למעשה מעסיקות חלק קטן מהאוכלוסייה. לתנועה החדשה יש יכולת להמציא כלכלת ייצור חדשה שתחליף את זו הגוועת, על מפעליה העצומים וצבאות הפועלים האדירים, והיא תחולל מהפכה של ממש".

ההמון ישלם

כדי להפוך תחביב למקור הכנסה ורעיון למוצר נדרשים עדיין גב כלכלי ומקורות מימון. מה שמאפשר את צמיחתן של חברות קטנות המפתחות רעיון בודד היא עלייתה של שיטת מימון חדשה יחסית שלא היתה אפשרית ללא האינטרנט - מימון המונים (Crowdfunding). אתרים כמו Kickstarter ו־Indiegogo בארצות הברית או Headstart ו־Mimoona בישראל פותחים ערוץ תקשורת ישיר בין היזם לבין מספר אדיר של משקיעים פוטנציאליים. סכום ההשקעה המבוקש ממשקיע בודד הוא בדרך כלל קטן מאוד (75% מהתשלומים בקיקסטרטר קטנים מ־50 דולר), ובתמורה זוכה המשקיע במוצר עצמו או בהטבות אחרות, אם אכן יגויס הכסף הדרוש.

מעבר לגיוס כספים הכרחי בשביל להתחיל במיזם, פרסום באתרים מסוג זה משמש יזמים רבים כמכשיר לקבלת מושג על השוק ולבדיקת הפוטנציאל המסחרי של ההמצאה ומידת העניין שהיא מעוררת.

המשקיעים באתרים אלה בדרך כלל אופטימיים מאוד לגבי סיכויי ההצלחה של המצאותיהם, אף שאלה נראות לעתים אזוטריות ממש. כך למשל, הסיר שפיתח המהנדס דייויד טולדו, שממיר את החום שהוא אוגר בעת הבישול לאנרגיה שניתן להשתמש בה אחר כך למטרות אחרות, צבר בתוך שבועות אחדים מימון בסך 126 אלף דולר; אקווריום מדוזות זוהר, פרי המצאתו של אלכס אנדון מסן פרנסיסקו, גרף 130 אלף דולר ועבר לשלב הייצור ההמוני; ואילו קלווין גייס, פועל בניין מיוטה שבחן אפשרות לייצר עט (סטילוס) ייעודי לאייפד, הצליח לצבור בתוך שלושה שבועות סכום של 35 אלף דולר שאפשר לו לייצר סדרה ראשונית של 1,500 יחידות. קמפיינים שלא מצליחים לעורר עניין ולגייס את הסכום הדרוש מאותתים ליזמים שאולי הרעיון שלהם זקוק לליטוש או לבחינה מחדש.

מי שבידיו מוצר מוגמר יכול לבחור שלא לעבור דרך מנגנוני השיווק המסורתיים ובמקום זאת להגיע אל הצרכנים ישירות, באמצעות אתרים כמו Etsy או fab.com המתמחים בפריטים שנוצרו בעבודת יד ובסדרות קטנות. "הקמעונאים הגדולים מחליטים על מגוון המוצרים שימכרו ומעניקים לצרכנים אפשרויות בחירה מצומצמות", אמר ביוני האחרון מייסד אתר הקניות החברתי thefancy.com, ג'וזף איינהורן, למגזין "פורבס". "אנחנו הופכים את המודל על הראש בכך שניתן לרכוש דרכנו כל מותג, קטן או גדול, וכן ישירות מהממציא או היצרן הביתי. כל אחד הוא עורך או אוצר של חנות".

יח"צ

לא כולם שותפים לתחושת האוטופיה. גם בפני אלה שהצליחו לפתח מוצר חדש ומקורי, לייצר אב טיפוס ראשוני שלו ואפילו למכור כמה יחידות ממנו עדיין עומדים כמה חסמים, המפרידים בינם לבין ההצלחה העסקית. הכלכלן מתיאס קריג מאוניברסיטת טקסס, למשל, מבקש להזכיר שלמרות האטרקטיביות של תיאוריית הזנב הארוך, ועל אף שהיכולת הטכנית לייצור המוני בכמות קטנה קיימת, המציאות בעולם הקמעוני היא ריכוזית ומוגבלת מאוד, גם כיום. "בארצות הברית ישנן שלוש קמעוניות - וולמארט, טארגט ו־Kroger - שהמכירות בשלושתן גם יחד הן כ־20% אחוז מכלל המכירות בחנויות, וקמעונית אחת, אמזון, השולטת ברוב המסחר המקוון", מתאר קריג את המציאות המסחרית הנוכחית. "מכאן שיש מלחמה אמיתית בין היצרניות הגדולות על שטחי המדף בחנויות האלה. מה עוד שחברות אלה שואפות לשלוט לא רק במכירה אלא גם בשלבי הייצור והפיתוח, על מנת להגדיל את הרווחיות לבעלי המניות שלהן, כך שכל רשת מעניקה קדימות למוצרי הבית ולמותגים שלה".

וולמארט דווקא קיימה בתחילת השנה תחרות בין יותר מ־4,000 ממציאים ויזמים עצמאיים תחת הכותרת Get On The Shelf. הממציאים שלחו סרטוני וידאו שבהם תיארו את המצאותיהם, והזוכים בשלושת המקומות הראשונים, שנבחרו בהצבעות הגולשים באתר התחרות, זכו בפרס כספי ובזכות למכור את מוצריהם בסניפי הרשת הבינלאומית.
גם שיטת הפטנטים, שנועדה להגן על אותם ממציאים קטנים, הפכה להיות יקרה מדי בשביל רבים מהם. לפני 100 שנה רישום פטנט היה זול ופשוט ולא הצריך ליווי של עורך דין; כיום, מחירו של רישום פטנט יכול להגיע בקלות לעשרות אלפי דולרים, סכום משמעותי מאוד בשביל אדם פרטי. השקעת ממון זה לא מבטיחה בהכרח שהפטנט אכן יאושר או שפרי ההמצאה לא יועתק על ידי חברות גדולות. אלה, באמצעות גיבוי של מחלקה משפטית מיומנת ומנוסה, מוצאות דרכים להפוך את ההעתק לחוקי באמצעות שינוי קל מהמקור. לא מפתיע אם כן שרבים מעדיפים לוותר על תהליך הרישום כולו מכיוון שגם מאבק בבית משפט בכדי להגן על פטנט או עיצוב שנחשד כמועתק יכול להימשך שנים, לעלות מאות אלפי דולרים ולהביא את התובעת לפשיטת רגל עוד בטרם ניתן פסק דין.

הכל אנשים

כוח ההמון הגלום באינטרנט, שבו תמיד יימצא מישהו עם תשובה לשאלה שנשאלה; התחכום מצד אחד והנגישות מצד שני שאליהם הגיעו תוכנות ה־CAD, שמסוגלות לקחת רעיון גולמי ולהפוך אותו לתוכנית שממנה ניתן לבנות מוצר; מדפסות התלת־ממד ומכונות הייצור הביתיות שהופכות לנגישות יותר ויותר - כל אלה פותחים אופקים חדשים לממציאים והופכים את הייצור הביתי לאפשרי. ואולם במרכז התמונה עומדים עדיין אנשים יצירתיים: אלה שפועלים במוסכים, בסדנאות, במחסנים ובחצרות אחוריות ברחבי העולם. קשה לדעת מה מספרם או מה מניע אותם. הם יכולים להיות בעלי השכלה פורמלית או לא; חלקם שוקדים על מוצר שישנה את העולם, ואחרים רק מחפשים דרך טובה להתפרנס בכבוד.

יחצ

חוקרים מבית הספר לעסקים באוניברסיטת MIT ביצעו מחקר מעמיק וחובק עולם בנושא, ופרסמו בסתיו אשתקד את מסקנותיהם. להערכתם, יותר מ־11.7 מיליון אמריקאים בוגרים הם ממציאים או עוסקים בשיפור המצאות קיימות מתוך כוונה מסחרית. מכאן שגם אם לא מדובר בצעדיה הראשונים של מהפכה תעשייתית חדשה כפי שקובע אנדרסון, אלא בסתם עיסוק פורה לשעות הפנאי או תחליף למקום עבודה שכבר לא קיים, זוהי בכל זאת תנועה גדולה של אנשים שרוצים להפוך את חיי כולנו לטובים יותר באמצעות יצר ההמצאה, החדשנות והמקוריות. כלים כבר יש להם - עכשיו רק צריך לתת להם צ'אנס.

פיטר האסיק, למשל, בטוח שהמדפסות שלו יכולות להפוך ללהיט בקרב מקצועני ההדפסה. המנוע היחיד שלהן חרישי, הפעלתן פשוטה והאחזקה שלהן זולה מאוד, אך להאסיק מצפה עוד דרך ארוכה לפני שיגלה אם ההימור שלקח כשהחליט לייצרן בעצמו אכן ישתלם. כאדם שאוהב לשלוט בכל פרטי התהליך, הוא מתקשה לחשוב על האפשרות של בניית פס ייצור מסודר במפעל חיצוני, אם יהיה ביקוש אמיתי למוצר. בינתיים מצפה לו ולבנו לילה ארוך של הברגות, הלחמות, מדידות ואריזות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#