התשובה נמצאת בשאלה - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

התשובה נמצאת בשאלה

הנה מעגליות חסרת היגיון: יועצים פיננסיים שואלים את הלקוחות שאלה שעליה עונים הלקוחות מה שהיועצים אמרו להם שהיא התשובה הנכונה

4תגובות

נחמד להאמין שהעולם פשוט ושקיימות בו תשובות טובות לשאלות הקשות שמטרידות אותנו. אך לאמיתו של דבר המציאות שבה אנו חיים, בדרך כלל, מורכבת ואינה מובנת לנו עד תומה. בשורה התחתונה, אנו נדרשים להשקיע זמן כדי לעזור לאנשים להבין איך להתמודד עם המורכבות של חייהם במקום לעסוק בהמצאת מנגנונים לפישוט המורכבות.

דוגמה מצוינת למה שקורה כשמפשטים מורכבות מתרחשת בענף הניהול הפיננסי האישי. כשאנו מתמודדים עם דבר מורכב כמו כסף, יש לנו צורך לפשט את הבעיה. אך לעתים קרובות אנו מפשטים אותה יתר על המידה באמצעות יצירת פתרונות אינסטנט בסגנון "הוסף מים ובחש".

כדבר שבשגרה, יועץ פיננסי נוטל אחוז אחד מהנכסים שתחת ניהולו - לשנה! - כדי לנהל את תיק ההשקעות, ומקבל החלטות השקעה על סמך התשובות שלנו לשתי שאלות: 1. "כמה מהשכר הנוכחי שלך תצטרך לעת פרישה?" 2. "מהי סבולת הסיכון שלך, למשל, בסולם מ־1 עד 10?"

למען האמת, אני חושב שאפילו קופים מאולפים יכולים לעשות את אותה עבודה פשוטה בהינתן התשובות לאותן שתי שאלות. אין ספק שאלגוריתמים יכולים לעשות זאת, וכנראה עם הרבה פחות טעויות. זה פשוט לא דבר שעליו אנחנו צריכים לשלם אחוז אחד מהנכסים המנוהלים. אבל הסיבה האמיתית שאיננו צריכים לשלם על כך היא שהשאלות הללו אינן עוזרות לייעל את תיק ההשקעות שלנו.

כדי להוכיח זאת, שאלתי אנשים רבים את אותן שתי שאלות. התשובה הנפוצה ביותר לשאלה הראשונה היתה 75%. אחרי בירורים שערכתי, למדתי שרוב האנשים נקבו בסכום הזה משום ששמעו מיועצים פיננסיים ומאמצעי התקשורת שזהו כלל אצבע. אפשר לראות את המעגליות חסרת ההיגיון: יועצים פיננסיים שואלים את הלקוחות שאלה שעליה עונים הלקוחות מה שהיועצים אמרו להם שהיא התשובה הנכונה.

כאשר שיניתי את השאלה ל"איך אתה רוצה לחיות לעת פרישה?" וחישבתי היכן אנשים רוצים לחיות, מה הם רוצים לעשות וכן הלאה, גיליתי שלמעשה הם יזדקקו כמעט לכפליים הסכום: כ־135% (חשבו כמה כסף תצטרכו אילו היו לכם תשע שעות נוספות ביום לבזבז אותו).
הצגתי לאנשים גם את שאלת הסיכון, תוך גיוון האפשרויות בקצות הסקאלה. לחלקם אמרתי שהקצה הנמוך הוא 100% במזומן והקצה הגבוה הוא 85% במניות ו־15% באיגרות חוב. לאחרים אמרתי שהקצה הנמוך הוא 100% באיגרות חוב והקצה הגבוה הוא 100% בנגזרים. מבלי להתחשב בסוג ההשקעה, אנשים בחרו במשהו בסביבות השלב החמישי בסולם, בהתבסס על מידת מוכנותם לקחת סיכונים יותר מאשר על מה שחשבו שהוא הממוצע.

אז מה יש לנו? שירות שעולה אחוז לשנה ומבוסס על שתי שאלות לא מאוד שימושיות.

אולי הגיע הזמן להפסיק עם המשחקים. שירותים פיננסיים - ועסקים באופן כללי - צריכים לאמץ את המורכבות והקשיים שהם חלק בלתי נפרד מחיינו. קל מאוד לראות מדוע לא סביר שזה יקרה: זה יותר קשה מפתרונות אינסטנט, שמציעים סיפוק מיידי ואת אשליית הקדמה. אבל אם לא נודה כמה מורכב העולם וכמה מעט אנחנו יודעים באמת, לא נחפש שאלות מחודדות יותר, דרכים מוצלחות יותר להבין את העולם ותשובות טובות יותר. הבנה מעמיקה של מה שאנו מנסים להשיג תמיד תניב תשובות טובות יותר מגישת "אדום זה רע, ירוק זה טוב", אפילו אם איננו מרגישים כך.

פרופ' דן אריאלי הוא חוקר ומרצה בבית הספר למינהל עסקים באוניברסיטת דיוק בצפון  קרוליינה, ומחבר רבי המכר "לא רציונלי ולא במקרה"  ו"לא רציונלי אבל לא נורא". © מפרסומי "הרווארד ביזנס רוויו" (המופצים על ידי "ניו יורק טיימס")

הטור מתפרסם בגיליון אוקטובר של  מגזין TheMarker

לקבלת גיליון הכרות חינם חייגו 1-700-700-250



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#