איים של צמיחה - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
אינדונזיה

איים של צמיחה

בעוד שהכלכלות המפותחות מתמודדות עם משברי חובות, אינדונזיה הכפילה את גודל כלכלתה תוך עשור בזכות צריכה מקומית גבוהה. הפסקות החשמל המרובות במדינה והפקקים בג'קרטה לא עוצרים את מסע הקניות של המעמד הבינוני המתפתח. Next 11 - כתבה רביעית בסדרה

תגובות

ג'קרטה, בירת אינדונזיה, נפתחות בשנים האחרונות עוד ועוד גלידריות פרוזן יוגורט. להיט שנות ה־80 בארצות הברית ובאירופה כובש עכשיו את הצעירים ואת בני מעמד הביניים במדינה. האימוץ המאוחר של הטרנד המערבי והבחירה בגלידה זו אינם נובעים רק ממודעות למשקל יתר – זוהי אחת הדרכים של אינדונזים רבים להביע התקרבות אל תרבות המערב.
"לאינדונזיה מגיעים כדי לראות איך איסלאם, דמוקרטיה ומודרניות משתלבים בהצלחה", אמרה מזכירת המדינה של ארצות הברית, הילרי קלינטון, בביקורה ב־2009 במדינה הרביעית בגודלה בעולם שבה נמצאת האוכלוסייה המוסלמית הגדולה בעולם – יותר מ־200 מיליון מוסלמים מתוך 248 מיליון תושבים. אין פלא שקלינטון חולקת לה שבחים. מדינת האיים בדרום מזרח אסיה, שהיא הכלכלה ה־16 בגודלה בעולם, מתבלטת והופכת ליעד השקעות אטרקטיבי הודות לצמיחה מרשימה ולמשטר יציב.

אי–פי

כך, ממשלתה הצליחה להוריד את יחס החוב־תוצר מ־150% ב־1998 ל־26% ב־2011. בשבע השנים האחרונות הצליחה אינדונזיה להגיע לצמיחה של לפחות 5% בכל שנה. באותה העת כלכלות מפותחות במערב כמו ארצות הברית צללו אל משברים פיננסיים, ואחרות כמו כלכלות גוש היורו עדיין שקועות עמוק בתוך משבר חובות. כולן יכולות רק לחלום על צמיחה של 6.4% כפי שהיתה באינדונזיה ברבעון השני של 2012.

מתוך 11 הכלכלות שסימן ג'ים אוניל מגולדמן סאקס ב־2005 ככאלה שיהפכו למובילות בעולם עד 2050 בולטת אינדונזיה יחד עם מקסיקו, קוריאה הדרומית וטורקיה. ארבע המדינות, המכונות MIST, הכפילו את גודל הכלכלות שלהן בעשור האחרון. בסוף 2011 הצטרפו סוכנויות דירוג האשראי לכלכלנים המחמיאים והעניקו לאינדונזיה המלצת השקעה, לראשונה מאז המשבר הפיננסי של 1998.

לפני כ־15 שנים אינדונזיה נפגעה קשה מהמשבר ביבשת אסיה. שער הרופי האינדונזי ומחירי הנפט צנחו ומשקיעים זרים ברחו מהמדינה. הממשלה נאלצה להוציא כ־50 מיליארד דולר לחילוץ מוסדות שקרסו. בשל המשבר נאלץ ראש הממשלה אז, סוהרטו (למרבית בני האי האינדונזי יאווה יש רק שם משפחה), להתפטר. סוהרטו, שהנהיג שלטון רודני אך בתקופתו נרשם שגשוג כלכלי, ייזכר בעיקר כמי שהורה על טיהורים אתניים ופלש למזרח טימור. בעקבות התפטרותו נערכו לראשונה בחירות דמוקרטיות ב־1999.

השינוי הפוליטי הוביל שינוי כלכלי בזכות צעדים מוצלחים שביצעה הממשלה. אחד המרכזיים שבהם היה ביזור סמכויות, מהלך שהחל ב־2001 ובמסגרתו העבירו שליש ממשרדי הממשלה את פעילותם לממשלות מקומיות עד 2006. ב־2005 הפחיתה הממשלה באופן דרסטי את הסובסידיה לדלק - צעד שגרר התנגדות של התושבים, אך שחרר 10 מיליארד דולר להשקעה בפרויקטים מעודדי צמיחה. נשיא אינדונזיה כיום, סוסיליו במבנג יודהויונו, ממשיך את דרכם של קודמיו בתפקיד ומוביל מדיניות המתמקדת במעבר מכלכלה המבוססת על חקלאות לכלכלה המבוססת על ייצור תעשייתי.

היתרון הגדול ביותר של אינדונזיה מבחינה כלכלית הוא אוכלוסייתה הצעירה. יותר מ־50% מתושבי המדינה הם בני פחות מ־29. הממשלה מודעת לכוח הכלכלי העצום שלהם, ומשקיעה בחינוך הצעירים 16% מתקציבה – הנתח הגדול ביותר ממנו. הצעירים בוגרי האוניברסיטה מתמחים בעיקר בתחומי ההיי טק והפיננסים, ורבים מהם מתגוררים בערים הגדולות. נתונים אלה יוצרים שוק עבודה דינמי הצומח בכ־2.3% בשנה. חברות בינלאומיות רבות פתחו מפעלים במדינה מתוך כוונה לנצל את האוכלוסייה המשכילה והשכר, שנותר עדיין נמוך יחסית לעולם המערבי.

הצעירים האלה תורמים להתרחבותו של מעמד ביניים, המאופיין ברמה גבוהה של צריכה ובאימוץ של טרנדים מערביים. הצריכה מסייעת לעסקים המקומיים לצמוח לעומת עסקים דומים במדינות אחרות, הסובלים מההאטה הפיננסית בעולם המערבי. התוצאה - 70% מהתמ"ג במדינה מקורם בצריכה פרטית.

לפי הבנק הבריטי סטנדרד צ'רטרד, החברות האינדונזיות הן היציבות ביותר באסיה בעיקר מכיוון שאינן תלויות ביצוא. בעוד סין והודו נאבקות בירידה בביקושים מאירופה ומארצות הברית, באינדונזיה מכריזים על פרויקטים חדשים בתחום הנדל"ן ופותחים מפעלים בקצב מסחרר. הבנק מציין כי תשע מתוך עשר חברות באינדונזיה צופות עלייה ברווחים ברבעון השלישי, ושמונה מתוך עשר חברות צופות עלייה בשולי הרווח. במקביל, היקף היצוא של אינדונזיה ממשיך לרדת. ביוני האחרון הגיע גירעון הסחר של המדינה ל־1.32 מיליארד דולר, לאחר שהיצוא צנח ב־16.4%. כיום שומרת אינדונזיה על יתרות מט"ח בהיקף של 110.5 מיליארד דולר - עלייה משמעותית לעומת 20 מיליארד דולר ב־1997 - וממשלתה מצהירה כי לא תהסס להתערב בשוק המט"ח כדי לשמור על יציבות הרופי.

מי פנוי בג'קרטה?

עם זאת, השעטה קדימה אינה כל הסיפור. בדצמבר 2011 אישר הפרלמנט חקיקה שמקילה על הממשלה לרכוש קרקעות לבניית תשתיות, והנשיא הודיע על כוונתו להשקיע השנה 18 מיליארד דולר בכבישים, בנמלי הים ובנמלי התעופה כדי להמשיך בתנופת הצמיחה. דבריו אלה חושפים את אחת הבעיות הבולטות של אינדונזיה - התשתיות הרעועות.

באזור הבירה מתגוררים 28 מיליון תושבים, אך בהעדר רכבת תחתית הם נאלצים להשתמש בתשתיות תחבורה מיושנות. ג'קרטה נושאת את התואר המפוקפק של העיר הגדולה בעולם שאין בה רכבת תחתית, והפקקים בעיר עצומים. אמנם הממשלה פרסמה תקנה המחייבת לפחות שלושה נוסעים בכל מכונית שנוסעת בבירה, אך התקנה לא הקלה על הפקקים. בעקבות זאת הציע יודהויונו להעביר את הבירה לעיר אחרת. אין זו הפעם הראשונה שהרעיון עולה, שכן הנזק הנגרם מהפקקים ומהעומס על התשתיות בעיר מגיע לכ־3 מיליארד דולר בשנה. ואולם, הסבך הביורוקרטי של אינדונזיה עוצר את התקדמות התוכניות.

בעיה נוספת: שליש מתושבי המדינה מתמודדים עם אספקת חשמל לא סדירה. ביולי האחרון הממשלה הודיעה כי היא שוקלת להתנות עסקות עם מדינות הרוכשות ממנה גז נוזלי בכך שישקיעו בפרויקטים של אנרגיה מתחדשת באינדונזיה. היעד שהציבה הממשלה להשקעות זרות ישירות בה השנה הוא 22.4 מיליארד דולר - עלייה של 18% לעומת 2011. לפי גובה ההשקעות ברבעון הראשון של השנה - 5.6 מיליארד דולר - נראה כי ניתן להשיג את היעד.

סימן שאלה אחר שבפניו ניצבת הכלכלה הוא המשאבים הטבעיים. כיום אינדונזיה היא היצואנית הגדולה בעולם של פחם, שמן דקלים ובדיל. בשטחה נמצא מכרה הזהב הגדול בעולם. גם בתחום הגז הטבעי היא מובילה, ונחשבת היצואנית השלישית בהיקפה של גז נוזלי (LNG). בתחום הנפט, לעומת זאת, סובלת אינדונזיה ממחסור בהשקעות, ולכן נעצר הפיתוח של שדות נפט חדשים. מגזר הנפט והגז נשלט על ידי הממשלה, וכל חברה זרה המעוניינת להשקיע בתחום נאלצת להתמודד עם מכשולים ביורוקרטיים ועלויות גבוהות. בעבר התבססה כלכלת אינדונזיה על יצוא הנפט ונהנתה מהעלייה במחירי הנפט בשנות ה־70, אבל ב־2008 לא הצליחה המדינה לעמוד בביקוש המקומי ויבוא הנפט עלה על הכמות שייצאה. שינוי זה הוביל לפרישתה מארגון יצואניות הנפט אופ"ק.

בעוד יודהויונו מפזר הצהרות על השקעות עתידיות ופיתוח המדינה, כמה אנליסטים וכלכלנים מצננים את ההתלהבות. אמנם המדינה נמצאת בתקופת שגשוג, אך הם סבורים כי לא ניתן להתבסס על הביקוש המקומי בלבד. מעבר לכך, הגידול ברמות השכר אינו מצליח להשיג את הגידול בתמ"ג ואת הגידול באינפלציה, שמתקרבת ל־6%. צעירי המדינה אמנם הביאו לכך שהאתר הפופולרי ביותר באינדונזיה הוא הרשת החברתית פייסבוק, אך שיעור חדירת האינטרנט נחשב לנמוך - רק 20% בקרב תושבים בני 14 ומעלה. העוני במדינה הגיע ב־2011 לרמה של 12.3%, והאיים הקטנים והמבודדים ביותר הם גם העניים ביותר. אנדראס הרסונו, כתב "ניו יורק טיימס", פרסם במאי השנה מאמר שבו טוען כי ההאדרה של אינדונזיה מוגזמת וכי השלטון במדינה הוא מוסלמי מיליטנטי ומדכא נשים ומיעוטים.

הבורסה עלתה ב־800%

בורסת אינדונזיה נמצאת בבירה ג'קרטה. יש בה שלושה מדדים בולטים: המדד הכללי JCI שבו נסחרות 451 חברות; מדד LQ45, העוקב אחר 45 החברות בעלות הנזילות הגבוהה ביותר; ומדד JII, העוקב אחר 30 החברות הגדולות העומדות בתקני האיסלאם ואינן מעורבות בפעילויות הימורים, בנקאות ומימון, וכן בייצור ובשיווק של מוצרי מזון ומשקאות אלכוהוליים המנוגדים למסורת האיסלאם. מתחילת השנה רשם מדד JCI עלייה של 7%, ובעשור האחרון רשם עלייה של כ־800%.

בדומה למדינות אחרות בעלות צביון מוסלמי, גם באינדונזיה סוחרים באיגרות החוב האיסלאמיות המכונות סוקוק, שנועדו לעקוף את האיסור הדתי על הלוואה בריבית. באיגרות חוב אלה מחולקים, למשל, הרווחים בין בעליהן לבין החברה המנפיקה אותן, במקום לשלם ריבית למשקיעים.

ישראלים יכולים להשקיע באינדונזיה באמצעות תעודות סל וקרנות העוקבות אחר מדינות נקסט 11 או אחר הכלכלות החזקות באסיה, וכן באמצעות השקעה בחברות המובילות במדינה הנסחרות גם בארצות הברית.

בין שתי המדינות אין יחסים דיפלומטיים, אך קיימים קשרים עסקיים לא ישירים. תיירים ישראלים אינם יכולים לקבל אשרת כניסה למדינה, ולכן בין היתר אינם יכולים להגיע לאי באלי, המכונה "אי האלים" או "גן העדן האבוד". לצורך עסקים מאשרת אינדונזיה הגעה של ישראלים אם גוף מוכר אחראי עליהם בתקופת שהותם בה.

 

הכתבה מתפרסמת בגיליון ספטמבר של  מגזין TheMarker

לקבלת גיליון הכרות חינם חייגו 1-700-700-250



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#