"מה הטעם לצבור גוגואים אם לא אוהבים לשחק בהם?" - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
מה למדתי

"מה הטעם לצבור גוגואים אם לא אוהבים לשחק בהם?"

שלמה קרמר, יו"ר ומנכ"ל אימפרבה ואחד מייסדי צ'ק פוינט ידע תמיד שהוא יזם. מה אפשר ללמוד ממנו?

8תגובות

שלמה קרמר, אחד משלושת המייסדים של צ'ק פוינט לצדם של גיל שויד ומריוס נכט, הפך מאז עזיבתו את החברה ב־1999 למעצמת אבטחה של איש אחד באמצעות השקעות בסדרה ארוכה של חברות אבטחה ישראליות. אופן פעילותו הפך אותו למייצג המובהק ביותר בתעשיית ההיי טק לזן חדש של משקיעים – הסופר אנג'ל, משקיע פרטי הפועל בחברות רבות, במקרים רבים בתחום התמחות צר.

את אימפרבה, העוסקת באבטחת יישומי אינטרנט, הקים לפני כעשור והוא משמש בה יו"ר ומנכ"ל. החברה, המעסיקה כיום 450 איש בישראל ובארצות הברית, הונפקה בסוף 2011 ונסחרת בשווי של 700-800 מיליון דולר. לצדה השקיע בחברות רבות בתחום אבטחת המידע, בהן פאלו אלטו נטוורקס שהונפקה ביולי האחרון ושווה קרוב ל־4 מיליארד דולר, Trusteer ,Watchdox ואינקפסולה, שמאפשרת לאתרים של חברות קטנות ובינוניות להתגונן מפני האקרים באמצעות מודל מבוסס מחשוב ענן ואליקנטו, שפיתחה פלטפורמת שיווק אוטומטית לעסקים קטנים. ההשקעה האחרונה שלו, כ־2 מיליון דולר, היתה ב־Lacoon Security שהוקמה על ידי בוגרים צעירים של יחידת 8200, שם שירת קרמר, ומפתחת "חומת אש" לטלפון הסלולרי.

קרמר, 46, סיים תואר שני במדעי המחשב. הוא  נשוי ואב  לחמישה. בשנתיים האחרונות הוא מתגורר בפאלו אלטו.

שלמה קרמר
שרון בוקוב

 

"בדיעבד אני יודע שתמיד הייתי יזם. כשהייתי ילד נורא אהבתי לקרוא מדע בדיוני. סיפור אחד בשם 'עבודה', מתוך הספר 'מחר כפול 9' של אייזיק אסימוב, הרשים אותי במיוחד. תואר שם עולם של אנשים שלא לומדים, אלא עושים מבדקים ואז משתילים להם ידע בתחום מסוים. רק אדם אחד לא עבר את המבדקים. לא משתילים לו כלום והוא מרגיש כמו כישלון, אבל אז הוא נבחר להיות היזם, זה שיידע לפתור בעיות חדשות. התחברתי מאוד לסיפור הזה, והוא השפיע עלי עמוקות. בגיל צעיר מאוד הבנתי שזה הגורל שלי, להיות יזם. אפשר לומר שאני יזם בדי.אן.איי.


"אופי יזמי כולל בחלקו אי התאמה למסגרות. בצופים הייתי שעתיים בערך. הגעתי, וכשהסבירו לי מה זה ת"ס־תס"ח הבנתי שהמסגרת הזאת לא מתאימה לי. מעולם לא הייתי שכיר, ואפילו בצבא עשיתי דברים על פי דרכי. את בית הספר דווקא אהבתי, כי לימדו שם דברים מעניינים.

"יזמות לשם יזמות, מוצלחת ככל שתהיה, לא מספקת. בכיתה א', כשהתחילה עונת הגוגואים, למדתי שיעור חשוב ביזמות. אישית, גוגואים לא עניינו אותי, אבל עניין אותי האתגר. לקחתי 'הלוואת גוגואים' מחבר שלי, עמית, שכולם קראו לו פיתה, והודעתי על קיומה של הגרלה שהפרס בה יהיה כמות גוגואים גדולה. כל מי שרצה להשתתף היה צריך לשלם חמישה גוגואים כדי לקנות כרטיס. מכיוון שהפרס היה קטן יותר מהתשלום שהצטבר, נותרתי בסוף הפסקה אחת ובידי כמות הגוגואים הגדולה בבית הספר. המיזם הצליח, אבל לימד אותי שיעור חשוב: מה הטעם בכל הגוגואים האלה אם אתה לא אוהב לשחק בגוגואים? אתה תורם ונתרם כאשר הנושא שאתה עוסק בו מעניין אותך באמת.

"כדי להשפיע על הצלחת המיזם צריך להיות משקיע אקטיבי ולהשקיע במה שמבינים. אני מאמין בהשקעה בלב תחומי העניין שלי או בתחומים משיקים, מסיבה פשוטה: היכולת להבדיל בין רעיון טוב לפחות טוב גדולה הרבה יותר בתחום שאני מכיר אותו היטב. מכיוון שאני רוצה להיות משקיע פעיל ולא פסיבי, אני צריך להכיר את תחום העיסוק היטב. אני בעד התפתחות אורגנית־טבעית ולא כזו שמדלגת מתחום לתחום. בנוסף, רעיונות להשקעה מגיעים פעמים רבות מתוך נטוורקינג, ובאופן טבעי אתה פוגש יותר את האנשים שנמצאים באותם תחומי עניין שלך.


"הערך של המיזם כולו נמדד במענה לבעיית הלקוח. החברות ביני לבין גיל (שויד) החלה לפני שהקמנו את צ'ק פוינט. יום אחד הלכנו יחד לקנות מערכת סטריאו. אלה היו הימים הראשונים של הסי.די. באתי לאסוף אותו מהבית והוא הגיע לאוטו, אבל חזר לביתו כדי להביא סי.די מקולקל ושרוט. זה נראה לי מוזר. הוא התעכב בגלל זה וזה עצבן אותי, אבל הוא אמר שזה 'כדי לבדוק את המערכות'. כשהגענו לחנות הוא עבר מערכת מערכת, ובאמת ראינו שבמערכות טובות פחות הסי.די קופץ ובמערכות הטובות והיקרות הוא מנגן בסדר. המוכר כל כך התלהב מדרך הבדיקה שלו, שהוא קנה ממנו את הדיסק המקולקל במחיר גבוה פי חמישה מהמחיר של סי.די חדש ומנגן. שם למדתי שיעור: פתרון ללקוח צריך להיות פשוט ולספק מענה מוחלט לבעיה כואבת שלו. המסר הזה הוביל אותנו בצ'ק פוינט ומוביל אותי גם כיום.

"לא חשוב כמה הפרויקט של הלקוח מעניין, הפתרון חייב להיות יצירת אמנות. גיל ואני נפגשנו בראשונה בצבא בפרויקט מעפן ששנינו לא רצינו, כי לשנינו היו דברים מעניינים הרבה יותר לעשות. חלק מהפרויקט דרש כתיבת קוד ספציפית, משהו מבאס מאוד בעולם התוכנה. כשראיתי את הקוד שגיל כתב נדהמתי. זאת היתה יצירת אמנות, דבר מדהים ביופיו, כי גיל הוא מתכנת אמן. שם למדתי עוד שיעור: השאיפה למצוינות היא ערך ראשון במעלה והיא חייבת ללכת אתך בכל שלב.

"למדתי  לסמוך על תחושת הבטן. שותף מרכזי וחשוב שלי הוא מיקי בודאי, שעבד איתי בעבר באימפרבה וב־Trusteer ועכשיו ב־Lacoon. ראיתי אותו בפעם הראשונה לפני שנים, בפגישה לא חשובה. הוא לא אמר הרבה, אבל משהו נצרב לי בזיכרון, וכשהקמתי את אימפרבה הלכתי עם תחושת הבטן והחלטתי לדבר איתו. זה הוכיח את עצמו. חשוב לסמוך על האינטואיציה כי מנהל צריך לקלוט הרבה מידע, להבין, לנתח, לתת לו לשקוע ואז, בסופו של יום, לקבל החלטה בעזרת הגאט פילינג.

"אפשר ללמוד הרבה על אדם לפי הדברים הראשונים שהוא אומר על עצמו. בעבר עשיתי המון ראיונות עבודה. תמיד התחלתי את הראיון במשפט 'ספר לי על עצמך', בלי לכוון ובלי לשאול משהו יותר ספציפי. מעניין מאוד לשמוע מה אנשים מספרים על עצמם. יש כאלה שמתחילים עם המשפחה, ואחרים עם הקריירה או מאיפה הם באו. אפשר ללמוד הרבה על אדם לפי איך שהוא בוחר להציג את עצמו בתחילת השיחה.

"כדי להצליח באמת צריך לשמור על איזון בין יזמות לחיים הפרטיים. חשוב לזכור מהו הדבר הראשון החשוב לך. אלה תמיד החיים הפרטיים שלך. המשפחה, הילדים. נכון שזה לא תמיד פשוט, אבל עם השנים לומדים לאזן ולעשות ויתורים, לנהל כל הזמן דיאלוג פנימי וחיצוני כדי לוודא שאיש לא נפגע. ליזם הצעיר ששוכח את המשפחה שלו אני אומר: 'דיר באלק!'

"לפעמים צריך לקחת נשימה עמוקה וללכת הלאה. כשוודי אלן גומר לצלם סרט אחד כבר יש לו את התסריט של הסרט הבא. ככה הוא נלחם  בחלל שעשוי להיווצר, וככה נראים 50% מהסרטים שלו. אנשים אחרים בסיטואציה כזו עוזבים הכל ויוצאים לשנה של רכיבה על אופניים, ויש מי שפשוט, כמו שאומרים באנגלית, suck it up. אני עזבתי את צ'ק פוינט לאחר עשר שנים של עבודה משותפת מהצבא ואילך, וזה באמת לא פשוט לעזוב את הבייבי שלך.

"דע מה אתה רוצה - זה השיעור הראשון שהייתי נותן למנהל צעיר. אמרתי את זה לבן שלי כשהוא היה בן שמונה, וכיום הוא בן 20. החיים שלנו הם חד פעמיים, לכן המיומנות הראשונה שצריך לפתח היא ההבנה מה אתה רוצה לעשות במהלכם, ועדיף משהו שבאמת תיהנה לעשות. משם כבר אפשר ללכת קדימה".

 

הכתבה מתפרסמת בגיליון ספטמבר של  מגזין TheMarker

לקבלת גיליון הכרות חינם, חייגו: 1-700-700-250



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#