לא רוצים להיות חרדים עניים - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
100 המשפיעים 2012

לא רוצים להיות חרדים עניים

אריאל דרעי, טלי פרקש, שמואל חיים פפנהיים ובצלאל כהן הם מבטאי הרוח החדשה בקהילות החרדיות המסוגרות. יותר ויותר חרדים צעירים דוחים את השיטה שדנה אותם להתבדלות ולעוני, ומניעים תהליכי שינוי

15תגובות

השינוי, אומרת הקלישאה, מתחיל מבפנים, ובכל הנוגע לשינויים בחברה החרדית יש בכך מידה נכבדת של אמת. אחרי עשרות שנים של מאבק בין חרדים לחילוניים ניכר בראשונה שינוי. בתוך החברה החרדית קם זרם חדש של אנשים - יש המכנים אותם "חרדים חדשים" - שבוחרים להוביל לדרך אחרת של השתלבות ותרומה למדינה. כל זאת, כמובן, תוך שמירה על אורח החיים החרדי. אלה עדיין לא תזוזות טקטוניות, אבל באוויר בהחלט עולה ניחוח של מגמה חדשה.

איליה מלניקוב

התהליכים האלה אינם מנותקים לגמרי מההקשר החיצוני של מצוקה כלכלית גוברת או ביקורת מצד החילונים, ואולם חלק גדול מהם נובע מהחברה החרדית עצמה, ומונע על ידי סוכני שינוי - "מהפכנים" אם תרצו - שמובילים את השינוי מבפנים. מוקדם לאמוד את השפעתם, אך הם אלה שבלי כוח פוליטי מתווים לאחרים את הדרך, וקוראים לצעירים החרדים לקחת אחריות ולעשות מעשה. הנה ארבעה מהבולטים שבהם:


אריאל דרעי, מנכ"ל תנועת טוב

בגיל 20, בעודו לומד בישיבה חרדית, הבין אריאל דרעי שבוער בו הרצון למשהו אחר – לא רק ללימודי גמרא. עד אז עבר מסלול שגרתי: משפחה בת עשרה ילדים שבה כולם הלכו לישיבות או לסמינרים לבנות, ונשארו נאמנים לקודים החרדיים הנוקשים. דרעי רצה משהו אחר. הוא התגייס לצה"ל, פנה ללימודי משפטים ולאחר מכן קיבל ג'וב כעוזר פוליטי לשרי ש"ס. בעת ששימש עוזרו של סגן שר החינוך משולם נהרי, גילה שהוא לא לבד. "הבנתי שיש קבוצה גדולה מאוד באוכלוסייה החרדית שאין לה פתרון. צעירים שרוצים לרכוש השכלה ולעבוד. פוגשים אותם רק כשהם נושרים או כשהם מופלים לרעה", הוא מספר.

בעקבות ההבנה הזאת עשה דרעי תפנית, ומעורך דין פוטנציאלי נהפך למנהל המכללה החרדית בירושלים, שהכשירה אלפי סטודנטים חרדים לשוק העבודה. לפני חודשים אחדים מונה למנכ"ל תנועת טוב – מפלגה חרדית שחרתה על דגלה את הייצוג לחרדים שבוחרים לצאת לשוק העבודה ולהשתלב. "הבנתי שצריך מישהו שזאת תהיה המטרה שלו", הוא מסביר. "יש ציבור גדול שאף אחד לא מטפל בו. צריך להפסיק להסביר להם שהם סוג ב'".
טוב, שנוסדה על שורשי מפלגת פא"י החרדית, מפעילה כיום מוסדות חינוך לחרדים שמשלבים בין השכלה אקדמית או בגרויות לבין לימודי קודש. "7,300 סטודנטים חרדים בהשכלה הגבוהה הם סוכני השינוי", קובע דרעי. "המטרה שלנו היא לתת כוח לכל אותן התארגנויות פרטיות של אנשים שצריכים את העזרה הזאת".

 

 

הדירוג המלא מתפרסם בגיליון ספטמבר של  מגזין TheMarker

לקבלת גיליון הכרות חינם חייגו 1-700-700-250

 

 


בצלאל כהן, חוקר ופעיל חברתי

ה"אוקספורד של הישיבות", זהו אחד הכינויים לישיבת פוניבז' בבני ברק, מהישיבות המובילות במגזר הליטאי. בצלאל כהן, כיום בן 37, למד בפוניבז' כבחור ישיבה, אבל זה לא מנע ממנו לצאת למסע חיים שונה לגמרי. ב־2003, בעודו אברך, התעניין רבות בקיצוצים המסיביים שערך שר האוצר דאז, בנימין נתניהו, בקצבאות הילדים. הקיצוצים עוררו כעס בחברה החרדית, אבל כהן חשב הפוך. במאמר שפירסם בשם עט בעיתון החרדי "בקהילה", שאל אם על המגזר החרדי והאברכים להשתנות בעקבות הקיצוצים. לאחר מכן החל לחקור לעומק את הבעיות בחברה החרדית, גיבש כתבי מדיניות עבור גורמים רשמיים ופעל לשכנוע מקבלי ההחלטות והדרג הרבני לקדם מהלכים בתחום – אך ללא הצלחה רבה.

ב־2004 יזם כהן הקמת קרנות פילנתרופיות למתן מלגות לסטודנטים חרדים, יצר שיח חדש באינטרנט סביב שאלות מהותיות בחברה החרדית, ואף החל לעבוד בארגון הג'וינט כמתאם תעסוקה למגזר החרדי. הוא מסביר כי המוטיבציה לפעול לשינוי נובעת מדאגה אמיתית לגורל הקהילה שממנה הגיע: "הניסיון מלמד שמצב כלכלי קשה בעולם הדתי גורם לאנשים לעזוב את הדת. כך קרה ביישוב הישן בירושלים ובמזרח אירופה. הסכנה הדתית לעולם החרדי חמורה מהרבה מהסכנה הכלכלית". החשיבה העצמאית גובה ממנו לעתים מחיר אישי,  אך הוא שומר על אופטימיות. "המלאכה עדיין רבה. יש משימה לא פחות חשובה, שהשינויים האלה יגרמו לכך שהחרדים יישארו חרדים", הוא אומר.

טלי פרקש, עיתונאית

טלי פרקש בת ה־31 גדלה בבית חרדי ולמדה בצעירותה בבית ספר יסודי של גור – מהקיצוניות שבחסידויות. היא למדה בסמינר של חב"ד במסלול הוראה, אבל מהר מאוד עברה לתחום שאותו אהבה - עיתונות. היא החלה לכתוב בעיתונות החרדית ומאוחר יותר גם לערוך ולהגיש בתחנה החרדית רדיו קול חי. בהדרגה הצטברו על שולחנה סיפורים שונים על תחלואים בחברה החרדית. "בהתחלה אתה מסתכל על זה כעל גזירה משמים שאין לך דרך להתמודד איתה", היא מסבירה. "אבל אז החלטתי לפתוח הכל".

טוריה של פרקש יוצרים שיח סוער בחברה החרדית. ב־2007 היא החלה לפרסם אותם גם ב־ynet. "היה ברור לי שאני הולכת לשלם מחיר כבד. העורך שלי אמר לי 'בשביל מה את צריכה את זה, זה יהרוס אותך מקצועית'. אבל אני עיתונאית, לא יח"צנית של המגזר החרדי. תפקידי לדבר גם על הבעיות". בכתיבתה נגעה לא פעם בנושאים רגישים, ממצבם של הגרושים ועד הבעיה המהותית של ההשכלה והתעסוקה במגזר. אלה נושאים שעצם העיסוק בהם דורש אומץ מאדם חרדי, לא כל שכן אישה, אבל פרקש נחושה להמשיך ולעסוק בהם. "המטרה היא שהצעירים החרדים ייקחו אחריות על עצמם ועל העתיד שלהם", היא מסבירה. "הוא נמצא בידיהם, ולא בידיו של אף עסקן או חבר כנסת".


שמואל חיים פפנהיים, מייסד ארגון כלכלה בריאה

מתוך סמטאות מאה שערים בירושלים, מקום מושבם של אנשי "העדה החרדית" הקיצונית שמתנגדת לציונות, יצא שמואל חיים פפנהיים לחולל שינוי. הוא מוסמך לרבנות, כתב ספרי הלכה והיסטוריה יהודית ושימש במשך שנים עורך ביטאון העדה החרדית. אלא שפפנהיים לא הסכים ללכת בדרך שהתוו לו הקנאים, ולא פעם חשף דעות שנויות במחלוקת, למשל בעד השתלבות בתעסוקה. התנהלותו העצמאית הביאה ב־2008 לעזיבתו את תפקיד עורך ביטאון הקהילה, אבל מאז הוא רק ממשיך בעקשנות בדרכו, ושותף בפרויקטים שהוא נוטל על עצמו כיום: סיוע ועידוד תעסוקה לקהילה החרדית.

"המצב שבו כולם נמצאים בחוסר תעסוקה לא יכול להימשך", הוא אומר. "הרבה אנשים רוצים לעבוד, אבל אין להם כלים לכך והם מפחדים להתערב בעולם החילוני. אנחנו צריכים להיות להם לעזר". בשנתיים האחרונות עבד פפנהיים בארגון הג'וינט כמקדם תעסוקה למגזר החרדי בבית שמש – עבודה שהיה בה ממד של ויתור עבורו, שכן הוא מתנגד לציונות, ואילו הג'וינט משתף פעולה עם משרדי הממשלה, וגם קוממה עליו את עדת הקנאים של בית שמש. סניף של ארגון ההשמה מפתח שבו עבד סבל מהתנכלויות חוזרות ונשנות, שהובילו בסופו של דבר לעזיבתו. כיום הוא עסוק בהקמת ארגון חדש, "כלכלה בריאה", שיסייע בתעסוקה למגזר החרדי, ויהיה קשוב יותר להוראות הרבנים. "נכון, צריך להיאבק בקנאים", הוא אומר, "בכל זאת, כשיש לי כרגע תוכנית אלטרנטיבית לסייע לתעסוקה, אני נרתם. הכוונה היא גם להקים מעין הסתדרות עובדים חרדיים שישמור על הזכויות של העובדים החרדים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#