מקום 15: משה כחלון - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
100 המשפיעים 2012

מקום 15: משה כחלון

שר התקשורת, הכוכב הגדול של ממשלת נתניהו השנייה, מצליח פחות בתפקידו השני כשר רווחה. האם מינויו לתפקיד הסבוך שאיש לא רוצה בו נועד להציל את משרד הרווחה או לרסק את משה כחלון?

34תגובות

שרי הממשלה שהשתתפו בישיבת הממשלה ביוני 2011 היו מופתעים. מחאת הקוטג' היתה אז בעיצומה, ואי אפשר היה להתעלם מתחושת התסכול המבעבעת בציבור שהובילה ימים אחדים לאחר מכן לפריצת המחאה החברתית. ראש הממשלה הקניט את השרים: "תהיו כחלונים ותמצאו פתרונות", אמר, תוך שהוא מתייחס ל"דברים הגדולים" שעשה שר התקשורת, משה כחלון, במשרדו.

תומר אפלבאום

בשנה החולפת הוסיף כחלון לקדם רפורמות מרחיקות לכת בתחום התקשורת, במיוחד בשוק הסלולר. ואולם, נראה שמעמדו כשר האהוד ביותר בממשלה נמצא בסכנה. הסיבה לכך נעוצה בעיקר בתפקודו תחת כובעו השני, כשר הרווחה - משרד המטפל בעניינים שהמחאה החברתית והמצב הכלכלי העמידו בלב השיח הציבורי.

כחלון מונה לתפקיד זה בתחילת 2011, ואף שלא חלף מאז זמן רב, נראה שאפשר לקבוע כבר עתה שהוא מתקשה לשחזר בו את ההצלחה שנחל בתחום התקשורת. במשרד הרווחה אמנם מציגים שורה של הישגים שהושגו בפרק הזמן הקצר יחסית של כהונתו עד כה, ומקורביו של כחלון טוענים שהוא מקדיש את רוב זמנו ומרצו למשרד הרווחה, אך התוצאות מדברות בעד עצמן: כשר תקשורת הצליח כחלון להניע בתוך שנה רבות מתוכניותיו; במשרד הרווחה, לעומת זאת, עדיין מחכים ליישומן של רפורמות שממתינות כבר כמה שנים.
ובכל זאת, אין צורך לשפוך את התינוק עם המים. גם כשנכנס למשרד התקשורת התקשו רבים להאמין שיצליח במקום שבו כשלו אחרים. האתגרים העומדים לפתחו במשרד הרווחה סבוכים במיוחד, אבל אם יש מי שיכול לייצר את השינוי, זה עשוי להיות השר ששמו נהפך לסמל לעשייה, ל"כחלוניזם".

 

הדירוג המלא מתפרסם בגיליון ספטמבר של  מגזין TheMarker

לקבלת גיליון הכרות חינם חייגו 1-700-700-250

 

 

בין שני המשרדים שעליהם הוא מופקד יש הבדל עמוק: לעומת משרד התקשורת, שפועל כרגולטור ומפקח בעיקר על גופים מסחריים, משרד הרווחה מופקד על המגזר הציבורי – שבו דברים זזים לאט יותר, אם בכלל. גם תקציבו הנמוך של המשרד, שאותו הצליח כחלון להגדיל במידה ניכרת, מקשה על פיתוח תוכניות חדשות. אין פלא שתפקיד שר הרווחה אינו מהמבוקשים בממשלה, בלשון המעטה. בעשור האחרון כיהן במשרד רק שר אחד במשרה מלאה: יצחק בוז'י הרצוג. בינואר 2011 התפטר הרצוג מהתפקיד, והותיר אחריו רשימת יעדים למשרד לאותה שנה שחלקם לא יושמו עד היום. בין היתר נכתב שם "ישראל תהיה ראויה להיקרא מדינת רווחה", וכשהקראנו את השורה הזאת לגורם במשרד הוא צחק בקול רם. "הנייר סופג הכל", אמר. "אין מה לחשוש. ישראל לא תהיה מדינת רווחה בזמן הקרוב".

ייתכן שהבעיה נעוצה בממשקים שבין רשויות המדינה השונות. משרד הרווחה עובד בעיקר מול הרשויות המקומיות, המבצעות את מדיניות המשרד באמצעות לשכות הרווחה, ואולם החלטות שמתקבלות במשרד ממתינות זמן רב – לעתים שנים – עד לפעולות האופרטיביות הנגזרות מהן. כך למשל, כבר שנים ארוכות מתריעים בשלטון המקומי על מחסור גובר והולך בעובדים סוציאליים, ועל לשכות שלא עומדות בעומס ולא מצליחות לספק שירות אמיתי לכל הפונים אליהן. המדינה הקצתה 300 תקנים חדשים ללשכות הרווחה לפני כמעט שנתיים, ואולם למרות המצוקה בלשכות, המשרד עדיין לא חילק אותם. 50 תקנים נוספים, שהושגו כחלק מההסכמות בסיום שביתת העובדים הסוציאליים, ממתינים אף הם לחלוקתם לרשויות המקומיות.

במשרד טוענים שהסיבה לסחבת נעוצה בעיכוב ביישומה של הרפורמה הגדולה בשירותי הרווחה, שאמורה להסדיר ולייעל את עבודתן של מחלקות הרווחה לאחר יותר מ־30 שנה שבהן לא בוצע כל שינוי במתכונת העבודה בלשכות. זוהי הרפורמה החשובה ביותר שמוביל המשרד, אך גם היא מתעכבת שנים רבות. הרצוג הציג אותה כיעד כבר ב־2007, ב־2009 הוקמה ועדה שבחנה את הנושא, ורק בימים אלה נערך המשרד ליישום בשטח. גם ההסדרה של חלוקת המזון לנזקקים נתקלת במחסומים, וככל הנראה נמשיך לראות את התורים הארוכים והבלגן בעמותות המזון גם השנה.

כחלון דווקא נראה נחוש להניע את התהליכים שתקועים במשרדו. במסיבת עיתונאים חגיגית שקיים ביולי האחרון, יחד עם נתניהו, הכריז בין השאר על הקצאת 100 מיליון שקל לביטחון תזונתי לנזקקים בשנת 2013. הוא פועל גם לשינוי שיטת חלוקת המזון, בכרטיסים במקום בסלי מזון, במטרה לשמור על כבוד הנזקקים. ואולם, יישום ההחלטה בדבר התקציב הנוסף ממתין לעוד ועדה שהוקמה במשרד לנושא, ובוחנת בין היתר קוד אתי לו יצטרכו עמותות המזון להתחייב. בנוסף, בעקבות שורת הגזירות והקיצוצים האחרונה עדיין לא ידוע אם הסכום באמת יתקבל במשרד ב־2013, כך שבמבחן התוצאה – הפרמטר החשוב באמת, במיוחד בתחום הרווחה הנוגע למצוקותיהם הדחופות של אזרחים כה רבים – קשה לומר שכחלון הביא עד כה לשיפור משמעותי בשירותים שמעניק משרדו.

לצד הנושאים התקועים, יש לכחלון גם כמה הישגים ממשיים כשר רווחה. הוא הפנה 175 מיליון שקל לשיפור מצבן של משפחות חד הוריות (צעד שבו התחיל הרצוג), הרחיב את התוכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון בכ־60 מיליון שקל, הקצה תוספת של 30 מיליון שקל לפנימיות חסות הנוער והגדיל ב־20 מיליון שקל את תקציב המיזם למרכזים טיפוליים לילדים נפגעי תקיפה מינית. הוא פעל רבות גם בתחום הטיפול בקשישים, ובין היתר הביא לביטול הבדיקות המשפילות לקשישים הזקוקים לסיעוד שנערכו בביטוח הלאומי ולהחלפתן בתצפיות, הכפיל את מענק החימום הניתן לקשישים בעלות של כ־10 מיליון שקל, והצליח להביא לקביעת תקנות לחשמל מוזל לנכים קשישים, שעוכבו כשלוש שנים. בתחום הסיוע לבעלי מוגבלויות הביא לתוספת תקציב של כ־200 מיליון שקל לצורך קצבאות נכים, והעלה את בסיס הקצבה לילדים נכים, שלא השתנתה מאז אמצע שנות ה־80, ב־20%.

במילים אחרות, גיליון ההישגים של כחלון כשר רווחה אינו ריק. ובכל זאת, כפוליטיקאי שנתפס בציבור כבעל זיקה חברתית מובהקת, הציפייה ממנו היתה לפעולה משמעותית ובעלת אימפקט רחב בהרבה.

רק לפני שנה הוזכר כחלון כמועמד לרשת את מקומו של יובל שטייניץ כשר אוצר, והמודל המושלם לשר ביצועיסט. נתניהו, כאמור, שיבח את כחלון בפני שרי הממשלה והאיץ בהם לפעול כמוהו. האם חשש למעשה מעלייתו המהירה של הכוכב שלו, ולכן מינה אותו לתפקיד שבו הכישלון כמעט ודאי? רק ציניקנים גמורים יאמרו זאת.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#