דרושה אליטה חדשה - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

דרושה אליטה חדשה

האי שוויון, יוקר המחיה והשחיתות רק יתגברו בשנים הקרובות. המחאות החברתיות בעולם ייתנו השראה – והתודעה תמשיך להשתנות

45תגובות

כבר לפני חמש שנים החליטו רוב העורכים של TheMarker שרשימת 100 המשפיעים במתכונתה הקבועה מיצתה את עצמה. כשהתחלנו לפרסם אותה, לפני עשור, היא שרטטה את מפת הכוחות והאינטרסים האמיתית של המשק ושימשה מורה נבוכים למאות אלפי אנשים. עם השנים החלו להתברר תופעות הלוואי של הרשימה. עצם הפרסום שלה נתן למופיעים בה – בין אם הם משפיעים על המשק לטובה או לרעה – הילה ומעמד שאינם תלויים במעשיהם.

לפני שנתיים החלטנו שלא עוד: בספטמבר 2010 פרסמנו לראשונה את רשימת 100 המשפיעים לטובה - לא האנשים עם הכי הרבה כסף ומשאבים, אלא מי שרוב פועלם הוא לייצר השפעה חיובית על המשק הישראלי. כעבור שנה פרצה המחאה החברתית עם דרישה ל"צדק חברתי" – שכללה דרישה של הציבור לראות מנהיגות שרוצה כוח כדי להשפיע לטובה - ולא לשם הכוח.

מס' 1 ברשימה של 2011 היה הציבור הישראלי: לאחר תקופה ארוכה שבה הרגשנו כיצד הציבור "הבלתי מחובר" נהפך שקוף וחלש, המחאה סימנה עבורנו תחילתה של תקופה חדשה. ואכן מחאת הקיץ אילצה את הממשלה להקים את ועדת טרכטנברג, ופרופ' טרכטנברג נאלץ לחשוף בדו"ח שלו את העובדה שהשוק החופשי שהתפתח בישראל בעשור האחרון אינו באמת חופשי, אלא שילוב של קפיטליזם של מקורבים עם סוציאליזם של מקורבים. הטייקונים והמונופולים הפרטיים בצד אחד, וההסתדרות עם המונופולים הציבוריים בצד השני. בתווך יש מאות אלפי משפחות, עובדי קבלן וסתם בלתי מחוברים שאין להם ייצוג או כוח, ומבנה המשק עובד נגדם.

הכוכבים של רשימת 2011 היו, בנוסף לציבור שיצא לרחוב, ראשי המחאה והרגולטורים שבראשונה זה עשור חזרו לעשות את עבודתם: לנסות לשבור את מוקדי הכוח ואת הריכוזיות העצומה במשק, שריסקה את השוק החופשי והיזמות ואיימה לפורר את הדמוקרטיה ולהופכה לאוליגרכיה. שנה חלפה, והמחאה עדיין כאן - בשינוי התודעתי העמוק שיצרה אצל מאות אלפי ישראלים ואצל רבים ממקבלי ההחלטות. הציבור הישראלי, שהיה שבוי ב"מטריקס" וירטואלי שיצרו עבורו כלי התקשורת ורבים ממקבלי ההחלטות, התעורר והבין שקבוצות קטנות בהון ובשלטון מארגנות את המשק לטובתן ולא לטובתו.

השנה כבר לא תמצאו ברשימה חלק מאנשי המחאה שהחליטו – בהחלטה מודעת או כתוצאה משחיקה אטית – להצטרף למוקדי הכוח והשליטה הקיימים במשק הישראלי ולהישען על פוליטיקאים מכהנים, חברות גדולות או ועדי עובדים חזקים הנמנים עם הסדר הקיים. הם הפכו את עצמם מאנשי מחאה שרוצים סדר חדש לנספחים צעירים, מושכים ומדוברים של מוקדי הכוח הקיימים. הרטוריקה שלהם נשארה מעוגלת, סיסמתית, כזו שלא רוצה להרגיז אף אחד – למעט צעקה כללית נגד "הממשלה" או נגד הפוליטיקאים של מפלגה יריבה.
דוקר את העין חיבוק הדוב שהעניקו כלי התקשורת הגדולים לכמה מהם. כשאנשי מחאה מקבלים שערים מחניפים בעיתונים הגדולים, הקורא והצופה המתוחכם מבין שהם כבר לא מהפכנים שרוצים שינוי. תמורת השער או דקות המסך הם מתחייבים לשמור על מסרים שלא ירגיזו את האנשים החזקים, את המועדון.

אז מהיכן יבואו השינויים? הם יבואו. כי המהפכה התודעתית החלה, וכי האי שוויון, יוקר המחיה, השחיתות ותחושת הייאוש רק יתגברו בשנים הקרובות. המחאות החברתיות בעולם ייתנו השראה – והתודעה תמשיך להשתנות.

מי שטרם הופיעה בזירה הציבורית היא אליטה חדשה, מחויבת, של אנשי מקצוע שרוצים לשנות את הסדר הקיים, ויש להם הכלים, היכולות ובעיקר היושרה והסבלנות להוביל שינוי. האנשים האלה הם מהפכנים שונים מאוד מרוב אנשי האוהלים. הם לא רק צועקים "צדק חברתי", רוצים להפיל את הממשלה או תובעים הגדלת תקציבים. הם מבינים שצריך לשנות את כללי המשחק היסודיים יותר – על ידי שינוי המבנים, המערכות האקולוגיות והתפיסות והאמונות של הציבור. זהו תהליך ארוך, אבל הכרחי. שינוי גדול בחברה הישראלית לא יגיע בלעדיו.

ברשימת 100 המשפיעים שלנו יש כנראה רק מעטים מאוד שיש להם פוטנציאל להיהפך לכאלה. רוב האנשים שיש להם הידע, היכולות, הסבלנות וההבנה העמוקה של המבנה הפוליטי, הכלכלי והחברתי בישראל חוששים להיתפס כ"מהפכנים" ולהיות מסולקים מהמועדונים השולטים. כמה מאילי ההון שהקימו בשנים האחרונות יוזמות חברתיות וכלכליות מקפידים להשאיר אותן ממוקדות ב"פרויקטים" או ברעיונות ומהלכים שלא ירגיזו את מוקדי הכוח של הסדר הכלכלי והפוליטי הקיים.

אבל הזמן חולף, התרבות משתנה, ערכים חדשים יקבלו כוח, ובוקר אחד יקומו עוד ועוד אנשים עם יכולות – ויתחילו להוביל שינויים. אנחנו רוצים להיות כאן כדי ללוות את התהליך הזה.

 guy.rolnik@themarker.com

הטור מתפרסם בגיליון ספטמבר של  מגזין TheMarker

לקבלת גיליון הכרות חינם חייגו 1-700-700-250

לעשייריה הראשונה בדירוג לחצו כאן



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#