קאסטת הכסף - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
הודו

קאסטת הכסף

צמיחה של 30% בשנה במכירות כלי רכב ממותגי מרצדס, ב.מ.וו ואאודי מעידה על השינוי הצרכני שעוברת הודו - ממדינה של חסכנים לאומה שבה קיימת שכבה גדלה והולכת של מתעשרים חדשים ופזרנים

4תגובות

בביקורי האחרון בהודו עסקו העיתונים בסיור שערך בה המנכ"ל הגרמני של חברת המימון של ב.מ.וו, במטרה לבחון את השוק הפלאי שהיה מקור להזמנות בהיקף בלתי צפוי. לצד סוכנות הרכב בהודו פתחה ב.מ.וו סניף של חברת המימון שלה, המעניק מימון וליסינג בהיקף של 100 מיליון דולר בשנה.

בלומברג

מכוניות ב.מ.וו הן רק דוגמה. ההודים, שהתאפיינו בעבר בענווה ובצניעות, הולכים ומשתנים. בעוד 70% מהאוכלוסייה מתגוררת בכפרים ומתקיימת מהכנסה נמוכה מאוד וממוצרים של כלכלת בסיס הפירמידה, העשירים והמתעשרים רוכשים מוצרי יוקרה בינלאומיים. בתחום הרכב, מוכרים שלושת מותגי היוקרה - מרצדס, ב.מ.וו ואאודי - יותר מ־25 אלף מכוניות בשנה. ביחס למיליון כלי רכב העולים על הכבישים במדינה מדי שנה בשנה, המספר הזה נראה נמוך, אך מכירותיהן של שלוש החברות האלה צומחות ב־30% בשנה, והצפי הוא לגידול מהיר יותר. מרצדס מתעקשת לשמור על רמת אבזור גבוהה, ומתמחרת בהתאם. לעומתה, אאודי וב.מ.וו הבינו שגם בשוק היוקרה ההודים לא אוהבים לשלם הרבה, וייצרו במיוחד בעבורם מכוניות ברמת גימור נמוכה יותר.

הודו ידועה כאומה חסכנית. 30% מהתוצר הלאומי הגולמי משמשים לחיסכון - לעומת 17% בישראל ו־11% בארצות הברית. ואולם, לנוכח ההתנהגות הצרכנית החדשה בהודו, אפשר לצפות כי שיעור החיסכון בשנים הקרובות יירד. הדור הצעיר של מעמד הביניים, שנולד לתוך צמיחה כלכלית בעשורים האחרונים, כבר אינו מאמין שהוא צריך לחסוך באדיקות כפי שנהגו לעשות הוריו לפני 1991. בשנה זו ניצבה הודו בפני משבר כלכלי קשה שאילץ אותה להיפתח לעולם ולהנהיג רפורמות, שהצעידו אותה לצמיחה הנוכחית.

הצעירים, שגדלו לתוך מצב כלכלי ומדיני יציב, הם עתה הרוב. הגיל של מחצית מהאוכלוסייה נמוך מ־25. לדור הצעיר שלא ידע את 340 שנות השליטה הבריטית ואת הצנע של שנות ה־80 במאה ה־20, יש ביטחון עצמי רב יותר, והוא מאמין ביכולות של הודו ובמעמדה העולה בעולם. צעירים אלה מרשים לעצמם לקחת הלוואות ואשראי, מכיוון שהם מאמינים בעתידם הכלכלי. עד לפני ארבע שנים משכנתא פרטית, למשל, לא היתה דבר שבשגרה. כיום, הדור הצעיר נוטל משכנתאות ולוקח הלוואות, לא רק לצורך מגורים אלא לשם קניית מכונית ואפילו לשם יציאה לחופשה. הודי מבוגר סיפר לי בהשתאות שבנו לקח הלוואה לנסיעה לחו"ל; מבחינתו, זה מעשה שלא ייעשה. הבן הצעיר הביט על אביו בחיוך, וכמו בכל מקרה של פער דורות הסביר שהזמנים משתנים.

עוד שינוי משמעותי שחל עם העלייה ברמת החיים הוא העלייה בתוחלת החיים, שהגיעה ב־2011 ל־70 שנה. במדינה שבה עד לפני עשור היא עמדה על 62, זהו שינוי משמעותי המצריך היערכות ותקציבים חדשים, וכמובן - מוצרים חדשים.  

שינוי חיובי אחר הוא הצמיחה בידיעת קרוא וכתוב: 75% לעומת 50% ב־1995. הצפי הוא כי בתוך עשר שנים שיעורה ישתווה לממוצע העולמי - 85%. מובן שהעלייה בהיקף האוריינות תשפיע על רמת החינוך של ההודים, על יכולת ההשתכרות שלהם ועל הכלכלה כולה.  
 ואולם, בעוד הודו נהנית מצמיחה כלכלית, משיפור ברמת החיים, מעלייה בתוחלת החיים ומאוכלוסייה משכילה יותר, היא מתמודדת עם שחיתות ועוני בהיקף עצום. האזרחים ההודים מתלוננים כי בלי מתן "דמי זירוז" לפקידי הממשל אין אפשרות לקבל שירותים בסיסיים – אבל בפועל ממשיכים לשלמם.

הודו נמצאת ב"דילמת אסיר" רבת משתתפים - כל אחד דואג לעצמו, אך האומה בכללותה סובלת. כיום ברור כי השינוי צריך לבוא מלמעלה, וכי הממשלה צריכה לחרות את המטרה הזו על דגלה, כדי שהודו תמצה את פוטנציאל הצמיחה האדיר שלה.

הכותבת היא מנכ"לית משותפת ב־A&G Partners, סגנית יו"ר לשכת המסחר ישראל־הודו ונשיאת אגודת הידידות ישראל־הודו. לתגובות: anat@angp.net

הכתבה מתפרסמת בגיליון אוגוסט של  מגזין TheMarker

לקבלת גיליון הכרות חינם חייגו 1-700-700-250



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#