מצרים לא מפחידה כמו שחשבתם - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
האביב של מורסי

מצרים לא מפחידה כמו שחשבתם

מוחמד מורסי יבודד את מדינתו? הוא כבר התחייב להמשיך לעודד השקעות חוץ. האביב המצרי הוא הימור? תאגידים בינלאומיים ממשיכים בעסקים כרגיל, וכלכלנים מובילים בעולם מאמינים שגם כיכר תחריר לא תעצור את הצמיחה

8תגובות

מדינה שבה נערכות הפגנות המונים בעיר הבירה ומפלגה איסלאמיסטית עולה לשלטון אינה אטרקטיבית מבחינתו של עולם ההשקעות, אבל אף כי עתידה של מצרים לוט בערפל, כמה מהמומחים הכלכליים נוקטים גישה אופטימית כלפיה. אלה סבורים כי עד מהרה היא תחזור למסלול המנצח ותגשים את תחזיתו של ג'ים אוניל מבנק גולדמן סאקס ב־2005, שלפיה מצרים תהפוך בעשורים הקרובים לאחת הכלכלות המובילות בעולם.

אי–פי

לדבריהם מצרים, שאוכלוסייתה מונה יותר מ־83 מיליון תושבים, עשויה לעמוד בעתיד בשורה אחת עם מדינות BRICS (ברזיל, רוסיה, הודו, סין ודרום אפריקה) הודות לכמה גורמים: השיעור הגבוה של צעירים באוכלוסייתה; המיקום האסטרטגי שלה בין אפריקה, אירופה והמזרח התיכון (בתעלת סואץ עוברים 7.5% מהסחר העולמי) ומאגרי הנפט והגז שברשותה.
לאלה מצטרף הפוטנציאל התעשייתי והחקלאי העצום שלה בשל עלויות השכר הנמוכות ורמת ההשכלה העולה. כבר עתה מוקמים בה בקצב מהיר מרכזי שירות לקוחות ומרכזי פיתוח טכנולוגי. "מצרים נמצאת כיום במקום שבו היו הכלכלות של מדינות BRIC לפני 20 שנה", אמר בינואר מארק מוביוס, יו"ר חברת ההשקעות טמפלטון המנהלת קרנות בהיקף של 40 מיליארד דולר.

הצמיחה של מצרים בעשור הקודם היתה מרשימה - בשנים 2005־2010 צמחה הכלכלה בקצב ממוצע של 5.5% בשנה. ואולם, בשל הריכוזיות במשק והשחיתות במדינה לא נהנו תושביה מהשגשוג הכלכלי, ורמת החיים של מעמד הביניים שמנה בשנת 2009 יותר מ־50% מהאוכלוסייה הידרדרה.

בתחילת 2011 פרצו הפגנות שאליהן הצטרפו אזרחים רבים כחלק מהאביב הערבי. אלה הובילו להתפטרותו בתום 30 שנות כהונה של הנשיא חוסני מובארק, שאף נידון למאסר עולם על אחריותו להרג מפגינים. לאחר שלטון צבאי זמני נבחר ביוני לנשיא  מועמד האחים המוסלמים, מוחמד מורסי.

 

 

הכתבה מתפרסמת בגיליון אוגוסט של  מגזין TheMarker

לקבלת גיליון הכרות חינם חייגו 1-700-700-250

 

התוכנית הכלכלית של תנועת האחים המוסלמים ממשיכה בקו של עידוד ההשקעות הזרות. הקו הזה החל בימיו של מובארק שנוא נפשה, שקידם בעשור האחרון רפורמות שאפשרו לגייס משקיעים זרים ולסייע לצמיחה הכלכלית. ב־2005 החליטה מצרים להפוך את המערכת הפיננסית שלה למגנט השקעות, בעיקר עבור בנקים זרים וחברות נדל"ן. הביורוקרטיה בהליכי ההשקעות צומצמה באופן ניכר, מס החברות ירד ל־20% במקום 40% וניתנו הקלות מיסוי נוספות. כל אלה עזרו להפוך אותה ליעד אטרקטיבי למחפשי השקעות ומקלטי מס.
על המציאה קפצו בנקים בינלאומיים, שהחלו להשתלט על הבנקים המקומיים. ב־2005 רכש פיראוס בנק היווני 70% מאיג'יפשן קומרשל בנק, בעסקה שהבנק המרכזי של מצרים ציין לשבח. שנה לאחר מכן נרכש בנק אוף אלכסנדריה, אחד מארבעת הבנקים הממשלתיים הגדולים, על ידי בנק אינטסה האיטלקי תמורת 1.6 מיליארד דולר.

גם חברות ענק בינלאומיות החלו לגלות התעניינות במצרים והשקיעו כספים רבים בפתיחת סניפים מקומיים. יוניליוור, דנונה, היינץ, קראפט ומרקס אנד ספנסר הבריטית הן רק כמה מהחברות ממגזר המזון והשירותים שפתחו בה מפעלים בשנים האחרונות, תוך ניצול שאיפות הממשלה לצמצם את המחסור במשרות. למגזר הטכנולוגיה הגיעו חברות כמו מוטורולה, HP ואינטל שהרחיבו בשנים האחרונות את נוכחותן במדינה. לפי ניתוח של ממשלת בריטניה, מגזר טכנולוגיית המידע במצרים עשוי להגיע להיקף של 5 מיליארד דולר עד 2013, הודות להשקעות זרות ולחברות סטארט־אפ רבות שמקבלות עידוד ממשלתי.

בעת ההפגנות הקפיאו כמה חברות את פעילותן במצרים, וחלקן נאלצו לעשות זאת מכיוון שעובדים רבים נעדרו ממקומות העבודה. עם זאת, מדד GLSI, המדרג את המקומות הטובים בעולם למיקור חוץ, הציב את מצרים לאחר פרוץ המהומות במקום הרביעי בעולם - כך שמרבית החברות לא משכו את פעילותן מהמדינה, והן מחכות עם האצבע על הדופק כדי לראות אם השלטון החדש יצליח להשיג יציבות וכיצד מצרים המוסלמית תעשה עסקים. חודש לפני בחירתו של מורסי אף רכשה פראנס טלקום את מירב המניות של חברת הסלולר המצרית מוביניל, שמחזיקה ב־30 מיליון מנויים.

רויטרס

מתחילת המהומות לא הצליחה המדינה לשמור על קצב הצמיחה של השנים האחרונות, והוא צנח ל־1.2% ב־2011. לעומת זאת, ברבעון הראשון של 2012 היתה הצמיחה 5.2%. בתקופת ממשלת הביניים עד לבחירות התרוקנו יותר ממחצית מעתודות המט"ח במדינה, שרמתן צנחה מ־36 מיליארד דולר בדצמבר 2010 ל־16.3 מיליארד דולר בינואר 2012. הכוונה העיקרית בריקון העתודות היתה לתמוך בלירה המצרית, בין היתר מחשש שהתייקרות מוצרי היבוא תוביל לאינפלציה ולזעזוע פוליטי נוסף.

כלכלנים בולטים, בהם אלברטו אלסינה מאוניברסיטת הרווארד ונוריאל רוביני, רואים במהפכות פוטנציאל פגיעה בעתידן של מדינות, משום שהן מחלישות את הממשלות החדשות החוששות ליפול כמו קודמותיהן. בשל אי יציבות זו משקיעים זרים חוששים בדרך כלל להשקיע במדינה שבה התחוללה מהפכה.

אם לפני המהפכה נראתה ההתקדמות מבטיחה למרות הפערים העצומים בין המעמדות, כעת העתיד תלוי במידה רבה במורסי - ביכולתו לשפר את מצבם של מעמד הביניים ושל העניים הרבים במדינה, וכן ביכולתו לשמור על קשריה של מצרים עם מדינות אחרות ולא לבודד אותה על בסיס אידיאולוגיה דתית. קרן המטבע הבינלאומית הבטיחה להעניק למצרים סיוע של 3.2 מיליארד דולר עם הקמת הממשלה.

השינוי שמובילים האחים המוסלמים בא לידי ביטוי בין היתר בתוכנית הכלכלית שלהם, שבה הם מדגישים את הצד החברתי. התוכנית, א־נהדה (התעוררות), משלבת צעדים להשגת אמון הציבור הכוללים פתרון בעיות ביורוקרטיות שהקשו על סבסוד מוצרי יסוד וטיפול בתשתיות הרעועות במדינה.

לצד החשש שהשלטון החדש לא יעמוד בהבטחותיו ממשיכים מומחים שונים - כמו אוניל, מוביוס, יאסר גמאלי (אחד הבכירים בשלוחת בנק HSBC  בקהיר) ואף מוחמד אל־עריאן, מנכ"ל קרן ההשקעות פימקו - לטעון כי הפוטנציאל של מצרים עצום הודות למשאביה, בהם כוח העבודה. הבעיה העיקרית היא שאותו כוח עבודה יושב כיום בבית. בתחילת המהפכה צמחה האבטלה במצרים בשליש ליותר מ־12%, ו־80% מהמובטלים במדינה הם מתחת לגיל 30 אף כי רובם בוגרי תיכון או תואר ראשון. הסיוע מקרן המטבע והשקעות זרות אמורות לעזור ביצירת מקומות עבודה נוספים. אל־עריאן סבור כי החששות שהמצרים יהיו מיואשים מדי מההתקדמות האטית של המהפכה והכלכלה תדרוך במקום יתבדו. "המצרים מחויבים להשלמת המהפכה המרשימה שלהם", אמר בינואר הכלכלן שגדל במדינה.

לדבריו מצטרף הכלכלן הירדני ריאד אל־חורי. "באיסלאם אין בעיה עם עשיית כסף", אמר בראיון ל־TheMarker בפברואר האחרון. "עתידה של מצרים נראה יותר כמו עתידה של טורקיה מאשר כמו זה של סומליה - מדינה מודרנית ומתפתחת שתצליח לשמר את התרבות והזהות שלה".

מתחילת המהומות הבורסה איבדה 30% משוויה

בבורסה המצרית קיימות שתי זירות מסחר, בקהיר ובאלכסנדריה, שמפעילה חברת EGX. המסחר מתנהל בכל ימי החול לבד משישי ושבת, ובחודש הרמדאן מתקיים מסחר מקוצר בשעה. המדד הבולט הוא EGX30, הכולל את 30 החברות הגדולות ביותר במדינה בשקלול של שווי שוק, נזילות ופעילות.

במהלך הפגנות האביב הערבי ב־2011 צנח המדד ב־17% תוך יומיים, והמסחר בה הופסק לתקופה של כמעט חודשיים. מאז חידוש הפעילות ועד היום התנהל המסחר במדד בתנודתיות רבה בהתאם לשינויים הפוליטיים. ברבעון הראשון של 2012 רשמה הבורסה את הביצועים הטובים בעולם כשזינקה ב־39%, בעקבות הרוב שהשיגו האחים המוסלמים בבחירות לפרלמנט. עצם קיום הבחירות עורר בשוק תקוות לעידן של הנהגה חדשה, למרות תלונות כי אלה היו נגועות בשחיתות והחשש מאופייה של תנועת האחים המוסלמים. באפריל הציגה הבורסה את התשואה החודשית הגרועה בעולם כשהמדד צנח ב־8.5%, בשל סכסוך בין האחים המוסלמים לשלטון הצבאי הזמני בנוגע למענק הכספי שאמורה היתה להעביר קרן המטבע הבינלאומית.

ההשקעה בבורסה המצרית היא אפוא מסוכנת יחסית. הממשלה פרסמה יעד צמיחה של יותר מ־5% לשנה זו, אך כדאי לעקוב מקרוב אחר החברות הגדולות.

משקיעים יכולים להשקיע בבורסה באמצעות קרנות ותעודת סל העוקבות אחרי מדדי נקסט 11 - הכלכלות שיובילו את הכלכלה הגלובלית עד 2050, לפי גולדמן סאקס. כמו כן ניתן להשקיע במדד MSCI העוקב אחר בורסת מצרים. חלק מהחברות הגדולות במדינה נסחרות גם בבורסות זרות, בעיקר באירופה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#