החיים העגומים בריבית אפס - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

החיים העגומים בריבית אפס

ייתכן שעליכם להתכונן לכך שמוצרים רבים יתייקרו. אלא שבעולם שבו הריבית אפסית זו הבעיה הקטנה שלכם. הבעיה הגדולה תהיה במקום אחר: בפנסיה

9תגובות

אם אתם מחפשים דירה ומסתובבים בין הבנקים בחיפוש אחר משכנתא מתאימה, יכול להיות שאתם עולזים עכשיו: הריביות על איגרות החוב הממשלתיות של ישראל, ולכן גם ריבית הבסיס בשוק המשכנתאות, נמצאות בשפל. אתם כמובן יודעים שהדירה שאתם רוצים לקנות אינה זולה, אך עם משכנתא שכזו, מי יכול לעמוד בפיתוי ולא לקנות את בית חלומותיו? אבל כדאי שבכל זאת תחכו עוד רגע לפני החתימה הסופית, ותנסו לחשב היכן תהיו בעוד כמה שנים. הרי ההחלטה על המשכנתא והדירה תלווה אתכם במשך עוד 20 שנה בממוצע.

הסיפור של הריבית הנמוכה אינו מיוחד לישראל. כמעט בכל העולם נמצאות הריביות בשפל היסטורי, לפעמים כזה שלא נרשם במשך 200 שנה. זו אינה תופעה יוצאת דופן: כשמשק נקלע למיתון, התגובה הרגילה של השלטונות היא להפחית את הריבית כדי להמריץ את הכלכלה. בדרך כלל זה מצליח: המשק מתאושש והריביות חוזרות לעלות.

אבל הפעם קורה בעולם משהו שונה, שאיש לא יודע להתמודד אתו. כלכלות המערב נמצאות במיתון או בהאטה חריפה במשך תקופה ארוכה – למעשה, מאז שפרץ משבר הסאבפריים ב־2007 - והריבית נמוכה כבר חמש שנים. בחודש האחרון היא אפילו שברה שיאים: בארצות הברית צנחו תשואות איגרות החוב לעשר שנים ל־1.4%, ובגרמניה ל־1.2%. יש אפילו תוצאות אבסורדיות יותר: אג"ח לשנתיים של שווייץ נסחרות בתשואה שלילית של 0.3% - תופעה שפירושה שמשקיעים מוכנים לשלם לממשלת שווייץ כדי שזו תחזיק בכספם.

אלה תופעות שהעולם לא מכיר, ולכן לקברניטיו אין מושג איך להתמודד אתן. קחו למשל את מערכת הבנקאות, המבוססת על העיקרון הבא: הבנק מקבל פיקדונות לטווח קצר ומעמיד ללקוחות אשראי לטווח ארוך. כל עוד יש פער חיובי בין השניים, הבנק מרוויח (בקיזוז הוצאות תפעול וחובות אבודים שלא ניתן לגבות), אבל כאשר הריבית קרובה לאפס, לאורך כמעט כל טווחי הזמן ("עקום התשואה"), הבנק לא יכול להרוויח. הבנקים ינסו להשלים את ההכנסות החסרות באמצעות הגדלת הרווחים משאר הפעילויות שלהם, כמו עמלות ושירותים. אבל בטווח הארוך אין להם עניין להעמיד אשראי בתנאים כאלה, ומכאן שאין להם עניין לקבל פיקדונות וכלל לא ברור איזה תפקיד כלכלי נותר להם למלא.

בנקים אינם הגופים היחידים הנשענים על היכולת לרשום רווחי ריבית. חברות כרטיסי האשראי הן דוגמה אחת; ברוקרים, הנוהגים לעשות שימוש בכספים המופקדים אצלם לתקופות ביניים, הם דוגמה אחרת; אפילו חברות הסלולר נהנו מרווחי ריבית ממכירת זמן אוויר מראש בשיטת פרי־פייד. כעת כל הגופים הללו, כמו גם סוחרים רבים, יצטרכו להמציא את עצמם מחדש – וללקוחות שלהם זה יעלה יותר. ייתכן שעליכם להתכונן לכך שמוצרים רבים יתייקרו. אלא שבעולם שבו הריבית אפסית במשך שנים זו תהיה הבעיה הקטנה ביותר שלכם. הבעיה הגדולה תהיה במקום אחר: בפנסיה.

בלי קשר לשאלה באמצעות איזה מכשיר פיננסי אתם חוסכים לפנסיה, המספר העיקרי שקובע מה תקבלו כשתזדקקו לכסף הוא התשואה הממוצעת. בסימולציות שיועצי פנסיה אוהבים להציג ללקוחות שלהם הם נוהגים להכניס הנחת תשואה של 4% לשנה, צמוד למדד, אך זו פיקציה: התשואה האמיתית קרובה יותר לאפס. בישראל, התשואה של איגרת חוב ממשלתית צמודה למדד לחמש שנים היא 0.4%, ואיש לא יודע להבטיח מתי היא תתאושש.

ביפאן, למשל, זו פחות או יותר המציאות כבר שני עשורים, ורבים מהכלכלנים מזהירים שמדינות המערב גולשות ל"עשור אבוד" בסגנון יפאני. אם זה מה שיקרה בעולם – הסיכוי שזה יקרה גם בישראל גבוה.

ומה בדבר יצירה של תשואה גבוהה יותר באמצעות נכסים אחרים, כמו אג"ח של חברות עסקיות או מניות? ובכן, בשוק ההון אין תשואה בלי סיכון, ואין שום ביטחון שתרוויחו יותר. אפילו את האמרה שלפיה "בטווח הארוך כדאי להשקיע במניות" איש כבר לא טורח להזכיר, פשוט כי היא הוכחה כלא נכונה בשוק האמריקאי, הגדול מכולם.

אם תערכו סימולציה לכמה כסף או איזו קצבה תהיה לכם בגיל הפנסיה, בהנחה שהתשואה השנתית הממוצעת לאורך כל תקופת החיסכון תהיה 1% במקום 4%, עיניכם יחשכו ופניכם יפלו. במקרה הטוב מדובר בפחות ממחצית מהסכום שחשבתם שיהיה לכם, ואם יש לכם עוד שנים רבות עד הפנסיה אפילו פחות.

ריבית נמוכה מאוד היא קללה: היא תפגע בהכנסה הפנויה שלכם ותחתוך באלימות את הפנסיה שלכם. היא גם בדרך כלל מגיעה עם סביבה כלכלית מדוכאת במשך תקופה ארוכה ואבטלה גבוהה – כולם דברים שיפגעו מאוד בחסכונות ובהכנסה הפנויה. לכן כדאי לבדוק שוב אם באמת כדאי לכם לקחת משכנתא גדולה כל כך כדי לרכוש דווקא את הנכס הזה.

הכתבה מתפרסמת בגיליון אוגוסט של  מגזין TheMarker

לקבלת גיליון הכרות חינם חייגו 1-700-700-250



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#