שתי מדינות לשני עמים - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שתי מדינות לשני עמים

צומחות כאן שתי מדינות: מדינת סטארט אפ, המצטיינת במו"פ, אלתור ואיתור הזדמנויות, ומדינת ישראל – עם מגזר ציבורי מפגר ומגזר עסקי ריכוזי

27תגובות

הקייס לזכות מדינת הסטארט אפ הוא ברור וקל.

ראשית, כל העולם מגיע לכאן כדי ללמוד איך בנינו מדינת סטארט אפ שמצמיחה עשרות אקזיטים בשנה עם תרבות של יזמות ונטילת סיכונים. אם מסינגפור, גרמניה וסין באים ללמוד מאתנו איך מצמיחים מערכת אקולוגית כזו, כנראה עשינו משהו נכון.

שנית, הנתונים הפיננסיים מדברים בעד עצמם: לאור הסיכונים העצומים שיש בתהליך הבנייה של חברה גדולה, הנפקתה בבורסה וההתמודדות עם השווקים הבינלאומיים האכזריים, מכירת החברה היא כמעט תמיד הדרך הטובה ביותר להשיא רווחים ליזמים, למשקיעים ולעובדים.

עובדי היי טק
תומר אפלבאום

שלישית, ליד מדינת הסטארט אפ קמה בישראל מדינת חברות ההיי טק הרב לאומיות: אינטל, HP, מיקרוסופט, מוטורולה, EMC, סיסקו ואפילו אפל מעסיקות אלפי עובדים במשך שנים, וברובן יש יציבות תעסוקתית גדולה מזו שבסטארט אפים. הן גם מקיימות יחסי גומלין עם הסטארט אפים: קולטות מהם עובדים ומייצרות להם עובדים.

רביעית, מדינת הסטארט אפ מזינה את עצמה: אחרי כל אקזיט חוזרים רוב היזמים לגראז' כדי להקים את הסטארט אפ הבא, ובני המזל שבהם – שגם גרפו עשרות מיליוני דולרים במכירה – הופכים למשקיעים, מנטורים ואנג'לים בסטארט אפים. מדי יום המערכת האקולוגית של מדינת הסטארט אפ הישראלית נוטעת שורשים עמוקים יותר.

חמישית, התחרות העזה בין חברות הטכנולוגיה הגדולות גורמת להן לשלם מחירים מנופחים עבור סטארט אפים. הן לא רוכשות רק טכנולוגיה או צוות אלא גם "ביטוח" מפני האפשרות שהמתחרה שלהן תרכוש את הטכנולוגיה. הן מוכנות לשלם לעתים פרמיות ניכרות על הביטוח הזה – הרבה מעבר לתחזית שלהן בדבר יכולתו של הסטארט אפ לייצר תזרימי מזומנים חיוביים לאורך זמן.

שישית, השילוב בין הטכנולוגיה והצוות הישראליים לכוח ההפצה והשיווק האדיר של הרוכשת הגדולה הוא מנצח. הקונה לא מצליחה לייצר בתוך הבית את החדשנות, ואילו סיכויי המוכרת לנצח בשוק העולמי, הדורש השקעות אדירות בשיווק, ייצור ולוגיסטיקה נמוכים מאוד.
שביעית, ישראל מזוהה בעולם במשך 40 שנה עם כיבוש, סכסוך עם הפלסטינים, טרור ומאבקים בין חרדים לחילונים. הדבר היחיד שהצלחנו לגוון אתו את סיפורו של המותג הישראלי הוא "מדינת הסטארט אפ". אם לא יהיה לנו גם הסיפור הזה לשווק – נישאר עם הסכסוך והכיבוש.

אבל האם ההצלחה מסתירה תופעות שליליות שאותן קשה לראות, לכמת ולעתים גם להבין? נראה שכן.

ראשית, מדינת הסטארט אפ מתאימה לחלק קטן מאוד באוכלוסייה. היא מגדילה את האי שוויון והופכת לבועה שמנותקת מכל שאר חלקי המשק. החיים והתרבות בסטארט אפ מתאימים לאנשים ולגילאים מסוימים מאוד.

שנית, תעשיית הסטארט אפ אכזרית להפליא: היכולת של עובד בה לפתח קריירה ארוכת שנים מוגבלת. מעט מאוד חברות נבנות לנצח, וקריסת חברות גדולות וחילופים בצמרת המצליחות הן חלק הכרחי מהשוק החופשי – אך רק מאסה של חברות גדולות יכולה ליצור שוק עבודה המייצר הזדמנויות לכל סוגי העובדים לאורך תקופות ארוכות.

שלישית, תרבות הסטארט אפ והאקזיט נוזלת ומחלחלת לכל חלקי המשק: כולם רוצים לעשות מכה מהירה ולהמשיך הלאה. אם במגזר העסקי ההצלחה הגדולה ביותר היא זו הבנויה על ריצות למרחקים קצרים, אין זה פלא שבמגזר הציבורי, בפוליטיקה ולמעשה בכל החיים הציבוריים בישראל מעטים חושבים לטווח הארוך, וכולם מנסים למקסם את התועלת שלהם בטווח הקצר.

רביעית, תרבות הסטארט אפ והאקזיט גורמת לכך שרוב ההצלחות הישראליות מבוססות על חדשנות מוצרית, ויש לנו מעט מאוד חדשנות המבוססת על תהליכים. המגזר העסקי והמגזר הציבורי – המשוועים לחדשנות תהליכית, לשדרוג רמת הניהול ולתרבות וערכים של תחרותיות וכישרון – לא יקבלו אותה מעולם הסטארט אפים כל עוד הוא בנוי כבועה נפרדת וממוקד בשלב המו"פ. אם מגזר ההיי טק והתעשייה בישראל היה מצליח לייצר יותר חברות גדולות, יותר יזמים שרואים לטווחים ארוכים – היו צומחות לנו יכולות ניהוליות, שיווקיות ותרבותיות וחשיבה לטווח הארוך שהיו מחלחלות גם למגזר העסקי ולמגזר הציבורי.

המיקוד של ההיי טק בסטארט אפים שנמכרים במהירות גורם לכך שעולם הסטארט אפ הישראלי מנותק ורחוק משאר המשק הישראלי. כך יוצא שהחלק הכי מצליח במשק הישראלי לא יכול להיות באמת מנוע לשינוי המשק, התרבות, הערכים והיכולות. צומחות כאן שתי מדינות נפרדות: מדינת סטארט אפ, המצטיינת במחקר ופיתוח, אלתור, שינויים מהירים

איתור הזדמנויות, ומדינת ישראל  עם מגזר ציבורי מפגר ומגזר עסקי ריכוזי.
מבחינתה של מדינת הסטארט אפ, המודל הנוכחי עובד מעולה ויש בו יתרונות עצומים ליזמים, למשקיעים ולעובדים. בראייה משקית זו החמצה גדולה, שמנציחה את מבנה המשק הנוכחי. הקייס הראשון קל וברור – השני מסובך ומורכב.
 guy.rolnik@themarker.com

הכתבה מתפרסמת בגיליון אוגוסט של  מגזין TheMarker

לקבלת גיליון הכרות חינם חייגו 1-700-700-250



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#