בחמש נופל הסמארטפון, בפקודה - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בחמש נופל הסמארטפון, בפקודה

תקנה גרמנית חדשה אוסרת על משלוח מיילים או הודעות טקסט לעובד מחוץ לשעות העבודה. מתבקש לומר שזה לעולם לא יעבוד בישראל. האומנם?

4תגובות

בערב חג המולד האחרון קיבלו עובדי פולקסווגן מתנה מיוחדת. הנהלת תאגיד הרכב הגרמני קבעה כי מתחילת 2012 לא יישלחו מיילים או הודעות טקסט לטלפונים הניידים של עובדי החברה בזמן שהם לא במשמרת. על פי ההחלטה, השרתים של החברה יפסיקו לשלוח מיילים לחשבונות הדואר של העובדים 30 דקות לפני סוף המשמרת שלהם - כדי להבטיח יציאה רגועה אל חייהם הפרטיים. בחברה קוראים ליוזמה החדשה “אזור נטול בלקברי”.
אף שלא נקבעה מדיניות הדממה לגבי שיחות טלפון, ואף שההחלטה לא חלה על המנהלים או על כלל עובדי החברה - אלא רק על 1,100 עובדי המפעלים בגרמניה - כוונת הארגון ברורה: מניעת שחיקה במקום התמודדות עמה.

היוזמה הזאת לוקחת צעד קדימה את הנוהג של חברת הנקל, יצרנית אבקת הכביסה פרסיל, להימנע ממשלוח מיילים לעובדים בין חג המולד לראש השנה האזרחי, כדי לאפשר להם ליהנות מהחופשה השנתית ללא הטרדות.

הצעד של פולקסווגן, יצרנית הרכב הגדולה בגרמניה ותאגיד בעל השפעה רבה על הכלכלה הגרמנית, זכה כצפוי לעידוד מצד מועצת העובדים של תאגיד הרכב. ליתר זהירות, דאגה פולקסווגן להדגיש כי התקנה הפנימית שלה אינה מתאימה לכל חברה, אבל הצעד שעשתה החל להכות גלים בתרבות העבודה בגרמניה, הנחשבת כבר עתה נוחה למדי.

בסקר של ארגון OCED על איזון בין חיים לעבודה דורגו הגרמנים במקום השביעי (מקום גבוה יותר משמעו יחס בריא יותר בין עבודה לחיים אישיים), בעוד שישראל דורגה במקום 32. נראה שהממשלה הגרמנית נחושה עדיין לשפר את מצב תושביה.

באחרונה הכריזה שרת העבודה הגרמנית על קידום חקיקה שתגדיר כללים ונוהלים בנוגע לחלוקה בין שעות העבודה לשעות הפנאי של האדם העובד. לכאורה, מדובר במשימה לא פשוטה, אבל בגרמניה מאמינים שהצליחו לפצח את השיטה, ובהתאם, התקנה המרכזית המוצעת אוסרת על משלוח מיילים והודעות לעובדים מחוץ לשעות העבודה. בראיון ל־BBC אמרה השרה, אורסולה פון דרליין, שאמנם הטלפונים החכמים עוזרים להגדיל את הגמישות העסקית, אבל הם גם כובלים את העובדים למקום העבודה ופוגעים באיזון בחייהם. “יצירה של תקנות ברורות בנוגע להפרדה בין שעות העבודה לשעות הפנאי היא הגנה פסיכולוגית לעובדים, כך שלא ירגישו מחויבים להיות זמינים גם לאחר שסיימו את יום העבודה הרשמי שלהם. הם זכאים להגנה כזו כמו שעובדי בניין זכאים להגנה של קסדות בטיחות”, אמרה.

השאיפה שלה היא להתחיל את הקמפיין ואת החקיקה הנלווית לו בשנה הקרובה.
הנתונים בשטח מעניקים רוח גבית ליוזמה. על פי סקר שערך באחרונה איחוד לשכות המסחר הגרמני, DGB, 60% מהעובדים זמינים לעמיתיהם גם לאחר שעות העבודה ושליש מתוכם עושים זאת על בסיס יומיומי. לטעמו של האיחוד, הדרישה מהעובדים להיות בזמינות מתמדת פוגעת לא רק בהם אלא בכלכלה הגרמנית כולה בשל השחיקה.

מחקר שנערך בהולנד ושהתפרסם ב־Psychological Reports קובע כי לפחות 40% מאנשי העסקים בדרגות השכר הגבוהות סובלים מתופעות של שחיקה, כשאחת הסיבות לכך היא שעות עבודה ארוכות שהמכשירים החכמים מאפשרים. לאורך השנים הפך המענה למיילים לכמעט מיידי. עובד שרוצה לשמור על שעות המנוחה שלו יתקשה לעשות זאת ולהבטיח את קידומו כששאר העובדים עונים במהירות. הזמינות שמספקים מכשירי הטלפון החכמים גורמת למנהלים רבים לצפות מהעובדים שלהם להיות זמינים בכל מצב, או לפחות לענות על מיילים במהירות האפשרית ולא להמתין לבוקר שאחרי.

ד”ר מיכל פרנקל, מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, מאמינה שהתערבות ממשלתית בנושא ההתנתקות מהעבודה, כפי שנעשה בגרמניה, היא מחויבת המציאות. “הטכנולוגיה מספקת אפשרויות שיכולות להיות ממכרות, כמו הזמינות בכל זמן. התנתקות מהמיילים או מהטלפון לא יכולה להיות ברמה האישית של העובד אלא רק החלטה של המעביד או המדינה. במובן הזה יש חשיבות בכך שהמדינה אומרת 'אלה הן שעות העבודה, ומעבר לכך צריך לשלם שעות נוספות'”, היא אומרת.

פרנקל אינה מאמינה כי תקנה כזו עשויה להתקבל בישראל ומבינה מדוע היוזמה לכך צומחת בגרמניה. “התעשייה הגרמנית מאוד שמרנית מבחינת שעות העבודה. אפילו חברות היי טק כמו SAP בגרמניה מפסיקות לעבוד בחמש, גם אם הסניפים שלהן בעולם ממשיכים לעבוד כמו שמקובל בענף”, היא אומרת. “לשמרנות הזו יש מידה חיובית רבה מכיוון שהיא מאפשרת הפרדה בין העבודה לבין החיים שמחוץ לעבודה. עבור החברות הגדולות סוגיית התחרות פחות קיצונית. כמובן שמבחינת המעסיקים זה נתפס כפגיעה ביתרון התחרותי. אבל בסוף הכלכלה הגרמנית משגשגת, אז אולי הם עלו על משהו שאנחנו עדיין לא הבנו. אנחנו רגילים לקבל מענה מהיר למיילים ולהודעות טקסט, אבל לא בטוח שההיסטריה הזו הגיונית”.

לחברה כמו פולקסווגן קל יותר להכריז על מדיניות קשוחה בתחום. הזמן בתאגיד הוא מרכיב ברור - מי שעזב את המפעל, סיים למעשה את יום עבודתו. אך מה יעשו עובדים במקומות גמישים יותר כמו חברות היי טק גלובליות או אפילו פרילנסרים ששעות העבודה שלהם אינן קבועות בדרך כלל?

לזלי פרלו (Perlow), חוקרת בהארוורד ביזנס סקול, ערכה ניסוי בנושא שעות העבודה בפירמה גדולה לייעוץ ארגוני בבוסטון ואת ממצאיו פרסמה בספר “לישון עם הסמארטפון שלי”. במסגרת המחקר הציעה פרלו לעובדים להתנתק מהנייד ערב אחד בשבוע. לכאורה משימה לא מורכבת במיוחד, אבל בתרבות העסקית של אותה חברת ייעוץ מדובר בהצעה כמעט בלתי סבירה – העבודה היא סביב השעון והנוהג הוא לענות למיילים במהירות האפשרית, גם בשעות הערב ובסופי שבוע.

בזכות הצורך להימנע מלשלוח מיילים בכל ערב לעובד אחד, נאלצו כל העובדים לתכנן מראש את העבודה ולסגור דברים בשעות המשרד. כצפוי, השמיים לא נפלו והעובדים למדו ליהנות מערב רגוע עם המשפחה. חלק מהצוותים שגילו את היתרונות של הניסוי ממשיכים לשמור על ה”תורנות” הזו עד היום. השיטה אף הורחבה לסניפים האחרים של החברה.

“כדי לצמצם את הזמינות האינסופית שהמעסיקים מצפים מהעובדים וכדי לשפר את שעות העבודה, צריך להסדיר את התקשורת בין חברי הצוות וליצור תכנון", מציעה פרנקל. “אחרת, כשעובדים צמודים למכשיר כל היום, הם מפסיקים לתכנן, כי הם יודעים שתמיד אפשר לשנות ולכן נפגעת היעילות ומתבזבז המון זמן בתיאומים מחדש”.  

מי שעדיין מאמין כי בתרבות העבודה הישראלית של אומת הסטארט אפ אין סיכוי לתקנות שמפרידות בין עבודה לחיים, יכול להפליג בזיכרונו לתחילת המילניום. מי ידע אז מהו “חוק העישון”, ומי האמין עד לפני חמש שנים שאפשר יהיה לצאת לפאב ולא לשבת בעננת עשן וניקוטין.

הכתבה מתפרסמת בגיליון יולי של  מגזין TheMarker

לקבלת גיליון הכרות חינם חייגו 1-700-700-250



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#