העולם עדיין לא שייך לצעירים - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

העולם עדיין לא שייך לצעירים

השינוי יקרה רק אם הצעירים, בניגוד לדור הקודם, לא יהיו עסוקים רק בעצמם

18תגובות

אם אנחנו מקדשים את הנעורים, את הגיל הצעיר? האם זו הסיבה לכך שאנחנו מביאים מדי שנה את רשימת 40 הצעירים המבטיחים של מגזין TheMarker?

לא. מטרת הפרופיל של 40 צעירים המופיע כאן מדי שנה היא להביא פרצופים, רעיונות ומחשבות שמוצגים פחות בעיתונות הכלכלית. מטבע הדברים, היומיום של העיתונות שלנו מורכב מהמנהלים שבראש המוסדות והארגונים הכלכליים, הפרטיים והציבוריים. ואלה, ברוב המקרים, עברו כבר את גיל 40.

המטרה השנייה היא לחשוף את פרצופם של אנשי דרג הביניים, אלה שעדיין לא רכשו את פרסומם ואת מעמדם. אלה שעדיין יש בהם יותר נאיביות, יותר פתיחות ולעתים קרובות גם יותר נועזות וחדשנות. אלה שאולי יכולים לרמוז לנו איך המשק והחברה שלנו ייראו בעוד עשר ו־20 שנה - למי שמתעניין בזה ולא רוצה לדעת רק מה יהיה כאן מחר בבוקר.
הפעם לרשימה הזאת יש זווית נוספת: היא מתפרסמת כשנה לאחר פרוץ המחאה החברתית שאותה הובילו ומובילים אנשים צעירים. זה לא מקרה כמובן שהצעירים מובילים אותה – להם יש בדרך כלל פחות מה להפסיד. הם עדיין לא כבולים במשכנתאות, בילדים ובמחויבויות שלוקחים על עצמם אנשים החל משנות ה־30 לחייהם.

אבל יש עוד קשר חזק בין רשימת הצעירים המבטיחים לבין המחאה החברתית, והוא המציאות הכלכלית שנחשפה בצורה בולטת בשנה האחרונה: הקושי הגדל והולך של משפחות צעירות לממש את הציפיות שהיו להן מהחיים.

בשנים האחרונות גדל מדי יום השיח על הפערים הכלכליים בעולם ובישראל. הפערים העצומים שבין העשירון העשירי לעשירון הראשון, ובין המאיון העליון לעשירון העליון. אבל יש עוד פער כלכלי גדל והולך שעליו בינתיים אין שיח ציבורי נרחב – אף שהוא דוקר את העין: הפער הבין־דורי. ההבדל החד בין רמת החיים ואיכות החיים של המשפחות הצעירות, בגילים 25־40, לבין הדור שמעליהן, בגילים 40־55. הגורם לחלק ניכר מההבדל הוא כמובן מחירי הנדל”ן, שזינקו דרמטית בשנים האחרונות והרחיקו זוגות צעירים מלרכוש או לשכור דירות.
מה שעוד גורם להבדל הוא הפערים בציפיות. לדור הצעיר, המקוון, הגלובלי יש ציפיות אחרות: הוא מצפה לממש את עצמו, הוא מחפש עניין ומשמעות, והוא שונא לקבל הוראות. הדור הקודם היה הרבה יותר פרקטי ממנו.

הדור הצעיר נכנס לשוק עבודה, שבו מספר המשרות המציעות קביעות וביטחון תעסוקתי נמצא בירידה חדה בהשוואה לעשור קודם לכן. הוא נכנס למגזר עסקי יותר ריכוזי ופחות דינמי. בשנות ה־90 המשק עבר תהליכי פתיחה לעולם, לתחרות, והרבה הזדמנויות חדשות נוצרו. בשנים האחרונות מרגישים יותר ויותר שהעסק תקוע, נעול, והמשרות הטובות נמכרות למקורבים.

החיבור של המחאה החברתית לארגוני השמאל ולרעיונות סוציאליסטיים ולעתים קומוניסטיים הרחיקו ממנה מאות אלפי ישראלים, שתומכים בה ורוצים לראות שינוי בסדר הכלכלי הקיים. ואולם למרות הכישלון הזמני של המחאה במשיכת מאות אלפי ישראלים אליה - הקשיים שמהם נולדה רק מתרבים. בכל יום גדל מספר המשפחות הצעירות שמתקשות לגמור את החודש.

מי יביא את השינוי? אלה המצפים שהפוליטיקאים ומקבלי ההחלטות הנוכחיים יובילו שינוי בסדר הכלכלי והחברתי בישראל, צפויים להתאכזב. רוב האנשים הנמצאים בעמדות הכוח - במגזר הציבורי, הפרטי ולעתים גם במגזר השלישי – הגיעו לשם באמצעות המנגנונים, התפיסות והרעיונות של הסדר הקיים. הם לא ירצו לצאת נגדו, וממילא לא יוכלו. הם לכודים בו, ברעיונותיו וברשתות החברתיות שלו. רק התארגנויות של צעירים שאין להם עדיין מה להפסיד ואינם מחוברים ברשתות חברתיות ובעבותות כלכליים לממסד הציבורי והעסקי יוכלו לקרוא עליו תיגר.

הדור הקודם אולי קצת הכזיב. הוא היה עסוק בעיקר בעצמו והתעלם מהנעשה במדינה. אולי אי אפשר לבוא אליו בטענות. הוא נשבה בקסמה של מהפכת הטכנולוגיה, הגלובליזציה ושאר התהליכים שצבעו את החיים בוורוד. עכשיו, כשהוא מתפכח מחלק מהחלומות האלה, מאוחר מדי מבחינתו להשתנות ולשנות. השינוי שייך לצעירים. אבל הוא יקרה רק אם הם, בניגוד לדור הקודם, לא יהיו עסוקים רק בעצמם, אלא בפניה של החברה והכלכלה הישראלית. הם אמורים להיות יותר מתוחכמים, יותר עירניים, יותר אינטרנטיים. הם צריכים לדעת כיצד לגבש תמונת מציאות שאינה מבוססת על התקשורת הלפותה בידי הממסד והקבוצות העסקיות הגדולות. יש להם את הכלים לחולל שינוי, והשאלה היא רק אם יהיה להם עניין ויכולת – וזה כבר עניין לא כלכלי, אלא בעיקר תרבותי וערכי. אולי לכם, הקוראים הצעירים של המגזין הזה, יש את התשובה. אשמח לקבל אותה למייל שלי:  
 guy.rolnik@themarker.com (בן 43)

הטור מתפרסם בגיליוןיולי של מגזין TheMarker

לקבלת גיליון הכרות חינם חייגו 1-700-700-250



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#